ילדי טבע הדברים - גיליון 338 - יוני 2023

מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו 2023 יוני | 338 גיליון ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת נופר באוסטרליה - עוברים ליפן הגורילות - הענקים המקסימים סמל המגן דוד הקנגורו חי-דשות ספארי חסידה עם חץ

ילדי טבע הדברים | 2 שלֹום לכם ילדים, ישנם דברים ׁשעדיין לא למדנּו, ּכמֹו למשל לחדֹול לְזהם את שמּורֹות הטבע ש ּבהן אנחנּו נֹופשים, אֹו את חֹופֵי הים. אבל יש דבר ש ּבכל אֹופן רֹואים ּבו שינּוי, והוא ההִתייחסּות שלנּו לחיֹות ה ּבר. ּבחֹודש האחרֹון שמענּו שמג"ב (משמר הגבּול) חילץ גּור אריֹות ׁשֶהּובא לארץ ּבניגּוד לחֹוק, לאחר שנותק מאימו ( ׁשֶאף אחד ֹלא יֹודע מה עלה ּבגֹורלה ּומאֵיפֹה הּוא ּבכלל הִגיע). אחרי ׁשֶהגּור גדל מעט, אלֶה שגידלּו אֹותֹו החלּו לפחד מֵהאריֵה שגדל להם ּבביִת, והם הִציעּו לִמ ּכֹור אֹותֹו בטיקטוק. הגּור הקטן, ששמֹו הּוחלף מאבּו מאלכ לציֹון, הּועבר לספארי ש ּברמת גן, ושם הּוכנס לחצר ּבהשגחה של מט ּפלים מיּוחדים, הרחק מֵהצי ּבּור, ּובסֹופֹו של דבר הּועבר למִקלט מיּוחד לאריֹות ּבדרֹום אפריקה. קִראּו את הסי ּפּור שלֹו ּבמדור חי-דשות, שחזר אלֵינּו. גּור האריֹות הזֶה הִז ּכיר לי, ש ּפעם מנהיגינו ע ׂשּו דברים ֹלא חּוקיים, ּבלי לחשֹוב על זֶה ׁשֶהם משמשים דּוגמה שנה), מ ֹׁשֶה דיין, 53 (לִפנֵי 1970 רעה לכל העם. ּבשנת ׂשַר ה ּביטחֹון הנערץ אז, קי ּבל ּבמתנה שני גּורי אריֹות שלכם, אודי מִשליט של אחת המדינֹות ּבאפריקה. הּוא ֹלא ּבדיּוק ידע מה לע ׂשֹות אִיתם, ואז עלה ּבמֹוחֹו רעיֹון "גאֹוני": מאחר ׁשֶהסמל של אזֹור יהּודה (השייך לפיקּוד המר ּכז ּבצבא) הּוא גּור אריֵה יהּודה, הּוא החליט לתת אֹותם ּבמתנה לאלּוף ּפיקּוד המר ּכז, רחבעם זאבי (שכונה "גנדי"), וזה גידל אֹותם ּבתֹוך ּכלּובים קטנים ּבכניסה לבסיס. אבל ּכאשר גברה המחאה של רשּות הטבע והגנים, וגם האזרחים ואנ ׁשֵי הצבא הביעו את הִתנגדּותם, הּוא העביר אֹותם לאחד מִגנֵי החיות ּבארץ. דבר נֹוסף יפֶה שקֹורֶה לאחרֹונה ּבארץ עִם חיית ּבר, הּוא סי ּפּורה של ּכלבת הים הנזירית ׁשֶהֹופיעה יֹום אחד ּבחֹופֵי הארץ, וזכתה לק ּבל את השם יוליה. בכל חֹוף שיוליה ּבחרה לעלֹות אליו ּכדֵי לנּוח, קי ּבלּו אותה בסבר ּפנים יפות ( ּכמעט תמיד מִמרחק, ּכדֵי שֹלא להפחיד אֹותה), והיא צּולמה על ידֵי מאֹות צלמים. היא אפילּו עצרה לביקּור ּבעזה, וגם שם הִתנהגּו אליה יפֶה. ּבחֹודש ה ּבא נס ּפר לכם את הסי ּפּור של יוליה. אז שיִהיֶה לכם חֹודש נִפלא, וׁשִמרּו על חיֹות הּבר.

תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רןעורך ראשי: פרופ' משה אגמי,ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפידעיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומרעריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן,מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רןיועצת חינוך: רונה רןמנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגוןדפוס וכריכייה: בן-נוןעיטוף ודיוור ישיר: ברהפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-הימים: 4610301 ' הרצליה ב 302 ת"דכתובת למכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2023 יוני | 338 גליון סיוון - תמוז תשפ"ג תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד ציון, גור האריותבשער: ספארי רמת גןצילום: להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: ש"ח 25 מנוי דיגיטלי חודשי: נפרדנו מאוסטרליה וטסנו לעתיד... נופר ועֵינב ברזני, צילּום: נופר ברזניּכתבה: הפעם אספר על שונית האלמוגים הגדולה בעולם, ועל המעבר מאוסטרליה למדינה חדשה. איך למדתי שפה חדשה בשתי דקות; והכרתי אנשים אדיבים, חכמים, חרוצים... כבר ניחשתם לאיזו מדינה עברנו? 38 18 "‬‮ מגן דוד "‬ סמל ה אודי רןכתב: נועם עמדה ליד עץ רימון והתבוננה בפירות שלו. היא כמובן לא ציפתה לקבל תשובה מהעץ, אבל היא בכל זאת שאלה: "תגיד, אתה יהּודי?". "איך אני יכול להיות יהודי?", ענה הרימון, "הרי אני ּבכלל עץ". "אז למה שמת בקצות הפירות שלך מגן דוד, שהוא הסמל של היהּודים?" המשיכה נועם לִשאֹול... גורילות ערד בן דודכתב: אין מה להגיד – גורילות זה עניין מפחיד, ובמיּוחד אם מדובר בגורילה זכר… בכל פעם שבני האדם נבהלים מבעל חיים מסוים, הם עושים עליו סרט אימה: בסרט "דרקולה" כיכב ערפד מוצץ דם, ב"מלתעות" זה היה ּכריש רצחני, וב"קינג קונג" הגורילה היא מפלצת ענקית ותוקפנית. 12 חי-דשות ספארי הספארי, צילומים: הילה פלדמן-גראכתבה: אחרי הפסקה של כמה חודשים, אנחנו שוב מעודכנים בחי-דשות מהספארי שברמת גן. אז לחצר האוסטרלית הגיעה נקבת וואלבי חדשה, מאיר שלו ויהונתן גפן הונצחו בשמותיהם של שני סייחי זברות, צב זכה לגלגלים, וגור האריות שהוחזק בבית בניגוד לחוק, ניצל והוטס לדרום אפריקה. 32 מה עוד? 4 הקנגורו עינב ברזניכתב וצילם: בכל פעם שאני רואה קנגורו, אני נזכר שראיתי פעם סרטון של לוחם קראטה שמנהל "קרב" מול קנגורו. הקראטיסט עשה סדרה של תרגילים כדי להרשים את הקנגורו, ואז הקנגורו קפץ, הכניס לקראטיסט בעיטה בחזה בשתי הרגליים, וסיים את הקרב... וטרינר טבע המילים פוסטר אימוץ 24 26 27 31 חסידה עם חץ פסק זמן קומיקס 48 50 54

