Table of Contents Table of Contents
Next Page  102 / 114 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 102 / 114 Previous Page
Page Background

ר מוטי רוזן

"

ד

:

כתב

טבע המילים

סיפוריהם של שני שמות יישובים בגליל

Yair Aronshtam

צילום:

טבע הדברים

|

102

תושבי המושב זרעית שבגבול הצפון לא

ידעו אם לצחוק או לבכות כשקיבלו את

ההודעה מקרן הקיימת: מעתה, הבהירו

להם אנשי קק"ל, לא ייקרא שמכם עוד

זרעית, כי אם כפר רוזנוואלד, על שם

התורם האמריקאי הנדיב מר רוזנוואלד.

התושבים החליטו שלא להשלים עם רוע

הגזרה, במיוחד כששלושת המושבים

שסביבם: אדמית, שתולה ונטועה,

נקראים אף הם בשמות חקלאיים. הם

עקרו שלטים עם השם החדש, החזירו

דברי דואר שנשלחו לכפר רוזנוואלד, ואף

איימו להחזיר לקרן את סכום התרומה

דולר של אותו נדיב ולהתנתק

25,000

בסך

16

כליל מן התרומה. בעיתון מעריב מיום

נכתב, כי סכום התרומה

1969

בספטמבר

נמסר למחלקת ההתיישבות של הסוכנות

היהודית ומאוחר יותר הועבר להפקדתה

לארגון הקניות "הגליל", שאליו השתייך

מושב זרעית.

במשך שנתיים, מאז הסבת שם המוסד על

שמו של רוזנוואלד, גדל הסכום כתוצאה

לירות.

100,000-

מהצטברות רבית והגיע ל

מאז התקבל הסכום לא נתקבלה כל החלטה

ות בכסף בגלל חילוקי דעות בין

ֹ

מה לעש

הסוכנות לבין אנשי המושב, שהתנגדו

לקרוא ליישוב על שם הנדיב והעדיפו את

השם החקלאי. אף על פי שאנשי המושב

100,000-

החליטו להתגמש ולקנות ב

הלירות תעודות מלווה ביטחון, הסוכנות

היהודית התנגדה. על כן החליטו פה אחד

באספה כללית של המושב להחזיר את הכסף

לנדבן ולהחזיר את השם המקורי של המושב.

מי יודע לאן היה המשבר מתפתח אלמלא

צץ במוחו של יהודה זיו פתרון יצירתי:

להפוך את שם היישוב לנוטריקון. זרעית,

אם חושבים על כך לרגע, הוא בעצם ראשי

תיבות של - זכר רוזנוואלד עמנו יהיה

תמיד. גרשיים, זה כל מה שהיה צריך ליישוב

המשבר.

ה הוא שמו של היישוב הראשון במרום

ָ

ר

ָ

נ

ָ

מ

הרי נפתלי. זוהי מילה ערבית, שפירושה

ואה, לפיד, ובהרחבה מגדלור ואף

ֹ

מש

בלשונות

MINARET

צריח מסגד, ומכאן

. ועדת

1943-

אירופה. היישוב הוקם ב

השמות העדיפה לקרוא לו בשם העברי

ים, כי תקופה ארוכה החזיק בתואר

ִ

מ

ָ

ר

"הגבוה ביישובי ארצנו" וגם בשם "הקיבוץ

הגבוה בעולם".

יהודה זיו ציין בספרו "רגע של מקום", כי

לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו יישובים

גבוהים ממנו, כמו קיבוץ אל-רום בגולן,

והיאחזות הנח"ל נמרוד בצל החרמון.

אנשי היישוב אהבו יותר את השם מנרה;

וכדי לחדד את העובדה, מדוע לא אהבו את

ייה

ֹ

ים סיפר יהודה זיו את המעש

ִ

מ

ָ

השם ר

הזאת: שעה שעדיין רב היה מספר הרווקים

בקיבוץ הצעיר הוקם לא הרחק ממנו

המושב רמות נפתלי, והייתה בו קבוצת

בנות חינניות, בוגרות בית הספר החקלאי

בנהלל. חבורת רווקים, שצעדה אל עבר

רמות נפתלי, פגשה עובר אורח. "מי אתם?"

שאל אותם; "אנחנו מרמים" השיבו לו;

"ולאן אתם הולכים?"; "לרמות" הייתה

שנה של פניות

20

תשובתם. רק כעבור

התושבים ניאותה ועדת השמות להחזיר

את השם מנרה.