ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת 2021 דצמבר | 320 גיליון מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו וירוּס וחיידק מי חזק יותר? טבע צעיר יוֹם ההליכה העולמי - טיולים זה כיף! כּוֹחוֹת - העל מרימים מטוס לאוויר מצב הרוח כשהאוויר לא רגוע נוּר פיית הצמחים והפעם - תפקידם של העלים
קניות ירוקותבלי שקיות! ילדי טבע הדברים | 2 פלא, ִ ה לכם חוֹדש נ ֶ הי ִ ושי אוּדי תקיימה ועידת האקלים בגלזגו, ִ ה ֶ בּחוֹדש שעבר, כּשׁ ה ֶ כּתבתי על משבּר האקלים, וסיפּרתי לכם על ז שנה המדינוֹת שלהם 30 המנהיגים מבטיחים שבּעוֹד ֶ שׁ ההבטחוֹת שלהם נוֹעדוּ ֶ ויר. בּרוּר שׁ ִ יחדלוּ לזהם את האו קשוֹרת, וחלק גדוֹל מהם, כּוֹלל ִ רק לצוֹרך הוועידה והת תכּוונים לעשׂוֹת משהוּ. ִ המנהיגים שלנוּ, לֹא ממש מ זה מפני שמעניינים אוֹתם רק דברים שמרגישים אוֹתם ממש כּאן ועכשיו – כּמוֹ למשל הקורונה, ולֹא דברים הרבּה מאוֹד ֶ שנה. כּתבתי לכם שׁ 30 קרוּ (אוּלי) בּעוֹד ִ שי סמוֹך על המנהיגים, וּלהתחיל ִ צעירים החליטוּ להפסיק ל לעשׂוֹת את המהפּכה בּעצמם. בּמהלך החוֹדש כּתבו למערכת הרבּה מנוּיים וּמנוּיוֹת צעירים וסיפרוּ מה הם ים וּמה הם רוֹצים לעשׂוֹת. הבּעיה היא – הם אוֹמרים, ִ עוֹשׂ שרוב האנשים לא נוהגים כּמותם. למשל, בּעוֹד הם בּאים קיוֹת, ַ ם סלים לסופר, ומסרבים לקחת שׂ ִ ם הוריהם ע ִ ע קיוֹת ניילוֹן, ַ האנשים שלידם מכניסים כּל דבר לשׂ ואת השקיוֹת הקטנוֹת לגדוֹלוֹת יוֹתר. רגשתי ִ ה ֶ כּרכּוּר, "שׁ ִ "וכך קרה", כּתבה לנוּ לימוֹר שוֹשן מ ם רק אני שוֹמרת ִ לחם בּטחנוֹת הרוּח. א ִ כּמוֹ דוֹן קישוּט שנ הייתי שם לקחוּ - ֶ קיוֹת ניילוֹן, וּבזמן שׁ ַ שתמשת בּשׂ ִ ולֹא מ קיוֹת ניילוֹן ַ דווקא האנשים המבוּגרים - ממש עשרוֹת שׂ בּלי לחשוֹב פּעמיים – אז מה אני תוֹרמת? אז החלטתי תחיל ִ ה ֶ ה. עמדתי ליד הקוּפּה, וכל מי שׁ ֶ פּשוּט לעשׂוֹת מעשׂ הוּא קנה ֶ י לארוֹז את הדברים שׁ ֵ קיוֹת ניילוֹן כּד ַ לקחת שׂ – אמרתי לוֹ (אוֹ לה) 'אוּלי בּמקוֹם לזהם את כּדוּר הארץ רה שקלים ארבּעה ָ ה בּעשׂ ֶ קנ ִ ה, פּשוּט ת ֶ ם הניילונים האל ִ ע ה לך הרגל ֶ סלים, שישמשוּ אוֹתך עוֹד פּעמים רבוֹת, ותעשׂ קיוֹת ניילוֹן?' ואתם יוֹדעים מה? אומנם ַ שלֹא לקחת שׂ לֹא כּוּלם, אבל הרבּה מהם פּשוּט הלכוּ, לקחוּ את הסלים, חייכוּ אליי ואפילוּ בּירכוּ אוֹתי על הרעיוֹן". ואתם יוֹדעים מה עוֹד? אומנם לימוֹר היא רק ילדה היא עמדה ליד הקוּפּה היא גרמה לכך ֶ אחת, אבל בּזמן שׁ קיוֹת ניילוֹן יישארו שם. עכשיו תארוּ לכם ַ שעשרוֹת שׂ ה... ֶ הסוּג הז ֵ שגם אתם הייתם יוזמים דברים מ ה: ֶ ף הסיני לאו דז ֹ סו ֹ עם הפילו ּ אמר פ צעד אחד קטן". ּ ן אלף מייל מתחיל ב ּ "גם מסע ב צטרפוּ אליי, וּנתקן את העוֹלם". ִ ולימוֹר אוֹמרת - "ה ואני כּל כּך תוֹמך בּה.
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2021 דצמבר | 320 גליון כסלו - טבת תשפ״ב תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד זברה בשער: טיבור יגֹר :צילם להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: מנוי דיגיטלי חודשי ש"ח 25 כולל סרטי וידאו: 10 18 32 4 יוֹם ההליכה העולמי - טיולים זה כיף! טבע צעיר - עלמה סמסון כתבה: 3׳ שמי עלמה סמסון, אני בת שבע, ואני לומדת בּכיתה ב בּבית הספר אלחריזי שבּתל אביב, ואני אוהבת לטייל. בּאוֹקטוֹבּר) היה יוֹם ההליכה העולמי, 29( יוֹם שישי והמון אנשים הלכו ברגל. מצב הרוח עינב ברזני כתב וצילם: כיצד בעצם נוצרת הרוח וכיצד נקבע כיוונה? האם היא משפיעה על מזג האוויר? מה ההבדל בין שרב לחמסין? מהי רוח קדים? כיצד נוצרות הסופות הטרופיות החזקות בעולם: הוריקן, טייפון, ציקלוֹן? ומהי סופת טורנדו? כוחות-העל עינב ברזני כתב וצילם: אנחנו רואים בכל יוֹם מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים; הכרת המדע והכוֹחוֹת הפּיזיקליים המחזיקים את המטוֹס באוויר מאפשרת לנוּ הבנה טובה יוֹתר של פלאי התעופה. וירוּס וחיידק הניקה רן כתבה: בכל פּעם שאני שומעת את המילים וירוס אוֹ חיידק, אני בטוחה שזה משהו נורא. ואז פתאוֹם, בסופר, ראיתי שיש יוגורטים שיש בהם חיידקים טובים. אם כך, חשבתי, אני כנראה לֹא מבינה את העניין. חי-דשות שגית הורוביץכתבה: דרבנית צעירה ננשכה על ידי כלב ליד שדה בוקר. היא הובאה לבית החולים, ולאחר שטופלה היא הוכנסה אותה לחצר של שתי הדרבניות הבוגרות, כדי שהן ילמדו אותה קצת על החיים בטבע. וטרינר טבע המילים פוסטר אימוץ 38 26 27 31 40 50 54 נור פיית הצמחים פסק זמן קומיקס מה עוד? 46
ילדי טבע הדברים | 4 Freepik :צילום מצב הרוח מי מכם שיצא החוצה, בעונת המעבר בין הקיץ לסתיו, יגלה לעיתים כי שורר שרב בחוץ, ונושבת רוח מזרחית ערה, לעיתים משבי רוח קמ"ש. כיצד בעצם נוצרת 50 רגעיים ("מכות רוח") מגיעים למהירות הרוח וכיצד נקבע כיוונה? האם היא משפיעה על מזג האוויר? מה ההבדל בין שרב לחמסין? ומהי רוח קדים? כיצד נוצרות הסופות הטרופיות החזקות בעולם: הוריקן, טייפון, ציקלון, ומהי סופת טורנדו? ינב ברזני: צלם, כּתב, טייל, ֵ ע מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, ה על סיפּוּרי מסע סביב ֶ מרצ ה חוגי ילדים ֶ העולם, ומנח א קיימוּת, תוֹפעוֹת טבע, ֵ בּנוֹשׂ בּעלי חיים בּשבע היבּשוֹת ושמירה על כּדוּר הארץ.
