מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו 2023 ינואר | 333 גיליון ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת גוד ביי ארצות הברית, הולה מקסיקו גן עדן לחמורים חוות קרן אור למי קראת חמור? לולי, הפילונת האמיצה - פרק אחרון
ילדי טבע הדברים | 2 שלוֹם לכם ילדים, אומרים שישראל מובילה בעולם בכל מה שקשור להיי-טק, לרפואה, למדע... ולצערנו גם בכמה דברים לא ממש טובים. אבל, דבר ידוע הוא שהישראלים היפים מוכרים בכל העולם. אחרי כל רעידת אדמה או אסון טבע מכל סוג - הישראלים מגיעים ראשונים כדי לסייע. בית החולים של צה"ל מגיע בתוך יומיים-שלושה אחרי האסון ומוליך את הסיוע, ובתוך ימים אחדים מצטרפים אליו ארגוני סיוע ישראלים אחרים. ידוע שבאפריקה יש יותר ארגוני סיוע שהוקמו על ידי ישראלים - בתי יתומים, ארגונים למלחמה בסחר בחיות בר, חוות להגנה על חיות הבר וארגוני סיוע לעניים - מארגונים שהוקמו על ידי מדינות אחרות. גם בישראל יש אלפי עמותות שמסייעות לזקנים, לעניים, לחולים במחלות שונות, וגם עמותות וארגונים שמסייעים לבעלי חיים, ובהרבה מקרים אנחנו גם יודעים שילדים מתנדבים כדי לעזור. בחוברת של החודש תמר שרייבר והללי קרן, ילדות טבע הדברים, מספרות על ביקור בחווה שמסייעת לחמורים במצוקה, ונועם ודניאל מספרות על ביקור בחווה שנקראת קרן אור, שמסייעת לכל בעל חיים שצריך עזרה (וגם שם יש חמורים). כשמתנדבים לסייע לבעלי חיים במצוקה – זוכים לראות את העיניים של בעלי החיים שיודעים להכיר תודה, במבט, בגרגור של חתולים, של חמורים, של סוסים, בנחירות עדינות של חזירים, בליקוקים של כלבים, והתחושה נפלאה. נסו, ואני מבטיח לכם שתיהנו. ושתהיה לכם שנה נפלאה שלכם, אודי
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2023 ינואר | 333 גליון שבט תשפ"ג - טבת תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד נועם ודניאל עם גור כלבים שננטש ברחוב בשער: הניקה רןצילום: להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: ש"ח 25 מנוי דיגיטלי חודשי: לולי הפילונת האמיצה (פרק אחרון) רן אודיכתב: לאחר שהתעלפה, "הזעיק" קומבו אביה רכב ספארי שלקח את לולי לבית יתומים לפילונים, שם היא פגשה את אחיה מונגו. 32 40 גוד ביי ארצות הברית, הולה מקסיקו נופר ועינב ברזני צילמו: נופר ברזני כתבה: הפעם על חוויות מסעירות אחרונות במסע בארצות הברית. על חולות לבנים, קשתות וסלעים מתנשקים. וגם על חייזרים שקפצו פעם לביקור. עכשיו הזמן לשינוי - עברנו את הגבול למקסיקו, והפכנו לתרמילאים עם תרמיל על הגב. 4 גן עדן לחמורים שרייבר ומאיר נורית צילמו: הללי קרן ותמר שרייברכתבו: כאשר הגענו לחווה כל החמורים הזדקפו, הרימו את אוזניהם והביטו בנו במבט סקרן. אנחנו אוהבות מאוד חמורים וחיות, ולכן התרגשנו כשהגענו לחווה. השם של החווה הוא "גן עדן ֿלחמורים". למי קראת חמור? רן אודיכתב: חמוֹ וּמוֹרי הם שני חמורים שחיים בכיף בחוות חמורים גדולה. חמורים, והעבודה שלהם היא לטייל עם 30 בחווה הזאת חיים תיירים. מה אנחנו בכלל יודעים על חמורים? 10 חוות "קרן אור" הניקה רן צילמה: דניאל ונועם רןכתבו: בימים האחרונים שמענו על חווה ששמה "חוות קרן אור", שנמצאת בבית ברל שליד כפר סבא – אז נסענו לבקר, כדי להכיר את החווה ולהכיר לכם אותה. אלי ומיקי, שמתנדבים במקום, פגשו אותנו בכניסה. 20 מה עוד? 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27
הללי קרן ותמר שרייבר מאת: : נורית ומאיר שרייברצילמו Safe haven for donkeys ע גן עדן של החמורים ילדי טבע הדברים | 4
זדקפוּ, הרימוּ את ִ גענוּ לחווה כּל החמוֹרים ה ִ כּאשר ה בּיטוּ בּנוֹ בּמבּט סקרן. אנחנוּ אוֹהבוֹת מאוֹד ִ יהם וה ֵ אוזנ גענוּ לחווה. השם של ִ ה ֶ תרגשנוּ כשׁ ִ חמוֹרים וחיוֹת, ולכן ה החווה הוּא "גן עדן לחמורים". כּל הארץ, ִ קלט עבוּר חמורים מ ִ מדוּבּר בּמקוֹם שמשמש מ ה וּזקוּקים ֶ מצאים בּמצב פיזי קשׁ ִ תעללוּת אוֹ נ ִ שעברוּ ה לשיקוּם. בּחווה מטפּלים בּהם בּמסירוּת ובאהבה, וּמשקמים אוֹתם. פלאים עבוּרם: יש להם שטחים ִ בּחווה יש תנאים נ יתים גדוֹל, וּבחוֹרף יש שם דשא ֵ נרחבים, כּגוֹן מטע ז ץ מקימים להם ציליות. כּיוֹם חיים ִ עסיסי ורך בּשפע וּבקי תנדבים בּחווה ִ כּל הארץ. המ ִ חמוֹרים שניצלוּ מ 200 בּחווה מטפּלים בּחמוֹרים בּמסירוּת רבה, ומעניקים להם המוֹן תשׂוּמת לב. תייחסים