ילדי טבע הדברים - גיליון 326 - יוני 2022

סיכמנו על חלוקת שטחים שווה והוגנת , לא? ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו נור פיית הפרחים התחרות שבין הג'ירפות חי-דשות סאפרי לומדים, לומדים, לומדים מגלה את הקוצים ועצי השיטה על גירית, בז מצוי וגורילות עד מתי? 2022 יוני | 326 גיליון איך הכדור מסתובב לו? חורף? קיץ? אור יום? לילה?

ילדי טבע הדברים | 2 י העוֹלם ֵ זדהם, וּמנהיג ִ תחמם וּלה ִ העוֹלם ממשיך לה עסוּקים בּדברים אחרים, "חשוּבים" יוֹתר, כּמוֹ למשל תחממוּת. הרי כּכול ִ הה ֵ ויח מ ִ יך להרו ֵ לחמוֹת, וּבעיקר א ִ מ ה שרוֹצים להציל את כּדוּר ֶ יהם הלחץ של אל ֵ שגוֹבר על הארץ, לשנוֹת דברים, כּך עוֹלוֹת טוֹבוֹת ההנאה (כּספים) הדברים ֵ י ההוֹן - שעשׂוּ את הונם מ ֵ בּעל ִ הם מקבּלים מ ֶ שׁ המזהמים, כּמוֹ למשל החברוֹת המפיקוֹת נפט. חברות י שלֹא יפתחוּ ֵ אלה מוּכנוֹת לשלם להם סכומי עתק כּד אנרגיה חלוּפית, כּמוֹ אנרגיה סולארית, אוֹ חשמל המוּפק בּאמצעוּת שבשבות רוּח. י המחיה של בּעלי ֵ תחממוּת כּדוּר הארץ משנה את תנא ִ ה קרים נוֹצרת ִ חיים שוֹנים בּעוֹלם, וכתוֹצאה מכך בּהרבּה מ מקוֹמוֹת שבהם ִ מקוֹם החיות הרגיל שלהם ל ִ נדידה מ ויר מתאימים להם יוֹתר. כּך, שמענוּ בּימים ִ תנאי מזג האו האחרוֹנים שחוֹקרים בּים התיכוֹן שלנוּ צוֹפים בּתקוּפוֹת הם חיים כּאן, כּמוֹ ֶ י חיים שלֹא ידענוּ שׁ ֵ האחרוֹנוֹת בּבעל לווייתנים, להקוֹת גדוֹלוֹת של דולפינים, כּרישים, להקוֹת ענקיוֹת של דגים שלֹא היוּ כּאן קוֹדם, ואפילוּ כּלבי ים. הם עברוּ לכאן כּיוון שהמקוֹמוֹת שבהם הם חיוּ קוֹדם תקררוּ, וכך הים התיכוֹן, שלֹא ִ תחממוּ – אוֹ ה ִ זדהמוּ, ה ִ ה היוֹת עבורם למקוֹם ִ יהם עד עכשיו, הפך ל ֵ היה מועדף על שכּיף לחיוֹת בּוֹ. ין דבר רע בּלי טוֹב, ֵ אז כּמוֹ שאוֹמרים האוֹפּטימיים – א העוֹלם... ֵ לפחות לחלק מ שלכם אוּדי

תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2022 יוני | 326 גליון סיון - תמוז תשפ״ב תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד רונה רן :צילום להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: מנוי דיגיטלי חודשי ש"ח 25 כולל סרטי וידאו: 32 38 י השיטה ֵ התחרוּת שבּין הג'ירפות ועצ רן אודיכתב: בהתחלה לא היה לג'ירפות צוואר כל כך ארוך, ועצי השיטה לא היו כל כך גבוהים, וגם היו להם קוצים קטנים. אבל אז החלה התחרות... 20 חי-דשות הספארי - גוּר גירית הורוביץ שגיתכתבה: פגיעה ִ ם חשד ל ִ גיעו החוֹדש גוּר גירית קטן מאוֹד ע ִ ית החוֹלים ה ֵ לב בּרגל, ונקבת בז מצוי עם פגיעה בכנף. שניהם מחלימים ומתכוננים לחזור לטבע. וגם, הגורילות מצאו משחק חדש. לומדים, לומדים, לומדים - עד מתי? אודי רןכתב: למה סוגים שונים של בעלי חיים, כמו בני האדם, למשל, צריכים ללמוד כל חייהם, בעוד סוגים אחרים נולדים כשהם יודעים כבר את כל מה שהם צריכים לדעת כדי להתקיים - כמו למשל אפרוחי התרנגולת או פרפרים. 14 נור - פיית הצמחים ד"ר רחלי עינב כתבה: נור, שהיא כבר פיית צמחים מתמחה, הכירה החודש חלק חדש בצמחים – את הקוצים. "הקוצים האלה ממש מעצבנים" קיטרה נור, "מה הם חושבים לעצמם, למה לדקור?" אבל אז היא הבינה... 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס מה עוד? סתוֹבב לוֹ? ִ יך הכּדוּר מ ֵ א עינב ברזני כתב: חשבתם פּעם על תנוּעת כּדוּר הארץ סביב עצמוֹ? סביב השמש? ם בּכל מקוֹם בּעוֹלם בּרוּר ִ י האדם? הא ֵ ה משפּיע עלינוּ בּנ ֶ כּיצד ז ילוֹת קוֹטב? מהי שמש ֵ ים היוֹם וּמתחיל הלילה? מהם ל ֵ סתי ִ מתי מ חצוֹת? הכינוּ את הגלוֹבּוּס שלכם, ונצא יחד לסיבוּב בּין הקטבים. 4 טבע הספרים וטרינר טבע המילים פוסטר 22 24 26 27

?ֹ ר הארץ סביב עצמו ּ דו ּ עת כ ּ עם על תנו ּ חשבתם פ י האדם? ֵ נ ּ ב ּ יע עלינו ּ ה משפ ֶ יצד ז ּ סביב השמש? כ בב ֹ סתו ִ ר הארץ המ ּ שך, וכדו ֹ ר וחו ֹ או ּ יים ב ּ תלו ּ חיינו ם ִ ת השנה. הא ֹ נו ֹ י משפיע גם על עו ּ סביב צירו הנטו מתחיל ּ ם ו ֹ ים היו ֵ סתי ִ ר מתי מ ּ רו ּ לם ב ֹ עו ּ ם ב ֹ כל מקו ּ ב ּ ת? הכינו ֹ טב ומהי שמש חצו ֹ ת קו ֹ ילו ֵ הלילה? מהם ל ין הקטבים. ּ ב ב ּ ס שלכם, נצא יחד לסיבו ּ ו ּ ב ֹ את הגלו תב, טייל, ומהנדס אווירונאוטיקה ּ ינב ברזני: צלם, כ ֵ ע ה ֶ רי מסע סביב העולם, ומנח ּ ו ּ ה על סיפ ֶ וחלל, המרצ עלי חיים ּ ת טבע, ב ֹ פעו ֹ ת, תו ֹ א קיימו ֵׂ ש ֹ נו ּ חוגי ילדים ב ר הארץ. ּ דו ּ ת ושמירה על כ ֹ שו ּ שבע היב ּ ב ילדי טבע הדברים | 4 אֵיך הכּדוּר מִסתוֹבב לוֹ ? קו המשווה בקניה

