Table of Contents Table of Contents
Next Page  7 / 114 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 7 / 114 Previous Page
Page Background

7

|

טבע הדברים

מחוברים לחיים

חוקרים בטכניון פיענחו את מנגנון האיחוי הבין-תאי, החיוני בהיווצרות העובר ובהתפתחותו.

חוקרים בטכניון פיענחו את מנגנון

האיחוי הבין-תאי, החיוני בתהליכי חיים

בסיסיים, כגון היווצרות העובר (איחוי

זרע-ביצית), התפתחות עוברית וצמיחה

של רקמות כגון שריר ועצם. תהליך

זה מעורב ככל הנראה גם בתהליכים

דלקתיים וסרטניים. המחקר התפרסם

.

Cell Reports

בכתב העת

פרופ' בני פודבילביץ מהפקולטה

לביולוגיה בטכניון, אשר הוביל את

המחקר, מסביר כי "ברור שתהליך קריטי

כל כך חייב להיות מבוקר היטב במרחב

ובזמן. עם זאת, למרות חשיבותו, מנגנון

הבקרה הזה עדיין לא פוענח במלואו, וזו

הייתה המשימה שלנו במחקר הנוכחי:

הבנה של המנגנון הגנטי והתאי האחראי

על בקרת האיחוי".

) הוא

Cell

-

cell

fusion

איחוי בין-תאי (

תהליך שבו שני תאים נצמדים זה לזה,

קרומיהם נפרמים באזור המגע, ושני

התאים הופכים לאחד. פרופ' פודבילביץ,

החוקר את המנגנון האמור כבר זמן רב,

גילה בעבר כי השחקן המרכזי בתהליך

המהווה חלבון איחוי עוברי.

EFF

-1

הוא

לדבריו, "אנחנו מתייחסים אל החלבון

ל, שכן בתהליך הזה הוא

ָ

סּ

ַ

הזה כאל פּ

מפסל תאים ואיברים".

במחקר הנוכחי, שנערך במעבדתו של פרופ'

פודבילביץ על ידי ד"ר קסניה סמורובה, התברר

EFF

-1

כי איחוי מוצלח מחייב נוכחות של

בשני התאים המועמדים לאיחוי. יתר על כן,

החוקרים גילו כי לצורך האיחוי צריכים חלבוני

משני התאים להיפגש באזור המגע

EFF

-1-

ה

בין התאים. עם זאת, כדי למנוע איחוי יתר,

הגורם לתמותה של האורגניזם כולו, חייבים

חלבונים אלה להישמר רחוק מקרום התא

ולהגיע אליו רק בשלב הרצוי. על המשימה

הזאת, גילתה ד"ר סמורובה, מופקדים שני

ודינמין) המרחיקים את

RAB

-5 (

חלבונים

בהתמדה מקרום התא.

EFF

-1

המחקר הנוכחי בטכניון, כמו מחקרים

רבים אחרים בתחום זה, בוצע על

. לתולעת

C

.

elegans

התולעת (נמטודה)

זו יתרונות רבים מנקודת ראות מחקרית,

ובהם היותה האורגניזם הרב-תאי

הראשון שהגנום שלו רוצף במלואו.

זוהי תולעת שקופה שאפשר לראות את

איבריה בצילום לא פולשני. המחקרים

, כבר

60-

, שהחלו בשנות ה

C

.

elegans

ב-

הובילו כמה פעמים לזכייתם של מדענים

בפרס נובל.

C

.

elegans

"לאחר פיענוח המנגנון ב-

על תאים של

eff

-1

בדקנו את פעולתו של

זבובים ויונקים, והראינו שגם ברקמות

האלה הוא מוביל לאיחוי. המשימה

העתידית היא כמובן לבדוק את פעילותו

של הגן הזה באדם, ולהבין אם באמצעות

שליטה ברמת הביטוי של הגן החיוני הזה

נוכל להתמודד עם בעיות פוריות, למנוע

פגמים בהתפתחות העוברית, לבלום

תהליכים דלקתיים וסרטניים ועוד".

פרופ' פודבילביץ, יליד מקסיקו, הגיע

לישראל בתום לימודי התיכון. לאחר

תקופת מגורים בקיבוץ ניר דוד הוא חזר

למקסיקו, סיים את לימודי התואר הראשון

במקסיקו סיטי והמשיך לתואר שלישי

ולפוסט-דוקטורט

Yale

באוניברסיטת

בקיימברידג'. לאחר נישואיו עלה לישראל,

ומאז הוא חבר סגל בפקולטה לביולוגיה

בטכניון.

מימין: פרופ' בני פודבילביץ וד"ר קסניה סמורובה

בתמונת המיקרוסקופ: במבט על האזור העליון בשני

התצלומים אפשר לראות תהליך איחוי תקין (מימין)

לעומת תהליך משובש (משמאל). בחלקו העליון של

התצלום הימני נעלמים בהדרגה הקרומים המפרידים

בין התאים. בחלקו העליון של התצלום השמאלי הם

אינם נעלמים והאיחוי אינו מתבצע, בגלל מוטציה בגן

. צילום : דוברות הטכניון

eff

-1

האיחוי

), המאפשר אפיון מדויק

DNA

sequencing

ושלם של הביטוי הגנטי. בכל אחד מעשרת

פרטים (עוברים),

70-

המינים נבדקו כ

ובכמה מהמינים, כאמור, מדובר בריצוף

ראשון בהיסטוריה. התוצאה: בסיס נתונים

חסר תקדים שעתיד לשמש במחקרים רבים

ולהשפיע גם על עולם הרפואה בהקשרים כגון

אבחון מחלות גנטיות וטיפול בהן.

בעקבות דוקינס

בחיפה, אך

1975

פרופ' איתי ינאי נולד בשנת

גדל בבוסטון. לאחר תואר ראשון בהנדסת

מחשבים ובפילוסופיה של המדע הוא עבר

לכיוון הביולוגיה בעקבות ספרו של ריצ'רד

ן האנוכי", ויצא לתקופתהתנדבות

ֶ

דוקינס, "הג

במכון פסטר בפריז. לאחר מכן השלים

דוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת

בוסטון, שאחריו הגיע לישראל לטובת

פוסט-דוקטורט במכון ויצמן. אחרי פוסט-

דוקטורט נוסף, באוניברסיטת הארוורד, חזר

לישראל והצטרף לטכניון כחבר

2008

בשנת

סגל בפקולטה לביולוגיה. מאז זכה בכמה

מענקי מחקר גדולים, ששימשו בעיקר למימון

המחקר הבין-לאומי המתפרסם כעת.

פרופ' איתי ינאי