בּכבוֹד ִ הרבּה אנשים לֹא מ ֶ סבּירוּ לנוּ שׁ ִ תנדבים ה ִ המ ה ֶ הם חוֹשבים שזוֹ חיה שנוֹעדה לעבדוּת. ז ֶ לחמוֹרים, כּיוון שׁ האנשים לֹא מבינים שגם לחמוֹרים יש ֵ עצוּב מאוֹד שחלק מ מחים וגם מפוּחדים ועצוּבים, ְ היוֹת שׂ ִ רגשוֹת. הם יכוֹלים ל וּבהחלט אפשר להכאיב להם ולפגוע בּאמוּנם. תנהל ִ תחיל כּאשר המדריכה הסבירה לנוּ כּיצד לה ִ הסיוּר ה פגוֹש אוֹתם. קוֹדם כּול היא אמרה לֹא ִ ם החמוֹרים כשנ ִ ע ינם מבדילים בּין ֵ הם א ֶ ללטף אוֹתם בּאזוֹר הפּה, כּיוון שׁ יהם בּעדינוּת ולזכור ֵ אוֹכל ליד שלנו, וצריך לגשת אל י ֵ מצאים בּשלב ִ הם נ ֵ שכּל חמוֹר מגיב אחרת, וגם שרבים מ ם תהליך החלמה ִ תמוֹדדים ע ִ סתגלוּת, וחלקם מ ִ ה פּגיעה שעברוּ. ִ מ תחלנוּ ללכת לאוֹרך החצר הגדולה של החמוֹרים, ִ ה ין ֵ קראתנוּ באה אתון מתוּקה ועדינה ששמה לילי, שא ִ ול תעללוּ בּה ִ היא הייתה צעירה, ילדים ה ֶ לה אוזניים. כּשׁ בּאוֹפן קבוּע, ויוֹם אחד, "בּשביל הצחוֹק", הם פּשוּט גזרוּ ספּריים. כּמה רוֹע וטיפּשוֹת... ִ ם מ ִ לה את האוזניים ע פּגשנוּ עוֹד המוֹן חמוֹרים, כּל אחד והסיפּוּר שלוֹ. 5 | ילדי טבע הדברים
ה כּמה סיפּוּרים: ֵ נ ִ ה . כשמצאו 2007 י העמוּתה בּאוֹקטוֹבּר ֵ מרפי ניצל על יד י מתכת שגרמוּ לוֹ ֵ אותו, גוּפוֹ הקטן היה מכוסה כּבל ם ִ י אנשים ע ֵ לפּציעוֹת וחתכים. היוֹת שהוּא הוּכּה על יד יניו. ֵ כּבלים חשמליים, הוּא איבּד את אחת מע י תשע שנים, כשדאסטי היה בּן ארבּעה שבוּעוֹת בּלבד, ֵ פנ ִ ל נטש בּרחוֹבוֹת. הוּא שוֹטט בּכל השכוּנה, קרא לאימא ִ הוּא נ תקשרוּ לעמוּתה, ִ שלוֹ וחיפּשׂ אותה. אנשים שראוּ אוֹתוֹ ה קלט הוּא ִ גיע למ ִ הוּא ה ֶ תנדבים בּאוּ ואספוּ אוֹתוֹ. כּשׁ ִ והמ היה צריך להאכיל אוֹתוֹ בּבקבּוּק עד ֶ היה כּל כּך צעיר שׁ גדל ויתחזק. ִ שי שנה, כּשרגליה קשוּרוֹת. 21 י ֵ פנ ִ טיפּי הובאה לחווה ל ם הטנדר שלוֹ. ִ גיע ע ִ ה ֶ הביא אותה בּחוּר שׁ הוּא משך אוֹתה למטה וקשר אוֹתה לגדר היא פּצוּעה בּרוֹב ֶ חוּץ לחוֹוה, כּשׁ ִ שמ שאיר אוֹתה ִ חלקי גוּפה. הוּא ה גיעו בּבוֹקר הם מצאוּ ִ אנשי הצוות ה ֶ שם ונסע. כּשׁ כניסוּ אוֹתה לחווה והזעיקו את הווטרינר. ִ אוֹתה, ה טחיוֹת רבּוֹת, אבל ִ טיפּי סבלה מחבּלוֹת וּפציעוֹת שׁ לֹא היה נזק רציני. היא הייתה אז בּערך בּת שנה, והיא מהוותיקות בּחווה. כיוון שאת מרבּית חייה היא עברה בּחווה, וד חברוּתית ֹ שם היא קיבּלה יחס אוֹהב, היא מא ם כּוּלם מהר מאוֹד. היא אוֹהבת גזר, ִ תחברת ע ִ ומ בקרים היא משמיעה נעירות ְ וכאשר מגיעים מ מחוֹת, כּי היא יוֹדעת שיש גזר בּסביבה, ְ קוֹלניוֹת שׂ והיא ערוּכה וּמוּכנה לוֹ. הוּא ֶ י שש שנים בּערך, כּשׁ ֵ פנ ִ גיע לחווה ל ִ לאקי ה מצא בּצד כּביש מהיר, ִ חודשים. הוּא נ 18 היה בּן י מכוֹנית. ֵ פגעה על יד ִ ימוֹ שנ ִ עומד ליד הגוּפה של א שכוּנה ִ שנה בערך, מ 13 י ֵ פנ ִ גיעה לחווה ל ִ אן ה ילדי טבע הדברים | 6
קטנה ליד חדרה. אחד התוֹשבים, חקלאי, ראה קבוּצה תעללת בּה. הוּא גירש אוֹתם, לקח אוֹתה על ִ של ילדים מ הטנדר שלוֹ והביא אוֹתה לחווה. קוֹראים לה אן, על שמה י חיים, ֵ של אישה טוֹבה שחיה בּאנגליה, שאוֹהבת בּעל מיוּחד חמורים, ותוֹרמת בּכל שנה כּסף לעמוּתה. ִ וּב שמוֹע את הסיפּוּרים על החמוֹרים, ִ היה לנוּ עצוּב מאוֹד ל היוֹת ִ יך אנשים יכוֹלים ל ֵ ין לעצמנוּ א ֵ ולֹא יכוֹלנוּ לדמי י חיים, אך ידענוּ שעכשיו הם ֵ אכזריים כּל כּך כּלפּי בּעל ה נתן לנו הרגשה טוֹבה. ֶ בּידיים טוֹבוֹת וז ת קבוּע לחמוֹרים. הם לֹא יעברוּ ִ החווה משמשת כּבי ה הכי טוֹב ֶ גיעוּ לחווה. לדעתנוּ ז ִ ה ֶ י שׁ ֵ למקוֹם אחר אחר חיוֹת ִ עבוּרם. חשבנוּ לעצמנוּ, שגם אנחנוּ היינוּ רוֹצוֹת ל ה, בּטח אילוּ היינוּ חמורוֹת (אוֹ אוּלי ֶ פלא שכּז ִ בּמקוֹם נ בּעצם – אתוֹנוֹת...). 7 | ילדי טבע הדברים
