2023 אוקטובר | 342 גיליון ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת על מלחמה ושלום כריש עם פטיש חי-דשות על גדי יעלים, אפרוחי יענים ואורנגאוטנים נופר חזרה הביתה הוטץ' ודוני מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו
ילדי טבע הדברים | 2 רק ּכדֵי שתבינּו את ההבדלים, אס ּפר לכם סי ּפּור קצר. ּכ ׁשֶהייתי ּבבֵית ספר יסֹודי (זֶה היה ּבשכּונה שנִקראת צהלה, ּבתל אביב), יֹום אחד רצתי עִם חברים ּבמִסדרֹון ּבית הספר, ּומולנּו צעד המנהל, ואנחנּו, " ּברֹוב חּוצ ּפתנּו", ֹלא עצרנּו מייד אלא הִמשכנּו לרּוץ כשאני ּברֹאש. "רנאהוד!" ( ּכן, ּבמילה אחת, ּובִכלל קֹוראים לי אּודי...) הּוא סינן לעברי, ּבמה שנִשמע לי ּכצעקה מפחידה – "לחדר המנהל!". כל כך נבהלתי... הלכתי לחדר המנהל, סגרתי את הדלת מאחֹוריי, ושם ה ּפחד עוד הִתג ּבר, עד שֹלא יכֹולתי יֹותר ּופשּוט ּברחתי מֵהחלֹון החוצה... ּכמּובן אימי הּוזמנה אל המנהל, ש ּבעֹודי עֹומד ּבפינה רֹועד, הִס ּביר לה עד ּכמה חמּור העִניין ׁשֶהּוא שלח אֹותי לחדר שלֹו וֹלא הלכתי... תארּו לעצמכם מה הּוא היה אֹומר אילּו ידע ש ּברחתי מֵהחלֹון... אז ּכן, ּכ ׁשֶהִגיע החֹופש, ּבהחלט ׂשָמחנּו... ּוכשאני רֹואֶה ּכמה נֹועם ודניאל אֹוהבֹות את המֹורים והמנהלת, אני מבין שאפשר אחרת... אז שתהיֶה לכם שנת לימודים נִפלאה שלֹום לכם ילדים, עדיין ֹלא הִס ּפקתם לחזֹור לבֵית הספר מֵהחֹופש הגדֹול, ושּוב יצאתם לחופשה של שבּועיים. לכל דבר יש שנֵי צדדים. מצד אחד, החֹופש הגדֹול נִגמר, וראינּו ילדים שממש מאּושרים לחזֹור ללימּודים – וזֶה אֹומר הר ּבה על ּבתֵי הספר. מצד שני, כשיצאתם שוב לִשבּועיים חֹופש – שמעתי המֹון קיטורים על זֶה ש ֹלא הִס ּפקתם לִלמֹוד, לחוות את ה ּפגישה עִם החברים הוותיקים ּולה ּכיר את החדשים (ו ֹלא היּו הר ּבה ּכאלֶה), ּוכבר שלחּו אתכם שּוב ה ּביתה. אני יכֹול לֹומר לכם שזֶה ממש שֹונֶה מִמה ׁשֶהיה ּכשאני הייתי ילד. נכֹון שזֶה היה ּכבר מִזמן, ממש מִזמן, אבל אני עדיין זֹוכר שכשהגיעו החופשות, וזֶה ֹלא משנה אם זֶה היה החֹופש הגדֹול אֹו חּופשת החגים – ׂשָמחנּו. ּכדֵי להבין מִמה נֹוצר ההבדל, נִכנסתי לבֵית הספר " ׂשָדֹות" שנמצא ּבכר ּכּור (שם לומדֹות הנכדות שלי - התאֹומֹות דניאל ונֹועם), ּומהר מאֹוד הבנתי. המֹורֹות והמֹורים ֹלא ממש הִז ּכירּו לי את המֹורֹות והמֹורים ׁשֶהיּו לי ּכ ׁשֶהייתי ילד. חי ּבּוקים עִם המֹורֹות - מי ּבכלל חלם על זֶה? ויותר מכן - ׁשֶהמנהלת תיגש לתלמידים ּות ׂשֹוחח איתם ּכאילּו הם היּו חברים? שלכם, אודי
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רןעורך ראשי: פרופ' משה אגמי,ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפידעיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומרעריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן,מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רןיועצת חינוך: רונה רןמנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגוןדפוס וכריכייה: בן-נוןעיטוף ודיוור ישיר: ברהפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-הימים: 4610301 ' הרצליה ב 302 ת"דכתובת למכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2023 אוקטובר | 342 גליון תשרי - חשוון תשפ"ד תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד כריש פטישן בשער: px צילום: להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: ש"ח 25 מנוי דיגיטלי חודשי: הוטץ' ודוני רונה רן וטשכתבה וצילמה: יום אחד טיילנו הוטץ' ואני להנאתנו בשדות שליד השכונה שלנו. הוטץ' הוא כלב דני ענק בגודל של חמור, אבל עם נשמה של פודל… פתאום ראיתי שהוטץ' נעצר במקומו, נדרך, זקף את אוזניו, וסימן שאלה גדול כאילו הופיע על פניו. 46 12 כריש עם פטיש ערד בן דודכתב: בזמן שהפטישן שלי שחה בים, אני גלשתי באינטרנט… אתם אולי חושבים שאני צוחק, אבל קראתי הרבה דברים מעניינים על כרישים, ובעיקר על פטישנים, הכרישים שנראים כמו פטיש. מלחמה ושלום אודי רן ונדב לויכתבו: ברוב המקרים, במריבות בין ילדים, יש כאלה שינסו להתערב כדי להפריד ולהפסיק את המריבה. ילדים אלה זוכים להערכה ומעמדם עולה בקרב ילדי בית הספר. ככה זה גם אצל בעלי החיים. 4 חזרתי הביתה נופר ברזניכתבה וצילמה: היי, זו שוב אני, נופר, ואחרי מסע של שנה בחמש יבשות שונות, חזרתי לישראל, ללימודים בחטיבת הביניים, אחרי שנה ללא בית ספר, לחגוג את בת המצווה שלי ולפגוש את כל החברות. 38 מה עוד? 32 חי-דשות מור פורת-כדוריכתבה: אם גדי היעלים הקטן שהגיע אלינו פצוע היה מבין כמה אנשים טובים התגייסו להצלתו, הוא ודאי היה מתרגש מאוד. שבעה אפרוחי יענים בקעו מהביצים בסוואנה האפריקאית. האם אתם יודעים מהו האיום המרחף מעל ראשם של האורנגאוטנים בעולם? 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27
