מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו 2023 פברואר | 334 גיליון ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת התמנונים מהי בעצם מערה? צמירן מפוספס מי שלא יאכל או מי שלא יישן? מי ימות קודם - נופר באמריקה המרכזית
ילדי טבע הדברים | 2 שלוֹם לכם ילדים, גיעוּ גם רוּחוֹת חזקוֹת ִ ם הגשם של הימים האחרוֹנים ה ִ ע מאוֹד. בּכל פּעם שיש גשם שוֹטף, וכוּלם יוֹשבים בּבתים מחוממים בתנוּרים אוֹ מזגנים, אני חוֹשב על החתוּלים ים מקוֹם ִ מצאים בּחוּץ, בּגשם, בּרוּחוֹת וּבקוֹר, ומחפּשׂ ִ שנ ה בּוֹ ֶ הי ִ ם וגם י ִ יכּנסוּ אליו מי ִ לישוֹן בּוֹ, מקוֹם שגם לֹא י חם. לכן, בּמקוֹם לשבת ולחשוב, לקחתי כּמה ארגזים, נחתי אוֹתם בּמקוֹמוֹת ִ כנסתי בּהם בּגדים ישנים, וה ִ ה סתתר. ִ שבּהם ראיתי חתוּלים מנסים לה ם פּנס, וכל כּך ִ י שעה יצאתי החוצה, והארתי ע ֵ אחר שלכם, אודי ראוֹת שכּמעט בּכל הארגזים שכבוּ חתוּלים, ִ מחתי ל ָ שׂ ה איבּד את ֶ רא ִ וּבאחד מהם היה אפילוּ כּלב קטן שכּנ הדרך הבּיתה. ה, החלטתי להניח ליד הארגזים גם ֶ י שראיתי את ז ֵ אחר צטרכוּ ִ הם לֹא י ֶ י שׁ ֵ ם מזוֹן לחתוּלים, כּד ִ קערית קטנה ע הגשם לֹא ייפסק. ֶ ה שׁ ֶ קר ִ ללכת וּלחפּשׂ אוֹכל בּמ ה ייתן לכם הרגשה טוֹבה. ֶ נסוּ גם אתם, ז ה גשוּם, כּי הארץ שלנוּ ֶ הי ִ המשך החוֹרף י ֶ וּנקווה שׁ ם. ִ צריכה הרבּה מי
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2023 פברואר | 334 גליון שבט - אדר תשפ"ג תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד אריהבשער: Rennett Stowe צילום: להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: ש"ח 25 מנוי דיגיטלי חודשי: מי שלא יאכל או מי שלא יישן? מי ימות קודם - על שנתם של בעלי החיים רן אודיכתב: תאו עמד במים והסתכל לכיוון החוף, שם עמדו שני האריות והסתכלו עליו. הוא בקושי החזיק את העיניים פקוחות, לאחר שכבר למעלה משלושה ימים שני אלה עומדים ומחכים שהוא יירדם... 32 40 נופר באמריקה המרכזית הפעם עברנו את הגבול נופר ועינב ברזני צילמו: נופר ברזני כתבה: בני המאיה והמבנים המשוכללים שבנו במרכז אמריקה, ביקור במערת נטיפים, צלילה ליד כרישים וטריגונים, והמעבר לגואטמלה אשר במרכז אמריקה. 4 התמנונים רן אודיכתב: התמנון הוא בעל חיים חכם מאוד. המוח שלוו גדול יותר ממוח של כלב או חתול, והוא גם פיקח מהם. קצת קשה לראות בבעל חיים שנראה כמו חילזון חיה חכמה, אבל עובדה היא שהתמנון יודע לעשות דברים שגם כלב וגם חתול לא יצליחו לעשות. מערות נמרוד קפן כתב וצילם: מהי בעצם מערה? מערה היא חלל מתחת לפני האדמה, שנוצר באופן טבעי או על ידי האדם או בעל חיים. היא מקום מסתורי מתחת לאדמה שמסקרן להיכנס אליו; אולי קצת מפחיד, אבל מסקרן... 12 צמירן מפוספס רן אודיכתב וצילם: חלק גדול מבני האדם רואים אותו, מקבלים צמרמורת, מרימים רגל כבדה ומנחיתים אותה על ראשו, "לפני שהוא יעקוץ אותנו", ובאוויר נשמעת צווחה נוראית: "אימא עכביש!". 18 מה עוד? 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27
Dieterich01 צילום: אודי רן כתב וצילם: ילדי טבע הדברים | 4
edmondlafoto צילום: ם יש שם ִ ה א ֶ רא ִ "חמש כּאן קדקוד, היכנס לנקיק מימין, ת משהוּ מעניין, עבור". יק, אבל בּדרך תפסתי חסילוֹן ֵ "קדקוד כּאן חמש, הנקיק ר קטן, עבור". ם ִ יחה של מפקד בּצבא ע ִ שמעת שׂ ִ כּכה בּדרך כּלל נ הלוֹחמים שלוֹ, אבל הפּעם ניהל את השיחה הקדקוד של הזרוֹעוֹת. ֵ ם אחת מ ִ מנוּן ע ְ הת בּלבּלתי אתכם? אז בּוֹאוּ נדבּר קצת על התמנונים, ואחר כּך נחזוֹר שוּב לשיחה הזאת, בּין הקדקוד לזרוֹעוֹת. 20" י הרבּה שנים כּתב הסוֹפר ז'ול ורן את הספר ֵ פנ ִ ל ה תמנוּן ענק לכד ֶ תחת למים". בּסיפּוּר הז ִ אלף מיל מ לחם בּוֹ בּכל כּוֹחוֹ ִ את הצוֹללת של קפּטן נימו, והקפּטן נ והצליח להציל את הצוֹללת. ין ֵ הרבּה מאוֹד שנים חשבוּ כּוּלם שא נונים ָ מ ְ ה גדוֹלים, כּי כּל הת ֶ תמנונים כּאל י האדם ראוּ עד אז היוּ קטנים. ֵ שבּנ אבל בּשנים האחרוֹנוֹת, לאחר שכּל בנוֹת ִ צליחוּ ל ִ י מעבּדוֹת מחקר ה ֵ מינ י ֵ ם בּנ ִ צוֹללוֹת קטנוֹת, חלקן ע אדם, חלקן בּלי, שמסוּגלוֹת לרדת לעוֹמק של קילוֹמטרים י הים, הם גילוּ ֵ פנ ִ תחת ל ִ מ שבּמעמקים אכן חיים ה שיכוֹלים להטבּיע צוֹללת, ֶ תמנוני ענק. לא ממש כּאל מטרים 12- גיע ל ַ ה שאוֹרך הזרוֹעוֹת שלהם מ ֶ אבל כּאל ויותר. יפה