גיע ִ ה ֶ בּיקוּרים של אנשים, וכשׁ ִ תרגשים מאוֹד מ ִ החמוֹרים מ ינוּ ֵ הזמן להיפּרד וללכת הבּיתה, כּל החמוֹרים בּאוּ אל ואנחנוּ ניסינוּ לתת לכמה שיוֹתר חמוֹרים אהבה בּדרכים שוֹנוֹת: ליטפנוּ אוֹתם, והאכלנוּ אותם בּתפּוּח, בּגזר, כרוּב. ִ בּקליפּוֹת של תפּוּז וּב בּחווה אפשר לאמץ חמוֹר - בּאוֹפן וירטוּאלי. כּלוֹמר – הוּא אוּמץ על ֶ בּחרנוּ את אחד החמוֹרים, בחווה רשמוּ שׁ שמוֹר ִ י החווה ל ֵ י לעזוֹר לבעל ֵ ידינוּ, ואנחנוּ תרמנוּ כּסף כּד עליו ועל החמוֹרים האחרים ולתת להם תנאים טוֹבים. ה נעים לדעת שיש חמוֹר אחד ֶ אנחנוּ אימצנוּ את תומי, כי ז מחוֹת לאמץ את כּוּלם. ְ היינוּ שׂ ֶ הוּא כאילו שלנוּ, אפילוּ שׁ ֶ שׁ ה ֶ תרוֹם כּסף לחווה עבוּר אוכל וּתרוּפוֹת, וז ִ הדרת ל ֶ זוֹ דרך נ גם טוֹב לחמורים, כּי כּך אפשר להגיע וּלבקר את החמור תנדבים ִ שמאמצים ולתת לוֹ תשׂוּמת לב ואהבה. המ למד ִ הוּא י ֶ היוּ כּמה מאמצים שׁ ִ דוֹאגים שלכל חמוֹר י להכּיר בּאוֹפן אישי ויקבּל מהם יחס אוֹהב. ה ָ ה עשׂ ֶ החמוֹרים. ז ֵ פרדנוּ מ ִ בּסוף הבּיקוּר נ לנוּ הרגשה טוֹבה לדעת שיש אנשים שכּל כּך ה שננטשו אוֹ ֶ אכפּת להם מחמוֹרים, בּעיקר כּאל קלט לחמורים ִ מחנוּ מאוֹד שיש מ ָ תעללוּ בּהם. שׂ ִ ה ֶ שׁ י ֵ כּל מינ ִ שבו בּאמת אוֹהבים וּמצילים אוֹתם מ יניים ֵ אנשים רעים שלֹא יוֹדעים שמאחוֹרי כּל זוּג ע יש נשמה. שמחנו גם לראות שיש אנשים טוֹבים ה ֶ י לעזוֹר לחיוֹת, וז ֵ יהם כּד ֵ שמקדישים את חי מחמם את הלב. ילדי טבע הדברים | 8
9 | ילדי טבע הדברים
למי קראת חמור?! ה ֶ וואי, לחשוב כמה קש הם עובדים שם, באפריקה... "הי, יא חמוֹר, בּוֹקר טוֹב". "למי קראת חמור?! יא חמור..." "סליחה, לא התכוונתי להעליב. אתה חמור, לא? "אני חמוֹר? אתה חמוֹר! ואם נגיד שאני חמור ואתה סוס, זו סיבה לקלל?" "אני בכלל לא קיללתי, רק אמרתי לך בוקר טוב... ים היוֹם?" ִ אז בקיצור - מה עוֹשׂ ימוּ עלינו מישהו כּבד..." ִ "אני יוֹדע? נלך לפה, נלך לשם, רק שלֹא ישׂ כתב וצילם: אודי רן ילדי טבע הדברים | 10
יף ֵ חמוֹ וּמוֹרי הם שני חמוֹרים שחיים בּכ 30 את חיים ֹ בּחוות חמוֹרים גדוֹלה. בּחווה הז יל ֵ חמוֹרים, והעבוֹדה שלהם היא לטי ם תיירים. ִ ע "מה אתה מתבכיין?" שאל חמוֹ, "אתה לֹא יך היה ֵ זוֹכר את הסיפּוּרים של אבּא על א ה לֹא היה ֶ פּעם? אז בּוֹא ואזכּיר לך; פּעם, וז זמן, היינוּ עבדים. היוּ מעירים אוֹתנוּ - ִ מ כּלוֹמר את החמוֹרים של פּעם - בּחמש בּבּוֹקר, והיינוּ עוֹבדים - כּלוֹמר הם - כּל היוֹם, כּמוֹ חמוֹרים". ם לֹא כּמוֹ ִ "נו, אז כּמוֹ מה שיעבדוּ א חמוֹרים?" שאל מוֹרי. ה סתוּם אתה", אמר חמוֹ. ֶ יז ֵ "וואלה א ה חשבוּ ֶ ניין, בּני האדם האל ִ י זה כּל הע ֵ "הר שאנחנוּ טיפּשים, כּלוֹמר - שאין לנוּ טיפּת אש, ולכן אפשר להעביד אוֹתנוּ כּל ֹ שכל בּר מוּ לב שבּעצם ָ הם שׂ ֶ היוֹם, כּמוֹ מכוֹנוֹת. עד שׁ אנחנוּ ממש לֹא טיפּשים. אתה יוֹדע שאנחנוּ סוּסים?" ִ יוֹתר חכמים מ קשיב לחמו, שעל כּל ִ מוֹרי כּבר לֹא ממש ה שאלה עונה בהרצאה. אז בּסדר, חשב לעצמוֹ הסוּסים, אבל ֵ מוֹרי, החמוֹרים יוֹתר חכמים מ תייחסים לסוּסים כּאילוּ ִ למה בּני האדם מ הם חיוֹת אצילות ואל החמוֹרים כּאילוּ הם י חיים טיפּשים? אולי כּי כּמוֹ בּסיפּוּר ֵ בּעל התנ"ך של בּני האדם, החמור ֵ ה מ ֶ של בּלעם, ז לֹא מסכּים ללכת כּשמלאך אלוֹהים עוֹמד בּאמצע הדרך? אז מה? שידרוֹס אוֹתוֹ? ואם אנחנוּ לֹא חיוֹת אצילות, אז למה המשיח שלהם, זה שיציל את העוֹלם, יבוא דווקא רכוּב על חמוֹר ולֹא על סוּס? וואי, זו שאלה מצוּינת לחמו... ל לשאול: ֵ פנה מבטו אל חמו והח ִ מורי ה ם אנחנוּ כּל כּך טיפּשים..." ִ "תגיד, חמוֹ, א דבריו, ִ כנס חמוֹ ל ִ "ואני אגיד לך משהוּ" נ היי חמו, תרים לאט לאט ראה ִ הוא לא י ֶ את הראש, ש אותך... אתה חושב שלנו? ִ הוא מ ֶ ש 11 | ילדי טבע הדברים ואני פחדתי ימו עליי תיירת ִ שיש שמנה...
"ואם אנחנוּ כּל כּך טיפּשים, אז למה המשיח יבוא רכוּב על חמוֹר ולֹא על סוּס?" ה בּדיוּק מה שרציתי ֶ "הי, כּמה שאתה מעצבּן", אמר מוֹרי, "ז שאוֹל אוֹתך". ִ ל ה התשוּבה", אמר חמוֹ: "לֹא רק שאנחנו לֹא טיפּשים, ֵ נ ִ "אז ה ה דוקטורית אחת ֶ יז ֵ אלא אנחנו חכמים. אתה יוֹדע, שמעתי א י כּמה ימים מסבירה לחבר שלה, שישב ֵ פנ ִ שישבה לי על הגב ל המוֹח שלנוּ גדוֹל יוֹתר משל הסוּסים, ֶ לחמורית על הגב, שׁ ושיש לנוּ אינטליגנציה גבוֹהה יוֹתר, ושאנחנוּ אפילוּ חזקים סוּסים. כלומר - אנחנוּ יכוֹלים להחזיק על הגב שלנוּ ִ יוֹתר מ משא כּבד יוֹתר מאשר הסוּסים. אצל בּני האדם מי שיושב גבוֹה יוֹתר, הוּא כּאילוּ חשוּב יוֹתר, ולכן הם אוֹהבים לשבת על סוּסים גבוֹהים. אבל כּשצריך עבוֹדה קשה, כּמוֹ לטפּס על הרים, תמיד ייקחו אוֹתנוּ ולֹא אוֹתם". ים היוֹם?" ִ את עוֹשׂ ֹ "נו טוֹב", אמר חמוֹ, "אז מה בּכל ז גיעה ִ התשוּבה ה ֶ ספּיק לגמור את השאלה, כּשׁ ִ הוּא עוֹד לֹא ה עם אוֹטוֹבּוּס מלא תיירים. י לבחור ֵ תאספוּ ליד הגדר כּד ִ ה, כּלוֹמר החמוֹרים, ה ֶ כּל החבר תייעץ איתם, אבל הם ִ הוּ בּכלל מ ֶ יהם, כּאילוּ מישׁ ֵ מי ישב על חק... ְ שׂ ִ אוֹהבים את המ ה ֶ הוּא חמוֹר גדוֹל בּמיוּחד ולכן החבר ֶ "היי" אמר סוּסי - שׁ הם הוֹלכים להלבּיש עליי ֶ ה שׁ ֶ קוֹראים לוֹ כּך - "אני כּבר רוֹא ם המעיל השחוֹר". ִ ה, ע ֶ את הגדוֹל הז האוֹטוֹבּוּס והלכוּ ישר לכיוון החצר ֵ שפּכוּ" מ ִ כּל התיירים "נ י כּוּלם, וּבסוֹף נעמד ֵ של החמוֹרים. האיש הגדוֹל חלף על פּנ צחוֹק... ִ תגלגל מ ִ מוּל מוֹרי. "יה", קרא סוּסי וה הוּא השמיע, ֶ "אוֹי לֹא..." צעק מוֹרי וצעק, והקוֹלוֹת שׁ הם בּעצם נעירות רגילוֹת של חמוֹר, משכוּ אליו את כּל ֶ שׁ אש ֹ התיירים, ואחת מהן, דקיקה ונחמדה, ליטפה לוֹ את הר ה?" ואז ֶ ואמרה: "הוֹי כּמה שאתה חמוּד, למה אתה בּוֹכ ילדי טבע הדברים | 12
למי יש כוח ברוח... ִ ל מאס לי, אני ִ כבר נ אומר לך, אני מתכנן ברוח... ִ ל 13 | ילדי טבע הדברים
סתוֹבבה לאריקולוס, הבּעלים של החווה, ואמרה: ִ היא ה הוּא הרגיש, ֶ ה". וּבלי שׁ ֶ רכּוֹב על ז ִ "אריק, אני רוֹצה ל תגלגל. ִ צחוֹק מ ִ צעקת שבר ל ִ רה של מוֹרי הפכה מ ָ ע ְ הנ אש לעברו של סוּסי, וקרץ... ֹ פנה את הר ִ הוּא ה אריקולוס בּחר לכל תייר את החמוֹר המתאים לוֹ, וסוּסי קיבּל כּמוּבן את האיש הגדוֹל בּשחוֹר. אריקולוס ראה את י אתה ֵ יניו, ואמר לוֹ: "אין דבר סוּסי, הר ֵ המבּט הזוֹעף בּע כּוּלם. ואתה יוֹדע מה? כּשנחזוֹר, תחליף את ִ יוֹתר חזק מ כסחי לכמה שעוֹת". ה על קצירת הדשא בּחצר ֶ כסחי הוּא החמוֹר הממוּנ התפקיד שלוֹ הוּא כּל היוֹם לאכוֹל. ֶ החווה. תארוּ לכם שׁ י כּמה ֵ פנ ִ י של ֵ גם כן עבוֹדה... הוּא קיבּל את התפקיד אחר ה איש ענק, וּבאחד השבילים הרגל ֶ יז ֵ ימים ישב עליו א ה ֶ שלוֹ החליקה על סלע והוּא חזר לחווה צוֹלע. כּל החבר י לקבּל את התפקיד של כסחי, ֵ י תרגילים כּד ֵ עשׂוּ כּל מינ מיוּחד ִ צלוֹע, וּב ִ כּוּלם, לֹא מפסיק ל ִ אבל הוּא – חכם יוֹתר מ מצא לידוֹ, ועוֹד יוֹתר, כּשמגיע אוֹטוֹבּוּס של ִ כשאריקולוס נ שוּם מה, הכּוֹל בּסדר אצלוֹ. ועוֹד אוֹמרים ִ תיירים. בּערב, מ שלחמוֹרים אין שכל... ם התיירים ִ אבל מה, אין מה לרחם על כּל החבוּרה, כּי הטיוּל ע מצאת לֹא רחוֹק ִ הוּא בּסך הכּוֹל עד הכּנסייה העתיקה שנ שעה. התיירים יוֹרדים ִ שם, ושמגיעים אליה בּתוֹך פּחוֹת מ ִ מ הם ֶ ב הטרי שׁ ֶ סתוֹבבים קצת, והחמורים נהנים מהעשׂ ִ שם וּמ כּל כּך אוֹהבים לאכוֹל. ואז, כּשחוֹזרים, הם מקבּלים שוּב אוֹכל. ה, כּשעל גבו של מוֹרי ישבה ֶ ה לצידוֹ של ז ֶ מוֹרי וחמו הלכוּ ז אש ואמרה לוֹ ֹ התיירת הצעירה שכּל הזמן ליטפה לוֹ את הר הוּא לֹא ממש הבין, אבל הקוֹל היה כּל כּך ֶ מילים נעימוֹת, שׁ הוּא ממש נמס. על גבו של חמוֹ, שצעד לצידוֹ, ישבה ֶ רך, שׁ ילדי טבע הדברים | 14 ה שאני מכסחה - ֶ הטוב בז הוא שאני לא צריך לצאת ם אפסיק ִ ם התיירים, הרע הוא - שא ִ ע הם חוזרים, יעבירו ֶ לכסח גם אחרי ש אותי למחלקת התיירים, ואני תפוצץ... ִ כבר מ
15 | ילדי טבע הדברים גם שם יש חמור... יך הוא ֵ ין א ֵ מעני כנס לשם... ִ נ
אשוֹ ֹ תיירת אחרת, גם היא נחמדה, וגם היא ליטפה את ר בּכל כּמה דקוֹת. ה שאמשיך לספּר לך על ֶ י, מוֹרי", לחש חמוֹ, "אתה רוֹצ ֵ "ה ההיסטוֹריה שלנוּ?" ה ֶ הי ִ צחקת אוֹתי" ענה מוֹרי. "עכשיו? השתגעת? ת ִ "ה היא שרה?" ֶ בּשקט... אתה לֹא שוֹמע שׁ אבל כּשחמוֹ מתחיל, אי אפשר לעצוֹר אוֹתוֹ. "אתה יוֹדע שפּחת ִ קראת מ ִ שפּחה שנ ִ שאנחנוּ והסוּסים בּני אוֹתה מ הסוסיים? ואתה יוֹדע שאנחנוּ אפילוּ מאוֹתוֹ הסוּג, כּמוֹ הסוּסים, ורק אחר כּך בּתת-הסוּג מתחילה ההפרדה געתי לחווה גרתי בּחווה ִ ה ֶ י שׁ ֵ פנ ִ ינוּ? ואתה יוֹדע של ֵ בּינ רה סוּסה? ואתה יוֹדע..." ֵ אחרת, והייתה לי חב י שלֹא ֵ תחיל לרוּץ כּד ִ "שתוקקקקקקקקק" צעק מוֹרי וה שקוּשים של חמוֹ. לינה, התיירת שישבה ִ שמוֹע את הק ִ ל הריצה. מוֹרי הרגיש, וּמייד האט. ֵ בהלה קצת מ ִ על גבו נ צליח שוּב להדבּיק את מוֹרי. ִ ה ֶ "אז בּסדר" אמר חמוֹ כּשׁ שפּחוֹת, אבל אני אשאל אוֹתך ִ "אז לֹא נדבּר על סוּגים וּמ ם אנחנוּ ִ א ספרים', א ֵ שאלה: למה אוֹמרים 'חמוֹר נוֹשׂ אים על גבינוּ בני אדם וּמשאוֹת?" ְ בּעצם נוֹשׂ בּיט