5 | ילדי טבע הדברים מה הלחץ? אוויר חם הוא פחות צפוף מאוויר קר, כי כל דבר מתפשט בחום – כולל האוויר, ולכן הוא קל יותר ביחס לאוויר הקר והוא מתרומם למעלה. כאשר אוויר חם עולה, האוויר הקר הצפוף יותר, מחליף אותו קרוב לקרקע. גם האוויר הקר הקרוב לקרקע יתחמם (כי הקרקע עצמה חמה יותר, כי היא קולטת את חום השמש שהקרינה שלה חודרת גם כשאנחנו לא ממש רואים את השמש) ויעלה כאוויר חם וגם אותו יחליף שוב אוויר קר יותר. כשהאוויר החם עולה למעלה, חודרים למקום שהתפנה גושי אוויר קר מאזורים קרים יותר, כמו מאזור הים שמעל המים הקרים לכיוון היבשה שהתחממה מהשמש, וכך, עם סיבוב כדור הארץ, והתנועה של גושי אוויר מלמטה למעלה, והתנועה של האוויר מאזורים קרים יותר לאזורים חמים יותר נוצרות רוחות. אם נסכם את זה, אז הגורם העיקרי ליצירת הרוחות הוא הפרש הלחצים הנוצר כתוצאה מהפרשי הטמפרטורה של האוויר. לכוח שגורם לעבודה או לתנועה מכול סוג שהוא, כולל תנועה של רוח, קוראים אנרגיה. הפרש הלחץ יוצר אנרגיה קינטית – תנועתית. במקרה הזה האנרגיה הקינטית היא הרוח הנושבת. אוויר חם רק ריווא רק ריווא
ילדי טבע הדברים | 6 לאן נושבת הרוח ? בישראל בצפון הארץ וגם במרכזה, הרוח על פי רוב נושבת ממערב (מהים התיכון) למזרח (נקראת רוח מערבית). הרוח נוצרת בשל הבדלי הטמפרטורה שבין הים לבין היבשה. מעל ליבשה אוויר מתחמם מהר כתוצאה מקרני השמש, מעל הים הוא מתחמם לאט יותר. כפי שכבר הבנתם: האוויר החם על היבשה עולה כלפי מעלה, ואוויר קר יותר יגיע מאזור הים, ממערב ויחליף אותו, כך נוצרת הרוח המערבית. רוחות מערביות ימשיכו לנשב עד שהטמפרטורות (והלחץ) של האוויר שמעל אזור הים ואזור היבשה יהיו דומים אחד לשני כתוצאה מהתקררות מהירה יותר של היבשה. כאשר מעל היבשה והים טמפרטורות האוויר זהות - הרוח נפסקת. אוויר קר מהים אוויר חם מהיבשה מה ההבדל בין שרב לחמסין ? בעונות המעבר בישראל (בין החורף לקיץ – שהן עונות האביב והסתיו) אנחנו חווים ימים מאוד חמים ויבשים. מזג האוויר הזה נקרא שרב, שיש מי שמכנים אותו בטעות חמסין. אנסה להבהיר את מקורם של המושגים. מקור המילה שרב הוא בספר ישעיהו בתנ"ך, ומייחסים לה מזג אוויר חם בצורה קיצונית. בפרק מ"ט פסוק י' שׁ". ֶ מ ָ שׁ ָ ב ו ָ ר ָ ם שׁ ֵ כּ ַ לֹא-י ְ אוּ, ו ָ מ ְ צ ִ לֹא י ְ בוּ ו ָ ע ְ ר ִ כתוב כך: "לֹא י אם כן, זה המינוח הנכון להשתמש בו בשפה העברית. המילה חמסין מגיעה אלינו מהשפה הערבית, ככל (חמסין). החמסין הוא רוח דרומית 50 הנראה מהמספר (המגיעה מדרום) חמה, יבשה ומהירה מאוד שמקורה בצפון אפריקה, במצרים למשל. הרוחות במהלך החמסין קמ"ש, והטמפרטורה 140 עשויות להגיע למהירות של מעלות צלזיוס, 20 במקום אליו חודר החמסין עולה עד בתוך כשעתיים. החמסין מתרחש בין האביב לקיץ (בין חודש פברואר לחודש יוני), בשל הפרש לחצים שבין מדבר סהרה הנמצא במזרח אפריקה, לחופיו הדרומיים של הים התיכון. ישראל רוחות מערביות המגיעות מהים התיכון GregMontani :צילום
7 | ילדי טבע הדברים במהלך חודש אפריל, הרוחות נושאות כמויות חול ואבק ממדבר סהרה. ולמה קוראים לחמסין חמסין? אולי בגלל שהחיילים הבריטים ששירתו במצרים, והגיעו לישראל בתקופת המנדט (השלטון) הבריטי, הביאו את המושג הימים בין חג הפסחא 50 חמסין משם, והוא מייצג את שבועות 7( (שחוגגים הנוצרים במצרים) לבין חג שבועות נחוג החג). אולם, בשפתם של 50 - ימים, ביום ה 49 = ערביי ארץ ישראל אין שם מיוחד לרוח הדרומית הזו. סופת חול ואבק רוחות דרומיות המגיעות מצפון אפריקה ישראל מדבר סהרה רוח קדים הרוח המגיעה ממזרח, נקראת בעברית, רוח קדים. המילה מזרח מתארת את הכיוון שבו זורחת השמש. הכיוון מזרח מכונה בתנ״ך לפעמים גם קדם, כי תנועת בני ישראל ממצרים לארץ ישראל הייתה לכיוון מזרח – בתנועה קדימה מהם. רוח קדים היא רוח המגיעה מקדם – ממזרח, זוהי רוח חמה ויבשה. הערבים קוראים לה שרקיה. רוח קדים אופיינית לעונות המעבר, היא נושבת ממזרח למערב (פנימה לים). נחשבת מסוכנת לגולשים בים, ואף לרוחצים בכנרת, שכן "דוחפת" את הגלשנים אל תוך הים, או סוחפת פנימה לתוך הכנרת שם נוצרים גלים גבוהים. רוח הקדים נמשכת לעיתים מספר ימים בודדים. בזמן 2-3 נשיבתה השמים נקיים מעננים והראות טובה. לאחר ימים היא נחלשת וכיוונה משתנה לרוח דרומית, וכעבור יום או יומיים לרוח מערבית הנהוגה באזורנו. רוח קדים הנושבת ממזרח למערב Kanenori :צילום
