באחד הבקרים, כשהייתי נער בחולון, חציתי כהרגלי את הדיונות בדרך לתיכון. החולות שהיו עבורי הרבה יותר מקיצור דרך, היו עולם שלם של טבע. פגשתישםצבאים,שועלים,תנים,דורבנים,חוגלותומגווןיפהשלזוחלים. באותו בוקר הבחנתי בתלום־קשקשים גדול שנלכד בתוך פחית שהושלכה בשטח. הוא השחיל את ראשו דרך חור בפחית, אך הפחית נתקעה סביב צווארו והוא לא הצליח לצאת ממנה. הצלחתי לשחרר אותו מהמלכודת, ולאחר מכן הוא חזר אל החולות - אל הטבע. המפגש היה קצר, אבל הוא נשאר איתי עד היום. הוא המחיש לי עד כמה חיית בר יכולה להיפגע ממעשה אדם שאין לו קשר ישיר אליה, ועד כמה פעולה אחת ברגע הנכון יכולה לשנות את גורלה. בדיעבד, אולי כבר שם התחיל להתגבש בי הדבר שמלווה אותי כל חיי: הרצון לראות את בעל החיים שמאחורי הפחד, לתת לו את הכבוד המגיע לו ולנסות לשנות את הדרך שבה אנשים מגיבים אליו. ילדות בין חולות לפחד בחולות חולון, בתקופה שבה היחס 80- ילדותי עברה בשנות ה לנחשים וזוחלים היה שונה מאוד. רוב האנשים שבסביבתי היו רחוקים מהנושא. כאשר זוחל הגיע לחצר או לבית, התגובה הייתה לא פעם פחד שהסתיים בהרג מיותר. תמיד אהבתי בעלי חיים וחיות בר, וגם כלפי יצורים אחרים שנרתעו מהם הרגשתי סקרנות וכבוד. לא הבנתי מדוע עצם המראה של נחש הופך אותו מייד לאויב. , כנער בתיכון, התחלתי ללמוד באופן שיטתי. 90- בתחילת שנות ה שיננתי את הספר "זוחלים: מדריך ומגדיר לזוחלים של ארץ ישראל" מאת אלכסנדר ברש ויעקב חיים הופיין, מגדיר שכל האיורים שבו היו בשחור ולבן. לקחתי אותו איתי בהמשך גם לשירותי הצבאי. השינון עזר לי להכיר מינים, להשוות סימני זיהוי ולהבין טוב יותר את מה התנדבתי בגן הזואולוגי של אוניברסיטת 1991 שראיתי בשטח. בשנת תל אביב. הזוחלייה המרשימה שאליה נחשפתי שם הציתה עוד יותר את העניין שכבר בער בי. טבע הדברים | 6 1 אבי צובלכתב וצילם: מייסד "שומרים על זוחלי הארץ”, לוכד נחשים מורשה ומרצה בתחום הזוחלים האם ישראל למדה לחיות לצד נחשים? מסע אישי לשינוי היחס לנחשים בישראל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=