ּבכל ּפעם שאני רֹואֶה קנגורו, אני נִזּכר שראיתי ּפעם סִרטֹון על לֹוחם קראטה שמנהל "קרב" מּול קנגורו. הקרטיסט עׂשָה סִדרה של תרגילים ּכדֵי להרשים את הקנגורו, ואז הקנגורו קפץ, הִכניס לקרטיסט ּבעיטה ּבחזֶה ּבשתֵי הרגליים, וסיֵים את הקרב... ּכן, זֹוהי המּומחיּות של הקנגורו... ואני ֹלא הייתי מציע לכם להִתגרֹות ּבֹו. הקנגורו הּוא ּבעל החיים המזֹוהֶה יֹותר מִּכל ּבעל חיים אחר עִם אֹוסטרליה. הּוא חיית הּכיס הגדולה ּביֹותר. לנקבֹות יש ּבבטן ּכיס, שאליו זוחל הגור מייד לאחר לֵידתו, ו ׁשָם הּוא מִתּפתח ּבמשך ּכמה חודשים. הקנגורו חי ּבערבות אֹוסטרליה, אבל ניתן לִמצֹוא אֹותו גם ּבגינֵאה החדשה. תֹוחלת החיים הממּוצעת של קנגּורּו ּבטבע היא שמֹונֶה שנים. הוא ֹלא מסּוגל ללכת אֹו לִק ּפֹוץ לאחֹור. באוסטרליה הקנגוּרו עינב ברזניכתב וצילם: צלם, כּתב, טייל, המרצֶה עֵינב ברזני על סיפּוּרי מסע סביב העולם. מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, המנחֶה חוגי ילדים בּנוֹשֵׂא קיימות, תוֹפעוֹת טבע, בּעלי חיים בּשבע היבּשוֹת ושמירה על כּדוּר הארץ. מטיֵיל עִם מִשפּחתו בּמסע סביב העוֹלם. ילדי טבע הדברים | 4

אחד הדברים החמּודים ּביֹותר הוא לִראֹות קנגורו "יֹושב על המִר ּפסת" ּומציץ אל העֹולם מִתֹוך ה ּכיס של אימו. ּכ ׁשֶהּוא רֹוצֶה – הּוא נִכנס ּפנימה ונעלם, ו"נֹוסע" עִם אימו לכל מקֹום ש ּבא לה, ולִפעמים היא אפילו מדלגת למרחקים גדֹולים ּכ ׁשֶהּוא שם, ּבכיס. 250 המִפגש הרִאשֹון של זרים עם הקנגורו היה לִפנֵי שנה ּבערך, ּכאשר הספינה של מגלֶה הארצֹות ג'יימס קוק עגנה ּבחֹוף מדינת ויקטֹוריה ש ּבי ּבשת אֹוסטרליה. על הספינה היה ה ּבֹוטנאי ג'וזף בנקס, שירד לחֹוף וראה ּפתא ֹום ּבעל חיים מש ּונֶה שמק ּפץ למרחקים גדֹולים. הם צדו אר ּבעה זכרים, ּובִגלל שלזכרים אֵין ּכיס - הם ֹלא ׂשָמּו לב למשהּו מיּוחד אצלם - ּפרט לעּובדה ׁשֶהם דילגּו מִמקֹום למקֹום - ו ֹלא הלכּו, כ ׁשֶהם נעצרּו הם הִתיישבּו להם על ה ּכיסא הצמּוד אליהם – הזנב. מאּוחר יֹותר הם נִתקלּו גם ּבנקבֹות, וזֶה ממש שעשע אֹותם לִראֹות שלנקבֹות יש ּכיס נ ׂשִיאה לגּורים שלהן. הסי ּפּור של השם של הקנגּורּו משעשע גם הּוא. מספרים, שהחֹוקרים שניסּו לד ּבר עִם הילידים האוסטרלים - האבוריג'ינים, ש ּבאּו לִראֹות מי ּבא לבקר אֹותם, שאלּו: "אֵיך קֹוראים לחיה הזֹאת?". האבוריג'ינים, ש ּכמּובן ֹלא הבינּו אנגלית, אבל הבינּו ששֹואלים על החיה המּוזרה, אמרּו - "קנגּורּו". האנגלים ּכתבו ּביֹומן: "היֹום ּפגשנּו ּבעל חיים שנִקרא קנגּורּו". שנה, קצין אחר בצי הבריטי טען כי שם החיה 50 אך לאחר הוא בכלל מי-נואה ולא קנגורו. כך נפוצה שמועה כי קפטן , והמילה 1770 קוק לא הבין את הילדים במסעו בשנת קנגורו בכלל פירושה "אינני מבין את דבריך". רק בשנת גילו כי המילה קנגורו נפוצה בשימוש בשפת השבטים 1971 בצפון אוסטרליה, וקפטן קוק לא טעה בשם. מהי המילה מי-נואה אתם שואלים? גם מתייחסת לקנגורו, פשוט פירושה בשפה האבוריג'ינית "חיה שניתן לאכול”. 5 | ילדי טבע הדברים