ילדי טבע הדברים | 8 מה הכיוון? את כיוון הרוח קל לבדוק, באמצעות התבוננות סביבנו, על ענפי העצים, שיחים, דגלים מתנפנפים, או פשוט להרים חופן גרגרי חול, לשפוך לאוויר ולצפות בכיוון מעופם. ליד מסלולי טיסה, מניחים שק רוח על עמוד, השק בצבע בולט (אדום למשל) מסוגל להסתובב לכל כיוון על גבי העמוד, הוא מתמלא ברוח ונמתח. כך יכול הטייס לפני המראה או נחיתה, להבין מה כיוון הרוח, להמריא או לנחות מהכיוון הנכון (תמיד יעדיף לעשות זאת עם אף המטוס נגד כיוון הרוח, שכן אז מרחק ההמראה או הנחיתה קצר יותר). וכעת לתחזית! אם אתם רוצים להיות חזאים, ולהסביר לחבריכם, מתי צפוי להגיע גשם, התבוננו בכיוון הרוח והעננים, בעבר לא השתמשו באמצעים טכנולוגיים כמו מכ"מ (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק) או לוויינים שרואים מהחלל את מה שקורה על פני כדור הארץ, (ויכולים להעריך על פי כיווני הרוח ומיקום עננים את מה שהולך לקרות במקומות שונים על פני כדור הארץ). הרוח המערבית שמגיעה לאחר רוח מזרחית, מביאה עמה בחורף בדרךכלל עננים וגשם. לאחר המערכת הגשומה, תהיה הפסקה בגשמים ותופיע שוב רוח מזרחית וחוזר חלילה. רוחות מזרחיות מופיעות בחורף במחזוריות של אחת לשבועיים פחות או יותר, מהירותן הממוצעת קמ"ש, נמוכה משמעותית מרוחות החמסין. 30-35- כ לאחרונה, במהלך חודש ספטמבר, טיילתי בהרים באוסטריה שבאירופה, בעונת המעבר בין הקיץ לסתיו, במהלך חגי תשרי בחודש ספטמבר. משך הטרק (טיול ההליכה) בהרים היה שמונה ימים. זכינו למזג אוויר נפלא. ביום השישי לטרק, השתנה כיוון הרוח, ראינו זאת היטב גם בתנועת העננים. מקומיים מאוסטריה הסבירו כי מדובר בהפרש לחצים (זוכרים – האוויר הקר כבד יותר מהאוויר החם ויוצר לחץ גדול יותר) ורוחות ערות המגיעות מאזור הים התיכון, תוך יום-יומיים, הבטיחו לנו כמות גשם משמעותית בהרים. הם צדקו, הגשם הגיע, למזלנו זה היה היום האחרון לטרק, והיינו מצוידים במעילי סערה. עין הסערה האזורים המכונים טרופיים על פני כדור הארץ הם אזורים שנמצאים בקרבת קו המשווה – אמצע כדור הארץ שם השמש נמצאת הכי קרוב לכדור הארץ בכול ימות השנה, ולכן מזג האוויר ששורר בהם נקרא מזג אוויר טרופי, (שהוא בעל טמפרטורות גבוהות וכמות משקעים גבוהה). סופה טרופית נחשבת לסופה החזקה ביותר על פני כדור הארץ, תושבי מדינות שונות מכנים אותה בשמות שונים – ציקלון (בדרום האוקיינוס השקט ובאיזור האוקיינוס ההודי), הוריקן (באוקיינוס האטלנטי ובצפון באוקיינוס השקט) או טייפון (בצפון מערב האוקיינוס השקט). martyseb :צילום טייפון הוריקן ּּּּּּכּדוּר הארץ פּרוֹס, כּשעליו מסוּמנת הרצוּעה הטרופית ציקלון
עין הסערה 9 | ילדי טבע הדברים התנאים להיווצרות סופה שכזו, הם טמפרטורה גבוהה מעלות) באזורי לחות טרופיים 26 של מי האוקיינוס (מעל רווים בעננות, והפרש טמפרטורה גבוה בין האוויר החם העולה מן האוקיינוס לאוויר הקר הנמצא בגובה. האוויר החם עולה מעלה, משאיר אחריו אזור לחץ נמוך, אותו ממלא האוויר הקר היורד מטה. במפגש בין זרמי האוויר הקרים והחמים הם מסתובבים במהירות סביב מרכז הלחץ הנמוך -המקום שממנו "ברח" האוויר החם - ונוצרים ענני סערה. הסופה הטרופית עשויה להימשך ימים אחדים מעל האוקיינוס, אם היא תגיע לאזור בו המים קרים יותר, או מעל היבשה, היא תדעך. ק"מ, לעיתים הוא 100 קוטר הסופה הטרופית הוא מעל ק"מ. במרכז הסופה האוויר שוקע מטה 2000- מגיע אף ל ולא נוסק (עולה מעלה), לכן לא נוצרת עננות, המקום הזה נקרא "עין הסערה". זהו מעגל בקוטר של כמה עשרות קילומטרים, בו מזג האוויר שקט. האזור סביב עין הסערה, נקרא "חומת העין" זהו האזור בו נעה הרוח במהירות הגבוהה ביותר (עשויה להגיע למהירות גבוהה קמ"ש), שם האוויר נוסק במהירות הגבוהה 300- מ ביותר. אם חומת העין חולפת מעל יבשה באזור מיושב, היא גורמת לנזקים עצומים. טורנדו בניגוד לסופה טרופית, סופת טורנדו אינה נוצרת מעל מטרים בלבד, 100- הים. הטורנדו הוא יבשתי וקוטרו כ הוא נמשך בין דקות לשעות בלבד. סופת טורנדו היא תופעה מרהיבה, זהו משפך צר היורד מחלקו התחתון של הענן אל הקרקע. הטורנדו סוחף חול, אבק וחפצים שונים. הטורנדו נפוץ ביבשת אמריקה, ומקורו אינו באוויר חם העולה מן הקרקע, אלא בענן עצמו. המילה טורנדו מגיעה מהשפה הספרדית פירושה "להסתובב". באזורים כמו טקסס ואוקלהומה שבארצות הברית מתרחשות מרבית סופות הטורנדו, זו תופעה שכיחה יחסית ואינה נחשבת הרסנית במיוחד, עם זאת עלולה לעקור גגות, לפגוע בבקתות עץ, לנפץ חלונות ואף להעיף עצמים גדולים כמו מכוניות למרחק. סופת טורנדו הרצועה הטרופית Willgard Krause :צילום