ראוֹת כּמה דברים ִ אשוֹן על הגלוֹבּוּס, אפשר ל ִ בּמבּט ר מעניינים. ראשית, ניתן להבחין בּקלוּת בעם הכּחוֹל של הימים והאוֹקיינוֹסים. ִ בּצ שטח הפּנים ִ שני שלישים מ ִ יוֹתר מ ם, ִ של כּדוּר הארץ מכוסה מי ופחוֹת משליש הוא יבּשה. דבר ראוֹת מייד, ִ נוֹסף שניתן ל הגלוֹבּוּס מוּתקן על ֶ הוא שׁ ציר עקום. זוֹ לֹא טעוּת, ציר הסיבוּב של כּדוּר מצא ִ הארץ סביב עצמוֹ נ 23.5 וית הטיה של ִ בּזו מעלוֹת. בּחלק התחתוֹן של מצא הקוֹטב הדרוֹמי, ִ הציר נ ובחלקוֹ העליוֹן הקוֹטב הצפוֹני. בּמרכּז הכּדוּר עובר קו הסוֹבב קרא קו המשווה. ִ סביב הגלוֹבּוּס, שנ הוּא מקיף את כּדוּר הארץ, וּמחלק אותו בּאוֹפן שווה לחלק דרוֹמי ולחלק ר מדינוֹת, ֶ צפוֹני. קו המשווה עוֹבר דרך עשׂ קראוֹת על שמוֹ (למשל המדינה ִ חלקן אף נ אקוודוֹר שבּיבּשת אמריקה הדרוֹמית). אפשר גם לזהוֹת את כּל היבּשוֹת. יובל ה ֶ קצ ִ ועוֹמר שלוֹמדים אצלי בּחוּג "ל ינב ברזני" נתבקשו לספור ֵ ם ע ִ העוֹלם ע שכּחוּ ִ שבע יבּשוֹת. נסוּ גם אתם, ואל ת קראת ִ את היבּשת הדרוֹמית בּיוֹתר שנ י להבין טוֹב ֵ אנטארקטיקה. כּד יותר את אוֹפן סיבוּב כּדוּר הארץ וּנטייתו, ערכנוּ ניסויים מדעיים י גלובוסים ֵ והדגמנו זאת על יד ונוּרה המייצגת את השמש. 5 | ילדי טבע הדברים קו המשווה באוגנדה בחצי הכדור הצפוני בחצי הכדור הדרומי עמידת ידיים משני צידי קו המשווה קו המשווה צבע כחול - ימים ואוקיינוסים ץראה רודכ תא ףיקמה ,הוושמה וק ימורדה בטוקה ציר הסיבוב בזווית הטיה של מעלות 23.5 ינופצה בטוקה

ויהי אוֹר סתוֹבב סביב עצמוֹ על צירו ִ גם כּדוּר הארץ, כּמוֹ הגלוֹבּוּס, מ למעלה, מאזוֹר הקוֹטב הצפוֹני, ִ תבּוֹנן בּכדוּר מ ִ ם נ ִ הנטוּי. א זרחה, נגד כּיוון השעוֹן. כּדוּר הארץ ִ סתוֹבב מ ִ ראה כּי הוּא מ ִ נ שעוֹת. 24 משלים סיבוּב סביב עצמוֹ בכל יממה, כּלוֹמר ה חשוּך, הן לֹא יקבּלוּ ֶ הי ִ בּמהלך הסיבוּב, בּיבשוֹת מסוימות י ים, ִ ה גבוֹהה בּשמי ֶ הי ִ י שמש, ואילוּ בּאחרוֹת השמש ת ֵ קרנ 31- מצאים כ ִ שמע הגיוֹני, אנחנוּ נ ִ ה מוכר ונ ֶ ה אוֹר. לנוּ ז ֶ הי ִ וי מעלות צפוֹנית לקו המשווה (קו המשווה הוּא קו הרוֹחב אפס מעלוֹת), וּבכל יוֹם השמש זוֹרחת בּבּוֹקר ושוֹקעת לעת י הכּדוּר שלנוּ. ֵ ערב. אך לֹא כּך הדבר בּכל מקוֹם על פּנ ה כּי אוֹרך היוֹם ֶ כּכל שנעמוֹד קרוֹבים לקו המשווה, נגל 12- תחלקים בּאוֹפן שווה. אורכּוֹ של היוֹם כ ִ ואוֹרך הלילה מ שעוֹת, וזה גם אורכּוֹ של הלילה. גם זמן הזריחה וּזמן השקיעה בּבוֹקר, וּלאחר 6:00 די קבוּעים. הזריחה מתרחשת בסביבות ה נשמר ֶ (שש בּערב) - השקיעה. ז 18:00 שעוֹת, בשעה 12 קבוּע בּמהלך כּל השנה. צירו הנטוּי של כּדוּר הארץ גוֹרם ינם ֵ ילוֹת א ֵ קו המשווה הימים והל ִ תרחקים מ ִ כּאשר מ ֶ לכך שׁ תחלקים בּאוֹפן שווה. למשל אצלנוּ, בּחצי הכּדוּר הצפוֹני, ִ מ 21- היוֹם הקצר בּשנה המסמן את תחילת החוֹרף חל ב ראל כעשר שעוֹת, ומשך הלילה ְ שׂ ִ בּדצמבּר. משך היוֹם בּי שעוֹת. ואילוּ בּיוֹם הארוֹך בּשנה המסמן את תחילת 14- כ - 19:50- ושוֹקעת ב 5:35- בּיוני, השמש זוֹרחת ב 21- ץ, ב ִ הקי שעוֹת. וּמה יקרה 9:45 שעוֹת וּמשך הלילה 14:15 משך היוֹם קו המשווה לצפוֹן אוֹ לדרוֹם? ִ תרחק עוֹד מ ִ ם נ ִ א ילדי טבע הדברים | 6