ילדי טבע הדברים | 4 מלחמה אודי רן ונדב לויכתבו: Grand Teton :צילום ושלום
5 | ילדי טבע הדברים ּכמה אנחנּו, ּבנֵי האדם, חכמים. ּבהתחלה, ּכ ׁשֶעֹוד היינּו שֹוכני מערֹות, ּכ ׁשֶהיינּו רבים זֶה עִם זֶה, הִתנהגנּו ּכמֹו חיֹות: ניסינּו להבהיל, איימנּו, ּולבסֹוף אפילּו זרקנּו אבנים ּומקלות, ואִם עד ּכאן הקרב ֹלא הּוכרע, היינּו אֹוספים את ּכל השבט, ואז אלֶה ׁשֶהִצליחּו לאסֹוף יֹותר אנשים הִבהילּו את האחרים, שנִבהלּו ּוברחּו – וכך ניצחּו ּבקרב. הדבר המעניֵין הּוא שֹלא תמיד הּכמּות היא זו ׁשֶהִכריעה את ה"קרב". מה ׁשֶהיה חשּוב יֹותר הּוא שיתּוף ה ּפעּולה ּבין אנשי הקבּוצה. אבל מאז "החּכמנּו" מאֹוד, והיֹום אנחנּו ּכבר ֹלא נִלחמים יֹותר ּכמֹו החיֹות; היֹום אנחנּו ּכבר יֹודעים לייצר רֹובים, תֹותחים, ּפצצֹות ואפילּו נשק אטֹומי, שיכֹול להרֹוס מדינֹות שלמֹות ולהרֹוג את תושביהן ּבבת אחת. ואז אנחנּו שֹואלים – מי חכם יֹותר? אלֶה שלחמּו ּבידיים וכִמעט ֹלא הרגּו, אֹו אלֶה ׁשֶהֹורגים המֹונים ּבירייה אחת של טיל אֹו ּפצצה? והם, ּבעלֵי החיים, ה"ֹלא מפּותחים", עֹומדים ּומִסתּכלים עלינּו ואולי אֹומרים לעצמם: ּכמה טֹוב לנּו שאנחנּו רק חיֹות, ואנחנּו ֹלא הֹורגים ּכי הִרגיזּו אֹותנּו, אלא רק ּכאשר אֵין ּברֵירה ואנחנּו רעבים, וגם אז אנחנו הֹורגים רק לס ּפק את צרכֵינּו, ּכלֹומר להשיג מה שאנחנּו צריכים ו ֹלא יֹותר. אִם מי ׁשֶהּו חֹודר לנחלה שלנּו (ּכך אֹומרֹות החיֹות) אנחנּו קֹודם ּכול מזהירים אֹותֹו, אחר ּכך מאיימים, שנֵי הכּלבים הוּבאו לחצר אחת כּאשר שנֵיהם כּבר היו מבוּגרים. כּל היוֹם הם מִסתוֹבבים בּחצר בּלי להטריד זֶה את זֶה, עד לרגע שבּעלֵיהם, שעבוּרם הוּא הבּכיר שבּחבוּרה, מגיע. אז השניים מִסתערים זֶה על זֶה, כּדֵי להראוֹת לבכיר למי מגיע לִהיוֹת סגנו. קויוט קופץ על מכרסם ורק ּבסוף תֹוקפים, אבל ֹלא ּכדֵי להרוג אלא רק ּכדֵי להבריח. ראיתם ּפעם שנֵי ילדים רבים ּומִסביב להם הילדים האחרים עֹומדים ּומעֹודדים אותם להר ּביץ ּכמה שיֹותר חזק? לרֹוב יִתחלקּו "המעֹודדים" לִשתֵי קבּוצֹות, וכל קבּוצה תעֹודד את ה"לוחם שלה", את המקֹורב יֹותר.. חִשבּו על זֶה ׁשֶהחברים המעֹודדים גֹורמים לקרב smerika :צילום USFWS :צילום Shubert Ciencia :צילום
ילדי טבע הדברים | 6 להִתלהט יֹותר, ּכי הילדים הלֹוחמים רֹוצים להראֹות לקהל שלהם ׁשֶהם יֹותר חזקים ושהם ינצחּו בקרב, ואז מה שקֹורֶה הּוא ש ּבמקֹום להפריד ּבין הניצים הם גֹורמים להם להי ּפגע. גם אִם הצֹופים מֵהצד ֹלא ממש מעֹודדים, אלא רק עֹומדים ּומִסתּכלים ּבמקֹום להפריד, הם גֹורמים לקרב להִתלהט, ּכי הילדים שנלחמים יֹודעים ׁשֶהמעמד שלהם ּבכיתה ּובבֵית הספר ּבכלל יִיק ּבע ּבהתאם לתֹוצאֹות הקרב. גם אצל ּבעלֵי החיים זֶה קֹורֶה, למשל ּבלהקה של זאבים, ּכי גם אצלם המעמד ּבלהקה שקֹובע מי ּבכיר יֹותר נִק ּבע ּבבֵית הספר יִהיּו אלֶה המֹורים אֹו ילדים אחרים. למה המֹורים מִתערבים ֹלא צריך להס ּביר; אבל מי אלֶה הילדים שּכן מִתערבים? ולמה הילדים האחרים ּבמקֹום להִתערב ּולהפריד, מעֹודדים את המּכים להמשיך? למה ּבעצם הילדים ּבכלל רבים? יש לכך הר ּבה סי ּבֹות, אך אִם נסּכם אֹותן, יִת ּברר לנּו שּכל הסי ּבֹות מִצטמצמֹות לסי ּבה אחת ּפשּוטה. הם נִלחמים על המעמד ּבכיתה - מי חזק יֹותר, מי ּבכיר (מ ִּבחינת מעמדֹו ּב ּכיתה), והמעֹודדים מעֹודדים ּכי ּבעצם הם יֹודעים שאִם "הלֹוחם שלהם" ינצח, יִשת ּפר מעמדם ּבכיתה, והם יעלּו ּבמִדרג החברתי. והמִתערבים? המִתערבים הם אלֶה שיֹודעים שמעמדם מס ּפיק חזק, ושהם ֹלא צריכים את הקרבֹות האלֶה ּכדֵי לחזק אֹותֹו. ואתם יֹודעים מה? יש ּכאלֶה שמעמדם ּפחות חשּוב להם, והם ּפשּוט רֹוצים ׁשֶהילד החזק יֹותר יפסיק לִפגֹוע ּבחלש. הם אפילּו יִתערבּו ּבשל ּבים המּוקדמים ּבקרבֹות, ּופה ושם ינסּו לִנשֹוך את החלש ּכדֵי להֹוכיח לחזק יותר את ּבעקבֹות קרבֹות ּכאלֶה. בעלֵי החיים "הצֹופים" רֹוצים להראֹות למי שחזק יֹותר ונִראה להם ׁשֶהּוא הֹולך לנצח, ׁשֶהם ּבעדֹו, ּכדֵי לש ּפר את המעמד שלהם ּבלהקה מּולֹו. לכן הם קֹופצים מדי ּפעם ּומעניקים לּכלב האחר נשיכה, והם דֹואגים ׁשֶה"מנהיג" שלהם יִראֶה ויִזּכֹור ּברֹוב המִקרים, ּבמריבֹות בין ילדים, יִהיּו גם - אֹו לפחֹות צריך ּונקווה שיִהיּו - ּכאלֶה שינסּו להִתערב ּכדֵי להפריד ּולהפסיק את המריבה. ואתם יֹודעים מה? אלֶה שמִתערבים ּכדֵי להפסיק את המריבה זֹוכים להערכה ּומעמדם עֹולֶה ּבקרב ילדֵי ּבית הספר ּכמנהיגים. Matty Farah :צילום Martin Cathrae :צילום הזאבים שמימין הוֹלכים עִם המנהיג הקוֹדם שלהם, וּמאיימים יחד איתו על הזאב שֶׁהִתקרב, עשָׂה פּרצוּף אדיש ואכל בּשקט. הוּא יכוֹל היה להרשוֹת לעצמוֹ, כּי הוּא גדוֹל וחזק יוֹתר. Steve Baker :צילום זוֹהי דרך נוֹספת לִבנוֹת מעמד. השחקן הטוֹב בּיוֹתר הופך לִהיוֹת מנהיג הקבוּצה. הקבוּצה הטוֹבה יוֹתר מנצחת.