בּחמוֹ בּמבּט מאיים ואמר לוֹ: "שמע, יא ִ מוֹרי עצר, ה את, אתה ֹ ם אני עוֹנה לך על השאלה הז ִ חמוֹר שכּמוֹך, א מני עד שחוֹזרים בּחזרה לחווה?" ִ יורד מ ם אתה לֹא עוֹנה נכוֹן – ִ "בּסדר", אמר חמוֹ, "בּתנאי שא אתה ממשיך להקשיב לי". "בּסדר", ענה לוֹ מורי. "אנשים טיפּשים שחוֹשבים ינוּ – 'הם ֵ שאנחנוּ, החמוֹרים, סתוּמים, אוֹמרים על אש אין להם כּלוּם', ֹ אים על גבּם ספרים, אבל בּר ְ נוֹשׂ ה; עכשיו - אתה ֶ שפּט הז ִ וגם כּכה אני שׂוֹנא את המ מני עד החווה?" ִ יורד מ "בּויי-נה - מי אמר שאתה חמוֹר טיפּש? תאמין לי - הפתעת אוֹתי; מעכשיו - אף מילה עד החווה". שתוֹק יוֹתר ִ לֹא יכוֹל ל ֶ החבוּרה המשיכה ללכת, וחמו, שׁ דיי זמן, חיפּשׂ לעצמוֹ קורבּן אחר. תוֹני, האתון הלבנה ִ מ אש השיירה, הייתה קורבּן טוֹב עבוּרוֹ. ֹ הילכה בּר ֶ שׁ שמוֹע משהוּ שיצחיק אוֹתך? את יוֹדעת ִ י, תוֹני; רוֹצה ל ֵ "ה מה מוֹרי סיפּר לי? הוּא סיפּר לי שבּחווה הקוֹדמת, שבה ה צחוֹק..." וחמו ֶ יז ֵ הוּא גר, הייתה לוֹ חברה סוּסה... א תחיל לנעוֹר. ִ ה רה הסוּסה היה ֵ תוֹני לֹא ידעה שבּעצם מי שסיפּר על החב חמו. ה יוֹתר ֶ "אתה יוֹדע מה?" היא אמרה, "חשבתי שמוֹרי הז י אתה יוֹדע שחמוֹר וסוּסה, אוֹ סוּס ואתוֹן ֵ חכם. הר ה, כּי מה שיוֹצא ֶ רצ ִ ם ת ִ – מולידים רק פּרד, אוֹ פּרדה, א זיווג בּין חמוֹר וסוּס הוּא בּעל חיים שלֹא יכוֹל ִ כּתוֹצאה מ תרבּוֹת, כּי הוּא לֹא זכר ולֹא נקבה. אז מה הוּא חשב לוֹ..." ִ לה היא לֹא ֶ י שׁ ֵ דיי, הם היוּ רק ידידים..." וּכד ִ "את הוֹלכת רחוֹק מ אשוֹנה בּחייו הפסיק חמוֹ ִ תרחיב את הדיבּוּר – בּפעם הר לדבר. הוּא גם הבין שעכשיו תוֹני תספּר את הסיפּוּר "על הסיפּוּר הוּא בּכלל על ֶ ה, וּמוֹרי, שיוֹדע שׁ ֶ מוֹרי" לכל החבר מנוּ בּהרבּה... ִ תקוֹף אוֹתוֹ, והרי מוֹרי חזק מ ִ חמוֹ, י ילדי טבע הדברים | 16 היי אתה, מי לדעתך חכם יותר, אנחנו החמורים או הסוסים?
חמוֹ חשב שהדרך היחידה היא לעשׂוֹת כּאילוּ הוא מחליק, ולחזוֹר היוֹת המכסחה של הדשא, ועד ִ תנוּ לו ל ִ צוֹלע לחווה, ואז אוּלי י שכּח... ִ הערב – אוּלי הוּא כּבר י גיעוּ חזרה ִ ה ֶ י מלאים הפתעוֹת, וּכשׁ ֵ אבל תארוּ לכם, החיים הר גיעה ִ ה ֶ ם לֹא "ידידתוֹ הסוּסה" של חמוֹ, שׁ ִ לחווה – מי הייתה שם א ם מנהל החווה הקוֹדמת. ִ ע ה ָ י חמוֹ", הוּא שמע את סיסו קוֹראת לוֹ. "כּבר לֹא חברים?" חמוֹ עשׂ ֵ "ה את עצמוֹ לֹא שוֹמע, והתרחק מן המקום, אבל סיסו לֹא הייתה מוּכנה י חמוֹ, מה אתה בּוֹרח?" היא קראה לוֹ בּקוֹל, והחלה ללכת ֵ לוותר. "ה סתוֹבב, ונער ִ בעקבותיו. חמוֹ לֹא ידע מה לעשׂוֹת. לבסוף הוא נעצר, ה נערוֹת קוֹלניות - "תפסיקי לרדוף אחריי". "מה, כּבר אי אפשר סתם ה נחשב אצלך לחברים?" ֶ לדבּר? מייד ז תחתן איתוֹ אלא רק ִ תכּוונה לה ִ י היא לֹא ה ֵ סיסו לֹא הבינה מה קרה, הר י חיים חכמים, ֵ החמוֹרים הם בּעל ֶ דיבּוּרים פּה ושם, כּי היא שמעה שׁ היוּ חברים כאלה... ִ והיא רצתה שגם לה י ם הם רוֹצים שאני ִ היוֹת נוּדניק. א ִ בּאוֹתוֹ ערב החליט חמוֹ להפסיק ל אלמד אוֹתם את עוּבדוֹת החיים שלנוּ, שיעשׂוּ מינוּי ל"ילדי טבע תחננים לפניי – מדבּר. ִ ם מ ִ קראוּ. אני – רק א ִ הדברים" – וי 17 | ילדי טבע הדברים הוא בסך הכול חמוד, החמור ה... ֶ הז ה... אני מת ָ יזו יפ ֵ א היא תגיד משהו... ֶ ש אבל אסור לי להראות ין... ֵ תעני ִ לה שאני מ
תכם במה שקרה בּהמשך, כּי קשקשן הוּא קשקשן ֶ לֹא אלאה א הוּא ממש נכוֹן, ֶ הוּא קשקשן (כּשרוֹצים לוֹמר על משהוּ שׁ חוֹזרים עליו שלוֹש פּעמים...). גיעה קבוּצת התיירים ִ ה ֶ שתוֹק רק עד הבּוֹקר. וּכשׁ ִ צליח ל ִ חמוֹ ה החדשה, הוּא שוּב פּתח בּהרצאה על חוכמת החמוֹרים. אבל ירוּע ֵ הא ֶ מוֹרי. חבל היה לוֹ שׁ ִ תרחק מ ִ שתדל לה ִ הפּעם הוּא ה יהם, אבל כּך הוּא חשב, ֵ לקל את היחסים בּינ ִ ההוּא קצת ק י חמוֹ חמוֹר, ואוֹמרים שחמוֹרים לֹא זוֹכרים לזמן ארוֹך. ֵ הר ין מאחוֹריה כּלוּם, ֵ הוּא לֹא לקח בּחשבּוֹן שזו עוֹד אמוּנה שא י ֵ י חיים נבונים, הם זוֹכרים מקוֹמוֹת, בּעל ֵ כּי חמוֹרים הם בּעל היוֹת לכל ִ ה אפילו יכוֹל ל ֶ חיים ואנשים למשך זמן ארוֹך, וז שנה. 50- ל 40 יהם – בּין ֵ חי ילדי טבע הדברים | 18 ה מורי, בכל פעם שאני ֶ רא ִ ת ה שיש ֶ שתות, אני רוא ִ בא ל ם. עכשיו יש ִ חמור בתוך המי יפה לדעתך ֵ שניים... מא הם באים?