לקח ז'ול ורן את הסיפּוּר על התמנוּן הענק? ֵ וּמא י ֵ מעמק ִ סחפה מ ִ ה שנ ֶ הוּא ראה גוּפה של תמנוּן כּז ֶ ה שׁ ֶ רא ִ כּנ י צוֹללת, וכתב ֵ ממד ִ גדיל אוֹתה בּדמיוֹנוֹ ל ִ הים אל החוֹף, ה את הסיפוּר. ין לו ֵ התמנונים הם רכיכות. רכיכה היא בּעל חיים שא הבּחינה ֵ י החיים. מ ֵ שלד פּנימי כּמוֹ שיש לנוּ ולמרבּית בּעל הזאת היא בּעצם כּמוֹ חילזוֹן, אוֹ חשופית (חילזוֹן בּלי ין קוֹנכייה, כּי אילו הייתה לו היא הייתה ֵ ת). לתמנוּן א ִ בּי ה ֶ נה אבל גם הייתה מכבידה עליו. מעצם ז ִ אוּלי מג י הים, שם יש לחצים אדירים של ֵ התמנוּן חי בּמעמק ֶ שׁ היוֹת ִ ם הייתה לוֹ קוֹנכייה היא הייתה צריכה ל ִ ם, א ִ מי עבה מאוֹד וחזקה, ואז היא הייתה כּבדה מאוֹד. בּמקוֹם סתמך על כּמה תכוּנוֹת שיש לוֹ ִ ה התמנוּן מ ֶ ז ין כּמעט לשום בּעל חיים אחר: הוּא ֵ וא כשהתמנון רוצה, הוא נראה כמו חיה גדולה ומסוכנת 5 | ילדי טבע הדברים
James St. John צילום: Andreas Schau צילום: מהיר מאוֹד, ויש לוֹ מנוֹע סילוֹן – כּן, כּמוֹ של מטוֹס, אבל ה בּהסוואה, ֶ ויר, הוּא מוּמח ִ ם בּמקוֹם על או ִ שעוֹבד על מי ם ִ ויש לוֹ אמצעי שיוֹדע ליצור מסך של דיוֹ שחוֹר בּתוֹך המי ה אוֹתוֹ. ֶ הוּא בּסכּנה, ואז התוֹקף פּשוּט לא רוֹא ֶ כּשׁ התמנוּן הוּא בּעל חיים חכם מאוֹד. המוֹח שלוֹ גדוֹל יותר ה ֶ הם. קצת קשׁ ֵ מוֹח של כּלב אוֹ חתוּל, והוּא גם פיקח מ ִ מ ה כּמוֹ חילזוֹן חיה חכמה, אבל ֶ רא ִ ראוֹת בּבעל חיים שנ ִ ל התמנוּן יוֹדע לעשוֹת דברים שגם כּלב וגם ֶ עוּבדה היא שׁ ראוֹת עד ִ החוֹקרים רצוּ ל ֶ חתוּל לא יצליחוּ לעשׂוֹת. כּשׁ י ניסויים. בּניסוי אחד ֵ כּמה הוּא פּיקח, הם ערכו כּל מינ הוּא ֶ הסוּג שׁ ֵ כניסוּ לתוֹך בּקבּוּק של קוֹלה סרטנים מ ִ הם ה שאירוּ את הבקבוק פּתוּח, ִ הכי אוֹהב לאכול. בּהתחלה – ה והתמנוּן שלח זרוע דרך הפּתח והוֹציא את הסרטנים. מוּ פּקק, אבל לא הבריגו אוֹתוֹ. גם אז ָ בּשלב השני הם שׂ פּתח התמנוּן בּקלוּת את הבּקבּוּק. ואז, הבריגו את הפּקק. סתוֹבב, ִ הפּקק בּעצם מ ֶ בּתוֹך דקוֹת ספוּרוֹת הבין התמנוּן שׁ שלחה ִ ובתוך כמה דקות נוספות הפּקק היה פּתוּח, הזרוע נ לתמנונים יש יכולת הסתוות שהזואולוגים לא יודעים להסביר כיצד היא עובדת. בהתחלה התמנון נעמד ליד סלע (בתמונה העליונה) ליד אלמוג (בתמונה משמאל) או כל דבר אחר, ובתוך שניות הוא עוטה על עצמו מרקם וצבעים שנראים בדיוק כמו האלמוג. דג שחולף ליד לא בדיוק מבין מי אכל אותו... ילדי טבע הדברים | 6
Taken צילום: James St. John צילום: פנימה, והתמנוּן זכה בּסרטנים. החוֹקרים ראוּ שלתמנוּן יש כּוֹשר למידה מפוּתח מאוֹד. כּוֹשר למידה הוּא היכולת לנסוֹת ולהסיק מסקנוֹת מתוך הניסיוֹן בנוגע לדרך שבּה פתוֹר בּעיות. ִ ניתן ל תקדם ִ ה זרוֹעוֹת שבּאמצעוּתן הוּא מ ֶ לכל תמנוּן יש שמוֹנ ה רגליים. ֶ על קרקעית הים אוֹ על הסלעים, כּמוֹ על שמוֹנ י הצמדה, ֵ הזרוֹעוֹת יש לוֹ עשׂרוֹת כּפתוֹר ֵ על כּל אחת מ שבּאמצעוּתם הוּא יכוֹל להיצמד לכל דבר. בּאמצעוּתם הוּא תוֹפס את טרפו וּמוֹליך אוֹתוֹ אל פּיו. בּהתחלה, התמנוּן הוּא ֶ ם העוּבדה שׁ ִ סתדר לחוֹקרים ע ִ משהוּ לא ה ין לה עצמוֹת, וּבכל זאת הוּא אוכל סרטנים. ֵ רכיכה, שא הם בּדקוּ ֶ ין שיניים אוֹ פּה. אך לאחר שׁ ֵ י לחילזוֹן א ֵ הר ה למקוֹר ֶ כּמה תמנונים, הם מצאוּ שלתמנוּן יש פּה שדוֹמ ריוֹן של ִ של תוּכּי, שהוא חזק מאוֹד ויכוֹל לפצח בּקלוּת שׁ כּל סרטן, ואתוֹ הוּא יכוֹל גם לאכול דגים. אמרתי שהתמנוּן הוֹלך על קרקעית הים בּאמצעוּת הזרוֹעוֹת, ואמרתי סתדרים ִ ה מ ֶ י הדברים האל ֵ יך שנ ֵ התמנוּן מהיר מאוֹד - א ֶ שׁ ה כּמוֹ בּלוֹן ֶ רא ִ ם שנ ִ יחד? לתמנוּן יש בּתוֹך הגוּף מכל של מי ה לאחוֹר. בּזמן סכנה התמנוּן לוֹחץ על ֶ עם פּייה – שמוּפנ הבּלוֹן בּכוֹח המעטפת שלוֹ, וּמוֹציא סילוֹן חזק מאוֹד של ם, שדוֹחף אוֹתוֹ בּבת אחת קדימה, בּמהירוּת גדוֹלה ִ מי היוֹת ִ ל ִ מאוֹד, שבּהרבּה פּעמים מצילה אוֹתוֹ מ ארוּחת הבּוֹקר של בּעל חיים גדוֹל יותר ם ִ י האדם). אבל כשנגמרים המי ֵ (כּוֹלל בּנ ם ִ בּבלוֹן התמנוּן נעצר, ואז א התוֹקף עדיין קרוֹב – 7 | ילדי טבע הדברים