7 | ילדי טבע הדברים נאמנּותם כבר ּבשלבֵי הקרב המּוקדמים, ּכדֵי שיִזּכֹור, ּכאשר יִהיֶה ּבכיר יֹותר, ׁשֶהם ּבחבּורתֹו. וזֶה ֹלא רק אצל ּכלבים, אפילּו אצל דגֵי האמנון מזהים המשקיפים את הדג החלש יֹותר ּבין שנֵי המִתמֹודדים על ה ּבכֹורה, וגם הם יגניבו נשיכֹות למפסיד ּבקרב. יש ּכמּובן דרכים אחרֹות לִזּכֹות ּבמעמד גבֹוה יֹותר ּבחברה (אֹו ּבלהקה אצל ּבעלֵי החיים), למשל - הִתגֹוששּות ּבין שני לִוחמֵי סומו ענקיים. אתם חֹושבים שאנחנּו, ּבנֵי האדם, הִמצאנּו את זֶה? ֹלא! הר ּבה לפנֵינּו עֹו ׂשִים את זֶה זִכרי לטאֹות הּכֹוח ּבאֹוסטרליה. ּבעלֵי חיים אֵינם נֹוהגים להילחם ּבבנֵי מינם, אלא ּכדֵי להגן על הנחלה (הטריטֹוריה) שלהם אֹו על הזכּות להִזדווג, וֹלא מִתֹוך ּכוונה להרוג את היריב. לִפנֵי הּכניסה לקרב עצמֹו מקדימים ּבעלֵי החיים ּומאיימים ּכדֵי להימנע מקרב. הם נֹוהמים, נֹושפים, מתנפחים, ומתרוממים על רגלֵיהם האחֹוריֹות ּכדֵי להֵיראֹות גדֹולים יֹותר, חֹו ׂשְפים שיניים, ורק ּבסוף, אִם ּכל זה ֹלא עזר, הם תֹוקפים. Discover Corps :צילום William Warby :צילום Steve Slater :צילום אצל בּעלֵי החיים שחיים בּלהקוֹת, וגם כּאלֶה שלֹא – הדבר החשוּב בּיוֹתר הוּא ההישרדוּת. כּל אחד רוֹצֶה שֶׁהצאצאים שלו ימשיכו את דרכּוֹ, ולכן הוּא דוֹאג לִהיוֹת הגדוֹל והחזק בּיוֹתר, שֶׁהנקבוֹת יִבחרו בּוֹ, כּי גם הן רוֹצוֹת שֶׁהצאצאים שלהן יִהיו הגוּרים של החזק בּיוֹתר. לכן ניתן לִראוֹת אצל כּל בּעלֵי החיים מִלחמוֹת על הבּכוֹרה- בּין אוֹכלֵי העשֶׂב, בּין הטוֹרפים, וּבִכלל. גם הקרנפּים הענקיים יוֹדעים שאִם הקרב בּינֵיהם יִהיֶה קרב אלים הם עלולים לפצוע זֶה את זֶה ואפילו להרוג, בּנגיחוֹת קרן חזקוֹת וחדוֹת. בּמקוֹם זֶה הם בּוֹדקים את כּוֹחם בּניסיוֹן לדחוף זֶה את זֶה. מי שמצליח לִדחוֹף - מנצח כּמוּבן, ואז הוּא הוֹלך וּמשוִויץ בּפנֵי כּל נקבוֹת הלהקה שמִתלהבוֹת מִכּוֹחו הרב. יש להן, ללטאוֹת האלֶה, פּה גדוֹל ושיניים חזקוֹת. יש להן גם טפרים חזקים. אבל כּששני זכרים נִלחמים בּינֵיהם על הבּכוֹרה, הם פּשוּט נעמדים על רגלֵיהם האחוֹריוֹת, מחבּקים זֶה את זֶה בּכּוֹח וּמתחילים להֵיאבק. זֶה שמצליח להפּיל את יריבו על הקרקע, מנצח, והמנוצח פּשוּט עוֹזב את המקוֹם ללֹא פּגע, כּי אף אחד לֹא הִשתמש לֹא בּשיניים ולֹא בטפרים.
ילדי טבע הדברים | 8 ּככל ש ּבעל החיים מרגיש ּפחות ּבטּוח ּבעצמֹו, הּוא מִתנהג ּבתֹוקפנּות גדולה יֹותר (ּכן, ּכך גם אצלנּו - ּבנֵי האדם), ּובהתאם למידת ה ּביטחֹון אֹו חֹוסר ה ּביטחֹון שלֹו הּוא מחליט אִם לִברֹוח אֹו להשיב מִלחמה. אבל, אִם ּפתאֹום הּוא יִראֶה ּבשטח מי ׁשֶהּו נחּות דרגה מִמנּו, אֹו נקבה ( ׁשֶהרֵי עבּורה הּוא נִלחם), אֹו אִם הּוא ירגיש מאוים, יִשתנּו ּפתאֹום ּכל ההחלטֹות שלֹו. ואִם הּוא הִתּכוון לִברֹוח, הּוא יילחם על מקֹומֹו ּבכֹוח רב, ּכיוון שאז להִתנהגּות שלֹו יהיו תֹוצאֹות מרחיקֹות לכת המש ּפיעֹות על מעמדֹו ּבעֵינֵי הנקבה ּובקבּוצה ּבכלל. מי מִּכם ֹלא היה נִרתע מִלהִתקרב לבבּון ש ּפֹוער ּפה ּכל ּכך גדֹול וחֹו ׂשֵף ניבים ּכאלֶה גדֹולים? גם ה ּב ּבּונים האחרים חֹושבים ּכמֹוכם, וכך גם ּבעלֵי חיים נֹוספים שיֹודעים ש ּבשעת הצֹורך הּוא יִשתמש ּבהם, ולכן הם נִזהרים, והּוא שֹומר על מעמדֹו לֹלא קרבֹות. לִפעמים ּבעלֵי חיים קטנים נִקלעים למצב ש ּבֹו הם יֹודעים שאֵין להם סיּכּוי, ואז הם עֹו ׂשִים את ּכל מה ׁשֶהם יכֹולים ּכדֵי להרתיע – הם מרימים את רֹאשם ּכמה ׁשֶהם יכֹולים ּכדֵי להיראֹות גדֹולים יֹותר, ּפֹוערים ּפה, ומרימים את הזנב. מה מּוכנים ילדים, ואפילּו מבּוגרים, לע ׂשֹות ּכדֵי להעלֹות את מקֹומם ּבמִדרג החברתי שלהם? מה ילדים יִהיּו מּוכנים לע ׂשֹות ּכדֵי לִזּכֹות ּבתֹואר הילד האמיץ אֹו הילדה האמיצה ּביֹותר ּבכיתה? אֹו הילד החזק ּביֹותר? אֹו הס ּפֹורטאית הטֹובה ּביֹותר? הם ישקיעּו כסף רב ּכדֵי לִרּכֹוש את ה ּבגדים האופנתיים ּביֹותר? הם יִקנּו את המחשב המִתקדם ּביֹותר, הטלפֹון הנייד הכי חכם, הם יִנעלּו את הנעליים הכי הכי? אּולי הם גם יִסתּכנּו ּבכל מינֵי דברים ּכמֹו לרדת על מעקֶה עִם Bernard DUPONT :צילום החרדוֹן אדוֹם-הרֹאש נעמד על קצה מצוק, בּוֹהק בּצבעים חזקים כּדֵי שכּוּלם מִסביב יִראו כּמה הוּא מרשים וכמה הוּא אמיץ. גבוּרתו מעניקה לו את המעמד הבּכיר. ארי ים מאיֵים על הצלם שחוֹדר לטריטוֹריה שלוֹ. ילד יוֹרד על מעקֶה עִם סקייטבורד. Miles Gehm :צילום Vassil Tzvetanov :צילום Bernard Spragg :צילום