מה עוֹד אנחנוּ יוֹדעים על החמוֹרים? ת. ִ י ּ ר הב ֹ תיו הפראיים של חמו ֹ ה אבו ֶ רא ִ נ ּ רא, כ ּ הערוד והפ הפרד - תוצאה של אהבה בין סוס לחמור. הפרד או הפרדה (זה לא משנה איך נקרא לו, כי הוא חסר מין) אינו מסוגל להתרבות. סוס פרד אבים ְ שנה, עוד לפני הז 7,000 ויתו לפני ּ הם ב ֶׁ ש שנה. 5,000- ויתו לפני כ ּ שב ראים. ּ לי הפ ּ ה הערודים, ואו ֶ רא ִ נ ּ כ ּ ת שלהם היו ֹ האבו ֶׁ ש בה. ֹ ת, ויש להם שמיעה טו ֹ לו ֹ שיש להם אוזניים גדו סים. ּ שהם חכמים יותר מהסו ן, ֹ י אתו ּ דית המשיח יבוא על גב ּ נה היהו ּ שלפי האמו ח ֹ ו ּ א איש כ ֹ ע ועניו ול ּ המשיח הוא צנו ֶׁ ת ש ֹ י להראו ֵ ד ּ כ תר ֹ לה יו ֹ ת גדו ּ ר מפגין צניעו ֹ י החמו ֵ ח. והר ֹ אלא איש מו ן וכוח. ֹ לטו ִ ׁ ס, המפגין ש ּ מאשר הסו ה מאפריקה. ֶ רא ִ נ ּ רים כ ֹ שמוצאו של אבי החמו ס ּ תר מאשר הסו ֹ בדים יו ּ ת כ ֹ את משאו ֵׂ ל לש ֹ ר יכו ֹ שחמו תר. ֹ בה יו ֹ ת טו ּ סבילו ֹ תר, ויש לו ֹ ך יו ֹ למשך זמן ארו ּ ו ר. ִ – עי ֹ ן, ובנו ֹ ר נקראת אתו ֹ שנקבת החמו ת ּ עקשנו ּ ה ב ֶ רא ִ נ ּ כ ֹ רו ֹ ר" מקו ֹ חמו ֹ מו ּ שג "עקשן כ ּ המו ר התנ"ך - סירבה ּ ו ּ י סיפ ּ לעם, שעל פ ּ ן של ב ֹ האתו תקדם כיוון שעל אף שבלעם לא ראה - מלאך ִ לה ה היא ּ גלל חכמתה הרב ּ ה, וב ּ הים חסם את דרכ ֹ אלו ר ּ ו ּ א. ייתכן שתחילתו של הסיפ ֹ לעם ל ִ ב ּ , ו ֹ תו ֹ ראתה או רים נעצרים ֹ פעמים חמו ִ בדה של ּ עו ּ עצם ב ּ היא ב א מבינים ֹ יהם ל ֵ כבים על ֹ ה שרו ֶ מסרבים ללכת, ואל ּ ו ר – עד ֹ א יזיז את החמו ֹ ם דבר ל ּ ע, ושו ּ מדו ּ למה ו א יחליט להמשיך ללכת. ּ הו ֶׁ ש ד. ֹ ץ מאו ּ על חיים חרו ּ א ב ּ ר הו ֹ החמו ת ֹ ך עגלו ֹ משו ִ י ל ֵ ד ּ רים כ ֹ חמו ּ ארץ ב ּ ב ּ שתמשו ִ עבר ה ּ ב כפרים ּ נהג זה נמשך ב ִ ת. מ ֹ את משאו ֵׂ י לש ֵ כד ּ ו עולם ּ ים אחרים ב ּ ת רב ֹ מו ֹ מקו ִ ם, וגם ב ֹ הערביים עד היו רכוש ִ ת לעצמם ל ֹ לים להרשו ֹ א יכו ֹ ני האדם ל ּ שבהם ב רים. ֹ טרקטו ֹ ת או ֹ ניו ֹ מכו שנה. ּ א כ ּ ן הו ֹ ן של האתו ֹ יריו ֵ משך הה 19 | ילדי טבע הדברים
ילדי טבע הדברים | 20 "קרן אור" חוות ם אתם יוֹדעים, אבל למרות כּל הרעש ִ אני לֹא יוֹדעת א ראל מכילה בּתוֹכה ְ שׂ ִ והמריבוֹת שיש בּמדינה שלנוּ, י ספּר גדול מאוד של מה שאנחנוּ קוֹראים לוֹ ִ את המ זמנם ִ ה שמקדישים מ ֶ "הישראלים היפים" – כּאל זקנים, לעניים, ִ י לעשׂוֹת טוֹב לאחרים; ל ֵ כּספם כּד ִ וּמ י חיים. יש בּארץ הרבּה מאוֹד ֵ ם בּעיוֹת וּלבעל ִ לילדים ע זרקוּ לרחוֹב אוֹ ִ י חיים שנ ֵ עמוּתוֹת שמטפּלוֹת בּבעל י ֵ הלכוּ לאיבּוּד. יש גם הרבּה חוות שמטפּלוֹת בּבעל פצעוּ בּתאוּנוֹת, שננשכו על ִ ת, שנ ִ חיים שאיבּדוּ את הבּי י ֵ תעללוּת על יד ִ ה שפּשוּט עברוּ ה ֶ י חיות בּר, אוֹ כּאל ֵ יד ה יש לנוּ הרבּה בּארץ... ֶ אנשים רעים - לצערנוּ, גם כּאל כתבו: דניאל ונועם רן צילמה: הניקה רן בבית ברל
21 | ילדי טבע הדברים בּימים האחרוֹנים שמענוּ על חווה ששמה "חוות קרן אוֹר", י ֵ מצאת בּבית בּרל שליד כּפר סבּא – אז נסענוּ לבקר, כּד ִ שנ תנדבים ִ להכּיר את החווה וּלהכּיר לכם אוֹתה. אלי וּמיקי, שמ בּמקוֹם, פּגשוּ אוֹתנוּ בּכניסה. "שמעוּ כּמה דברים לביטחוֹנכם" אמרה לנוּ מיקי; "זוֹ לֹא ת. לכן כּשאנחנוּ ִ י הבּי ֵ י החיים הם בּעל ֵ פּינת ליטוּף, כּאן בּעל ה ֶ יז ֵ ם הוּא הוֹלך אחוֹרה אוֹ משמיע א ִ ניגשים לבעל החיים, א ה שניגע בּוֹ - אז לֹא ניגע בּוֹ. ֶ הוּא לֹא רוֹצ ֶ הוּא קוֹל, סימן שׁ ֶ שׁ י החיים כּאן צריכים מאוד תשׂוּמת לב, ֵ אבל כיוון שבּעל י לקבּל ליטוּפים. ֵ יכם כּד ֵ ראוּ שמרביתם יבוֹאוּ אל ִ אתם ת אש, אבל אסור ֹ ימוּ לב, את החמורים מוּתר ללטף בּר ִ שׂ זוֹר הפּה". ֵ ללטף אותם בּא ראה בּאמת כּמוֹ גן עדן לבעלי ִ יצאנוּ לחצר החווה. המקוֹם נ י חיים ֵ חיים שכּבר איבּדוּ את הסיכּוּי לחיוֹת. בּחווה יש בּעל שתמש ִ תעללוּ בּהם, וּכשלֹא ניתן יוֹתר "לה ִ י אדם ה ֵ שבּנ בּהם", הם זרקוּ אותם, כּל אחד למקוֹם אחר, כּאילוּ היוּ חפצים ישנים. יתנוּ. ִ סתוֹבב כּאילוּ הוּא אחד מא ִ ה ֶ ש, שׁ ִ ינוּ הילך לוֹ תי ֵ ליד יך...), כּן גם הוּא אלי" אמרה ֵ תנדב חי ִ ה אלי (ואלי המ ֶ "ז ם הרגליים והידיים פּרוּשׂוֹת לצדדים, ִ מיקי. "הוּא נוֹלד ע הוּא נפל על הקרקע הוּא שכב בּלי יכוֹלת לזוּז. ֶ וּכשׁ הוּא אי פּעם יוּכל ֶ הווטרינרים שבּדקוּ אוֹתוֹ לֹא האמינוּ שׁ סבּוֹל. אבל ִ י שלֹא י ֵ מליצוּ להרדים אוֹתוֹ, כּד ִ לעמוֹד, והם ה סתוֹבב לוֹ כּאן ִ אנחנוּ לֹא ויתרנוּ, ועכשיו הוּא מ כּמוֹ ספּוֹרטאי...". ה מכוסה צמר והוסיפה: "אתן ָ צבּיעה על כּבשׂ ִ מיקי ה את? זוֹהי דולי בּת השנתיים וחצי. ֹ ה הז ָ רוֹאות את הכּבשׂ גיעה לכאן היא הייתה ִ ה ֶ ם כּלבים, וּכשׁ ִ ת ע ִ היא גדלה בּבי ם כּלבים ולאכול ִ חק רק ע ַ ממש קטנטנה, והייתה רגילה לשׂ תאים ִ היא גדלה ולֹא כּל כּך ה ֶ אוֹכל של כּלבים, עד שׁ היא ֶ ם הכּלבים. כּשׁ ִ ת ע ִ סתוֹבב בּבי ִ היא ת ֶ לבּעלים שלה שׁ ם ִ סתוֹבבה רק ע ִ היא כּלבּה וה ֶ ינוּ היא חשבה שׁ ֵ בּאה אל ים ולעיזים, והיא ִ רגלנוּ אוֹתה לכּבשׂ ִ הכּלבים. לאט לאט ה ה טעים. ואתן ֶ היא בּעצם אמוּרה לאכוֹל קש, ושז ֶ גילתה שׁ את? ֹ ה הז ָ רוֹאות את הכּבשׂ י חיים היה בּהר ֵ שומרוני אחד, פּעיל למען זכוּיוֹת בּעל תכּוונוּ להעלוֹת ִ גריזים בּחג הפּסח, בּדיוּק כּאשר השומרונים ה ים כּקורבּן החג. כבשה אחת ִ את הכּבשׂ ראתה מבוֹהלת מאוֹד, אז ִ נ בּרגע שאף אחד כניס ִ לֹא ראה הוּא ה אוֹתה לאוֹטוֹ וּברח איתה". משכנוּ ִ ה ללכת, גענוּ לחצר ִ וה הסוּסים והחמורים. סוּס גדוֹל עמד ליד הגדר ואכל. "ג'וניור הוּא עיוור" ינוּ ֵ גיע אל ִ סיפרה מיקי. "הוּא ה תקרבים אליו ִ מקוֹם לֹא טוֹב... אנחנוּ מ ִ מ יח, ֵ י שלֹא ייבהל. הוּא מר ֵ לאט לאט, נוֹגעים בּוֹ בּעדינוּת כּד אבל לֹא תמיד יוֹדע לזהוֹת מה". "אתם רוֹכבים על הסוּסים?" יהנוֹת ֵ י ל ֵ שאלנוּ. "כּאן? בּשוּם אוֹפן לֹא" ענתה מיקי. "הם פּה כּד החיים. בּהתחלה לֹא היוּ לנוּ סוּסים, כּי הם צריכים טיפּוּל ֵ מ מאוֹד מיוּחד". ראוּ את רוֹני! ִ מיקי הצביעה על אחת הסוסות וקראה: "בּוֹאוּ ת מקוֹם מאוֹד לֹא ִ גיעה מ ִ ן וחסרה לה אוֹזן. גם היא ה ִ ין לה עי ֵ א גיעה היא הייתה רזה ִ טוֹב. היא הייתה אצל עבריינים. כשה י אדם. היוֹם היא בּמצב ממש ֵ בּנ ִ מאוֹד וּפחדה פּחד אימים מ י אדם". ֵ טוֹב, והיא שוּב מאמינה בּבנ רוני דולי
ילדי טבע הדברים | 22 גענוּ לחצר שבּתוֹכה עמד סוּס גמדי. ִ משכנוּ בּסיוּר וה ִ ה הוּ לואי הפרינס, אמרה מיקי. ֶ "ז י שנה לואי היה כּוּלוֹ שחוֹר. בּשנה האחרוֹנה הוּא ֵ פנ ִ "עד ל לבּין כּוּלוֹ. הווטרינר לֹא יכוֹל להסבּיר ִ ה הוּא צוֹלע ֶ ה. הסיבּה שׁ ֶ את ז הוּא כּאן. ֶ היא הסיבּה שׁ גיע מחווה ִ הוּא ה זוֹר מוֹדיעין, ֵ בּא שתמשוּ ִ שבּה ה בּסוּסים גמדיים נחייה של ִ ל עיוורים, לֹא יך. ֵ בּרוּר לי א ללואי היה פּגם בּרגל, לכן לֹא יכוֹל היה לשמש בּתפקידוֹ, אז הביאוּ י ֵ ינוּ לאומנה כּד ֵ אוֹתוֹ אל יתוֹ". ִ שיחליטוּ מה לעשות א החצר שליד הייתה חצר החזירים. בּחצר שכּבוּ להם ה הם בייב ֶ חמישה חזירים, זכר וארבּע נקבוֹת. "שני אל י כּארבּע וחצי שנים. ֵ פנ ִ גיע ל ִ ובּוּבּה", סיפרה מיקי. "בייב ה הוא היה קטנציק. לפני כן היה בפינת ליטוּף. האנשים שם הם ֶ ם ילדים ילטפוּ חזרזיר, עד שׁ ִ ה מאוֹד חמוּד א ֶ הי ִ חשבוּ שי הוּא אוֹכל הרבּה והוּא גדל הרבּה וּמהר, וּבתוֹך זמן ֶ הבינוּ שׁ קצר החזיר היה 'גדוֹל' על החצר, וגם לֹא היה להם כּסף הם לֹא יכוֹלים להחזיק אוֹתוֹ ֶ להאכיל אוֹתוֹ. הם הבינוּ שׁ ינוּ. רוֹצוֹת לנחש כּמה הוּא שוֹקל? הוּא ֵ והביאוּ אוֹתוֹ אל קילוגרם בּערך, ועם זאת הוּא ממש 350- שוֹקל כ מתוֹק. חברתוֹ בּוּבּה, השמנמנה שפּה, נפלה משאית; אזרחים ראוּ אוֹתה, דיווחוֹ לכוֹחוֹת ִ מ ה בּאוּ וחילצוּ אוֹתה. הסיפּוּר ֶ ההצלה, ואל אש עיריית טבעון והוּא אמר ֹ גיע לר ִ ה היא לֹא תגיע ֶ ם הגוֹרל 'החליט' שׁ ִ שא שחיטה, ִ שחיטה, אז היא לֹא תגיע ל ִ ל ולקח אוֹתה אליו הבּיתה. הוא גידל אוֹתה בּחצר הבית שלוֹ. עד שיוֹם אחד היא מצאה פרצה, ועברה לחצר הקימה קוֹל ֶ של השכנה, שׁ צעקה. אתן יוֹדעות, ראל ְ שׂ ִ חזירים בּי ה לֹא דבר כּל כך ֶ ז