עין מוח בלוטת רוק בלוטת מיצי בלוטת עיכול דיו קיבה כליה מערכת המין מערכת לב ראשית מערכת לב משנית זים סיפון/צינור משאבת מים פה דמוי מקור מערכת פה האנטומיה של התמנון שיר רןאיור: הוּא בּבעיה. אלא שלתמנוּן יש עוֹד הגנה, והיא מיוּחדת כּיס אחר ִ ה. בּשעת סכּנה התמנוּן פּוֹלט מ ֶ קרים שכּאל ִ למ ם ִ הוֹפך את המי ֶ מצא בּגוּפוֹ סילוֹן של דיוֹ שחוֹר, שׁ ִ שנ שסביבוֹ לשחוֹרים, והוּא פּשוּט נעלם בּהם. מאחר שאמרנוּ התמנוּן הוּא בּעל חיים חכם, הוּא מיד גם משנה את ֶ שׁ כּיוּוּן התנוּעה שלוֹ, והתוֹקף לא יוֹדע לאן הוּא נעלם לוֹ... לתמנוּן יש עוֹד תכוּנה מוּפלאה, שמסייעת לוֹ בּציד, נה על חייו. הוּא מסוּגל לשנוֹת את ִ וּבהרבּה מקרים גם מג ה ֶ רא ִ רקם שנ ִ בנוֹת לגוּפוֹ מ ִ צבעיו בּמהירוּת הבּזק, ואף ל הוּא עוֹמד על ֶ בּדיוּק כּמוֹ השטח שעליו הוּא נמצא. כּשׁ גמר ִ יפה הסלע נ ֵ ין לנו כּמעט סיכּוּי לזהוֹת א ֵ סלע, א הוּא שוֹכב על הקרקע המשוּבּצת ֶ והתמנוּן מתחיל. כּשׁ בּאבנים, הוּא צוֹבע את עצמו בּצבעים שנראים בּדיוּק כּמוֹ האבנים, ואפילוּ יוצר לעצמוֹ על הגוּף גבשושיות שייראוּ י ֵ שתמש בּתכוּנה הזאת כּד ִ כּמוֹ צבר של אבנים. התמנוּן מ שכּב על הקרקע ִ טמוֹן מלכודות לדגים וּלסרטנים. הוּא נ ִ ל יניים שבּוֹחנוֹת את הסביבה שוּם חלק ֵ ונעלם, וּפרט לע ח זרוע ֵ בּגוּפוֹ לא זז. בּשנייה שדג חולף על פּניו, הוּא שול דג. ַ ת ה ֶ לוכד א ְ מהירה ו תחילת הכּתבה. אמרנוּ ִ ועכשיו נחזוֹר למפקד ולחיילים מ הוּא מצליח לייצר ֶ הדיוֹנוּן אלוּף העוֹלם בהסתוות ושׁ ֶ שׁ יעלם. התכוּנה המוּפלאה בּיוֹתר ֵ לעצמוֹ מחסה של דיוֹ וּלה של הדיוֹנוּן, שעד היוֹם לא גילוּ אוֹתה אצל שום בּעל חיים הזרוֹעוֹת שלוֹ יש מוֹח משלה, ֵ אחר, היא שלכל אחת מ מצא בּהשגחה של המוֹח ִ שיוֹדע לתפקד לבדוֹ. הוּא אמנם נ צריך – הוּא יוֹדע מה לעשׂוֹת לבדוֹ. ֶ מצא בּראש, אבל כּשׁ ִ שנ יניים של התמנוּן נמצאוֹת בּחלק העליוֹן של ראשוֹ, ֵ הע י טוֹרפים. כתוצאה ֵ פּנ ִ והתפקיד שלהן להשגיח כּל הזמן מ ה על ֶ ה את טרפו, וז ֶ כּך התמנוּן כּמעט אף פּעם לא רוֹא ִ מ החוֹקרים בּדקוּ את ֶ י שׁ ֵ אף שיש לוֹ ראייה מצוּינת. אחר מערכוֹת העצבּים של התמנוּן, הם מצאוּ שלכל זרוע יש תאים (נכוֹן שבזרוע 150 י עצב, וּבמוֹח – רק ֵ מיליוֹן תא 50 ילדי טבע הדברים | 8
MartinStr צילום: Rickard Zerpe צילום: Bernard DUPONT צילום: תמנון כחול טבעות שימו לב איך התמנון מתאים את הצבעים שלו לאבנים שמתחתיו 9 | ילדי טבע הדברים
glucosala צילום: שכּחוּ שלמוֹח יש עוֹד הרבּה מאוֹד ִ יש יותר, אבל אל ת תחת ִ ת מזוֹן מ ֶ תפקידים). הם גילוּ שכשהזרוע מחפּשׂ ם ִ לסלעים היא מתפקדת בּעצמה, בּלי קשר למוֹח. ולכן, א תחשבוּ על הדרך שבּה עוֹבד המוֹח של התמנוּן שיש לוֹ שמונה זרוֹעוֹת – שלכל אחת מהן יש "מחשבה" עצמאית, הוּא פּוֹעל בּדיוּק כּמוֹ כּיתה של חיילים שכּל אחד ֶ ראוּ שׁ ִ ת פעוֹל בּעצמוֹ, אך את כּוּלם מנהל המפקד, ִ הם יכוֹל ל ֵ מ ה של התמנוּן. ֶ קר ִ הוּא המוֹח בּמ ֶ שׁ י חיים יחידאיים, כּלוֹמר – הם חיים ֵ התמנונים הם בּעל ה לשום ֶ לבדם. לכל תמנוּן יש נחלה משלוֹ, והוּא לא מרשׁ יהם ֵ פגש היחיד בּינ ִ תמנוּן אחר להיכּנס לנחלה שלוֹ. המ תרבּוֹת. בּתקוּפת הרבייה ִ ים כּאשר הם רוֹצים לה ֵ תקי ִ מ ים את הנקבוֹת, ואז קוֹרים מצבים ִ יוֹצאים הזכרים וּמחפּשׂ הם תוקפניים מאוֹד ֶ י אמרנוּ שׁ ֵ מסוּכּנים מאוֹד, כּי הר כנסים לנחלה שלהם. אבל הם גם ִ כּלפּי זכרים אחרים שנ ין בּרירה – חייבים לנוּע וּלחפּשׂ. לכן בּתקוּפה ֵ מבינים שא ה, ֶ ה מוּל ז ֶ פגשים, הם נעמדים ז ִ הזאת, כּאשר נוֹצרים מ יטב את מי שעוֹמד מוּלם – האם הוּא אוֹיב ֵ בוחנים ה ם הם מגיעים למסקנה שמדוּבּר בּזכר, הם ִ אוֹ ידידה. א ם הם מזהים נקבה – הם ִ תרחקים וּממשיכים לחפּשׂ. א ִ מ ק ַ גלימתוֹ שׂ ִ תיישבים זה מוּל זה, ואז הזכר מוֹציא מ ִ מ י זרע וּמעביר אוֹתם אל תוֹף גלימתה של הנקבה. ֵ מלא תא ת לעצמה כּוּך, ֶ פרדים. הנקבה מחפּשׂ ִ כּן השניים נ ִ לאחר מ כנסת לתוֹכוֹ, אוֹטמת אוֹתוֹ בּאמצעוּת אבנים, מטילה ִ נ יוֹם בּלי 50 אלף בּיצים ונמצאת שם 400- אלף ל 200 בּין הבּיצים ֵ לצאת וּבלי לאכול. גם כּאשר התמנונים בּוֹקעים מ גוּפה. ִ שארת שם וּמאכילה אוֹתה בּריר המוּפרש מ ִ היא נ הצאצאים אוֹכלים את בּשרה ֶ יש גם מינים של תמנונים שׁ סתיימים חייה. זכרים, לעוּמת זאת, ִ של האם. כּאן בּעצם מ פעמים שלוֹש שנים. ִ חיים שנתיים ול י ֵ האם מתה, מרבּית התמנונים נטרפים על יד ֶ לאחר שׁ כּל התמנונים שבּוֹקעים שורדים בּסוֹף ִ דגים וסרטנים, וּמ רק אחד אוֹ שניים. ין לנוּ ֵ י הים – סימן שא ֵ ם התמנונים חיים בּמעמק ִ א ראוֹת אוֹתם בּכלל? לאו דווקא. תמנונים קטנים ִ סיכּוּיים ל ם ִ ם תטיילוּ ע ִ חיים בּסלעים שקרוֹבים לחוֹף הים, וא ילדי טבע הדברים | 10
