Table of Contents Table of Contents
Next Page  28 / 114 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 28 / 114 Previous Page
Page Background

טבע הדברים

|

28

עבה, ועליו ספרי תפילה גדולים ועתיקים. כשניקינו את האבק ראינו

שהם מעוטרים בפאר רב. אחד מהם היה פתוח ודפיו המצהיבים

היו כתובים בכתב יד טיבטי עתיק. השניים האחרים, שמשקלו של

כל אחד מהם היה כעשרה ק״ג, היו כרוכים וקשורים ברצועות עור

שכנראה לא נפתחו מאות שנים. דלתות הארון המצוירות משכו

את תשומת לבנו, ובין קורי העכביש והאבק התגלו לעינינו פסלים

מרהיבים שהותירו אותנו פעורי פה. היו אלה דמויות מיתולוגיות

שנה, אך משומרות

500

מעץ, מגולפות וצבועות, שגילן לפחות

להפליא. בפינה אחרת עמד ארון עתיק, חתום ברצועות ברזל, שתוכנו

יישאר בסימן שאלה עד שיבוא הארכאולוג שיסתכן בקללה הנוראית

הנופלת על הפותח. הרגשנו כמו אינדיאנה ג׳ונס. ההרגשה התחזקה

כשרצינו לצאת משם וגילינו שהשער ננעל מאחורינו. למרבה המזל,

החומה מעוטרת הקוצים לא הייתה גבוהה מדיי...

בכל מנזר היינו מגיעים לתפילת שחרית. באזור הזה כל משפחה

מקדישה את אחד מילדיה למנזר, כך שלפעמים היינו מגיעים למנזר

ילדים חמודים, בגלימות אדומות-

20-

בשש בבוקר וכבר רואים כ

כתומות, מדקלמים, שרים ומנגנים במצלתיים, בתופים, בחצוצרות

ובקונכיות גדולות מראשם. איזו משמעת ראויה לקנאה.

באחד המנזרים, שבו אסורה הכניסה לנשים, ביליתי עם הנזירים

ודורית עם הנשים במטבח, מתחברת אליהן, מצלמת אותן (ואפילו

מדפיסה ושולחת להן את התמונות). עם סיום התפילה ישבנו כולנו

לכוס תה טיבטי, שאותו מכינים במחבצת עץ מעוטרת ויפה ומוסיפים

לו חמאת יאק ומלח. צריך להתרגל לטעם...

) היא שביל

Lo Manthang

דרך המלך ל"עיר" הבירה לו מנטאנג (

צר ותלול, אך ברקע שומעים הלמות פטישי אוויר ורואים דרך רכב

חדשה שנפרצת במימון סיני. למקומיים זה יהיה נפלא, יוזיל את עלות

המצרכים ויאפשר להם להתנייד ביתר קלות, אך מה אתנו, התיירים

שמשלמים כל כך הרבה לראות ״נייטיבס״ אותנטיים? מצד אחד,

אנחנו נהנים מהקדמה, מהדרכים שמובילות אותנו למחוז חפצנו,

מהחשמל שטוען לנו את המצלמה ומהאכסניות שמספקות אוכל חם

ומרבץ שינה. מאידך, לא הגענו עד לפה כדי להתבשם בעשן דיזל, אבק

ורעש. אך אין ביכולתנו ובזכותנו לדרוש מהם לקפוא על השמרים.

כבר כמעט לא רואים גברים בבגדים מסורתיים (מעניין שבכל ארץ

מתפתחת שביקרנו בה, הנשים הן אלו ששומרות על גחלת הלבוש.

במוסטנג אלו שמלות ארוכות אפורות וחגורות צבעוניות שאותן הן

טוות ביד). פה ושם כבר רואים ערמות זבל וכתב סיני על האריזות

הבלתי מתכלות. בקבוקי הבירה ששותים התושבים והתיירים נערמים

על הנוף באין ממחזר (זו הייתה אחת הסיבות שאיננו שותים משקאות

קלים ומנסים במידת האפשר לאכול אוכל מקומי לא ארוז).

1

3

הנגינה והשירה של הנזירים מונוטוניות ומרתקות. האמונה

.1

האבסולוטית וההתמסרות לבודהה מביאות אותם לטרנס

רוחני.

פרחי הנזירים מתחילים את חיי הסגפנות מגיל צעיר. מאלצים

.2-3

אותם לוותר על ילדותם כדי שיהיה דור המשך

לבודהיזם הטיבטי. הם לא מכירים חיים אחרים.

עם מחרוזות וגלגל תפילה, הזקנות מתפללות ולא מבזבזות אף רגע

.4

יקר.