ילדי טבע הדברים | 10 כּוֹחוֹת העֹל ת ֹ דו ָׂ סים קלים מרססים ש ֹ חתים, מטו ֹ סעים ממריאים ונו ֹ ם מטוסי נו ֹ אים בכל יו ֹ רו ּ אנחנו קים "עומדים באוויר" ליד עמודי ֹ ים, מסו ִ תכים את השמי ֹ חקלאיים, מטוסי קרב חו ד. ֹ בלי חשמל ועו ּ חשמל בשעה שעובדי חברת החשמל שעליהם מתיזים מים לניקוי כ יזיקליים ּ ת הפ ֹ חו ֹ ו ּ רת המדע והכ ּ בנת מאליה. הכ ּ מו ּ לת הטיסה כ ֹ קחים את יכו ֹ לו ּ אנחנו פה. ּ לאי התעו ּ תר של פ ֹ הבנה טובה יו ּ ויר מאפשרת לנו ִ או ּ ס ב ֹ המחזיקים את המטו כתב וצילם: עינב ברזני ינב ברזני: צלם, כּתב, טייל, מהנדס ֵ ע ה על ֶ אווירונאוטיקה וחלל, מרצ ה ֶ סיפּוּרי מסע סביב העולם, ומנח א קיימוּת, תוֹפעוֹת ֵ חוגי ילדים בּנוֹשׂ טבע, בּעלי חיים בּשבע היבּשוֹת ושמירה על כּדוּר הארץ. } Freepik :צילום
ּ קרא "אווירונאוטיקה וחלל", אנחנו ִ ינב, שנ ֵ ג של ע ּ חו ּ ב י האדם ֵ נ ּ פה והמסע של ב ּ ריית התעו ֹ מדים על היסטו ֹ לו מרים על ֹ ת השו ֹ חו ֹ ו ּ עת הכ ּ על ארב ּ עם למדנו ּ לחלל. הפ ל ּ של כ ֹ תר מה חלקו ֹ ב יו ֹ י להבין טו ֵ ד ּ ויר. כ ִ או ּ ס ב ִ לי הטי ּ כ ניסויים מדעיים המדגימים את ּ יצענו ּ ס, ב ֹ ח על המטו ֹ ו ּ כ הכוחות הפועלים על כלי הטיס. 11 | ילדי טבע הדברים י חס ֵי הכ ּוֹ ח וֹת ם זרקתם פּעם צלחת מעוֹפפת מפלסטיק באוויר, דעוּ ִ א כּי בּעת מעופה פּוֹעלים עליה ארבּעה כּוֹחוֹת: עילוּי, דחף, שקל. אוֹתם כּוֹחוֹת בדיוק פּוֹעלים גם על מטוֹס ִ גרר וּמ ויר, ִ הוּא טס. כּאשר הצלחת המעוֹפפת עפה בּאו ֶ בּזמן שׁ כּוֹח העילוּי, שפּוֹעל כּלפי מעלה, מחזיק אוֹתה בּגוֹבה. כּוֹח הזרוֹע שלנוּ המעיפה ֵ תקבּלת מ ִ הדחף הוא התנופה שמ ומשחררת את הצלחת המעוֹפפת. כּוֹח הגרר הוּא החיכּוּך ויר. הגרר פּוֹעל בּכּיוון המנוּגד לכוֹח הדחף וגוֹרם ִ ם האו ִ ע לצלחת המעוֹפפת להאט וליפול בסופו של דבר לקרקע. שקל הוּא בּעצם כּוֹח המשיכה של כּדוּר הארץ, המכונה ִ המ גם כוח הכּבידה אוֹ גרוויטציה. הוּא פּוֹעל על הצלחת ינוּ וּמוֹשך אוֹתנוּ ֵ הוּא פּוֹעל על ֶ המעוֹפפת בּאוֹתוֹ אוֹפן שׁ חזרה לקרקע כּאשר אנחנוּ קוֹפצים. כּוֹח המשיכה פּוֹעל בּכּיוון מנוּגד לכוֹח העילוּי. כּל הכּוֹחוֹת הללוּ (דחף, עילוּי, שקל) משפּיעים ישירוֹת על מידת ההצלחה במעופו ִ גרר וּמ של כּל מטוֹס נייר, וכמוּבן גם מטוֹס ממוּנע וכל דבר שנמצא באוויר. ThePixelman :צילום Freepik :צילום
ילדי טבע הדברים | 12 מבּט מעמי ק ויר, אבל ארבּעת ִ הכּנפיים מחזיקוֹת את המטוֹס בּאו ה שדוֹחפים את ֶ קרוֹת. הם אל ִ ה ל ֶ הכּוֹחוֹת הם שגוֹרמים לז טים אוֹתוֹ. ִ ס מעלה, מטה וקדימה אוֹ מא ִ כּלי הטי ס בּכיוון התנוּעה. הוּא ִ הוּא כּוֹח שמניע כּלי טי דחף ויר ִ נוֹצר בּאמצעוּת מדחף, מנוֹע סילוֹן אוֹ מנוֹע רקטי. או משך פּנימה למנוֹע דוֹחף החוצה בּכיוון ההפוּך. ִ הנ הוּא הכּוֹח הפּוֹעל בּאוֹפן מנוּגד לכיוון התנוּעה. הוּא גרר גרם מחיכּוּך והבדלים בּלחץ ִ ס. גרר נ ִ גוֹרם להאטת כּלי הטי ם תוֹציאוּ בּזהירוּת וּבהשגחת ההוֹרים, יד מחלוֹן ִ ויר. א ִ האו משכת לאחוֹר, ִ יטב כּי היד נ ֵ מכוֹנית הנוֹסעת בּכביש, תחוּשוּ ה צטרכוּ להפעיל כּוֹח כדי להחזיק אוֹתה בּמקוֹמה. נסוּ ִ ות ה ֶ הי ִ ויר י ִ ם שטח החתך שלה אל מוּל האו ִ לסוֹבב את היד, א קטן (כּף יד מאוּזנת בּמקבּיל לקרקע), הכּוֹח שידחוף את היד ה מאוּנכת ֶ הי ִ ם כּף היד ת ִ ה קטן יוֹתר. א ֶ הי ִ שלכם לאחור י ה גדוֹל, ואז ֶ הי ִ ויר י ִ לקרקע, שטח החתך שלה אל מוּל האו תחוּשוּ כּוֹח רב יוֹתר הגוֹרם לה לסגת לאחוֹר. Freepik :צילום Freepik :צילום