Carlos Fernandez-Cid צילום: Dimitris Siskopoulos-Cid צילום: ההוֹרים על הסלעים (וּבזהירוּת, כּי הם נוֹרא חלקים) ראוּ תמנוּן, וכמוּבן שיש ִ יש בּהחלט סיכּוּי טוֹב שת ה אתכם קוֹדם, גם כּי הוּא ֶ רא ִ הוּא י ֶ סיכּוּי טוֹב יותר שׁ כּיוון שכשתתקרבו הוּא מיד יסווה ִ ה מצוּין וגם מ ֶ רוֹא את עצמו. תמנון כחול טבעות מישהו מכם מזהה את התמנון? 11 | ילדי טבע הדברים
ילדי טבע הדברים | 12 מרוֹד קפן ִ כּתב וצילם: נ נִמרוֹד הוּא חוֹבב טבע וטיוּלים מעל וּמתחת לאדמה. הוא גם חבר בּאִרגוּן המערנות היִשְׂראלי. )https://www.icec.club( "חברֶה, נִכנסים?" שאלתי את החברים שֶׁהיוּ איתי כּשעמדנוּ בּפתח צר מאוֹד של מערה בּמִדבּר יהוּדה. הִסתכּלתי סביבי וראיתי שבּעצם, אנחנוּ לֹא ממש קבוּצה אחת, אלא שתֵי קבוּצוֹת. בּקבוּצה אחת היוּ כּאלֶה שבּכלל לֹא חששוּ להיכּנס למערה, ובקבוּצה האחרת היו כאלה שהִסתכּלו סביבם, האירו עִם פּנס לתוך המערה, הִכניסו מעט את הרֹאש, ובחרו להישאר בּחוּץ. בּחוּץ יש אוֹר, יש אוִויר, וּבִפנים - הלֹא ידוּע... אוּלי יש שם בּעלי חיים מסוכנים? אוּלי אחרֵי הפּתח יש פּתאוֹם תהוֹם עמוּקה? אוּלי בּכלל אֵין שם חמצן? מערן גולש בּאמצעוּת חבל לתוֹך מערה אנכית. בּעוֹלם המערנות הִתפּתחה שיטה ייחודית לעבוֹדה עִם חבלים, השונה מגלישת מִצוּקים למשל. המערנים חייבים לִשלוֹט בטכניקות גלישה בּחבל שמותאמות לִמערוֹת. טכניקות אחרוֹת עלוּלוֹת לִהיוֹת לֹא יעילות ואפילוּ מסוּכּנוֹת.
13 | ילדי טבע הדברים מה משוּתף לקוֹלוֹנל, צוֹערים, האֵימה, המטמוֹן; , דוּבּי, צב, פּטריוֹת, 6 , וגם לפלאפל, כּוֹכב יוֹם הוּלדת? כּל אלֶה הם שמוֹת של מערוֹת בּארץ יִשְׂראל, שֶׁהִתבּרכה בּאלפֵי מערוֹת. אנחנוּ מזמינים אתכם להציץ לממלכת הפיוֹת שנִמצאת ממש מִתחת לרגליים שלנוּ, וּלהכּיר קצת את היוֹפי, המִסתוֹרין והסיפּוּרים של כּמה מֵהמערוֹת בּארצנוּ - וגם את הקשיים והסכּנוֹת. מהי בּעצם מערה? י האדמה, שנוֹצר בּאוֹפן ֵ מערה היא חלל מתחת לפנ תי בּת ִ י האדם אוֹ בּעל חיים. לדעתה של בּ ֵ בעי אוֹ על יד ִ ט סתוֹרי מתחת לאדמה שמסקרן ִ התשע, מערה היא מקוֹם מ להיכּנס אליו; אוּלי קצת מפחיד, אבל מסקרן... גם להיכּנס י שנים – כּשעטלפים מעוֹפפים ֵ ה נחוֹשת בּן אלפ ֶ כר ִ למ סתוֹרי וגם מסקרן. ִ ה מ ֶ סביב, ז ִ מ את המערוֹת ניתן לחלק בּכמה דרכים. ראשית, כּמוֹ בעיוֹת מוּל מערוֹת ִ מערוֹת ט ִ שאמרנוּ קוֹדם, יש חלוּקה ל הן ֶ י אדם. ניתן גם לחלק את המערוֹת למערוֹת שׁ ֵ מעשׂה יד הן בּרוּבּן ֶ בּרוּבּן אנכיות (יוֹרדוֹת לעוֹמק), מוּל מערוֹת שׁ אופקיות; מערוֹת רטוּבּוֹת מוּל מערוֹת יבשוֹת; מערוֹת סלע. ִ בּסלע גיר ודוֹלוֹמיט מוּל מערוֹת בּסוּגים אחרים של מ מערוֹת רטוּבּוֹת מכילוֹת לעיתים קרוֹבוֹת אזוֹרים שבּהם המיִם נקווים וּמִתאספים ללֹא זרימה, אוֹ כּמעט ללֹא זרימה. השלוּליוֹת והבּרֵיכוֹת האלֶה הן כּל כּך שקטוֹת ולֹא מופרעות, שֶׁהמיִם בּהן נקיים, צלוּלים ודוֹממים, עד שהם שקוּפים ואי אפשר כּמעט להבחין בּהם. בּמערה קיימים תנאֵי מחיה קיצוֹניים לעוּמת פּנֵי השטח, כּמוֹ למשל מחסוֹר בּאוֹר, מחסוֹר בּמזוֹן וּמחסוֹר בּחמצן. פּעמים רבּוֹת אנחנוּ רוֹאים בּמערה פּטריוֹת שמותאמות טוֹב יוֹתר להִתמוֹדד עִם התנאים בּמערה מאשר אורגניזמים (יצוּרים חיים) אחרים אשר מצוּיים על פּנֵי השטח. הפּטריוֹת אשר ניזונות מִשיירים אורגניים – כּלוֹמר שיירים שנוֹצרים על ידֵי בּעלי חיים אוֹ ההפרשות שלהם - יוֹצרוֹת לִפעמים מראוֹת מרהיבים.
ילדי טבע הדברים | 14 קרן שמש מִבּחוּץ שעוֹברת דרך חלקיקֵי האבק בּמערת חוואר ליד ים המלח. מערת סחיפה היא מערה שנוֹצרת בּהִתחפּרוּת זִרמֵי מיִם בּקרקע שיציבוּתה חלשה (כּמוֹ הבולענים שנוֹצרים לאחרוֹנה בּערים בּיִשְׂראל). בּיִשְׂראל נִמצאת מערת הסחיפה הארוּכּה בּעוֹלם. שְׂרידים של עטלף מִסוּג יזנוב בּמערת מלח בּאזוֹר ים המלח. בּתוֹך המערוֹת יש הרבּה פּחוֹת פּעילוֹת של בּעלי חיים מאשר על פּנֵי הקרקע. בּמערוֹת מלח, שבּהן התנאים קשים עוֹד יוֹתר, אֵין כּמעט חיוֹת שוֹכנוֹת קרקע. שלדים של עטלפים יכוֹלים לנוּח ללֹא הפרעה שנים רבּוֹת, מה שלֹא סביר שיקרה על פּנֵי הקרקע.