9 | ילדי טבע הדברים סקייטבורד, לִק ּפֹוץ מֵהמק ּפצה הגבֹוהה ּבברֵיכה, להיּכנס לים ּכ ׁשֶהּוא סֹוער, ואּולי הם יִהיּו תוקפניים יֹותר ויר ּביצּו לכמה שיֹותר ילדים ּכדֵי שּכּולם יִפחדּו מֵהם? ּכלֹומר, הם יעטּו על רֹאשם קרניים ענקיֹות ּומרשימֹות… אּו ּפס, מ ִּבלי להרגיש עברנּו לבעלֵי החיים האחרים, אבל ּבעצם ֹלא ּבטעּות, ּכי ּבזֶה הם ֹלא שֹונים מאִיתנּו ואנחנּו ֹלא שֹונים מֵהם. גם הם יִל ּבשּו את הלבּוש המפֹואר ּביֹותר ּכדֵי להרשים את הנקבֹות, ויִסתּכנּו ּכמעט עד מוות ּכדֵי להֵיחשב לאמיצים ּביֹותר אֹו לס ּפֹורטאים הטֹובים ּביֹותר. לכן, החרדֹון אדֹום-החזֶה ה ּבכיר עֹומד על סלע ּבֹולט ּבשטח, ּכדֵי להראֹות לכּולם ׁשֶהּוא ֹלא חֹושש מעֹופֹות דֹורסים (עֹופֹות ש"דֹורסים" את קור ּבנם ּבאמצעּות הטפרים), והּוא ימתין עד הרגע האחרֹון לִפנֵי שיִברח למִסתֹור ולִפנֵי כן יזהיר בקידות מיּוחדֹות את ּכל החרדונים ש ּבעדתֹו, ּומּובן שֹלא תמיד יצליח. אי אפשר שלא להזדעזע מן המ ִׂשְחקים המטּו ּפשים שבכל ּפעם צצים ּבטיק טוק, ּכמֹו למשל מ ִׂשְחק שנִקרא "רֹולטת ּכביש" - ילדים שנעמדּו ּבאמצע הּכביש וחיּכּו לִראֹות מי יֹותר "אמיץ" ( ּבינֵינּו, מי יֹותר טי ּפש) ויישאר על הּכביש עד שמכֹונית תִתקרב אליו, והמ ִׂשְחק ּפסק רק ּכאשר מי ׁשֶהּו מֵהילדים ׁשֶהִשתתפּו ּבמ ִׂשְחק נֶהרג. מפקדים טֹובים ּבצבא יֹוצאים ּברֹאש החיילים שלהם ּכדֵי להילחם ּבאֹויב, והם קֹוראים לחיילים "אחריי!", ּכלֹומר - אני המפקד, אני מסּכן את חיי רִאשֹון, ואתם החיילים ּבֹואּו איתי, אתם יכֹולים לִבטֹוח ּבי, ּכך יש לנּו סיּכּויים טֹובים יֹותר לנצח את האֹויב. גם אצל ּבעלֵי החיים יש גי ּבֹורים ויש ּפחדנים. הזנבנים הם צי ּפורים חברּותיֹות שחיֹות ּבערבה. אצל הזנבנים קיימת חלּוקת תפקידים שנֹועדה לִשמֹור על הלהקה מ ִּפנֵי טֹורפים. יש אצלם שומר שעֹומד ּכל הזמן על המשמר ּבקצֶה העץ ּומתריע מ ִּפנֵי עֹופֹות דֹורסים. ּכאשר השומר מגלֶה נץ מִתקרב, הּוא קורא קריאת מִשקלם של פּילֵי הים הזכרים יכוֹל להגיע לשלוֹש טונות קילוֹגרמים); אז אֵיך אפשר להילחם עִם 3,000( ויוֹתר מִשקל כּזֶה? פּילֵי הים מצאו פּתרוֹן מעניין. קוֹדם כּול, הם מגדלים לעצמם אף גדוֹל (בּזכוּתו הם נִקראים פּילֵי ים), וּכששני פּילים בּוֹגרים וחזקים צריכים להכריע מי מִבּינֵיהם הבּכיר, הם נעמדים זֶה מוּל זֶה וּמנסים להרשים בגובהם, בּפרצוּפם המאיֵים ובאפם הגדוֹל. לִפעמים הם גם נוֹשכים זֶה את זֶה Len Worthington :צילום Len Worthington :צילום זנבנים
ילדי טבע הדברים | 10 אזהרה שפירושה "נץ", ואז ּכל הזנבנים נִמלטים אל ּבין הענפים. אבל ֹלא תמיד הם ּבֹורחים, לִפעמים, ּכאשר השומר טֹועֶה ּבזיהּוי וקֹורא קריאֹות "נץ", ּומי שמקרבת היא קּוקייה (שדֹומה לֹו מאֹוד), מזהים הזנבנים את הטעּות ומתגודדים סביבה ּומחליטים לגרש אֹותה. ּבצפייה על תֹופעת ההִתגֹודדּות אצל הזנבנים נתגלו הבדלֵי אֹופי ּבין ה ּפרטים השֹונים. ּבעֹוד אחרים מיהרּו לעבר הסּכנה, היּו כאלה ׁשֶהעדיפּו להישאר מאחֹור, והיּו שם שֹומרים ׁשֶהִסתירּו מֵידע מאחרים גם אִם גילּו את האֹויב לִפנֵיהם. היּו שנטלּו חלק ּפעיל ּבקרב, והיּו שהתחמקו מִמנּו. לִפנֵי ּכמה שנים צילמּו צלמֵי טבע ּבאפריקה ּב ּבּון צעיר שרצה לבסס את מעמדֹו ּכזכר ּבכיר ּבלהקה, ּוכדֵי להרשים את חברֵי הלהקה הּוא יצא מּול נמר ׁשֶהִתקרב ללהקה. ה ּב ּבּון קרא לחבריו "אחריי!", ּכמֹו ּכל מפקד טֹוב, ויצא להִסתער על הנמר. ה ּב ּבּונים האחרים, ׁשֶהִתרשמּו מאֹוד מִגבּורתֹו של המנהיג הצעיר, יצאּו בעקבותיו, ויחד הם הִבריחּו את הנמר. אבל היה גם מִקרֶה אחר, ש ּבֹו ה ּב ּבּון שיצא ֹלא היה ה ּבכיר וגם ֹלא המנהיג, וה ּב ּבּונים האחרים ֹלא יצאּו בעקבותיו ּכדֵי לעזֹור לֹו, ואז מצבֹו ֹלא היה טֹוב ּבמיּוחד. לבעלֵי חיים יש חּוקים ּומִנהגים שמתאימים לדרך החיים שלהם. הם חיים ּבקבּוצֹות קטנֹות שצריכֹות לִדאֹוג ל ׁשִטחֵי המחיה שלהן, ּובִקבּוצֹות ּכאלֶה המִדרג החברתי חשּוב מאֹוד לקיּום הקבּוצה. גם אנחנּו ּבעלֵי חיים, אבל Nigel Swales :צילום אצל השימפנזים החברויות חשוּבוֹת בּיוֹתר, והן מעניקוֹת בּיטחוֹן מוּל חברויות אחרוֹת. לִפעמים החברות כּל כּך עמוּקה, שֶׁהחברים לֹא נִפרדים זֶה מִזֶה בּמשך כּל שעוֹת היוֹם. wildhog1977 :צילום אייל קנדי עִם קרניים ענקיוֹת שנוֹעדו להרשים את הנקבוֹת - וּלהרתיע את הזכרים כּוֹחה של הקבוּצה: האריות הם מלכי החיות, אבל לא פעם כאשר אריה טורף בעל חיים אחר, מגיעה קבוצה גדולה של צבועים שמכירה את כוח הקבוצה, תוקפת את האריה ומבריחה אותו מהטרף. מעט אחרי זה מגיעה קבוצה גדולה יותר של זאבים טלואים, וזו מבריחה את הצבועים, וזוכה בטרף.