התֹופעה הייחודית לבעלֵי חיים שחיים ּבאֹוסטרליה ּובאיים הצמּודים לה היא תֹופעת ה ּכיס שיש לחלק גדֹול מ ִּבעלֵי החיים מינים). ולמה יש להם ּכיס? 280-260 סּוגים שֹונים ּובֵין 63( אנחנּו ֹלא ממש יֹודעים מה "חשבה" האבֹולּוציה ּכ ׁשֶהיא יצרה להם ּכיס. אבל אולי זה מ ּפני שהקנגּורּו לא יודע ללכת אלא רק לקפוץ. כשנקבת הקנגּורּו, בהֵיריֹון, ּבהתחלה, ּכ ׁשֶהעו ּבר קטנטן, ּבגֹודל של ּכמה מילימטרים – זֶה ֹלא מפריע. היא קֹופצת, והעו ּבר איתה. אבל מה יִקרֶה ּכ ׁשֶהעו ּבר יגדל, ּובכל קפיצה הּוא "יִנחת" ּבתֹוך ה ּבטן, ושּוב יעּוף ּבתֹוך הרחם ּכל ּפי מעלה, ואז שּוב יִנחת עִם הנחיתה של האֵם? סביר להניח ש ּבתֹוך זמן קצר האֵם "ת ּפיל" את העו ּבר, ּכלֹומר – העו ּבר יצא מֵהרחם עֹוד לִפנֵי ׁשֶהִגיע זמנו לצאת, וסיכוייו ל ִׂשְרֹוד יִהיּו קטנים. אז " ּבאה" האבֹולּוציה ופתרה את ה ּבעיה ּכבר ּבהתחלה. ּכ ׁשֶהּוא עדיין קטנטן עובר העו ּבר מֵהרחם לתֹוך ּכיס ּבבטן האֵם, ואז ּכ ׁשֶהעו ּבר מתחיל לִגדֹול – הּוא יכול לייצב את עצמֹו ּב ּכיס, ּוכ ׁשֶהּוא מּוכן – הּוא ּפשּוט יוצא ּבעצמֹו. ויש יִתרֹון נֹוסף לכיס - אצל ּכל ּבעלֵי החיים, מרגע ׁשֶהגּור נֹולד אימו חייבת לִשמֹור עליו ּכל הזמן ּכדֵי ש ֹלא יִטרפּו אֹותֹו, ואילו אצל הקנגּורּו – הּוא נִמצא ּכל הזמן ּבמקֹום ה ּבטּוח ּביֹותר - ּבתֹוך ה ּכיס של אימו ּבלי ׁשֶהּוא צריך להחזיק אפילּו. אז מה אתם אֹומרים? ה ּכיס הּוא ּפתרֹון טֹוב אֹו ֹלא? אם כך, תִשאלּו ודאי: למה ֹלא לכל האימהֹות של ּבעלי החיים יש ּכיס? הרֵי גם קופֹות קֹופצֹות ּכ ׁשֶהן ּבהֵיריֹון, אז איך הן ֹלא מא ּבדֹות את העו ּברים שלהן? ניסינּו "לִשאֹול" את האבֹולּוציה, אבל ּכל ּפעּולה שלה לֹוקחת אלפֵי, ולִפעמים מאֹות אלפֵי שנים... אז החלטנּו ֹלא לח ּכֹות, ולענֹות על השאלה ּבעצמֵנּו. והתשּובה ׁשֶהִגענּו אליה היא שאּולי היא ע ׂשְתה ניסיֹון ּבאֹוסטרליה, ואִם הּוא ממש יצליח היא תשנֶה את זֶה ּבכל העֹולם... ּכי הרֵי ּככה ּפֹועלת האבֹולּוציה – היא מנסה, ורֹואה מי שורד, ואז ּבמהלך השנים היא מתאימה את ּבעלֵי החיים ל ּפתרֹון הטֹוב ּביֹותר עבּורם. אני מקווה שאתם זֹוכרים ׁשֶהאבֹולּוציה היא תהליך, וֹלא ּבאמת מי ׁשֶהי שחֹושבת ועֹו ׂשָה ניסויים... ילדי טבע הדברים | 6

7 | ילדי טבע הדברים

אז נחזֹור לקנגּורּו. הנקבה מּוכנה לִהיֹות אימא ּכ ׁשֶהיא יֹום אחרֵי ׁשֶהיא מִתעברת (נִכנסת 33 . ּבערך ּבת שנתיים להֵיריֹון) היא מתחילה להכין את תהליך היציאה של העו ּבר מ ִּבטנה. היא מכניסה את זנבה אל מִתחת לגּופה, ּומפנָה אֹותֹו קדימה, ואז מלקקת ּומכינה מסלּול רֹוק על השיער, מפתח היציאה שנִמצא ּבבסיס זנבה ועד לפתח ה ּכיס. הליקּוק הזֶה נמשך ּכשעה, ולאחר ׁשֶהמסלּול מּוכן העו ּבר י ֹוצא ּבזחילה ּומט ּפס ּבמעלֵה ה ּבטן על המסלּול. ּבשלב הזֶה הּוא ממש ֹלא נִראֶה ּכמֹו קנגּורּו, אלא דֹומֶה יֹותר לכל ה ּפגים של ּבעלי החיים - הרֹאש גדֹול, העֵיניים, האוזניים, הרגליים האחֹוריֹות והזנב, עדיין ֹלא הִת ּפתחּו אצלֹו, והגּוף נִראה ּכמֹו גּוש ורֹוד עגֹול עִם רגליים קִדמיֹות קצרֹות; אבל הּוא יכֹול לִנשֹום. ּבשלב הזֶה משקלו של העובר גרם אחד, וגּופֹו הּוא בגֹודל ּכסנטימטר אחד. אף אחד ֹלא אמר לֹו, אבל מֵהרגע ׁשֶהּוא נֹולד, הטבע הִקציב לֹו ּבערך חמש דקות להגיע לפטמה. ּבמשך ּכל המסע הזֶה אסּור לאימא שלו לזּוז, ּכי הּוא ּפשּוט עלול לי ּפֹול ולמּות. תארּו לכם ׁשֶהּוא עֹובר את המסע המסּו ּכן ּביֹותר ּבחייו ּכ ׁשֶהּוא עדיין ֹלא ממש מבין מה קֹורֶה איתֹו... ּכ ׁשֶהּוא נִכנס לתֹוך ה ּכיס החם והנעים, הּוא מִתח ּבר מייד לאחת מאר ּבע ה ּפטמֹות שמח ּכֹות לֹו שם, וההֵיריֹון נמשך... כשהוא ּבגֹודל ּכזֶה הּוא ּכמּובן ֹלא יֹודע לינוק, ולכן אימו ּפשּוט מזרימה לפיו חלב. עכשיו מתחיל הג'ואי ( ּכך מכונה גּור הקנגּורּו מֵהרגע ׁשֶהּוא נֹולד) את חייו החדשים ּכעו ּבר ּב ּכיס, ושם הּוא יבלֶה כמה חודשים, עד שיחליט ּבעצמֹו מתי לצאת החֹוצה. ּכל ּבעלֵי החיים יֹוצאים מֵהרחם וֹלא יכֹולים לחזֹור יֹותר, ּכי ּבבטן הם ֹלא נֹושמים אלא מחּו ּברים לאימם ּבאמצעּות חבל הט ּבּור, ּוכ ׁשֶהם יֹוצאים הרֵיאֹות שלהם מתחילֹות לעבֹוד – ואז הם ּכבר ֹלא יכֹולים לחזֹור... הג'ואי, לעומת זאת, אחרֵי ּכחמישה חודשים מרים את רֹאשֹו ּומציץ החוצה ּומִסת ּכל על העֹולם, ואז הוא מכניס ּפנימה את הראש, ּכדֵי לחשוב אִם מה ׁשֶהּוא ראה מֹוצא חן ּבעֵיניו. וככה ּבמשך חֹודש נֹוסף. ּכ ׁשֶהּוא מחליט ׁשֶהעֹולם יפֶה ו ׁשֶהִגיע הזמן לצאת - הּוא יֹוצא, אבל ֹלא ּכשאר ּבעלֵי החיים – הּוא ּכמּובן מייד חֹוזר למקֹום ה ּבטּוח. אחר ּכך הּוא יֹוצא שּוב, וה ּפעם הוא קֹופץ מעט ימינה ּומעט שמאלה, ושּוב חֹוזר. אתם מתארים לכם אֵיזֹו חוכמה יש ּברעיֹון הזֶה של ה ּכיס? אִם חשבתם שיש רק מין אחד של קנגּורּו – טעיתם קצת. ּבמִש ּפחת מינים שרּו ּבם חיים 50- הקנגּורּו נִמנים כ ּבאֹוסטרליה, והשאר ּבאיים שמִסביב. לסּוג כשהג'ואי נולד הוא קטנטן, בערך בגודל ענב. מיד לאחר הלידה הוא מטפס על הבטן של אימו ונכנס לתוך הכיס כדי לגדול לפחות עוד שישה חודשים, לפני שיצא להכיר את העולם. ילדי טבע הדברים | 8