החוג הארקטי בפינלנד על קוִוים וחוּגים געתי לשלט שבּוֹ ִ ירוֹפּה, ה ֵ כּאשר טיילתי בּפינלנד, בּצפוֹן א הוּ קו הסוֹבב סביב ֶ מצא על החוּג הארקטי. ז ִ צוּין כּי אני נ מעלוֹת צפוֹן (מעל קו המשווה). 66.5- מצא ב ִ כּדוּר הארץ, שנ ה, הוּא שבּיוֹם הארוֹך בּשנה אוֹרך ֶ הייחוּד של קו הרוֹחב הז 21- שעוֹת, כּאוֹרך היממה. כּלוֹמר ב 24 היוֹם שם הוּא בּדיוּק את, ֹ בּחוֹדש יוני השמש לֹא שוֹקעת בּמשך כּל היממה. לעוּמת ז ה, בּמשך היוֹם יש אפס שעוֹת ֶ בּיוֹם הקצר בּשנה, על הקו הז שארת תחת האוֹפק. בּחצי ִ אוֹר, השמש לֹא זוֹרחת כּלל אלא נ קרא החוּג האנטארקטי ִ ה, שנ ֶ הכּדוּר הדרוֹמי קיים חוּג דוֹמ (כּפי שיבּשת אנטארקטיקה בּדרוֹם היא ההפך – ה"אנטי" קרא ארקטיקה בּצפוֹן). כּאשר בּיקרתי בּחצי ִ של האזוֹר הנ האי האנטארקטי (הבּוֹלט כּשפּיץ מיבּשת אנטארקטיקה), מעלוֹת דרוֹם. 66.5- מצא ב ִ געתי לחוּג האנטארקטי, שנ ִ ה קבּע על פּי משך היוֹם הארוֹך והקצר בּשנה. רק ִ גם מיקומו נ הם הפוּכים, כּלוֹמר היוֹם הארוֹך בּשנה בּחצי הכּדוּר הדרוֹמי ֶ שׁ בחוֹדש דצמבּר, בּדיוּק אז בּחצי הכּדוּר הצפוֹני 21- תרחש ב ִ מ 21- י חברים יעמדוּ ב ֵ תרחש היוֹם הקצר בּשנה. אם שנ ִ מ וים ישׂוֹחחוּ ויחליפוּ חוויוֹת בּטלפוֹן, ִ י הקו ֵ בּדצמבּר על שנ שעוֹת אוֹר ואצל 24 ה כּי אצלוֹ יש בּדיוּק ֶ אחד מהם יגל שעוֹת חוֹשך. 24 האחר מעלוֹת) את 90( קו הרוֹחב בּקטבים ִ ם נחסיר מ ִ הידעתם? א מעלוֹת), נקבּל את מיקוּם 23.5( וית נטיית ציר כּדוּר הארץ ִ זו מעלוֹת. 66.5 החוּגים הארקטי והאנטארקטי חצי האי האנטארקטי זהירות דובי קוטב 7 | ילדי טבע הדברים