13 | ילדי טבע הדברים ויר ִ האו ֵ הוּא הכּוֹח המאפשר לגוּפים הכּבדים מ ע י ל ו ּי לעוף. בּמטוֹסים, הכּנפיים יוֹצרוֹת את רוֹב כּוֹח העילוּי. ויר בּחלקה ִ כדי שכּוֹח עילוּי ידחוף כּלפּי מעלה, לחץ האו הלחץ שבּחלקה ֵ היוֹת גבוֹה מ ִ התחתוֹן של הכּנף צריך ל דמי של הכּנף יש שפת התקפה, שפונה ִ העליוֹן. בּחלק הק ויר, ובחלק האחוֹרי ִ לכיוון הטיסה וכביכוֹל מתקיפה את האו הוּא ֶ ויר כּשׁ ִ של הכּנף יש שפת זרימה, אשר עליה זוֹרם האו תבּוֹנן בּחתך של הכּנף (כביכול ִ ם נ ִ "עוֹזב" את הכּנף. א וית ִ ה כּי הכּנף וזו ֶ הצד), נגל ֵ תבּוֹנן בּה מ ִ נחתוֹך את הכּנף ונ וית התקפה) מתוּכננוֹת כּך ִ קראת זו ִ ההתקנה שלה (שנ ויר יעבוֹר דרך קצרה יוֹתר בּחלקה התחתוֹן מאשר ִ האו ֶ שׁ ויר נע מהר יוֹתר בּחלק העליוֹן של ִ בּחלקה העליוֹן. לכן האו הכּנף בּיחס לתנועתו בּחלק התחתוֹן שלה, ונוֹצר הפרש לחצים (זרימה איטית בּחלק התחתוֹן מביאה ללחץ גבוֹה, וזרימה מהירה בּחלק העליוֹן מביאה ללחץ נמוּך). ההפרש ה מייצר את כּוֹח העילוּי. אם בניסוי שלכם בהוצאת היד ֶ הז מחלון המכונית תשכיבו את כף היד במקביל לקרקע, ואז תטו אותה מעט ובעדינות מעלה מול הרוח, הרוח תעלה לכם את כף היד כלפי מעלה ולהיפך, אם תטו אותה כלפי מטה, הרוח תוריד לכם את היד למטה. כּוֹח המשיכה של כּדוּר הארץ, ִ גרם מ ִ קל נ ִ מש מִשקל משוֹך עצמים שוֹנים למרכּז הכּוכב (במקרה ִ הפּוֹעל ל קבּעת ִ שלנו - כּדור הארץ). עצמתו של כּוֹח המשיכה נ הכּוֹכב כּבד יוֹתר, כּוֹח המשיכה ֶ על פּי מסת הכּוֹכב. כּכל שׁ שלוֹ גדוֹל יוֹתר. העילוּי והדחף, המטוֹס יוֹרד. ֵ שקל והגרר גדוֹלים מ ִ ם המ ִ א שקל והגרר, ִ המ ֵ ם כּוֹח העילוּי והדחף גדוֹלים יוֹתר מ ִ א תקדם קדימה. ִ ה וי ֶ המטוֹס יעל Freepik :צילום כח עילוי תנועת אוויר איטית אזור לחץ גבוה קימור זרימת אוויר כנף המטוס
ג "אווירונאוטיקה ּ י החו ֵ תבה ילד ּ כתיבת הכ ִ ב ּ ניסויים ו ּ ב ּ שתתפו ִ ה ת וליצירתיות ּ ינו ּ ער למצו ֹ ם נו ּ ן אריקה לנדאו לקידו ֹ מכו ּ וחלל" ב תל אביב: רום אונגר, אימרי אטדגי, ליהוא ארסט, איתן ביבס, ּ ב רי, גור הלוי, עמית חייקין, נדב טרון, יותם להב, ניאו ּ איתן גו ין, יובל רפאלוביץ. ּ ב ּ , אורי רו ּ לד, בן קרסו ּ פיכמן, איתמר פ ילדי טבע הדברים | 14 כּב י דה : צה ֹ טיש, נו ּ להשליך פ ּ חרנו ּ בידה ב ּ ח הכ ֹ ו ּ י להדגים את כ ֵ ד ּ כ רים ּ ויר, הם אמו ִ ם האו ִ ך ע ּ ו ּ יעדר חיכ ֵ ה ּ בה. ב ֹ גו ֹ תו ֹ ג מאו ֹ ספו ּ ו מסה), ּ ק (על אף ההבדלים ב ּ דיו ּ רגע ב ֹ תו ֹ או ּ קרקע ב ּ ע ב ֹ פגו ִ ל ע ּ קב ִ ח הנ ֹ ו ּ הכ ֹ תו ֹ א או ּ יהם הו ֵ על על ֹ ו ּ בידה הפ ּ ח הכ ֹ ו ּ יוון שכ ּ כ ימת אפולו ִׂ מש ּ ר הארץ. אסטרונאוטים ב ּ דו ּ י מסת כ ּ על פ את ֹ ז ּ כיחו ֹ ויר) אף הו ִ ין אטמוספרה ואו ֵ על הירח (שם א 15 י, שבמהלכו ּ ניסו ּ נאס"א ערכו ּ צה. גם ב ֹ טיש ונו ּ הטלת פ ּ ב לינג ּ או ּ ר ב ּ דו ּ י כ ּ מהלך הניסו ּ ויר מחדר. ב ִ ל האו ּ את כ ּ ציאו ֹ הו ק. ּ דיו ּ רגע ב ֹ תו ֹ או ּ קרקע ב ּ ב ּ פגעו ּ בה רב, ו ֹ גו ִ מ ּ ת נפלו ֹ צו ֹ בד ונו ּ כ בידה, ּ ח הכ ֹ ו ּ כ ִ צאה מ ֹ תו ּ מטה, כ ּ י, העצמים נפלו ּ ניסו ּ ב ּ אצלנו ה מטה ּ דרכ ּ יוון שב ּ קרקע, כ ּ תר ב ֹ חר יו ּ געה מאו ּ צה פ ֹ אך הנו ויר. ִ ך של האו ּ ו ּ ח החיכ ֹ ו ּ על עליה כ ּ פ ניסויים מדעיים :גרר מאוורר שגרם ּ פעלנו ִ ויר, ה ִ ם האו ִ ך ע ּ ו ּ ח החיכ ֹ ו ּ י להדגים את כ ֵ ד ּ כ ּ ח על המצנח, וכשניסינו ֹ ו ּ פעיל כ ִ ויר ה ִ תח. האו ּ למצנח להיפ על ֹ ו ּ ך פ ּ ת חזקה. כ ּ תנגדו ִ ה ּ ב ּ י המצנח חשנו ֵ ט ּ ך את חו ֹ משו ִ ל א מתחכך ּ הו ֶׁ ש ּ מצנח של צנחנים המאט את נפילתם מטה, כ תר. ֹ ל יו ֹ תר, כך הגרר גדו ֹ ל יו ֹ כל ששטח המצנח גדו ּ ויר. כ ִ באו בב ֹ ל ולסו ּ ר חלו ֹ לאחוז צינו ּ ויר, נסו ִ ע את האו ֹ שמו ִ ל ּ רצו ִ ם ת ִ א ר, ואז ֹ תח הצינו ּ א לסגור את פ ֹ של ּ ידו ּ ת. הקפ ּ מהירו ּ ב ֹ תו ֹ או שריקה. אפשר גם ּ ן ב ֹ העליו ֹ ויצא מחלקו ֹ ו ּ ס דרכ ּ ויר יטפ ִ האו ויר ִ האו ֶׁ ויר, וכש ִ או ּ ן מלא ב ֹ לו ּ תחו של ב ּ ת להצר את פ ֹ לנסו רמת. אפשר גם ֹ שריקה צו ּ שמעו ִ תח הצר ת ּ הפ ֵ שתחרר מ ִ י ק. ֹ שרו ִ ת ל ֹ ט לנסו ּ שו ּ פ 1 2 סרטון לצפיה בניסויים ״כוחות העל״ של