15 | ילדי טבע הדברים בעיוֹת וּמערוֹת מלאכוּתיוֹת, ִ ראל קיימוֹת מערוֹת ט ְ שׂ ִ בּי מערוֹת אנכיות וּמערוֹת אופקיות, מערוֹת רטוּבּוֹת וּמערוֹת יבשוֹת, וגם מערוֹת קארסט (מערוֹת בּסלע גיר ודוֹלוֹמיט) מצאוּ ִ סלע. בּמערוֹת רבּוֹת נ ִ וּמערוֹת בּסוּגים אחרים של מ י אדם היוּ ֵ רידים ארכיאולוגיים שבּאים ללמד אוֹתנוּ שבּנ ְ שׂ י שנים. חלק מן ֵ י מאוֹת ואלפ ֵ פנ ִ שתמשוּ בּהן ל ִ בּתוֹכן וה רידים שמעידים ְ צאים בּעלי חשיבוּת עוֹלמית, כּגוֹן שׂ ְ מ ִ המ על תרבּוּיוֹת קדוּמוֹת של האדם הקדמוֹן, או ממצאים תגלתה ִ שנמצאו במערת המטמוֹן, למשל, מערה נידחת שנ י ֵ פנ ִ דבּר יהוּדה, שבּתוֹכה מצאו ל ִ שמר שבּמ ִ מעל נחל מ י ֵ ה שבּנ ֶ חפצי פּוּלחן (כּאל 429 שנה מטמוֹן מדהים של 60 הוּ) עטופים ֶ שתמשוּ בּהם לצוֹרך פּוּלחן דתי כּלשׁ ִ האדם ה בּמחצלת וּמוּחבּאים מאחוֹרי אבן גדולה. בּמטמוֹן היוּ י "כּתרים" ֵ מאוֹת ראשי אלוֹת ועשׂרוֹת שרביטים וכל מינ שנהב. ִ נחוֹשת, וחלקם מאבן וּמ ִ מ דבּר, ִ מערוֹת אחרוֹת בּמ ִ דבּר יהוּדה, וּב ִ בּמערוֹת קומרן שבּמ ברית הקדוּמים ִ הן כתבי יד בּע ֶ מצאוּ המגילוֹת הגנוזות, שׁ ִ נ בּיוֹתר שנתגלו, והן מלמדוֹת על היהוּדים שחיוּ אז בּאזוֹר. י ֵ בנ ִ ינם קשוּרים ל ֵ מצאים שא ִ יש מערוֹת שמכילוֹת מ י טבע חשוּבים. למשל, מערת ֵ רכ ֹ האדם, אבל מכילוֹת ע העוֹלם החיצוֹן בּמשך מאוֹת ֵ איילון הייתה מנותקת מ תפּתחה בּה מערכת אקולוגית (מערכת של ִ י שנים, וה ֵ אלפ ם ִ ה) ייחודית ע ֶ ה על אל ֶ שפּיעוּ אל ִ ה ֶ חיים וגורמי טבע שׁ את. ֹ תקיימים אך ורק בּמערה הז ִ מינים של בּעלי חיים שמ להיכּנס אוֹ לֹא להיכּנס? זֹאת השאלה! י המערוֹת ֵ י הכּניסה למערה, כּמעט תמיד חוֹקר ֵ פנ ִ ל צד אחד, הם ִ מערה אוֹ לֹא. מ ִ ם להיכּנס ל ִ מתלבּטים א צד ִ למוֹד וּלתעד את המערה. מ ִ רוֹצים לגלוֹת, לחקוֹר, ל שני, לעיתים יש שיקולי נגד שגוֹרמים להגבּלת הכּניסה כּניסה אליה בּאוֹפן מוּחלט. ִ מערה, אוֹ להימנע מ ִ ל תלבּטים בּה היא השאלה ִ הם מ ֶ אשוֹנה שׁ ִ השאלה הר הבטיחותית, כּי ישנן מערוֹת מסוּכּנוֹת, בשל חשש תמוֹטטוּת. בּמערוֹת מסוימות יש ריכּוּז גבוֹה ִ לקריסה וה דיי של חמצן, ִ וד של פּחמן דו-חמצני וריכּוּז נמוּך מ ֹ מא כנסים לשם לתוֹפעוֹת ִ י האדם שנ ֵ בנ ִ גרוֹם ל ִ שיכוֹלים ל גוּפניוֹת שוֹנוֹת, ואפילוּ לאיבּוּד הכּרה וּמוות. הריכּוּזים מערה למערה, וגם בּאוֹתה המערה ִ שתנים מ ִ של הגזים מ י ֵ שתנים לאוֹרך עוֹנוֹת השנה, ולכן חוֹקר ִ הריכּוּזים מ נקוֹט אמצעים שוֹנים כּאשר קיים חשד ִ המערוֹת חייבים ל היוֹת מסוכן. ִ ויר בּמערה עלוּל ל ִ הרכּב האו ֶ שׁ י חיים שיכוֹלים ֵ המערוֹת חיים טפילים וּבעל ֵ בּתוֹך חלק מ גרוֹם למחלוֹת. בּארץ קיים סוג של קרציות השוֹכנות ִ ל כנס ִ בּאוֹפן רדוּם בּמערוֹת. כּשבּעל חיים (אוֹ בּן אדם) נ תעוֹררוֹת ונוֹשכוֹת את בּעל החיים, ִ מערה, הקרציוֹת מ ִ ל י האדם חיידק שעלוּל ֵ בנ ִ וּלעיתים הן עלוּלוֹת להעביר ל ה שרוֹצים להיכּנס למערה שחשוּדה ֶ קר ִ גרוֹם לקדחת. בּמ ִ ל כנגועה בּקרציוֹת שמעבירוֹת את מחלת קדחת המערוֹת, כּן הם ִ צטיידים המערנים בּביגוּד מתאים, וּלאחר מ ִ מ מקבּלים טיפּוּל תרופתי מוֹנע הידבקוּת. תצורות יפוֹת של גבישי מלח בּמערה בּאזוֹר ים המלח. צוּרת הגביש נִקבּעת לפי החוֹמר המִתגבּש, וּבהתאם לתנאים ולסביבה שבּה הִתגבּש החוֹמר. מלח מִתגבּש בּצוּרה של קוּבּיוֹת, אבל בּהתאם למִפלס (גוֹבה) המיִם שבּוֹ הוּא מִתגבּש, גם תצורות אחרוֹת נוצרוֹת.