קיץ ליוני) 21( סתיו לספטמבר) 23( חורף לדצמבר) 21( אביב למרץ) 20( השמש ירח כדור הארץ עוֹנוֹת השנה סתוֹבב) סביב השמש בּמשך ִ כּדוּר הארץ חג (מ ימים (שנה שלמה). בּמהלך השנה אצלנוּ 365 תחלפוֹת ארבּע עוֹנוֹת - חוֹרף, ִ ראל מ ְ שׂ ִ בּי י ֵ ץ, סתיו. הדבר תלוּי בּפגיעת קרנ ִ אביב, קי י כּדוּר הארץ, בּעת סיבּוּבוֹ סביב ֵ השמש על פּנ השמש. בכל רבע סיבוּב (שלוֹשה חודשים) תחלפת עוֹנה. אך על קו המשווה, העוֹנוֹת ִ מ שתנוֹת, שם שׂוֹרר אקלים משווני ִ לֹא ממש מ ין בטמפרטורות גבוֹהוֹת ודי ֵ תאפי ִ (טרוֹפּי) המ קבועות כּל השנה. כּכל שנצפּין (ננוּע צפוֹנה) קו המשווה, ונצא ִ אוֹ נדרים (ננוּע דרוֹמה) מ הרצוּעה הטרופית, נחוּש טוֹב יוֹתר בּהבדלים ֵ מ ם נצפּין מעבר ִ שבּין עוֹנוֹת השנה. וּמה יקרה א לחוּג הארקטי, אוֹ נמשיך דרוֹמה מעבר לחוּג האנטארקטי, לכיוון הקטבים? ארבע עונות השנה בחצי הכדור הצפוני ילדי טבע הדברים | 8

על גדי וסרטן י חוּגים, קרוֹבים יוֹתר לקו ֵ מצאוּ עוֹד שנ ִ יטב ת ֵ ם תחפּשׂוּ ה ִ א מצאים ִ י חוּגים הנ ֵ המשווה - חוּג הגדי וחוּג הסרטן. אלוּ שנ מצאת ִ יהם נ ֵ מעלוֹת. וּמה מייחד אוֹתם? בּינ 23.5 בּקווי הרוֹחב רצוּעת אקלים משוונית (טרופית). אתם כּבר מבינים מדוּע, שני צידיו. חוּג ִ הם קרוֹבים יחסית לקו המשווה, מ ֶ כּיוון שׁ מצא מצפון לקו המשווה, הוּא הקו הצפוֹני בּיוֹתר ִ הסרטן הנ י שמש ניצבוֹת ֵ לרוחבּוֹ של כּדוּר הארץ, שאליו מגיעוֹת קרנ דרוֹם לקו המשווה, ִ מצא מ ִ לקרקע. לעומת זאת, חוּג הגדי, הנ י שמש ניצבוֹת ֵ הוא הקו הדרוֹמי בּיוֹתר שאליו מגיעות קרנ ה בצוהרי היוֹם הארוֹך בּשנה. ֶ ה קוֹר ֶ לקרקע. ז שנה. מקוֹר שמם 2,000- י יוֹתר מ ֵ פנ ִ ה קבעוּ ל ֶ את החוּגים האל ידע ֵ האסטרוֹלוֹגיה (מזל גדי וּמזל סרטן). המ ֵ של החוּגים מגיע מ על חוּג הסרטן עזר לאסטרונום היווני ארטוסתנס לחשב את את בּאמצעוּת מדידת אוֹרך ֹ ה ז ָ היקפו של כּדוּר הארץ. הוּא עשׂ ם, בּדיוּק ִ צרי ִ צל של עמוּד בּעיר מגוּריו אלכסנדריה אשר בּמ בּשעת צוֹהריים, בּיוֹם הארוֹך בּשנה. לפי אוֹרך צל העמוּד הוּא וית השמש בּיחס לעיר אלכסנדריה, וּבאמצעוּת ִ חישב את זו המרחק שבּין הערים אלכסנדריה ואסואן חישב את היקפו של מצאת על חוּג ִ ם נ ִ צרי ִ העיר אסואן שבּמ ֶ כּדוּר הארץ. הוּא ידע שׁ הסרטן, שם בצוהרי היוֹם הארוֹך בּשנה השמש עוֹמדת בּדיוּק ה. ֶ אשוֹ של הצוֹפ ֹ מעל ר אסואן במצרים, בחוג הסרטן אלכסנדריה במצרים עיר מגוריו של ארטוסתנס חוג הסרטן החוג הארקטי החוג האנטארקטי קו המשווה חוג הגדי 9 | ילדי טבע הדברים