מינים, ששבעה מֵהם אילניים 14 קנגּורּו מִשתייכים (חיים על עצים), והם חיים ּבצפֹון אֹוסטרליה ּובאי גינאה החדשה. המין ה ּכבד ּביֹותר של קנגּורּו הּוא הקנגּורּו ק"ג. הקנגּורּו האפֹור 80- האדֹום, שמשקלו מגיע ל המִזרחי הּוא הגבֹוה ּביֹותר; זכרים ּבֹוגרים ממין זה ע ׂשּויים להגיע לגֹובה שני מטרים. אז אֵיך מבדילים ּבין המינים של הקנגורואים? ּבעיקר לפי הגֹודל: הקטנים ּביֹותר ּבסּוג נִקראים וולבי, מינים ּבגֹודל ּבינֹוני נִקראים וולרו, והגדֹולים ּביֹותר נִקראים קנגּורּו. רֹוב המינים של הקנגורואים חיים על הקרקע, ואילו קנגּורּו העצים חי ּביערֹות הגשם. הוא מותאם לחיים ּבצמרֹות העצים, עִם זנב ארֹוך שעֹוזר לו לזנק מענף לענף. הקנגּורּו הוא ּבעל החיים הגדֹול היחיד שנע ּבאמצעּות קפיצה. יש לו גפיים אחֹוריֹות עוצמתיות שעֹוזרֹות לו לקפוץ למרחקים עצּומים. הקנגּורּו הגדֹול ּביֹותר יכֹול לדלג למרחק של עד שמֹונָה מטרים ּבקפיצה אחת. אנחנּו צעדים ּכדֵי לעבֹור את אֹותֹו המרחק. 15- נִצטרך לצעוד כ הוא גם מהיר מאֹוד, והוא אפילּו מסּוגל לִק ּפֹוץ למרחקים קצרים ּבקצב מהיר יֹותר מִסּוסי מרוץ. 9 | ילדי טבע הדברים

רגל חמישית ּבגלל ּכ ּפֹות הרגליים הארּו ּכֹות והזנב הגדֹול והארֹוך, הקנגּורּו ֹלא יכֹול ללכת אֹו לִק ּפֹוץ לאחֹור. אֹומרים שזֹו אחת הסי ּבֹות לכך ׁשֶהקנגּורּו מֹופיע ּבסמל של אֹוסטרליה - הּוא מייצג אּומה שתמיד מִתקדמת וֹלא נעה לאחֹור. זנב הקנגּורּו מלא שרירים. והּוא משמש לֹו לאיזּון ּבעת דילּוג. הזנבֹות הגדֹולים והשריריים יכֹולים לס ּפק ּכֹוח לתנּועה ּכמֹו הרגליים הקִדמיֹות והאחֹוריֹות גם יחד. הזנב הּוא האֵיבר החזק ּביֹותר ּבגּופֹו של הקנגּורּו והּוא משמש לֹו ּכרגל אמצעית תֹומכת ּבזמן ההליכה, ּבסיס להישענּות ּבזמן המנוחה, והחשּוב ּביֹותר - הּוא ּבסיס התמיכה לִזכרים ּבזמן הקרבֹות על ה ּבכֹורה. הקנגּורּו נִשען אז על הזנב, מניף את שתי ידיו ּבתנּועת אגרֹוף, ומרים את שתי רגליו האחֹוריֹות ּבאוִויר ּכדֵי לִבעֹוט ּבחזֵהּו של היריב. הקנגּורּו מִשתמש ּבזנב שלֹו גם ּבשחייה; הוא ׂשַחיין מצוין. ּבדרך ּכלל הוא ׂשֹוחה ּכדֵי לחצֹות נהרֹות אֹו להגן על עצמו מ ִּפנֵי טֹורפים. הוא מחזיק את הרֹאש מעל המיִם ּכדֵי לִנשֹום, וחֹותר עִם הרגליים ּבמיִם. הוא גם מִשתמש ּבזנב שלו ּכדֵי לנווט ּבמיִם. אִם קנגּורּו נִרדף על ידֵי טֹורף, הּוא ינסֶה לִברֹוח לעבר המיִם. ּברגע ׁשֶהמיִם יגיעּו לגֹובה החזֶה שלֹו, הּוא יִסתֹובב ויתעמת עִם הטֹורף, ואף ינסֶה להט ּביע אֹותֹו. הקנגּורּואים הם יצּורים חברתיים, והם ּפרטים ואף יוֹתר. יש להם 50 חיים ּבקבּוצֹות גדֹולֹות של הר ּבה דרכים לתקשר זה עִם זה, על ידי נגיעה ּבאף, רקיעה ּברגלֵיהם האחֹוריֹות ונהמות. אִם הם מאוימים, הם דֹופקים ּבקרקע ּברגלֵיהם החזקֹות לאזהרה, וכאשר הם נִבהלים הם שֹורקים ונֹוהמים. אימא קנגּורּו אף תשמיע קֹולֹות נקישה אֹו צִקצּוק ּכדֵי לִקרֹוא לגּור חזרה אליה. קרב מגע ּבהדרכת אימא חשבתם שרק אצלנו יש קורסים להגנה עצמית? מתברר שלא. הקנגּורּואים הזכרים מתחילים להִתאמן ּבלחימה ּכ ׁשֶהם צעירים. ּומי שמלמד אֹותם ּבהתחלה זו אימא שלהם, ואחר ּכך הם מִתאמנים ּבלחימה עִם זכרים צעירים אחרים. ּכ ׁשֶהקנגּורּו הזכר נִלחם ּביריב, הּוא ּבֹועט ּבֹו ּבעוצמה, ולִפעמים גם נֹושך אותו. הקנגורואים הם אֹוכלֵי ע ׂשֶב. הם אֹוהבים לִלעֹוס גם עלים, ּפרחים ו ׂשיחים. ּבמהלך היֹום הם ּבדרך ּכלל נחים ּבצל, ו ּבשעֹות אחר הצוהריים אֹו ּבערב הם יֹוצאים לאכֹול. הם זקּוקים לִמעט מאֹוד מיִם ּכדֵי ל ִׂשְרֹוד, והם מסּוגלים לא לִשתֹות ּכלל במשך חודשים. עִם זֹאת, ּכ ׁשֶהם צמאים מאֹוד הם יודעים לחפ ֹור ּב ֹור ֹות ּבע ֹומק של מטר ּבחי ּפ ּוש אחר מיִם. יש להם ראייה חדה ּושמיעה מצּוינת, והם יכֹולים לסֹובב את האוזניים לכל הּכיוונים ּכדֵי לִקלֹוט צלילים. לקנגּורּו יש ּפרווה קצרה, והצבע שלה הוא ּבהתאם למין הקנגּורּו - אדום, אפֹור אֹו ּבגוונים שֹונים של חּום. הזכרים והנקבֹות ה ּבֹוגרים מנהלים חיי מִש ּפחה, אבל ּבדרך שֹונה מִמה שאנחנּו מ ּכירים. ּברֹוב המִש ּפחֹות יש חמש עד שבע אימהֹות, שניים עד שלֹושה זכרים מִת ּבגרים, וזכר אחד ּבכיר שנִקרא "זכר אל ּפא". רֹוב הזמן חיה המִש ּפחה ּבנחלה קבּועה שמ ִׂשְתרעת על ּפנֵי שניים אֹו שלֹושה ילדי טבע הדברים | 10