15 | ילדי טבע הדברים ע י ל ו ּי : אשר מזרימים לעברה ּ לה מעלה כ ֹ נף עו ּ הכ ֶׁ ת ש ֹ ראו ִ ניתן ל ֹ תו ּ אמצעו ּ תקן שב ִ מ ּ נף, הכנו ּ י על חתך של כ ּ ח העילו ֹ ו ּ י להדגים את כ ֵ ד ּ כ עת הפעלת ּ י ב ּ כ ּ ת על שני שיפודי עץ. ראינו ֹ ת אליה ונעו ֹ רו ּ ב ּ ת המחו ֹ ת קשיו ּ אמצעו ּ חופשיות ב ּ נף נעה ב ּ ת מאורר. הכ ּ אמצעו ּ אוויר ב מם. ֹ תרו ִ י שגרם לכנף לה ּ ח עילו ֹ ו ּ צר כ ֹ נף, נו ּ פת ההתקפה של הכ ְׂ המאוורר לעבר ש דחף: ה ֶׁ לי קש ּ חדר. או ּ פף ב ֹ תעו ִ א י ּ , הו ֹ תו ֹ ב או ֹ ן ונעזו ֹ לו ּ ח ב ּ ם ננפ ִ ן. א ֹ לו ּ ת ב ּ אמצעו ּ ח הדחף היא ב ֹ ו ּ תר להדגים את כ ֹ יו ּ טה ב ּ שו ּ השיטה הפ ויר. ִ גד לכיוון יציאת האו ּ יוון תנועתו תמיד מנו ּ י כ ּ ה כ ֶ רא ִ נן נ ֹ ו ּ תב ִ ם נ ִ להבחין, אך א 3 4
ילדי טבע הדברים | 16 המשך ניסוי דחף ן ֹ לו ּ הב ֵ ויר מ ִ ר האו ּ חרו ִ ׁ ע. ש ּ נית צעצו ֹ י מכו ּ ן על גב ֹ לו ּ את הב ּ תקנו ִ ויר, ה ִ גד לכיוון יציאת האו ּ עה המנו ּ כיוון התנו ּ תר ב ֹ ב יו ֹ י להבחין טו ֵ ד ּ כ ע קדימה. ּ רם לה לנו ֹ ח דחף הגו ֹ ו ּ צר כ ֹ נית יו ֹ רי של המכו ֹ חלקה האחו ּ ב ם (שאנחנו קוראים לו בטעות "ניר כסף" שמשמש לעיטוף כריכים) ּ מיניו ּ ל מרדיד אלו ּ שרוו ּ י להדגים דחף של טילים, יצרנו ֵ ד ּ כ ל מרדיד ּ י מטה, והשרוו ּ לפ ּ חררה גזים כ ִ ׁ רה ש ֵ ע ּ ר. הב ּ אש הגפרו ֹ את ר ּ ת נר חיממנו ּ אמצעו ּ ר. ב ּ אש של גפרו ֹ ר ּ כנסנו ִ ה ֹ אשו ֹ בר ּ ו גר. ּ א השגחת מבו ֹ אש לל ּ ך ניסויים ב ֹ ין לערו ֵ ע רקטי. א ֹ בד מנו ֹ ך עו ּ טיל. כ ֹ מו ּ ם עף כ ּ מיניו ּ האלו
ּ כנסנו ִ ת משאבה. אחר כך, ה ּ אמצעו ּ ויר ב ִ או ּ לסטיק ב ּ ק פ ּ ו ּ קב ּ ב ּ חנו ּ ת לחץ אוויר. ראשית, ניפ ּ אמצעו ּ ר טיל ב ּ הדמיה של שיגו ּ יצענו ּ ב צר ֹ שנו ּ ח. כ ּ ו ּ ת ניפ ּ מי. שהתקנו בו מראש סיכ ּ פקק גו ּ ק פקקנו ב ּ ו ּ קב ּ ק ריק. את הב ּ ו ּ קב ּ ב ִ תר מ ֹ בד יו ּ ה כ ֶ הי ִ י שי ֵ ד ּ ק, כ ּ ו ּ ם לבקב ִ מעט מי טיל. ֹ מו ּ לפי מעלה כ ּ ק, והבקבוק עף כ ּ ו ּ קב ּ הב ֵ שתחרר מ ִ ויר ה ִ מי מטה, האו ּ קק הגו ּ ק, הלחץ דחף את פ ּ ו ּ בקב ּ ל ב ֹ לחץ אוויר גדו 17 | ילדי טבע הדברים מץ ֹ ס חו ֹ ו ּ כ ּ ץ - שפכנו ֹ שתייה וחומ ִ ה ל ֹ ין סוד ּ בה כימית ב ּ י תגו ֵ ק - על יד ּ ו ּ קב ּ ב ֹ תוך ּ חמן דו-חמצני ב ּ קרא פ ִ פת היא לייצר גז שנ ֹ דרך נוס ּ כנסנו ִ ת, וה ֹ ו ּ י שדכן סיכ ֵ על יד ּ ם האבקה סגרנו ִ ן ע ֹ יו ֵ שתייה. את הת ִ דה ל ֹ אבקת סו ּ ב ֹ תו ֹ או ּ מילאנו ּ ן מתכולתו ו ֹ יו ֵ ת ּ קנו ֹ לסטיק ריק. רו ּ ק פ ּ ו ּ לבקב ת מקל של ּ אמצעו ּ ט ב ּ שו ּ ביל פ ֹ תקן מו ִ מ ּ ת גזר. הכנו ּ אמצעו ּ ק ב ּ ו ּ קב ּ את הב ּ מץ), ואז סגרנו ֹ חו ּ לי שיגע ב ּ ב ִ ק (מ ּ ו ּ קב ּ ת לפיית הב ֹ זהירו ּ ב ֹ תו ֹ או את גליל הנייר דרך מקל המטאטא עד למטה ּ שחלנו ִ ק וה ּ ו ּ קב ּ את הב ּ ק. הפכנו ּ ו ּ ר לבקב ּ ב ּ אלט המחו ּ אדמה, וגליל נייר טו ּ ע ב ּ מטאטא התקו ך ֹ מץ, ובתו ֹ דה לשתייה) והחו ֹ סיס (סו ּ ין הב ּ בה כימית ב ּ צרה תגו ֹ ה נו ֶ שלב ז ּ קרקע). ב ּ געת ב ֹ ת הגזר נו ּ אמצעו ּ ר ב ּ ק הסגו ּ ו ּ קב ּ ך שפיית הב ּ (כ פלט ִ לפי מטה, הגז נ ּ א דחף את הגזר כ ּ ל, הו ֹ יק גדו ּ ק, וכאשר הלחץ היה מספ ּ ו ּ בקב ּ ה יצר לחץ ב ֶ חמן דו-חמצני. הגז הז ּ שתחרר פ ִ ק ה ּ ו ּ קב ּ הב ק). ּ ו ּ קב ּ הב ֵ חמן הדו-חמצני מ ּ ך לכיוון יציאת הפ ּ כיוון הפו ּ טיל (ב ֹ מו ּ לפי מעלה כ ּ ק עף כ ּ ו ּ קב ּ החוצה, והב
וחיידק ילדי טבע הדברים | 18 וירוס