ילדי טבע הדברים | 16 טפטופי מיִם איטיים בּמערוֹת יוֹצרים תצורות מרהיבוֹת וּמגוונוֹת. מצד אחד, כּל טיפּה ממיסה קצת את הסלע, וּמִצד שנֵי, משקיעה מעט חוֹמר על הסלע. הרכּב הסלע והחוֹמרים שנִמצאים בּמיִם, זוִוית הזרימה, מהירוּת הטִפטוּף, עוצמת הנפילה על הקרקע, הטמפּרטוּרה - כּל אלֶה הם רק חלק מֵהגוֹרמים המשפּיעים על הצוּרה, הצבע והמִרקם (המראה) של התצורות המִתקבּלוֹת. י למנוֹע ֵ מערה כּד ִ יכּנס ל ִ לה ִ מנעים מ ִ לעיתים מערנים נ תקיימים בּה. דיבּרנוּ קוֹדם ִ פּגיעה בּערכּי טבע רגישים שמ על מערת איילון ששוֹכנים בּה מיני יצוּרים שלֹא קיימים ה רגישים ֶ י החיים האל ֵ בּשוּם מקוֹם אחר בּעוֹלם. בּעל י אדם ֵ י המערה עלוּל להכחידם. בּנ ֵ וד, וכל שינוּי בּתנא ֹ מא העוֹלם החיצוֹני אל המערה, ֵ גם עלוּלים להביא זיהוּמים מ גרוֹם להיעלמוּתם של מינים שלמים. ִ ול בּהרבּה מערוֹת חיים עטלפים, ואנחנוּ מעוּניינים גם י ֵ שמוֹר על אוכלוסייתם בּארץ. בּארץ חיים כּשלוֹשים מינ ִ ל מיני העטלפים מוּגדרים כמינים בּסיכּוּן, ִ עטלפים. חלק מ שכּוֹן בּמערוֹת. ִ בּסכּנת הכחדה. עטלפי החרקים אוֹהבים ל מצאים ִ חלקם נמים שנת חוֹרף, וכל כּניסה למערה שבה נ תעוֹררוּת שלהם ִ גרוֹם לה ִ עטלפים בּשנת חוֹרף עלוּלה ל גרוֹם להם לאיבּוּד של אנרגיה ִ בּטרם עת. הדבר עלוּל ל יסכוֹן ִ מצא בּמצב של ח ִ הגוּף שלהם נ ֶ יקרה, וכיוון שׁ בּאנרגיה, כּי כּל החוֹרף הם לֹא אוֹכלים, זה יכול לגרום י האביב הם חודשים רגישים, כּי בּעוֹנה ֵ למותם. גם חודשׁ י חיים ֵ זו גוּרי העטלפים רגישים בּמיוּחד. קיימים גם בּעל מערה, כּגוֹן לטאת ִ כּניסת בני אדם ל ִ סבּוֹל מ ִ שעלוּלים ל הסלמנדרה, שגם היא מין מוּגן. בּמערוֹת רבּוֹת נוֹצרים נוֹפים מרהיבים של משקעי מערוֹת, המערוֹת יש אפילוּ ֵ קראים נטיפים וזקיפים. לחלק מ ִ שנ שמוֹת שמתארים את מה שיש בּהן, כּמוֹ "חלב ירח", "אבק נים) ְ ב ִ י מערוֹת", "ענני מערוֹת". התצורות (מ ֵ פיוֹת", "פּנינ י ֵ תפּתחוֹת בּקצב איטי מאוד, לאוֹרך מאוֹת ואלפ ִ ה מ ֶ האל י שנים ויוֹתר, עלוּל להישבר ֵ שנים. נטיף שגדל בּמשך אלפ שטחים לבנים ונוֹצצים בגבישים ִ בּשבריר של שנייה, וּמ תלכלך וּלהיטמא בּבוֹץ של ִ זעירים יכוֹלים בּהיסח דעת לה נעל אוֹ כּפפה. כנסים למערוֹת ששימשוּ את האדם חייבים ִ גם כּשנ מצא ִ זהירות. כּשבּוֹחנים מ ִ לעשׂוֹת זאת בּתשׂוּמת לב וּב כבת ִ ארכיאולוגי, בּוֹחנים גם את המקום שלוֹ בּמערה וּבשׁ
17 | ילדי טבע הדברים מצאים ארכיאולוגיים ִ הקרקע. כּניסה למערה שיש בּה מ מצאים ִ עלוּלה לשבּש את המחקר הארכיאולוגי, כּי המ עלוּלים להיפּגע, וגם ה"סיפּוּר" שלהם. הדבר בּוֹלט עוֹד י ֵ פנ ִ מצאים פּרהיסטוֹריים (כּלוֹמר – ל ִ יוֹתר כּשמדוּבּר בּמ תבּסס גם על ִ ההיסטוֹריה המסוּפּרת), שבּהם המחקר מ (סוּג של מדידה כימית) 14 מצאים בּפחמן ִ תיארוּך המ מצא פּרהיסטוֹרי עלוּלה ִ וּבשיטוֹת אחרוֹת. כּל נגיעה בּמ מצא. ִ להשפּיע על תוֹצאוֹת מדידת גיל המ בּשנים האחרוֹנוֹת אנחנוּ רוֹאים יוֹתר ויוֹתר בני אדם ם בּאוֹפן פּרטי ובין אם בּקבוּצוֹת ִ שמטיילים בּמערוֹת, בּין א ה שמוֹציאים טיוּל ֶ מוּדרכוֹת. לצערנוּ הרב, רבים מאל יהם את הרווח הכּלכּלי ֵ ינ ֵ מערוֹת רוֹאים לנגד ע ִ מאוּרגן ל תייחסים לפּגיעה הבּלתי הפיכה בּמערה עצמה. ִ ולֹא מ טיפּה שנוֹטפת מֵהסלע "תקוּעה" בּקצֵה הנטיף למשך זמן שמספיק לחוֹמר שנמצא בּה להִתחבּר לחוֹמר של הנטיף וּלהוֹסיף לוֹ עוֹד שִׁכבה דקיקה, לִפנֵי שֶׁהוּא נוֹטף על הזקיף שנוֹצר מִתחתיו מערוֹת בּסכּנה י ֵ רכ ֹ מצאת בּסכּנה, ולֹא רק ע ִ לעיתים גם המערה עצמה נ מצאים בּתוֹכה. בּניית שכוּנוֹת, סלילת כּבישים, ִ הטבע שנ הקמת רשתוֹת בּיוּב, מחצבות שכּוֹרים בּהן כּוּרכּר אוֹ ה שמפעילים בּשטח כּלים כּבדים, כּמוֹ ֶ קר ִ חצץ, וּבכל מ ה ֶ טרקטוֹרים, פּוֹגעים לעיתים בּמערוֹת. הפּעוּלוֹת האל ה של ֶ קר ִ גוֹרמוֹת לחשיפה של מערוֹת, כּמוֹ שקרה בּמ זכּרתי קוֹדם, אוֹ מערת אבשלוֹם – ִ ה ֶ מערת איילון שׁ "מערת הנטיפים" המוכּרת. לעיתים המחצבות גוֹרמוֹת משוֹן שליד נחל שוֹרק. ִ להרס של מערוֹת, כּגוֹן מערת שׁ ישוּב עופרה שבּחבל בּנימין יש מערוֹת מרהיבוֹת ִ בּי ה שמקימים שכוּנוֹת ֶ מצאוֹת בּסכּנה כּי יזמים (כּאל ִ שנ י המערוֹת עצמן. ֵ בנוֹת בּתים על פּתח ִ מכירה) החליטוּ ל ִ ל ם, בּמהלך העבוֹדוֹת על הקמת תחנת הרכּבת ִ בּירוּשלי תגלתה מערה גדולה. הרשוּיוֹת התחבטו ִ י האוּמה, ה ֵ ניינ ִ בּב ם להשאיר את המערה ולהסיט את מקום ִ מה לעשׂוֹת, הא תחנת הרכּבת, ולבסוֹף כמוּבן הוּחלט למלא את המערה בּטוֹן וּלהמשיך בּבניית התחנה. ם נכּיר את המערוֹת השוֹנות בּארץ ונדע להעריך את ִ א מצוֹא את האיזוּן הנכוֹן שבּין ִ יופיין וערכּן, נוכל כּוּלנוּ ל ין שמירת טבע, בּין העבר והעתיד. ֵ פּיתוּח וּב כּאשר ממפים מערה, מִשתדלים להגיע לכל חלקיה, גם לאזוֹרים שאליהם הגישה היא כלל לֹא נוֹחה. בּעבר מיפינו מערוֹת בּאמצעוּת סרט מדידה ודף נייר. כּיוֹם קיימים אמצעים טכנולוגיים כּדוּגמת מד-טווח לֵייזר ותוכנוֹת מיפּוּי על טבלטים, שמאפשרים מיפּוּי מדוּיק יוֹתר וּמהיר יוֹתר.