מקוּבּל. כּכה היא ינוּ. בייב ֵ גיעה אל ִ ה לֹא קיבּל אוֹתה בהתחלה, לקח לוֹ זמן, אך עכשיו הם סתדרים מצוּין ִ מ (וּכמוֹ כּל האחים – הם פעמים...)". ִ רבים ל בעה שחוֹר-לבן. "זוהי יעלי" אמרה ִ עברנו ליד הפרה שצ גיעה לכאן כשהייתה קטנה מאוֹד. הייתה לה ִ מיקי, "היא ה בּעיה בריאותית - היא לֹא יכלה לעמוֹד וללכת, לכן לֹא החזיקוּ אוֹתה בּרפת. פה היא למדה לעמוֹד. עכשיו היא ין לה עטינים. לפרה יש ֵ ימוּ לב לבטן שלה - א ִ ענקית. שׂ כנסת להיריוֹן וּמתחילה להניק, אבל ִ היא נ ֶ עטינים רק כּשׁ ין לה עטינים. לידה עוֹמד נויזי. הוּא ֵ היא פּרת חוֹפש, לכן א כנסה אליה להקה של תנים ִ ינוּ מרפת, שלילה אחד נ ֵ גיע אל ִ ה טרוֹף אוֹתוֹ, אבל הפּרוֹת האחרוֹת גירשוּ אוֹתם. ִ - והם ניסוּ ל סכּימה שיעשׂוּ לוֹ שוּם דבר, ִ המוֹשב לֹא ה ֵ ילדה חמוּדה מ ינוּ לחווה". ֵ והיא דאגה שיגיע אל לואי נועם ודניאל עם גור כלבים שננטש ברחוב בייב בובה
23 | ילדי טבע הדברים ה ֶ ם שלוֹש רגליים. "לחמוֹר הז ִ סתוֹבב חמוֹר ע ִ בּחצר ה ינוּ בּיוֹם שישי ֵ גיע אל ִ קוֹראים ליאוֹר" סיפרה מיקי. "הוּא ה תעללוּת. בּיוֹם ִ ה ֵ ם הרבּה שברים בּרגליים כּתוֹצאה מ ִ ע ראוֹת אוֹתוֹ ולֹא מצאנוּ אוֹתוֹ בּכל החווה. ִ שבּת רציתי ל כּשסיימנוּ את הסיוּר מצאנוּ אוֹתוֹ שוֹכב מאחוֹרי עץ י חיים משהו, ֵ בּתוֹך שלוּלית של דם. כּשכּוֹאב לבעל הם מתחילים לכרסם את החלק יבר ֵ י לנתק את הא ֵ הכּוֹאב, כּד וכך הכּאב ייפסק. הוּא ה ֶ גרם לעצמוֹ פצע קשׁ יתוֹ ִ גענוּ א ִ מאוֹד. ה ית החוֹלים, והרוֹפא ֵ לב ירה אלא ֵ ין בּר ֵ אמר שא קטוֹע לו את הרגל. ִ ל מזלם של החמוֹרים ם ִ חיוֹת ע ִ הם יכוֹלים ל ֶ שׁ שלוֹש רגליים (להבדיל סוּסים). יעלי, האתון הלבנה ִ מ וליאוֹר יצרוּ קשר מדהים, כּאילוּ ים הכּול יחד". ִ ימא ובן, והם עוֹשׂ ִ מדובר בא עברנוּ למכלאת הכּלבים. "לוקי (כּלב), ששמו המלא הוא י כּארבּע וחצי שנים. מצאוּ אוֹתוֹ ֵ פנ ִ גיע אלינו ל ִ לוקמן, ה וקמן, ִ בּצד הדרך, פּצוּע וחבול. מצא אותו איש ששמו ל שגר בקלנסואה, שעוֹזר לנוּ מאוֹד בּחילוּץ בּעלי חיים, כּלבים וחמוֹרים בּמיוּחד, שטחי יהוּדה ושוֹמרוֹן. ִ מ ינוּ הוּא ֵ גיע אל ִ לוקי ה ֶ וּכשׁ י אדם, אבל ֵ בּנ ִ פּחד מאוֹד מ י ֵ היוֹם הוּא אוֹהב מאוֹד בּנ פעמים מרוֹב ִ אדם וליטוּפים. ל תלהבוּת הוא מצליח לעמוֹד על ִ ה הרגליים וחוֹשבים שקרה נס והוּא ם עגלה, ִ החלים. בּדרך כּלל הוּא יוֹצא ע אבל בּגלל הפּצע הוּא כּרגע בּמנוחה עד שיחלים". ס ּ יין גיו ּ קמפ ּ ב ר" ֹ ״קרן או ה יצאה חוות ֶ ימים אל ּ ב ר ּ ו ּ בת שיפ ֹ אלף ש"ח לטו 350 יס ֵ מטרה לגי ּ נים, ב ֹ המו בה. ֹ שנה הקרו ּ ספים ב ֹ י חיים נו ֵ על ּ ט ב ֹ קלו ִ החווה, וכדי ל י צרכים ֵ על ּ הם תמיד ב ּ ינו ֵ י החיים שמגיעים אל ֵ על ּ ב להעניק להם את ּ יטב יכולתנו ֵ מ ּ ים כ ִׂ ש ֹ עו ּ חדים, ואנחנו ּ מיו קים ּ זקו ּ ך אנחנו ּ תר שאפשר. לשם כ ֹ יו ּ בים ב ֹ החיים הטו חדים לבעלי חיים ּ ם ניקוזים מיו ִ בנים חדשים ע ִ למ ת גלגלים מותאמים ֹ יסאו ּ יהם, כ ֵ לטים על צרכ ֹ א שו ֹ של י לחץ, ֵ צע ּ זרנים נגד פ ִ כלבים, הנגשה, מ ִ אישית ל ם, ּ ת חימו ֹ רו ֹ ת, רתמות, פיזיותרפיה, מנו ֹ חדו ּ ת מיו ֹ עו ּ רצו ל ּ י כ ֵ יהם, אחר ֵ לוותר על ּ ר לנו ּ ד. אסו ֹ הידרותרפיה, מזון ועו ת שנייה... ּ זדמנו ִ , מגיעה להם ה ּ הם עברו ֶׁ מה ש כל להמשיך להציל ולתת להם את החיים ּ רק יחד נו ר. ֹ כל דרך - תעזו ּ מה, ב ּ ל תרו ּ תר. כ ֹ יו ּ בים ב ֹ הטו יין - ּ ר לקמפ ּ קישו https://giveback.co.il/project/70452 ראת קבע ֹ לי קשר לחווה, דרך הו ּ ם ב ֹ תרו ִ ה ל ֶ צ ֹ למי שרו ּ ינו ֵ תקשר אל ִ ל לה ֹ עמית יכו ּ מה חד-פ ּ תרו ֹ חודשית, או 054-331-1243ּ https://www.kerenorfarm.com/donate ", תחת לשונית ר ֹ ״קרן או : חוות ּ נס לאתר שלנו ּ יכ ִ לה ֹ או ת. ֹ ל הדרכים האפשריו ּ ת, שם יש את כ ֹ מו ּ תרו צים ֹ , וילדים שרו 18 תנדבים מעל גיל ִ לים מ ּ תקב ִ חווה מ ּ ב צטרף לחוגי הילדים. ִ לים לה ֹ יכו יעלי נויזי ליאור אלי ולוקי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=