11 | ילדי טבע הדברים בעלי חיים שחיים ּבקבּוצֹות ענקיֹות ש ּבהן אומנם יש חשיבּות להצלחה, אבל הצלחה שֹלא מִת ּבטאת תמיד ּבלבּוש האופנתי ּביֹותר, אֹו ּבלהראֹות לכּולם ּכמה ּכסף יש לנּו, אֹו ּכמה אנחנּו אמיצים ּבזֶה שאנחנּו מִסת ּכנים. ּכי מי שמנסֶה להראֹות לכּולם אֵילּו ּבגדים אופנתיים חדשים יש לֹו, מראֶה שזֶה מה שיש לֹו וזֶה מה שחשּוב אצלֹו. ואלֶה שמס ּכנים את עצמם סתם ּבלהראֹות ּכמה הם אמיצים, וקֹופצים לִפנֵי רכב נֹוסע אֹו לִפנֵי מחסֹום שנִסגר, מראים שאֹומץ אּולי יש להם, אבל שכל? ֹלא ּבדיּוק. הִסתּכלּו על ּבעלֵי החיים: לִפנֵי ׁשֶהם מחליטים להּכֹות את מי שמרגיז אֹותם, הם מנסים ּכל דרך אפשרית להימנע מֵהקרב. אפילּו הצפע, הנחש הארסי ש ּבין נחשי י ִׂשְראל, שיכֹול להרֹוג ּבן אדם ּבהּכשה אחת, מעדיף לע ׂשֹות ּכל ניסיֹון אפשרי ּכדֵי להימנע מֵהלחימה - הּוא נֹושף ּבקֹול, מזהיר ואפילּו ּבֹורח. ֹלא אכפת לֹו שיגידּו עליו ׁשֶהּוא ּפחדן, ּכל עֹוד הּוא יצא מֵהעימּות ּבחיים. גם הּוא וגם אנחנּו יֹודעים ׁשֶהּוא ּפשּוט רֹוצֶה לִחיֹות. flowcomm :צילום Benh LIEU SONG :צילום
ילדי טבע הדברים | 12 אבי קלפפר, דפנה פינגדולגצילומים: ערד בן דוד, כתב: עִם פּטיש כּריש px. : צילום
13 | ילדי טבע הדברים "אתה זֹוכר אֵיך ה ּכול הִתחיל?" שאלתי את איציק, הארנבֹון שלי. ּברּור ׁשֶהּוא ֹלא יענֶה, ּכי מִמתי ארנבֹונים מדברים? אבל לי זֶה ּבכלל ֹלא אכפת, העיקר שאיציק ּכאן, אני מד ּבר אליו, ואנחנּו חברים טֹובים. אתם יֹודעים מה, אּולי ּבמקֹום שאמשיך לדבר עִם הארנבֹון אס ּפר לכם אֵיך הפך איציק לארנבֹון שלי. ּכי ה ּכול הִתחיל מִמִכתב ששלחתי: שלום, שמי אלעד ויכול להיות שהבקשה שלי תישמע לכם קצת מוזרה. קראתי שבמצפה התת-ימי שלכם יש בריכת כרישים והחלטתי שאני רוצה לאמץ אחד. כפי שאתם מבינים, אני בכלל לא פוחד מכרישים, להפך, הם מסקרנים אותי מאוד - הכריש שהייתי רוצה לאמץ נקרא פטישן או כמו שכולם נוהגים לקרוא לו - כריש פטיש. אני יודע שגם בים התיכון וגם בים סוף שוחים פטישנים ממינים שונים, ואני בטוחה שאנחנו נסתדר מצוין יחד. האם אתם יכולים לעזור לי? הנהלת המצפה התת-ימי באילתלכבוד: ּכששאלתי את ההֹורים שלי אִם אכפת להם שנאמץ פטישן, הם עיקמּו את ה ּפרצּוף: "הפטישנים קצת מסוכנים, ֹלא?" שאלה אימא, וא ּבא הִציע שאּולי אלמד עלֵיהם קצת יֹותר - לִפנֵי שאנחנּו מכניסים אחד לאמ ּבטיה… "אני ּכבר יֹודע את ּכל מה שצריך לדעת!" אמרתי ּבביטחֹון. ּכדֵי לִלמֹוד על הכרישים, החֹוקרים יכולים להֵיעזר ּבשיניים שלהם ּבלבד, ולכן קצת ק ׁשֶה לִלמֹוד על ההיסטֹוריה שלהם, ּומתי ּבדיּוק החלּו הפטישנים להִת ּפתח. ּבזמן שהפטישן שלי ׂשָחה ּבים, אני גלשתי ּבאינטרנט… אתם אּולי חֹושבים שאני צֹוחק, אבל קראתי הר ּבה דברים מעניינים על ּכרישים, ּובעיקר על פטישנים, ה ּכרישים שנִראים ּכמֹו ּפטיש. את ּבני מִש ּפחת הפטישנים קל מאֹוד לזהֹות ּבזכּות המראה המיּוחד שלהם. גם הפטישן, ּכמֹו רֹוב ה ּכרישים, טֹורף דגים, דיונונים, תמנונים, סרטנים, ּכרישים אחרים, ּולעיתים רחֹוקֹות הּוא תֹוקף גם ּבנֵי אדם. ּכן, הפטישן עלּול לִהי ֹות מסוכן, ּבמי ּוחד אִם מִתגרים ּב ֹו ּכ ׁשֶה ּוא רעב. ּבים ס ּוף ׂש ֹוחים פטישנים מֵהמין פטישן ּפג ּום-חרט ֹום, ׁשֶהם הגדֹולים ּביֹותר מבין ּבני מִש ּפחת הפטישנים. הפטישן 230 מגיע לאֹורך ממּוצע של אר ּבעה מטרים, ומשקלו קילֹוגרם - שזֶה גדֹול מאֹוד. אבל מ ִּבחינתי זֶה ּבסדר גמּור. אף אחד ֹלא יֹודע בוודאות למה לפטישן יש רֹאש ּכזֶה מּוזר, אך יש הר ּבה השערֹות ּבקשר לכך. אחד ההס ּברים הּוא ׁשֶהרֹאש המצחיק של הפטישן משמש ּכאנטנה אֹו כגלאי רב עוצמה שמסיֵיע לכריש לצּוד. ּכרישים מאתרים את הטרף שלהם ּבעזרת חּוש רֵיח מפּותח מאֹוד: תִרגּום אֹותֹות רֵיח מתרחש ּבכשנֵי שלישים מֵהמֹוח של ה ּכרישים, והם מסּוגלים להריח חלקיק דם אחד שנִמצא ּבין
ילדי טבע הדברים | 14 מיליֹון חלקיקֵי מיִם. ּבנֹוסף לכך, יש לכריש אֵיבר מיּוחד שיֹודע לזהֹות ׂשָדֹות חשמליים שנִפלטים מִדגים ומיצּורים חיים אחרים. העּובדה ׁשֶהנחיריים של הפטישן נִמצאים ּבקצֹות הרֹאש, מרּוחקים ּכמטר זֶה מִזֶה, וה ּפיזּור הרחב של החיישנים על רֹאשֹו הפטישי – כל זה עוזר לֹו לִהיֹות מדּויק מאֹוד ּבמציאת ה ּכיוון אל הטרף, ּולאחר מ ִּכן ּבהתקפה. הפטישנים יכֹולים לִקלֹוט את האֹות החשמלי הקלּוש ּביֹותר, והסי ּכּוי ׁשֶהם יִקלטּו חלקיק רֵיח מסּוים גדֹול ּפי ע ׂשָרה משל ּכל ּכריש אחר. ה ּכריש הזֶה, ּבאמת ּפטיש… ּבנֹוסף לכך, ה ּכרישים מִשתמשים ּבשדֶה המגנטי של ּכדּור הארץ ּכדֵי להִתמצא ּבא ֹוקיינ ֹוסים, וייתכן מאֹוד שגם ּכאן האנטנה של הפטישן נִכנסת לִפעּולה. אז ּבאמת יכֹול לִהיֹות ׁשֶהרֹאש של הפטישן הּוא מעין אנטנה משּוכללת, אבל חֹוקרֵי הטבע ֹלא מִסת ּפקים ּבזֶה. הם סבּורים שלרֹאש של הפטישן יש גם תפקידים נֹוספים: הם חֹושבים ׁשֶאּולי הּוא גֹורם לעילּוי ּבזמן ׁשֶה ּכריש ׂשֹוחֶה, וכך הּוא ֹלא צריך להשקיע מאמץ רב ּכדֵי לעלֹות לִפנֵי המיִם. אּולי הפטישן מִשתמש ּברֹאש שלֹו ּכדֵי להצמיד טרף לקרקעית, ּובצּורה ּכזאת נֹוח לֹו יֹותר להִשתלט עליו? אּולי... עִניין נֹוסף ו ֹלא ּפחות מעניֵין, הּוא שהפטישנים נֹוהגים להִתלהק (להִתאסף ללהקֹות), והם היחידים מבין ה ּכרישים שעושים ּכך. זֶה מּוזר מאֹוד, ּכיוון שדגים מתלהקים ּכדֵי להִתגֹונן מ ִּפנֵי טֹורפים - ועִם ּכריש ּכמֹו הפטישן אף אחד ּכמעט ֹלא רֹוצֶה להִתעסק. Takanori Nakanowatari : צילום
הכרישים הם דגי סחוס ואין להם עצמות כמו שיש לנו ולשאר החולתייתנים. זו הסיבה שאי אפשר למצוא מאובנים של כרישים. כדי ללמוד על ההיסטוריה, החוקרים צריכים להיעזר בשיניים שלהם בלבד, ולכן קצת קשה ללמוד על ההיסטוריה של הכרישים, ומתי בדיוק החלו הפטישנים להתפתח. 15 | ילדי טבע הדברים דולפינים, למשל, מתלהקים ּכדֵי לצּוד יחד, וכך הם מצליחים לִמצֹוא יֹותר מזֹון, אבל פטישנים צדים לבד, ּובלילה… סמּוך להוואי - שרשרת איֵים טרופיים קילֹומטרים מחֹופֵי ארצֹות ה ּברית, 3,000- שנִמצאים כ הפטישנים ׂש ֹוחים ּבלהק ֹות של מא ֹות ּכרישים. המדענים מצאּו שהפטישנים ששֹוחים שם הם ּבעיקר נקבֹות, וכשהכרישים מתלהקים, הנקבֹות הגדֹולֹות ּביֹותר תֹופסֹות את המקֹום הכי טֹוב - ּבמר ּכז הלהקה. הזכרים יֹודעים את 55-40- זֶה, והם גם יֹודעים שנקבה גדולה יכֹולה להמליט כ כרישונים קטנים ויֹותר, ואילּו נקבה צעירה ֹלא ממליטה px. : צילום
ילדי טבע הדברים | 16 . ייתכן, אִם ּכך, ׁשֶהשחייה ּבלהקה עֹוזרת לִכרישים 12- יֹותר מ לִמצֹוא ּבן אֹו ּבת זּוג - מין מֹועדֹון הי ּכרּויֹות של פטישנים. משך ההֵיריֹון של פטישנית הּוא ע ׂשָרה חודשים עד שנה, והיא ממליטה את ה ּכרישים הקטנים הרחק מִשאר ה ּכרישים, ּבמיִם רדּודים ּובמקֹום מּוגן. ּבזמן ההמלטה, דרך אגב, רֹאש ה ּפטיש של ה ּכרישים הקטנים מִתק ּפל לצידי הגּוף, ּכדֵי ׁשֶה ּכריש הקטן ֹלא ייתקע ּבאמצע ההמלטה. לכרישים יש תפקיד חשּוב מאֹוד ּבטבע: ּכרישים שטֹורפים דגים, למשל, צדים ּבעיקר דגים זקנים, חֹולים ּופצּועים, והם גם אֹוהבים מאֹוד לאכול ּפגרים, וכך ּבעצם ה ּכרישים מנקים את המיִם. קֹודם לכן ּכתבתי שאף אחד ֹלא רֹוצֶה להִתעסק עִם פטישנים, אבל זֶה ֹלא ּכל ּכך מדּויק. ה ּכרישים, ו ֹלא רק הפטישנים, מצּויים ּבס ּכנה גדולה ּבגלל ּבנֵי האדם. ּבכל שנה ּבנֵי האדם צדים מיליוני ּכרישים! מרק סנ ּפירים וסטייק ּכריש נחשבים למעדנים, ּובחנּויֹות למז ּכרֹות אפשר לִמצֹוא סנ ּפירים ושינֵי ּכריש ּבמחירים מצחיקים. אבל המחיר ׁשֶה ּכרישים משלמים, ואיתם שאר היצּורים שחיים ּבאֹוקיינֹוס, ּבכלל ֹלא מצחיק. Vincent Lou. : צילום