קילֹומטרים רבּועים. הקשרים ּבין ּבנֵי המִש ּפחה ֹלא ממש הדּוקים, ּומדי ּפעם רֹואים ש ּפרטים עֹוברים מִמִש ּפחה למִש ּפחה. הם ֹלא עֹוזבים את המִש ּפחה אלא אִם ּכן יש שנת ּבצֹורת והם צריכים לִנדֹוד ּכדֵי לח ּפ ׂש מיִם. לפעמים המִש ּפחֹות יכֹולֹות ממש להִת ּפרק, ורֹואים ּפרטים ּבֹודדים שמח ּפ ׂשִים מיִם ומזֹון, והֹולכים לח ּפ ׂש מִש ּפחה יֹותר מבּוססת. ּבמִקרים ּכאלֶה הם ח ׂשּופים יֹותר לִתקיפה של ּכלבי ה ּבר האֹוסטרליים - הדינגֹו, שֹלא חֹוששים לִתקֹוף קנגּורּו יחיד, אך הם נִרתעים מִלהקֹות. חוץ מ ִּבנֵי אדם וכלבי דינגֹו, אֵין לקנגּורּו ּכמעט טֹורפים טִבעיים. אבל ֹלא קל להם, ּכי מקֹומֹות החיות ׁשֶלהם הֹולכים ונעלמים. וכיוון ׁשֶהם נחשבים למזיקים על ידֵי החקלאים ּבא ֹוסטרליה, ּבמי ּוחד ּכ ׁשֶהם מִתגנבים לשטחים החקלאיים לאכול – האוסטרלים ֹלא מהססים לצּוד אֹותם, במיוחד שה ּב ׂשָר שלהם נחשב למשּו ּבח. אבל עדיין, ּבאֹוסטרליה חיים יֹותר קנגּורּואים מ ִּבנֵי אדם. 11 | ילדי טבע הדברים

ילדי טבע הדברים | 12 הגורילות - ערד בן דודכתב: הענקים המקסימים

13 | ילדי טבע הדברים אֵין מה להגיד – גורילות הן דבר מַפחיד, ּובִמיּוחד אם מדּו ּבר ּבגורילה זְכָר… ּבכל ּפַעם ש ֶּבְנֵי האדם נִבהלים מ ִּבַעל חַיים מסּוים, הם עו ׂשים עלָיו סֶרט אֵימה: ּבַסֶרט "דרקולה" ּכיכֵב ער ּפד מוצֵץ דם, ּב"מלתעות" זה הָיה ּכריש רצחָני, וב"קינג קונג" הגורילה היא מפלצת ענקית ותוקפנית. לַגורילות יש מ ּבט קשּוחַ, ניבים ארּו ּכים, ולִפעמים, ּכשֶהזכרים רוצים להֵיראות מבהילים ּבִמיּוחד, הם טופחים עם האֶגרופים הגדולים שלהם על הֶחָזֶה. מַפחיד, נכון? ובכל זאת, ּבכל שנה מאות תַיירים מַגיעים לרּו ַאנדָה ּכדֵי לִראֹות גורילות ּפִראיֹות מִמרחק של מטרים ספּורים, ואף אֶחד מֵהם מעולם לא הּותקף. ההס ּבֵר הּוא ּפָשּוט: למרות כל הסיפורים והאגדות, הגורילות אֵינן תוקפניות והאמת היא שֶהֵן הר ְּבֵה ּפחות תוקפניות מִקופים אחרים…. רוב הזמן הן מַעדיפות לָשֶבֶת, לִלעוס עלים ולחשוב ּכל מינֵי מחשבות. ּבְנֵי האדם שֶמבקרים ּבנחלה של גורילות ּפָשּוט לא מרגשים אותן. הגורילות מצ ּויות ּבָאזורים הטרו ּפיים של ַאפרִיקָה, ּבמדינות ּכמו קֹונגֹו (שנקראה בעבר זאיר), ג ָּבֹון וקמרון ּבַמערב, ּובאּוגַנדָה ורּו ַאנדָה ּבַמִזרח. ּבאּוגַנדָה, דֶרֶך ַאגב, חיה גורילת שנים, 100- הֶהרים הנדירה. גורילות הֶהרים נִתגלּו רק לִפנֵי ּכ ויֵש לָהן ׂשֵיער ארוך ונעים. ּפרטים, 30- הגורילות חַיות ּבלהקות שֶיכולות להגיע אפילּו ל אֲבָל ּבדֶרך ּכלל יש עשר גורילות בלהקה: זכַר ּבכיר, שָלושאר ּבע נקֵבֹות, צעירים ותינוקות. הזָכר הבכיר נִקרא ּכסּוףגב, ּכי על הַגב שלו יש פרווה כסופה. ּכְסּוף-הַגב הּוא מֶר ְּכַז הלהקה, ּכּולם נִמצאים סביבו ּומַרגישים מּוגנים, ּבִמיּוחד הגורילות הצעירות. והּוא? הּוא יושֵב לו ּבנחת ואוכל. הגורילות הן שוכְנות קרקע והֵן נעות על אר ּבע, ּכלומר – הולכות על הרגלַיים כשהֵן ּכפּופות קדימה ונִשענות על האֶגרופים הגדולים שלהן. ּכך, גם על אר ּבע, הן מהירות מאוד. הגורילות הצעירות מבלות גם על עֵצים, והצעירות ממש יכולות להִתנדנֵד מֵעֵץ לעֵץ ּבעזרת הַידַיים שלהן. לכסּוף-גב, שֶמִשקָלו קילוגרם, זו מ ׂשימה ּבִלתי אפשרית ּכִמעט. 180- מַגיע ל הגורילות אוכלות ּבעיקר עלים, ענָפים וגִבעולים, ּומעט מאוד ּפֵירות. זו הסי ּבה לכך שהן חיות ביערות דלילים, ש ֶּבָהם אור השֶמֶש מַגיע לרִצ ּפת הַיער ּומאפשֵר צמיחה של ׂשיחים רעננים ועֵצים צעירים. לַגורילות יש שפע מזון, והֵן לא צריכות כמו שמפיקי הסרטים הפכו את הכרישים למפלצות רצחניות, וגרמו לקטל חסר רחמים בהם, עשו יוצרי הסרט קינג קונג, שצולם שנה, ויצרו מהגורילות המקסימות מפלצות ענק 90 והופק לפני רצחניות, וגרמו לכך שאלפים מהם ניצודו ללא הבחנה. להִתאמֵץ ּכְדֵי לח ּפ ֵׂש מָזון. למרות זאת, הן מַק ּפידות שֶלא "לכסֵחַ" את הצמחים שֶהן אוכלות, אלא לִקטוף מֵהם רק קצת. בצּורה ּכזאת לצמח קל להצמיח עלים חדשים, ואז הגורילות ישּובּו לאכול ממנּו ּבֶעתיד. האמת היא ש ֶּבִזְכּות התפריט הצִמחוני ושפע המזון הגורילות רגּועות ּושקטות. אֵצל השימ ּפנזים, לעּומת

