Table of Contents Table of Contents
Next Page  103 / 114 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 103 / 114 Previous Page
Page Background

103

|

טבע הדברים

ד"ר אבי ארבל

|

טבע הספרים

אדם ושימפנזה

חוקרים אחדים ניסו במסגרת מחקריהם

לגדל גורי שימפנזים בביתם לצורכי מחקר.

כך זה היה במחקרים של הפסיכולוגים

בני הזוג האמריקנים גרדנר, שגידלו גור

שימפנזים בביתם יחד עם בנם שזה עתה

נולד וערכו השוואות בהתפתחות של

השניים, ובין השאר מצאו שגור השימפנזים

התפתח מהר יותר בתחום המוטורי – כצפוי.

אך גם בתחום הקוגניטיבי הקדים השימפנזה

הצעיר את אחיו האנושי, ורק אחרי גיל שנה

השיג בן האנוש את השימפנזה בתחומי

הקוגניציה וההבנה, לשמחתם של החוקרים

שמצאו שבנם נורמלי ולא מפגר (כפי שחשבו

במהלך הניסוי).

בספרות מוזכרים עוד שימפנזים שגודלו בידי

אדם, וביניהם ונאשו שלמדה לדבר בשפת

הסימנים האמריקנית. היום יש עשרות רבות

של שימפנזים וגורילות המתקשרים בשפה

זו עם מגדליהם ועם החוקרים, ויש ביניהם

סימנים בשפת אמסלאן

800

המכירים

האמריקנית.

בשנים האחרונות מככבים שלושה שימפנזים

גמדיים (בונובו, קנזי ופמבנישה) שיכולת

התקשורת שלהם עם הוריהם מלהיבה את

החוקרים ברחבי העולם. על כל אלה נכתבו

ספרים ומאמרים רבים, שחלקם תורגמו

לעברית, ובהם תוכלו למצוא מידע מרתק

בנושא הקשרים שבין האדם והשימפנזה.

ספרה העשירי של קארן פאולר "כולנו

יוצאים מגדרנו" הוא רב מכר שזכה לתפוצה

רחבה בארצות הברית ובעולם כולו, וזכה

בפרס הספרותי החשוב פן/פוקנר. גם ספריה

האחרים זכו להצלחה ולתפוצה רחבה

בארצות הברית.

,22

רוזמרי קוק היא צעירה אמריקנית בת

מבולבלת קמעה, הלומדת באוניברסיטה

ומנסה לשרוד בעולם קשה, ובנוסף יש לה

בעיות תקשורת רבות עם סביבתה. בספר

היא מספרת את סיפור חייה ומביעה

געגועים להוריה, לאחותה ולאחיה. בהמשך

מתברר שהוריה הם פסיכולוגים שגידלו

בביתם גורת שימפנזה, בת גילה של רוזמרי,

וזוהי אחותה. אחיה הוא אח אמתי, מבוגר

ממנה. כל המשפחה התפרקה על רקע הניסוי

שבו גדלה רוז עם גורת השימפנזה פרן.

רוז ראתה בפרן אחות לכל דבר, ולא נתנה

לפרטים כגון שעירות ומראה שונה לפגוע

באהבתה לאחותה. חייה בחברת פרן ואמה

היו נפלאים, והיא נוצרת אותם בזיכרונה

כימי התום של גן העדן.

בשלב מסוים של הניסוי גדלו הילדות ופרן

נעשתה חזקה ומסוכנת לדעתםשל החוקרים,

הוריה של רוז. הם הפרידו בין השתיים ושלחו

את פרן לחיות בין שימפנזים, באחד ממכוני

המחקר. בעקבות מעשה זה עזב אחיה של

רוז את הבית ויצא ללחום בממסד המדעי

ובהוריו, על התאכזרותם לפרן וגם לאחותו.

רוז נותרה בחברת בני אדם בלבד, ועליה

לחיות עמם. חברת בני גילה קשה לה, היא

אינה מתקשרת אתם ואינה מוצאת לה

חבר או חברה. הם מצדם רואים בה בחורה

מבולבלת ואפילו טיפשה. למזלה היא

מצליחה בלימודים ומצליחה לשרוד. כאן

נכנסת לתמונה הרלו פולדינג (ששמה כשמו

של חוקר התנהגות קופי מקוק צעירים שערך

בהם ניסויים מחפירים ושמו ידוע לשמצה

בקרב הפסיכולוגים וחוקרי הקופים), שהיא

מעין היפית חסרת מעצורים. רוז והרלו

הופכות לחברות, והרלו מגשרת בינה ובין

החברה. בהמשך יתפתח רומן בין הרלו ובין

אחיה של רוז.

שיפור היחסים בין רוז והרלו ורוז עם שאר

בני האדם, כולל אחיה, מרתק. איני רוצה

להכניס ספוילר ולקלקל לקורא את הסיפור,

ולכן תיאלצו לקרוא את הספר כדי לדעת

מהו סוף הסיפור.

כביכול זהו סיפור פשוט, אך פאולר בודקת,

לראשונה בספרות, מה עלה בגורלה של רוז

האחות האנושית בסיפור, שהרי פרן ללא

ספק נפגעה קשות. אך בעיני החוקרים פרן

היא חיה, ורגשותיה (אם הם קיימים בכלל)

אינם חשובים כמו תוצאות המחקר. הרי היא

בסך הכול מעין עכבר מעבדה המשרת את

המחקר.

אולם במחקר זה השתתפה גם ילדה אנושית

– רוז, שנפגעה אנושות מן המחקר, ומי יודע

אם תהיה אי פעם אישה נורמלית ותתפקד

כבת זוג, כאם או כאישה עובדת ובעלת

אחריות.

המסקנה של המחברת ברורה: חדלו מן

הניסויים בקופי אדם, שהם בעלי תבונה

ורגשות, ואל תערכו ניסויי שעטנז/כלאיים,

שכן אתם וילדיכם תשלמו עבור ניסויים

אלה מחיר גבוה. הם מסוכנים ולא מוסריים,

ואין לנו זכות לבצעם!

על רקע המהפך התודעתי העובר על העולם

בנושא זכויות בעלי החיים, ספרה של

פאולר נוקט עמדה אמיצה וברורה, התומכת

בזכויות השימפנזים וגם בזכותם של ילדים

לחיות מחוץ לניסויים מדעיים, אפילו אם

הוריהם חסרי האחריות מבצעים אותם.

"כולנו יוצאים מגדרנו" מאת: קארן ג'יי פאולר

תרגום: אביגיל בורשטיין

עמודים

302 ,2015

הוצאה: כנרת, זמורה ביתן

₪ 49 :

מחיר