אורכו של הפטישן הגדול ביותר שנאסף הוא שישה מטרים ועשרה סנטימטרים. כמו כן 580 נתפסה נקבה בהיריון שמשקלה היה כרישונים קטנים. 55 קילוגרמים ובבטנה נמצאו אורכם של הפטישנים הקטנים בזמן הולדתם סנטימטרים, ולאחר ההמלטה אימא 50 הוא פטישנית עוזבת אותם כדי שיסתדרו לבד. 17 | ילדי טבע הדברים px. : צילום עכשיו אתם מבינים אֹותי? זֹו ּבדיּוק הסי ּבה ש ּבגללה רציתי ּכל ּכך לאמץ פטישן. אבל אז אביב, מֵהמצ ּפה התת-ימי ש ּבאֵילת, שלח לי מִכתב תשּובה. אביב ּכתב שלגדל ּכרישים זֶה ֹלא ּכל ּכך ּפש ּוט, ו ׁשֶהם ּבכלל ׂשֹוחים ּבמיִם מלּוחים, ּוברּור ש ֹלא ּבאמ ּבטיה. אביב הִזמין אֹותי לבֹוא ּולבקר את ה ּכרישים שנִמצאים אצלם ּבמִצ ּפה, אף על ּפי שאֵין להם פטישן… ש ֹלא תחשבּו ש ֹלא הייתי מאּוכזב, ההפך הּוא הנכֹון: הייתי מאּוכזב מאֹוד! אז אימא הִסיעה אֹותי לחנּות לחיֹות מחמד, ואמרה: "אני יֹודעת שאֵין ּכאן ּכרישים, אבל זֶה ֹלא אֹומר שאתה ֹלא יכֹול לִמצֹוא חבר אחר". וכך ה ּכרתי את איציק, הארנבֹון שלי… "אתה חייב להחליף לו את השם", אמרה לי אימא. "תאר לעצמך שדוד איציק יִק ּפֹוץ לביקּור ויגלֶה ש ּבביִת יש ארנבֹון ששמֹו איציק? איציק זֶה שם של איש, ֹלא שם של ארנבֹון מחמד". אני דווקא די ּבטּוח שדוד איציק יֹאהב מאֹוד את איציק הארנבֹון.
צילמו: שלמה ולדמן, דיוויד רזק וצחי פינקלשטיין כתב: ד"ר חיים מויאל איית הצרעים - אבוֹלוּציה בּפעוּלה Jean and Fred Hort. :צילום ילדי טבע הדברים | 18
מעניין ש ּבטבע לכל טֹורף יש טֹורף משלו... אפילו לצִרעה, שיֹודעת לתכנן את העתיד של הזחלים שלה ּבאֹופן מדהים. ּכשמגיעה העת להטיל ּביצה היא מאתרת חגב, דבֹורה אֹו חרק ּבריא אחר, עֹוקצת אֹותם, ומחדירה לגּופם ארס ש ֹלא הֹורג, אבל מרדים, מח ּביאה אֹותם ּבע ׂשֶב, ואז יֹוצאת לח ּפ ׂש מקֹום לחפֹור ּבו קן תת-קרקעי. היא מחפשת מקֹום שמִצד אחד יהיה לה קל לחפֹור, אבל מִצד שנֵי ש ֹלא יִתמֹוטט לִפנֵי ׁשֶהיא תס ּפיק לסיֵים את המלאכה. ּומהי המלאכה? להס ּפיק לחפור ּולהחדיר את החרק אל תֹוך הקן לִפנֵי שיִתעֹורר ויִברח, ולהטיל אל גּופֹו את ה ּביצה. ואז היא מכסה את הפתח, ומסווה אֹותֹו ּבצּורה שאי אפשר יִהיֶה לזהֹות ׁשֶהיא ע ׂשְתה שם משהּו. ּכעבֹור ּכמה ימים ּבֹוקע הזחל מֵה ּביצה, ליד תֵיבת המזֹון שאימא הכינה לֹו. הּוא אֹוכל ּבמשך כמה ימים עד ׁשֶהּוא מסיֵים, ּוכ ׁשֶהּוא מרגיש מס ּפיק חזק – הּוא חֹופר את דר ּכֹו החוצה מֵהקן, ויֹוצא לחייו חזק ּובריא. הצִרעה החרּוצה הזאת, ֹלא שמה לב שיש מי ׁשֶהּו שלמד על התוכניֹות שלה, והעביר את המֵידע ּבתֹורשה לצאצאים שלֹו, ּובעֹוד היא מכינה לעצמה את הקן, הּוא יושב ּוממתין לבֹואה, ואז צד אותה וסֹועד את לי ּבֹו ּבהנאה. אומנם זֶה נִשמע קצת מּוזר שעֹוף דֹורס יֹאכל צִרעה, ׁשֶהרֵי ּכדֵי לִש ּבוע הּוא צריך לאכול ע ׂשרֹות אִם ֹלא מאֹות צרעֹות, אבל הצִרעה ּכנִראֶה טעימה לֹו מאֹוד, עד ּכדֵי ׁשֶהּוא נִקרא – איית הצרעים. איית הצרעים צדה צרעות ֹלא רק ּבשנים האחרֹונֹות, אלא ע ׂשְרֹות אִם ֹלא מאֹות שנים, ובמהלך האבולוציה הרגליים שלה הִתקצרּו והִתחזקּו ּכדֵי שיתאימו לחפירה, ועל מִצחה Jean and Fred Hort. :צילום Jason Pratt. :צילום Chiara Coetzee. : צילום הצרעה תכניס לתוך הקן את החרק הרדום צרעה חרק 19 | ילדי טבע הדברים
ּולחייה צמחּו ק ׂשְקשים שמגינים עליה מפני עקיצֹות. איית הצרעים היא מין יֹוצא דֹופן ּומיּוחד של עֹוף דֹורס. היא מ ּוגדרת ּכד ֹורס י ֹום ּבג ֹודל ּבינ ֹוני. היא ֹלא חיה ּבי ִׂשְראל אלא רק חֹולפת אצלנו ּבסתיו ( ּכן, ממש עכשיו), ּבלהקֹות עצּומֹות, ּכאילּו באה לחגֹוג איתנּו את חגֵי תִשרֵי. מייד אחרֵי עֹונת הקינון היא יֹוצאת מרחבי אירואסיה - שזֶה ּכינּוי לי ּבשת הגדולה ש ּכֹוללת את אֵירֹו ּפה ואסיה (וגם את י ִׂשְראל ּבתֹוך הרצף הענק הזֶה), ועפה לאפריקה הטרופית, וכך קֹורה ׁשֶהיא מבלה מִחּוץ לִמקֹום הּולדתה ֹלא ּפחֹות מע ׂשָרה חודשים ּבשנה. אומנם איית הצרעים מכונה דֹורס ּבינֹוני, אבל ה ּכנפיים שלה ארּו ּכֹות וצרֹות, והמרחק ּבין הקצוֹות שלהן (מה שנקרא מוטת כנפיים) מגיע למטר וחצי (אִם תִמתחּו את הזרֹועֹות שלכם לִשנֵי ה ּכיוונים, תק ּבלּו מּושג על מוטת ה ּכנפיים שלה). גם סנטימטרים. לזכר, ׁשֶה ּוא 60-50 - אֹורך גּופה גדֹול למדיי ּבהיר יֹותר מֵהנקבה, יש רֹאש אפֹור ועיִן צהּו ּבה יֹוקדת. המקֹור קצר יחסית ּומאּונקל למדיי (עגלגל), והּוא מתאים לשיסּוע הצרעֹות