כדורי אנטיביוטיקה חיידק דרך עדשת מיקרוסקופ 19 | ילדי טבע הדברים כל פעם שאני שומעת את המילים וירוס או חיידק, אני בטוחה שזה משהו נורא. ואז פתאום, בסופר, ראיתי שיש יוגורטים שיש בהם חיידקים – טובים! אם כך, אני כנראה לא מבינה את העניין. החלטתי לקרוא וללמוד. רוב מה שמצאתי, ובגוגל יש המון! היה ארוך וכל כך מפורט ומשעמם שכמעט וויתרתי – אבל בכל זאת רציתי לדעת. אז קודם כל התווספה לי מילה למלאי המילים שמסמלות בעיני את הרע והמסוכן – נגיף. אבל נרגעתי, זו פשוט המילה בעברית למילה ווירוס. אבל אומרים שחשוב שיהיה לנו אוצר מילים גדול, אז הנה עוד מילה. מתברר שהגוף שלנו, זה שומר עלינו, נפגע לפעמים במהלך השמירה ובכל זאת ממשיך לשמור ולהתגונן. מפני מה? מפני כל מה שמנסה לחדור אליו, כלומר אלינו. החיידק, הוא צורת חיים שיש בה תא אחד, והוא מכיל את כל מה שהוא צריך, לכן, במקרה שחדר לגופנו חיידק, אנחנו מטפלים בו בתרופות שפוגעות באמצעי ההתרבות שלו, אם לא יתרבה – ימות. ובינינו? טוב שכך. רופאים בדרך כלל משתמשים באנטיביוקטיה. אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות שמיועדות לטיפול בזיהומים בגוף שנגרמו על ידי חיידקים, וגם בתרופה זו יש בעיות. זוהי תרופה שמשתדלים להימנע מלתת אותה, וכשכן נותנים – תמיד מזהירים אותנו – להשתמש בה לפי הוראות הרופא ולסיים את כל המינון שהוא רשם לנו ובטח לא להחליט בעצמנו לקחת אנטיביוטיקה "כי אנחנו יודעים הכי טוב", פשוט כי אנחנו לא. מה שכן וחשוב שתדעו – שכשהמציאו את האנטיביוטיקה הצליחו לרפא מחלות שפעם נחשבו כמחלות קטלניות והיום הן מחלות שבעזרת טיפול רגיל אפשר לרפא אותן. יש כמובן סוגים רבים של חיידקים, וההבדלים ביניהם רבים וחלקם אפילו טובים. נראה שכל פעם שלומדים דבר אחד נפתחות עוד הרבה דלתות אחרות, מעין מבוך של ידע. זה מקסים ומעניין, אבל במאמר הזה אתייחס רק לווירוס ולחיידק. Freepix צילום:
מיקרוסקופ אלקטרונים ילדי טבע הדברים | 20 הווירוס, הנגיף בעברית שאין לו תא משל עצמו כדי להחיות בו, וכל מה שהוא רוצה – "המסכן" – זה להתרבות במקום נוח ונעים, ומה יותר טוב מתאים בגוף שלנו? ה"מסכן" לא יכול לנוע או להתרבות בלי עזרתנו, ובתאים בגופנו יש את כל מה שהוא צריך! הואנצמד לתא ו"משעבד" אותו אליו, ואז במקום שהתא ימשיך בעבודתו הרגילה שהיא יצירת חלבונים שנחוצים לתא, הוא מייצר עוד ועוד ווירוסים שמשתחררים ממנו ומדביקים את התאים האחרים. ממש טפיל הווירוס הזה! אם ננסה לטפל בו בתרופות כמו אלו שבהם אנחנו מטפלים בחיידקים, נפגע בעצם בעצמנו – כי הווירוס הרי משתמש בתאים שמרכיבים את גופנו ולא ממש איכפת לו על אילו תאים הוא משתלט, כלומר נטפל אליהם ועליהם, ותרופות כאלו יפגעו בתאי הגוף שלנו ולא בו. אז איך נלחמים בוירוס שמשתלט על תאי הגוף שלנו? אחת החידות הגדולות שעמדו בפני החוקרים כשהם נפגשו בווירוסים הייתה – האם מדובר בייצור חי או במשהו אחר. כי כשהוא מחוץ לתא – הוא משהו שממש לא חי, רק כשהוא נכנס לתא מאכסן הוא בעצם משתמש בו כבמכונת שכפול... וירוסים, לעומת שאר היצורים החיים, לא מסוגלים לבצע פעולות חיים בסיסיות כמו למשל – לשכפל את עצמם ולהתרבות, או לייצר אנרגיה וחומרים בעצמם. כשהוירוס מגיע לתא, הוא יכול להכניס את החומר הגנטי שלו לתוכו ובתוך זמן קצר להשתלט עליו. בעצם, אומרים החוקרים – זה לא ממש משנה אם הוירוס הוא יצור חי או לא. מה שחשוב הוא שהוא רוצה – כמו ייצורים חיים – לשכפל את החומר הגנטי שלו ולהתרבות כדי להקים את הדור הבא, והוא עושה את זה בצורה מאוד יעילה. הבעיה מבחינתינו היא שהתא המאכסן לא תמיד שורד. שוירוס השתלט על תא בודד, יכול לייצר בתוכו עד וירוסים "אחים". הוירוסים כל כך קטנים, שאנחנו 10,000 לא יכולים לראות אותם אפילו במיקרוסקופ רגיל, אלא רק במיקרוסקופ אלקטרונים, שהוא מיקרוסקופ שמשתמש בגלים של אלקטרונים (אלה שמקיפים את האטומים) כי הם יותר קטנים מגלי האור, שבהם מאירים Kenneth Rodrigues צילום:
התרבות וירוסים חיידק וירוס 21 | ילדי טבע הדברים המיקרוסקופים הרגילים את מה שהם רוצים לראות. מיקרוסקופ אלקטרונים מסוגל להגדיל כל דבר פי עשרה מיליון מהגודל הטבעי שלו. אז נחזור לווירוס. וירוס יכול להגיע למאית מגודל חיידק (כלומר – בחיידק אחד יכולים להיכנס מאה וירוסים) או לאלפית מגודל תא בודד שלנו (כלומר – לתוך תא בודד וירוסים או במילים אחרות, מווירוס 1000 יכולים להיכנס אחד שנכנס לתא שלנו יכולים להתפתח אלף וירוסים לפני שהם יצטרכו להשתלט על תא נוסף, כך שמה שהחוקרים רואים הוא תא שנפגע מווירוסים, ולא את הווירוסים עצמם. עכשיו כדי להבין כמה מיני וירוסים יש בעולם, תארו לכם שהווירוסים מהווים את הכמות הגדולה ביותר ואת השונות הגדולה ביותר של יצורים ביולוגיים – כלומר – הרבה יותר מכול עולם החי. והדבר המעניין ביותר הוא שהדבר הקטן הזה, שנקרא וירוס, מצליח להשתלט על יצורים גדולים ממנו פי מיליונים ולשרוד. יש וירוסים שחדרו לגו שלנו והם לא גורמים נזק. הם מכניסים את עצמם לתוך המידע הגנטי שלנו. יש להם חשיבות בתהליכים האבולוציוניים של יצורים. Freepix צילום:
ילדי טבע הדברים | 22 חלקם מפסיק את הפעילות שלו אחרי שהוא עשה את השינוי בגוף. שמעתם פעם על מחלה שנקראת כלבת – שתוקפת כלבים ומיני בעלי חיים אחרים? מי שגורם למחלה הזאת היא וירוס קטנטן, שיש לו רק חמישה חלבונים, והוא הורג כל אדם שהוא חודר אליו. וירוז יכול להדביר הכול. חיידקים, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובני אדם. וירוס עובד בדיוק כמו וירוס של מחשב (ולכן יש להם שם דומה). ברגע שהווירוס חודר לגוף הוא מתחיל לתת פקודות לתא אילו חלבונים לייצר, והתא הופך להיות מכונת שכפול עבורו. אבל בני האדם למדו להשתמש בווירוסים כדי להילחם בחיידקים. גם בחיידקים אסול לזלזל. חלק מהחיידקים למד להתחם באנטיביוטיקה, ואז החוקרים התחילו להיעזר בוירוסים כדי לתקוף את החיידקים. החוקרים גם התחילו להשתמש בוירוסים כדי לטפל במחלות גנטיות קשותכמו סרטן, למשל. כבר היום משתמשים במנגנונים שהוירוסים פיתחו כדי לחדור לתא, ולנצל אותם כדי להחדיר אליו דברים שהרופאים רוצים. ואיך עושים את זה? וירוס הכלבת – מרגע שהוא חדר לגוף מנסה להגיע כמה שיותר מהר ותאי המוח ולגרום להם נזק קטלני (למה? שאלו אותו והוא לא הסביר...). אבל החוקרים הצליחו לשנות את נגיף ולגרום לו לא להיכנס לתאי מוח רגילים, אלא רק לתאים סרטניים במוח ולתקוף אותם. כלב חולה בוירוס הכלבת וירוס הכלבת ח ו ם אדמומי ות - הגופים הסגולים הם פגוציטים - תאי דם לבנים - חיילים שמסתובבים ברחבי הגוף שמסוגלים לזהות אם הגוף שחדר לגוף הוא שלנו או זר. אם הוא זר הם מזהים ומשמידים כל גוף זר שהם מזהי שהוא לא שלנו.
23 | ילדי טבע הדברים העור, משמש מחסום בפני כניסת חומרים זרים לגוף, ומערכת הנשימה משתמשת בריר ובשיעול כדי להרחיק גורמים זרים מהגוף. אבל כשהם מצליחים בכול זאת לחדור לגוף (דרך פצע בעור או דרך מערכת הנשימה – מתחיל תפקידה של המערכת החיסונית. הדבר החשוב ביותר שמגן עלינו, בני האדם, מכול המחלות היא המערכת החיסונית שלנו. המערכת החיסונית דומה בדרך העבודה שלה למערכת הביטחון שלנו. יש לנו מוח שבעצם מנהל את כל מערכת החיים שלנו (מקרא לו – הממשלה) אבל הממשלה לא רואה ויודעת כל מה שקורא בארץ. גם המוח לא מזהה את כל מה שיש לנו בגוף ולכן יש לו את "השב"כ – שירות הביטחון הכללי, שבכול פעם שהוא מקבל מידע על מישהו שמסכן אותנו, או שהוא מזהה אותו בעצמו – הוא מעביר מיד את המידע למשטרה או לצבא, ואלה – מתחילים לתכנן מיד איך לעצור ולחסל את הפולש. כמו התיאום בין מערכות ההגנה השונות של המדינה – קיימים יחסי גומלין בין מרכיביה השונים של המערכת החיסונית, המאפשרים לה לפעול בהתמדה נגד הפולשים הזרים מהם נשקפת סכנה לגוף. המערכת החיסונית מזהה נגיפים (וירוסים) וחיידקים שהמוח (הממשלה) לא מזהה, היא מדווחת עליהם למוח, והמוח מפעיל מיד את המערכת החיסונית (היחידות השונות, כמו השב"כ, הצבא, המשטרה) הפועלת בשילוב מערכות הגנה אחרות בגוף. הפטוגן, שהוא החומר המעורר את המערכת החיסונית של הגוף נקרא אימונוגן, והמערכת מזהה מה באימונוגן מסכן אותה, ופועלת בהתאם. המערכת החיסונית מסוגלת לזהות באופן מדויק מגוון כמעט אינסופי של פטוגנים והיכולת שלו להבחין ביניהם. ברגע שהמערכת מזהה אויב, היא מפעילה נגדו מיד כוח שנועד לחסל אותו . הדבר העניין הוא שהמערכת החיסונית יודעת להבדיל בין גורם זר לבין תאים השייכים לגוף עצמו, וזה כדי למנוע זק לגוף עצמו. אבל גם המערכת הזאת טועה, ולפעמים תוקפת את התאים של הגוף עצמו. למערכת יש זיכרון דלקת כאב נפיחות נוגדן אנטיגן הם "חיילים" - "צלפים" - של מערכת החיסון שמתחברים ומשמידים גופים נוגדנים זרים שהם זיהו את האניטגנים שלהם כאויב. לכל סוג של חומר זר יש נוגדן ספציפי. הוא חומר שמצוי על גוף זר שמפעיל את מערכת החיסון. אנטיגן
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=