ילדי טבע הדברים | 14 זאת, המצב הּוא הפּוך – הם מבלים את רוב היום ּבצְווחות וריבים. הגורילות אוכלות ּבבוקר ואחר הצוהרַיים, ּובִשעות הצוהרַיים הן נחות לָהן ּבצל. לִקראת עֶרב הגורילות ּבונות לעצמן "קיני שינה" או ערסלים על הקרקע. הן מִשתמשות ּבָענפים שֶהֵן מושכות ּומכופפות, וכך הן לא צריכות לישון על האדָמה הקרה, ולא מוצאות את עצמן מִתגלגלות ּבאמצע הלַילה על מִדרון תָלּול… ּבִשעות הלַילה, ּכשהגורילות ישנות שֵינה עמּוקה וחולמות חלומות נעימים, לא מעט טורפים משוטטים ּבַנחלה שלהן, ולמרות זאת הן אֵינן מּודאגות, כי הטורפים יודעים שלא כדאי להתעסק איתן. ּכמו השימ ּפנזים והאורנג-אוטנים, גם הגורילות מַמליטות גּור אֶחד, ולֵידה של תאומים היא נדירה מאוד. כשגּורֵי הגורילה נולדים מִשקלם שני קילוגרמים, ובגיל תִשעה שבּועות הם מַתחילים לִזחול, ּבגיל שלושה חודשים הם מצליחים ללֶכת בעצמם, ורק ּבגיל שָלוש הם נִגמלים מֵחלב אימם. גורילות צעירות (זכרים ּונקֵבֹות) שֶמַגיעות לגיל ההִת ּבגרּות, עוזבות את הקבּוצה ויוצאות לח ּפ ֵׂש לעצמן קבּוצה מִשלהן. המשמעּות היא שֶאֵין קִרבה מִש ּפחתית בתוך הקבוצות, אֵין "מַחֲנֹות", ּובֵין הנקֵבות אֵין מתח ואף ַאחת לא מקַנאה. ּכּולן נֶהנות מֵהשֶקט וה ּביטחון ש ּבחַיֵי הקבּוצה, ּומה שֶחשּוב ּבֶאמת הּוא הקֶשר עם ּכְסּוף-הַגב, המנהיג של הקבּוצה. ּבִמנּוחת הצוהרַיים, לְמשל, ּכל חבְרֵי הקבּוצה רוצים לִהיות ליָדו: אימהות עם "תינוקות" רוצות לִהיות הכי קרובות, ּכדי ּכאילּו לומר לִכסּוף-הַגב: "תִראֶה אֵיזו אימא טובה אני, וזֶה התינוק שלך – שֶצריך הֲגָנה. אז אם ַאתה לא עסּוק מדיי – תן לו גם קצת אהבה". ּכסּוף-הַגב מִתרַגֵל אל הגּורים הקטנים, וגם הם לומדים לה ּכיר את א ּבא שלהם, ומגלים שֶאף על פי שֶהּוא גָדול ונִראה קצת קשּוח – יש לו לב זהב, ולא קָשֶה לע ׂשות לו מצב רוח טוב... הנקֵבות שֶאֵינן אימהות נִשארות ּבָרקע, יושבות יַחד ּומפט ּפטות. אם, לְמשל, ַאחת מֵהן מוציאה לָשון, זה אומֵר שֶהיא מהסֶסת או מִתר ּכֶזת ּבמשהּו חשּוב. ואם מישהּו מפהֵק, זה אּולי אומר שהּוא קצת מתּוחַ. גם לַזכרים המִת ּבגרים מּותר להִתקרֵב. הם מִסת ּכלים על א ּבא שלהם ולומדים אֵיך לִהיות ּכסּוף-גב אמיתי – מַנהיג של קבּוצת גורילות. ּכְסּוף-הַגב, מצידו, לא מלחיץ אותם, וכִמעט אף Joxean Koret צילם:

15 | ילדי טבע הדברים Stevebidmead צילם: GerMai צילם: הגורילות הן קופי האדם הגדולים ביותר, ויחד עם קופי השימפנזה, הן הקרובות ביותר לאדם, אחוז. בטבע, הגורילות 97 עם זהות גנטית של שנים. 35 חיות

ילדי טבע הדברים | 16 Btapmp צילם: הגורילות נחשבות לבעלי החיים היבשתיים הכי אינטליגנטיים, אחרי בני האדם כמובן. הן מסוגלות ללמוד מאות מילים בשפת הסימנים (כי אין להן מיתרי קול כמו שיש לבני האדם), ואפילו יכולות להרכיב כמה משפטים, שאומרים למשל: "אני רעבה" ו"אני עצובה".

17 | ילדי טבע הדברים ּפַעם לא מגרש אותם אלא מח ַּכֶה ּבסבלנּות שֶיַרגישּו נוח לעזוב ּולהקים קבּוצה מִשלהם. שעות הצוהרַיים מּוקדשות למנּוחה, למ ִׂשחקים ולטי ּפּוחַ. הם מַסרקים זה את זה ומנקים, וגם מחזקים את הַקֶשר ביניהם ּומ ַּביעים קִרבה. ּברוב המִקרים הטי ּפּוח ההדָדי נע ׂשה ּבֵין אימא לגור, לִפעמים ּבֵין ּכְסּוף-הַגב לנקֵבה אחֶרת, ּובמִקרים נדירים ּבֵין ּכְסּוף-הַגב לגורילה צָעיר – ּבִמיּוחד אם מדּו ּבר ּבַיָתום שֶמַרגיש קצת ּבודֵד. השֶקט הּוא חלק ּבִלתי נִפרד מֵחַיֵי הלהקה, אֲבָל לִפעמים, ּכש ּכסּוף-גב זר מִתקרֵב לַקבּוצה, מַתחיל ּבלגן. ּכְסּוף-הַגב, מַנהיג הקבּוצה, נֶעמד ּבֵין הקבּוצה שלו ּובֵין הזָכר הזר. הּוא מִזדקֵף, מַבליט את החָזֶה החזק שלו וחובֵט עלָיו באֶגרופיו. גם הזָכר הזר חובֵט על הֶחָזֶה שלו. ּבנוסף לַחבטות, הם מַשמיעים שריקות, נביחות ּושאגות. הם תולשים צמחים ּומזנקים לַצדדים… המופע הַזֶה נועד לִק ּבֹוע מי עושה רושם שהוא חזק יותֵר וקשּוחַ, וגם הנקֵבות, שֶמִת ּבוננות מֵהצד, יכולות להִתרשֵם מי חזק יותֵר. לִכסּופֵי-הַגב ה ּבודדים חשּוב לע ׂשות רושם טוב: "תִראּו ּכמה שֶאני חזק! אני יכול להנהיג קבּוצה ואני יכול להגֵן על התינוקות. ּבואֹו איתי – ּכי אני מּוצלח!". הם מקווים ש ֶַאחת הנקְבות תִתלהֵב ותחשוב לעצמה: "חמּוד ּכְסּוףהַגב הצעיר הַזֶה, ּוכשֶצריך, הּוא חזק וקשּוחַ...". הַתַחֲרּות ּבֵין הזכרים היא זו שגרמה לכך ש ֶּכסּופֵי-הַגב נִראים ּכל ּכך קשּוחים ּומ ַאיימים. ּכסּופֵי-הַגב גדולים ּפי שנַיים מֵהנקֵבות, יש לָהם ניבים ארּו ּכים (והֵם ּבִכלל צִמחונים…) ושרירים מפּותחים. אז אם ַאתֶם הולכים ּבָרחוב ּולפתע מופיע מּולכם מישהּו עם מראֶה קשּוחַ, ּכמו שֶל ּכְסּוף-גב, זה לא אומר שהּוא ּכָזֶה ּבֶאמת, אּולי הּוא סְתם עו ׂשֶה קצת רּוחַ. Yolanda צילם: frankipsen צילם: רוב הזכרים הצעירים עוזבים את הקבוצה לבדם. המסע שלהם יכול להימשך שנים עד שמצטרפות אליהם נקבות מקבוצות אחרות ומתגבשת קבוצת גורילות חדשה. הזכרים הצעירים כמעט אף פעם אינם מגורשים על ידי כסוף-הגב, אלא עוזבים כשהם מרגישים מוכנים. ישנם שלושה תת-מינים של גורילה, אשר נמצאים בשני אזורים מרוחקים זה מזה. בין האוכלוסיות של שני המינים גורילת השפלה המזרחית וגורילת השפלה המערבית היה בעבר חיבור, אבל היום נהר הקונגו מפריד ביניהן, וגורילות ממש לא בקטע של שחייה… תת-מין .1,000- נוסף הוא גורילת ההרים הנדירה, שמספר פרטיה מוערך בכ