ילדי טבע הדברים | 18 אודי רןכתב וצילם:
19 | ילדי טבע הדברים י האדם רוֹאים אוֹתו, מקבּלים צמרמוֹרת, ֵ בּנ ִ חלק גדוֹל מ י ֵ פנ ִ אשו, "ל ֹ מרימים רגל כּבדה וּמנחיתים אוֹתה על ר שמעת צווחה נוֹראית: ִ ויר נ ִ הוא יעקוץ אוֹתנו", וּבאו ֶ שׁ "אימא עכּביש!". האמת היא, שמבין כּל העכבישים שחיים בּארץ רק הם ארסיים, כּמוֹ האלמנה השחוֹרה – שקל ֵ מעטים מ ם ִ ית כּמוֹ כּדור שחוֹר ע ֵ רא ִ מאוֹד לזהוֹת אוֹתה, כּי היא נ האלמנה ֵ רגליים ארוּכּוֹת ועל בּטנה כּתם אדוֹם. חוּץ מ הוּא עכּביש חוּם שניתן לזהוֹת ֶ השחוֹרה, מוכר הששן, שׁ יניים שלוֹ (לכל העכבישים האחרים ֵ אוֹתוֹ על פּי שש הע ה ֶ יניים). גם העכבישים הארסיים האל ֵ ה ע ֶ יש שמוֹנ ם כּי הנשיכה שלהם ִ י אדם, א ֵ בנ ִ לֹא ממש מסוּכּנים ל תפּתח סביב הנשיכה ִ מכאיבה, ואצל מי שרגיש להם מ י אדם מתוּ ֵ קרים שבהם בּנ ִ נמק. מעטים מאוֹד המ נשיכת עכבישים. ִ כּתוֹצאה מ אבל לֹא על העכבישים הארסיים אני רוֹצה לספר לכם, אלא על עכביש מיוּחד מאוֹד שנקרא צמירן מפוּספס. אלף מינים של 34 החוֹקרים בּעוֹלם מכּירים בּערך מינים הם עכבישים חברתיים, 12 עכבישים, אבל רק הם גדלים. ֶ כּלוֹמר – עכבישים שחיים יחד גם כּשׁ
ילדי טבע הדברים | 20 ה ֶ תחלקים לעכבישים יחידאיים – כּאל ִ בּכלל, העכבישים מ שחיים לבדם, לעכבישים חברתיים – כאלה שחיים ם ֵ בּמוֹשבוֹת, ולעכבישים תת-חברתיים - שאצלם הא גדלת את הצאצאים בּין שבועיים לחוֹדש (תלוי במין) ְ מ שׂק הבּיצים. ִ ציאתם מ ְ לאחר י האימהוֹת של כּל העכבישים מסוּרוֹת מאוֹד. בּהתחלה הן ק) שעשׂוּי קורים, והן ַ עוֹטפוֹת את הבּיצים בּמעין כדור (שׂ י חרקים ֵ פּנ ִ ינוֹת עליו מ ִ יתן לכל מקוֹם וּמג ִ אוֹת אותו א ְ נוֹשׂ ק הבּיצים, ַ העכבישונים עוֹזבים את שׂ ֶ טוֹרפים. לאחר שׁ יהם בּתקוּפת ֵ ימם, שמשגיחה על ִ הם עוֹלים על גבה של א תפזרים ִ אשוֹנה שלהם, וּלאחר זמן קצר הם מ ִ החיים הר רוֹד את התקוּפה ְ שׂ ִ הם מצליחים ל ֵ לכל עבר. מעטים מ אשוֹנה לחייהם וּמגיעים לבגרוּת. ִ הר י החיים, הטיפּוּל של ההוֹרים בּצאצאים ֵ אצל כּל בּעל רוֹד, וכתוצאה ְ שׂ ִ מעלה את הסיכּוּי של הצאצאים ל
21 | ילדי טבע הדברים שפּחה של ִ רוד. בּארץ יש מ ְ שׂ ִ המין י ֶ כך עולה הסיכּוּי שׁ ִ מ מינים שבה חברתיים (שחיים בּמוֹשבה עם ַ עכבישים שה ינים קרוֹבים זה לזה), אוֹ תת-חברתיים (שאצלם ִ הרבּה ק האם מטפּלת בּצאצאים בּמשך תקוּפה ארוּכּה). הצמירן המפוּספס שייך לקבוּצה התת-חברתית. לאחר 70- ק הבּיצים היא מטילה לתוֹכוֹ כ ַ האם טוֹוה את שׂ ֶ שׁ ינה עליו כּחוֹדש ימים בּתוֹך הקן. לאחר חוֹדש ִ בּיצים, וּמג היא פּוֹתחת בּעצמה את השק, וּמאפשרת לעכבישונים לצאת החוצה. בּמשך שבוּעיים היא מאכילה אוֹתם שמע מגעיל, אבל להם ִ היא מקיאה (אומנם זה נ ֶ בּמזוֹן שׁ סבורים כי היא מקיאה ֶ ה טעים...). יש חוקרים שׁ ֶ רא ִ ה כּנ ֶ ז י כן, ויש החוֹקרים המשערים ֵ פנ ִ היא אָכלה ל ֶ מזוֹן שׁ י הגוּף שלה (מה שאצל ֵ היא מקיאה בּעצם את מיצ ֶ שׁ האם ֶ יונקים הוּא הדם). לאחר שבוּעיים, על פּי סימן שׁ ַ ה נוֹתנת לצאצאים, הם מתחילים לאכול אוֹתה, וּבתוֹך מנה כּלוּם, פּרט לשלד החיצוֹני. ִ שאר מ ִ שלוֹש שעוֹת לֹא נ שמע נוֹרא שהעכבישונים אוֹכלים את אימם, אבל ִ ה נ ֶ ז ה הרבּה מחוכמת הטבע – כי בּלאו הכי העכבישים ֶ יש בּז זכר מגיע לבגרוּת, דבר ַ ה חיים רק שנה אחת. כשה ֶ האל קראת סוֹף החוֹרף, הוא מתחיל לחפּשׂ נקבה, ִ ה ל ֶ שקוֹר זדווג איתה - הוּא מת. האם, ִ הוּא מ ֶ וּמייד לאחר שׁ ים ֵ ה "יוֹדעת" שגם היא עתידה לסי ֶ רא ִ את, כּנ ֹ לעוּמת ז