ולשליפת בלוטת הארס שלהן. אצ ּבעֹות רגליה ארּו ּכֹות יחסית ומותאמות לחפירה יעילה של קיני הצרעֹות ש ּבקרקע. איית הצרעים חֹולפת ּבי ִׂשְראל ּבלהקֹות גדֹולֹות (מאֹות אלפים) ּבראשית הסתיו לכיוון אפריקה, והיא חֹוזרת לאסיה ואֵיר ֹו ּפה ּבח ֹודש מאי. ּכל אוכלוסיותיה של איית הצרעים הן ּבחזקת מינים נֹודדים מּובהקים, ש ֹלא אֹוכלים ּבמהלך הנדידה ארוכת הטווח הנִמשכת עד ּכשלֹושה שבּועֹות לאפריקה הטרופית ש ּבאזֹור קו המשווה ( ּבמר ּכז ּומערב האזֹור). הם חֹוצים ּבנקל את מד ּבר סהרה, ּבזכּות דאייתם המעּולה ּובִזכּות ׁשִכבת השּומן העבה ּבמיּוחד שאגרּו מ ִּבעֹוד מֹועד. איית הצרעים היא ּבבֵירּור[חסר] איית צרעים נקבה. ניתן לראות בבירור את זנבה הארוך המעוטר בשלושה פסי רוחב. כנפיה ארוכות יחסית והמקור קצר ועדין. צילם: שלמה ולדמן ילדי טבע הדברים | 20
Andy Morffew : צילם עיניה של איית הצרעים צהובות יוקדות, מקורה קטן יחסית, אך מאונקל מאוד המסייע לו לשלוף גלמים מחלת הדבש ומקיני צרעות פניו של הזכר אפורים והוא בהיר יותר מן הנקבה. זוג איות (זכר מלפנים, נקבה צעירה מאחור) בתעופה. אחיזת הכנפיים שטוחה ולא מורמת. Andy Morffew : צילם Hari K Patibanda צילם: איית הצרעים אמנם אינה אוכלת בזמן הנדידה, אבל בכול מקום שמזדמן היא שותה מים משלוליות. פינקלשטיין צחי :צילומים 21 | ילדי טבע הדברים
זכר במופע בהיר. הוא פוסע בקלות יותר יחסית לעקבים ולעיטיים בשל טפריו הפחות מאונקלים המותאמים יותר לחפירה. בזמן ההתרוממות מהמים נעזרת בניתור ונפנופי כנף מלאים ומהירים שמסייעים לה לנסוק. ולדמן שלמה :צילם צילם: שלמה ולדמן ילדי טבע הדברים | 22
אז אֵיך איית הצרעים צדה את הצרעוֹת החוֹפרוֹת? שאמרנּו , הרֹאש שלה מּוגן עִם ק ׂשְקשים מ ִּפנֵי העקיצֹות ּכמֹו של הצרעֹות, והטפרים שלה חזקים ומותאמים לחפירה. ּבעצם, היא ֹלא טֹורפת את הצִרעה עצמה, אלא אֹוכלת את הזחלים שלה לאחר שאלּו אכלּו את "צֵידנית" המזֹון ׁשֶאימם הִשאירה להם. האיה ניזונה גם מִזחלים (המכונים גם לארוֹות) של דבורי עצים ( ּכמֹו הבומבוס), מצרעֹות מִזרחיות, ּובאפריקה גם מטרמיטים. האיות טֹורפות גם צרעֹות ּבֹוגרֹות ּבתעּופה, ולִפעמים הן עוקבות אחרֵי הצרעֹות והדבֹורים עד לקינים שלהן, ואז ּכ ׁשֶהן נֹוחתֹות – הן טֹורפֹות אֹותן. ּכ ׁשֶהאיות מגיעֹות לִמקֹומֹות שבהם הן ּבֹונֹות את הקינים שלהן, הן ניזונות מדוחיים (צפרדעים למיניהן), מ ּביצֵי עֹופֹות ואפילּו מ ִּפירֹות יער, עד שמגיעֹות הצרעֹות. הצלחת הרבייה של האיות תלּויה ּבמידה ר ּבה ּבזמינּות המזֹון העיקרי שלהן, ׁשֶהּוא צרעֹות חברתיֹות. רבייה ה ּבגרּות המינית מִתרחשת אצל איית הצרעים ּבגיל שלֹוש, והצעירים ( ּכמֹו ּבמִקרֶה של מיני דֹורסים אחרים) נִשארים שנה-שנתיים ּבאפריקה, שם התנאים יציבים והם יכֹולים להמשיך להִת ּפתח פיזית. אלף, 439- אלף ל 290 נע בין 2020 אּומדן סך ה ּפרטים בשנת אלף זּוגֹות לפחֹות, אך סך 130 והאּומדן הזהיר מד ּבר על ה ּפרטים על ּפי סִקרֵי נדידה ּבמצרי הי ּבשה השֹונים ּובי ִׂשְראל עצמה עֹומד על לפחֹות מיליֹון ּפרטים. ּבנֵי הזּוג נִשארים ּכזּוג למשך ּכל חיֵיהם, אלא אִם ּכן אחד מהם מת אֹו נִפצע מסי ּבה ּכל ׁשֶהי. אֹורך החיים הממּוצע של שנה ּבטבע, אך ישנם ּפרטים ּבשבי ׁשֶהאריכ ּו 15 האיות הּוא שנים. 28 ימים לִכדֵי חשוב לציֵין, שכיוון שעיקר טרפן של איות הצרעים הּוא צרעֹות, ׁשֶהן אֹויבֹות של הדבֹורים, האיות האלה נחשבֹות למֹועילֹות לאדם. שני גוזלים בני שבועיים לערך; ניתן לראות את הבדלי הגודל ביניהם לאחר שהם בקעו מהביצים בהפרש של יומיים. הקטן בן שלושה ימים, והגדול בן חמישה ימים. בעת מחסור במזון רק אחד ישרוד והבכור יילחם בצעיר על כול פיסה מהטרף. Hans Norelius : צילם הפספוס הגס והצפוף מאפיין את הנקבה והיא מעט גדולה יותר מהזכר Bernard DUPONT :צילם לאיה המזרחית השוכנת במזרח אסיה, אין כתמי-כתף וחזותה כהה יחסית. Hari K Patibanda : צילם 23 | ילדי טבע הדברים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=