ילדי טבע הדברים | 18 ‬ אודי רן ‬ :‮ כתב ‬‮ סמל המגן דוד

19 | ילדי טבע הדברים נֹועם עמדה ליד עץ רימֹון והִת ּבֹוננה ּב ּפירֹות שלֹו. היא ּכמּובן ֹלא צי ּפתה לק ּבל תשּובה מֵהעץ, אבל היא ּבכל זֹאת שאלה: "תגיד, אתה יהּודי?". "איך אני יכול להיות יהּודי?", ענה הרימֹון, "הרֵי אני ּבכלל עץ". "אז למה שמת ּבקצֹות ה ּפירֹות שלך מגן דוִד, ׁשֶהּוא הסמל של היהּודים?" הִמשיכה נֹועם לִשאֹול. "מה אני יֹודע", ענה הרימֹון, "הרֵי אמרתי לך שאני ּבכלל עץ, ועץ ֹלא מבין ּבעִניינים האלֶה. הדבר היחיד שאני יֹודע הּוא ׁשֶה ּפירֹות שלי טעימים מאֹוד. ה ּפרי שלי הּוא עֲנָבָה, והוא ּפרי עסיסי מלא זרעים, ש ּכל אחד מהם תענּוג ללשֹון... ּובקצֶה יש לי קישּוט יפֵהפֶה. אני ֹלא יֹודע אִם את יֹודעת, אבל ה ּכֹוהנים של שנה קישטּו את הגלימֹות 3,000 היה ּודים ּכבר לִפנֵי שלהם ּבציּורים של רימֹונים, ּוכשרֹוצים לֹומר על מי ׁשֶהּו ׁשֶהּוא חכם, אֹומרים עליו ׁשֶהּוא מלא חוכמה ּכרימֹון".

ילדי טבע הדברים | 20 "די", אמרה נֹועם, "נכֹון ׁשֶה ּפירֹות שלך טעימים, אבל המרחק ּבין ּפירֹות טעימים ובין לע ׂשֹות מ ִּפרי סמל של עַם – גדֹול מאֹוד". "אה, את מִת ּכוונת לזֶה ׁשֶהעַם היהּודי ע ׂשָה מֵהצ'ּו ּפצ'יק שנִמצא על קצֶה ה ּפרי שלי סמל שנִקרא מגן דוִד? אִם לֹומר את האמת - גם אני ֹלא יֹודע למה, אבל אני ֹלא מקובל ‬ מִתלֹונן... מה שאני ּכן יֹודע הּוא ׁשֶהסמל הזה .‮ הציונות ּומדינת ישראל ‬ ,‮ ּבכל העֹולם ּכסמל של היהדות למֵיטב זִיכרֹוני (ואל תִש ּכחי שיש לי זי ּכרֹון של עץ...), ‬ זֶה ֹלא היה ּככה תמיד. "טֹוב", אמרה נֹועם, "אז עכשיו נִהיֵית לי מבין גדֹול ּבסמלים ּוביהּודים?". "את יודעת מאין ּכל הידע הזה ׁשלי? ּכשמגיע חג הסוכות, ּבאים אליי הר ּבה אנשים, וקֹוטפים את ה ּפירֹות שלי ּכאילּו הם ּבכלל ֹלא שייכים לי... ּבינֵיהם היה פעם גם רב; שאלתי אֹותֹו: היי, למה אתה קֹוטף את ה ּפירֹות שלי? והּוא ענה לי: 'מז'תומרת למה? הרֵי ה ּפרי שלך הּוא אחד מִשבעת המינים שנִת ּברכה ּבהם הארץ, ואנחנּו, היהּודים, נֹוהגים לִתלֹות את ׁשִבעת המינים ּבסּוּכה. טֹוב, אמרתי לרב, אז נגיד ׁשֶה ּפירֹות שלי טעימים ועשירים, אבל למה החלטתם לע ׂשֹות מֵהצ'ּו ּפצי'ק ש ּבקצֶה שלי סמל של היהּודים ּבכל העֹולם?".

peterolthof צילם: 21 | ילדי טבע הדברים הרב עמד וחשב. ראיתי ׁשֶהּוא מנסֶה לשחזר ּבמֹוחֹו החכם מִמתי המגן דוִד שלי מסמל את העם היהּודי, הרֵי על המגן של דוד המלך ֹלא היה ּבאמת ציּור של מגן דוד... "הסמל הזֶה קי ּבל את השם מגן דוִד הר ּבה יותר מאוחר, והוא הפך לִהיֹות סמל ליהּודים רק ּבמאֹות השנים האחרֹונֹות" ענה לי הרב. נֹועם הִסת ּכלה על עץ הרימֹון וֹלא ממש האמינה שעץ יכֹול לדעת את ּכל הדברים האלֶה. "הלֹו" היא אמרה לֹו; "מאֵיפֹה אתה יֹודע את ּכל הדברים האלֶה? הרֵי אתה רק עץ, ֹלא?". "נכֹון, עץ", ענה לה הרימֹון, "אבל עץ רימֹון ש ּבכל שנה עֹומדים לידֹו הר ּבה אנשים ּומד ּברים, ושֹואלים, ועֹונים, ואני שֹומע, אז עכשיו אני יֹודע הר ּבה דברים... ׂשִימי לב ליֹופי של הצ'ּו ּפצ'יק של ה ּפירֹות שלי" הּוא הִמשיך, גאה ּב ּכבֹוד שניתן לֹו, "אֵיזֹו שלמות. ואת יֹודעת מה? מאז ׁשֶהיהּודים החליטּו ׁשֶהמגן דוִד הּוא הסמל על ‬ ,‮ שלהם, הִתחילּו ּפתאֹום לצייר אֹותֹו ּבבתֵי ּכנסת על ספרים ועל ּכל דבר ‬ (של יהּודים ּכמּובן), ‮ מצבות שמְבטא קשר ליהדּות. אם תִשאלי למה ּבכלל היהּודים צריכים סמל, אני אענֶה לך: ּפשּוט לכל הדתֹות האחרֹות, ׁשֶהופיעּו הר ּבה אחרֵי היהדּות, היּו סמלים. לנֹוצרים - צלב, למּוסלמים - סהר ( ׁשֶהּוא ירח ּבשלבים ש ּבהם הּוא