ילדי טבע הדברים | 22 השק, ֵ הצאצאים בּוֹקעים מ ֶ את חייה שבוּעיים לאחר שׁ וּמה יותר יעיל - למות סתם כך או להעניק לצאצאים רוֹד? ְ שׂ ִ מזוֹן שיחזק אוֹתם וייתן להם סיכּוּי טוֹב יוֹתר ל ימם של הצמירנים הקטנים מתה, הם בּוֹנים ִ א ֶ לאחר שׁ לעצמם מלכודות קטנוֹת בּתוֹך הקן הגדוֹל, וּמתחילים לצוּד חרקים קטנים. אבל כּאשר יש כּל כּך הרבּה עכבישים בּתוֹך קן קטן, הם כּמוּבן מתחילים להילחם על כּל חרק, ואז הטבע מכוון אוֹתם פּשוּט לצאת וּלחפּשׂ ה רק שלהם. ֶ הי ִ ר ולטוות בּוֹ קן שי ֵ לעצמם צמח אח הם חברתיים, כּלוֹמר ֶ בּין הצמירנים יש גם מינים שׁ ה שחיים בּמוֹשבוֹת. ההבדל בּין המינים התת- ֶ כּאל חברתיים למינים החברתיים הוּא שאצל החברתיים, שגרים בּמוֹשבוֹת, כּל האימהוֹת עוֹזרוֹת זו לזו להאכיל כּך - עכבישוֹת שלֹא ִ את העכבישונים הקטנים, ויותר מ קראת ִ כנסוֹת ל ִ שלהן נ ִ ין להן צאצאים מ ֵ טילוּ בּיצים וא ִ ה רים, וּמאפשרוֹת לעכבישונים לאכול גם ֵ ינים אח ִ מוֹתן לק רוֹד בּעצמם. ְ שׂ ִ י להעניק להם עוֹד סיכּוּי ל ֵ אוֹתן, כּד אז כּל מי שצעק "אימא עכּביש!" לֹא ממש טעה, כּי היא פרוקת ֶ העכבישה היא אימא אמיתית, שאף על פי שׁ רגליים קטנה (חרק שיש לוֹ מפרקים בּרגליים כּמוֹ לנוּ), שלֹא כּמרבּית החרקים היא אינה מסיימת את תפקידה הקטנים בּוֹקעים. ֶ ם בּרגע שׁ ֵ כּא
ילדי טבע הדברים | 24 לד"ר שלום, י ארנבוֹנים ֵ יש לנוּ בּגינה שנ ם חצר ִ שגרים בּבית עץ קטן ע ים את ִ קטנה וּמוּגנת. הם עוֹשׂ יתם ֵ יהם על מצע הקש שבּב ֵ צרכ הקטן. קראתי פּעם שאפשר להרגיל אוֹתם לעשׂוֹת את יהם בּפינה מסוּימת. ֵ צרכ מח לדעת. ְ אשׂ תמר גולן, עפולה היי תמר, ה, ֶ על אף שלֹא רבים מודעים לז הארנבוֹן הוּא בּעל חיים מאוֹד מאוֹד אינטליגנטי, שבּעזרת טיפּוּל נכוֹן וּתזוּנה נכוֹנה יכוֹל רפּאה ִ האריך ימים. יש לי בּמ ארנבוֹן שאני מטפּל בּוֹ והוּא שנים! 16 כּבר בּן ה את צרכיו ֶ בּדומה לחתוּל העוֹשׂ ינה, ֵ בּארגז חוֹל ושוֹמר על היגי כּך ניתן להרגיל גם את הארנבוֹן. כּל יטב את ֵ מה שצריך הוּא לנקוֹת ה ת של הארנבונים, וּלהעמיד ִ רצפת הבּי צרכים (כּמוֹ של חתוּל) ִ בפינה ארגז ל וּבתוֹכוֹ מצע סוֹפג של נסוֹרת אוֹ נסוֹרת דחוּסה. הארנבוֹנים יהם, ֵ יעשׂוּ שם את צרכ ישאר נקייה. ִ ת ת ִ ורצפת הבּי ת ִ חשוּב שלֹא למלא את הבּי ה ֶ ה להם קשׁ ֶ הי ִ בּקש, כּי אז י יכן השירוּתים. ֵ להבחין ה זכּרתי, תזונת ִ ה ֶ כּמוֹ שׁ הארנבוֹנים חשוּבה מאוֹד יכוּתם, ֵ לאוֹרך החיים שלהם ולא שיניים שלהם. ַ וּלבריאות ה הם צריכים לאכוֹל תערוֹבת מסחרית, חציר לתן, ִ בּקיה, אספּסת אוֹ ת וּמעט ירקוֹת לתוֹספת ויטמינים. סיפורים וטרינריים שאלות לד"ר אפי וגשל www. vet4pet .org. i l איירה: מירב שדה-לביא
25 | ילדי טבע הדברים ד"ר וגשל שלום, ם אחיי והוריי בים, ופגשנוּ שם הרבּה מאוֹד ִ הייתי ע ץ? ִ המדוּזוֹת מגיעוֹת דווקא בּקי ֶ מדוּזוֹת. מה הסיבּה שׁ יש מדוּזוֹת שאפשר לגעת בּהן ולֹא להיצרב? ועוֹד שאלה: ם בּטעוּת ִ ה א ֶ ם קיפודי ים מסוּכּנים מאוֹד? מה קוֹר ִ הא הם? ֵ נדקרים מ אורי בן-שחר, רמת גן היי אורי, ץ היא העונה שבּה המדוּזוֹת מגיעוֹת ִ אכן תחילת הקי י ארצנוּ. ֵ לחוֹפ י ארצנוּ נקראת חוטית נוֹדדת, ֵ המדוּזה הנפוֹצה בּחוֹפ והיא בּכלל לֹא שייכת לים התיכוֹן וּמקוֹרה בּים סוֹף. גיעה לאחר שחפרוּ את תעלת סואץ וּבעצם ִ היא ה חיבּרוּ את ים סוף לים התיכוֹן. תבּסס בּים התיכוֹן, ואני ִ שנים לה 100 לקח לה כּמעט י הארץ. ֵ זוֹכר שבּילדוּתי היוּ מעט מאוֹד מדוּזוֹת בּחוֹפ תרבּוֹת; ִ כּעיקרוֹן המדוּזוֹת חיוֹת בּלב ים, ושם הן גם מ ם ִ י המי ֵ רמ ִ אבל בּחודשים החמים, בּעקבוֹת שינוּיים בּז רבת החוֹפים. ִ יהן לק ֵ הן מגיעוֹת בּהמוֹנ י מדוּזוֹת שניתן לגעת בּהן, אבל ֵ יש באוקיינוסים מינ תקרב אליה ִ לא בחוטית הנוֹדדת שלנוּ, עדיף לֹא לה ולֹא לגעת בּה. ם ִ בנוגע לקיפודי הים, הם לֹא מסוּכּנים מאוֹד' אבל א ה הקוֹץ ֶ הם הבּעיה העיקרית היא שקצ ֵ בּטעוּת נדקרים מ שאר בּעוֹר ואז נוֹצרת בּעצם תגוּבה ִ שבּר ונ ִ שלהם נ ה כוֹאב ויש גם חום, אך בדרך ֶ ה. ז ֶ דלקתית לגוּף הזר הז ה. ֶ ז ִ כּלל לֹא יותר מ קרים קיצוניים יש תגוּבה אלרגית חזקה יוֹתר, ואז ִ בּמ צריך לפנוֹת לעזרה רפוּאית.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=