Beny Shlevich צילם: Beny Pedro Ribeiro Simoes צילם: ילדי טבע הדברים | 22 הכי ּפחֹות ּבֹולט), וליהּודים יש טעם טֹוב... הם ּבחרּו ּבסמל ממש מאּוזן, שמראֶה שלמּות. אז למה היהּודים ֹלא ּבחרּו לעצמם סמל קֹודם לכן? ּפשּוט ּכי ליהּודים יש את ע ׂשֶרת הדי ּברֹות, שלפי התֹורה ניתנּו להם ּבהר סיני, אבל ‬ .‮ פסל וכל תמונה ‮ ובדיבר השני ּכתּוב: ֹלא תע ׂשֶה לך הרֵי היהּודים ּבכל זֹאת קישטּו את ּבתֵי ה ּכנסת שלהם ּבציּורים ּבתקּופה העתיקה, אז למה שֹלא יִהיֶה להם סמל השנים 500- שמבדיל אֹותם מֵהדתֹות האחרֹות? וכך, ב .‮ האחרֹונֹות הפך המגן דוִד לסימן הי ּכר מיּוחד ליהדות הציונות -התנּועה שקבעה את ארץ י ִׂשְראל ּכבית לאּומי ‬ ו ,‮ לעם היהּודי - אימצה את הסמל הזֶה החל מראשית ימיה אימצו ‬ (כאן נֹועם ּכבר ממש הִת ּבל ּבלה...) 1933 ובשנת ‬ .‮ הציֹונים את הסמל ּבאֹופן רִשמי ּכסמל הלאומי .‮ מדינת י ִׂשְראל אימצה אֹותֹו אל דגלה מיֹום הקמתה ‬

falco צילם: 23 | ילדי טבע הדברים ׂשֹונאֵי היהּודים ּבכל העֹולם (והיּו הר ּבה ּכאלֶה...) הִשתמשּו ּבמגן דוִד ּכדרך להפריד ּבין היהּודים ּושאר האנשים, ּובמִלחמת העֹולם השנייה הגרמנים אפילּו אילצּו את היהּודים ל ׂשֵאת , שעליו צּויר מגן דוִד, ‮ על ּבגדֵיהם טלאי צהוב ש ּבמר ּכזֹו הֹופיעה המילה יהּודי, מה שחיזק את ‬."‮ הקשר הסִמלי ּבין היהדּות למגן דוד עץ הרימֹון שכח ּב ּכלל ׁשֶהּוא עץ, והּוא הרצה לנֹועם ּכאילּו הּוא מרצה ּבאּוניברסיטה... אחרֵי ׁשֶהּוא הִס ּביר לה הּוא הבין ּבעצמֹו, שעַם שלם אימץ לעצמֹו את ה"צ'ּו ּפצ'יק" שעל ה ּפרי שלֹו ּכסמל – ּופִתאֹום הּוא הרגיש מכובד מאֹוד... "אז ּפתאֹום אתה גאֶה ּבצ'ּו ּפצ'יק של ה ּפרי שלך?" שאלה נֹועם. "הי, אל תִקראי לֹו צ'ּו ּפצ'יק", אמר הרימֹון לנֹועם, והּוא ּבעצם שכח שעד לִפנֵי רגע הּוא עצמֹו קרא לקישּוט שלֹו צ'ּו ּפצ'יק. "מעכשיו תֹאמרי: ה ּכתר של ה ּפירֹות שלך. ּכי ֹלא יכֹול לִהיֹות ׁשֶהסמל של העם היהּודי יִהיֶה סתם צ'ּו ּפצ'יק... תִראי ּכמה הּוא ּבנּוי ,‮ שווי צלעות ‬ ,‮ ּבצּורה מּושלמת: שני משּולשים זהים המונחים ּבמהּו ּפך זֶה לזֶה ‬ ,‮ בעלי מר ּכז משותף ‬ ‬ ונִמצאים על אֹותֹו מישֹור. את הבנת את זֶה?".

ילדי טבע הדברים | 24 סיפורים וטרינריים שאלות לד"ר אפי וגשל www.vet4pet.org.il איירה: מירב שדה-לביא לד"ר אפי שָלום, יש לנּו ארנבונים, שרקנים ואוגרים, ורציתי לִשאול אֵיך אֶפשר לאַלֵף ארנבונים שישחקו תופֶסת, יאכלו מֵהַיד וכו'. האם אֶפשר לאַלֵף שרקנים ואוגרים? רציתי גם לִשאול ּכמה זמן יכול ארנבון לִחיות ּבתוך ּכלּוב בגודל של ארּבָעה מטרים רבּועים, והאם אֶפשר לצָרֵף אל החיֹות האֵלֶה גם תּוּכים? האם הם יריבּו ויִפגעּו זה בזה? בר עזרא, ירושלים בר שָלום, קודם ּכול צרִיך לקַחַת ּבחשּבון שחיֹות המחמד שֶהִזּכרת שונות מאוד ּבהִתנהגּותן מִּכלבים, לְמשל, שֶרואים ּבַּבעלים שלהם "מַנהיג", ולכֵן הם רוצים ּבקִרבָתו ונהנים לְרַצות אותו: להחזיר מקֵל, לָתֵת יד וכדומה. עם זאת, ּכבר ראיתי ארנבונים שֶמִתלהבים לשׂחֵק עם הּבעלים שלהם תופֶסת (עקוב אחר המנהיג), ולא אִכּפַת לָהם לשֶבֶת בקרבתו ּוליהנות מליטופיו. יש גם אוגרים שֶשׂמחים לטּפֵס על המְגדֵל שלהם ואוכלים מֵהַיד שלו ללא חשש. אני מתאֵר לעצמי שהמצב הַזֶה קיים גם אֵצל שרקנים. אֲבָל כדי להָביא אותָם לִידי ּכך, הארנבון, השרקן או האוגֵר צריכים לִהיות לְבַד, ּבלי חברים, ואז הרְּבֵה יותֵר קל לשכנֵע אותם להִתקרֵב. מֵהמִכתב שלך אני מֵבִין שֶזֶה לא המצב אצלכם: יש לָכם ארנבונים, שרקנים ואוגרים, והאמת היא שֶלפִי דעתי המצב הַזֶה עדיף מִּכֵיוון שֶארנבון "מאּולף" הּוא ארנבון ּבודֵד. לחַיות המחמד שלך, לעּומת זאת, יש חֶבְרה, והאמן לי שֶהם מַעדיפים חֶברת ּבעלי חיים על ּפְנֵי חברת ּבְנֵי אדם. ּכלּוב של ארּבָעה מטרים רבּועים עלּול לִהיות קצת

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=