שמש חצוֹת ולֵילוֹת קוֹטב מקוֹמוֹת ִ ץ ונצפּין מעבר לחוּג הארקטי, נגיע ל ִ ם נמשיך בּקי ִ א שעוֹת. התוֹפעה זכתה לשם 24- שבּהם השמש זוֹרחת יוֹתר מ שעוֹת. 24- תארכים מעבר ל ִ "שמש חצוֹת". שם הימים מ מצא ִ יצי של שבוּעיים בארכיפלג סבאלברד (הנ ֵ בּמהלך בּיקוּר ק בּאמצע הדרך בּין נוֹרבגיה לקוֹטב הצפוֹני), שבּוֹ חיים גם דוּבּי קוֹטב, השמש לֹא שקעה כּלל. ילדים החיים בסבאלברד בּאפּריל (סביב חג הפּסח 20 סיפּרוּ לי כּי השמש זוֹרחת בּבוֹקר י סיוּם החוֹפש הגדוֹל, ֵ פנ ִ שקוֹע שבוּע ל ִ זכּרת" ל ִ אצלנוּ), אך "נ השמש ֶ בּאוֹגוּסט. עד אז, הם הוֹלכים לישוֹן בּכל לילה כּשׁ 23- ב ה בּחוֹרף לדעתכם? בּעת בּיקוּר חורפּי בּמהלך ֶ זוֹרחת. וּמה קוֹר חוֹדש ינוּאר, בּעיר דרוֹמית יוֹתר, טרומסה אשר בּנוֹרבגיה, ילוֹת ֵ קראת "ל ִ תרחשת תוֹפעה הפוּכה הנ ִ גיליתי כּי בּחוֹרף מ ינה ֵ בּינוּאר, השמש א 15- בּנוֹבמבּר ל 27 קוֹטב". בטרומסה, בּין ית הספר, הם ֵ התלמידים משכּימים בּבוֹקר לב ֶ זוֹרחת כּלל. כּשׁ ית הספר ֵ כה, אוֹכלים ארוּחת בּוֹקר ויוֹצאים לב ֵ תעוֹררים בּחשׁ ִ מ חקים בּהפסקה ַ ם פּנסים, כּאשר חשוּך בּחוּץ. הם גם משׂ ִ ע כה מוחלטת. בּחצי ֵ ויוֹצאים לחוּגים אחר הצוֹהריים בּחשׁ הכּדוּר הצפוֹני, בּארצוֹת צפוֹניוֹת כּמוֹ קנדה, פינלנד, נוֹרבגיה, ילוֹת ֵ שוודיה ורוּסיה, יישוּבים רבּים חוֹוים שמש חצוֹת ול ם נמשיך עד לקטבים עצמם (קוֹטב צפוֹני וקוֹטב ִ קוֹטב. א ינה שוֹקעת בּמשך שישה חודשים ֵ ה כּי השמש א ֶ דרוֹמי), נגל ינה זוֹרחת בּמשך שישה חודשים בּחוֹרף. ֵ ץ, וא ִ בּקי שמש חצות בסבאלברד לילות קוטב בטרומסה לילות קוטב בטרומסה ילדי טבע הדברים | 10

אֵיזֶה יוֹם מגיע אחרֵי יום חמישי? תבּוֹננוּ בּקווי הרשת המשורטטים על הגלוֹבּוּס, תגלוּ כּי ִ ם ת ִ א החליטה 1884 ישנם גם קווי אוֹרך, לֹא רק קווי רוֹחב. בּשנת צפּה הכּוֹכבים גריניץ', ִ ועדה כּי קו האוֹרך העוֹבר דרך מ .0 ה קו האוֹרך ֶ הי ִ זרחית ללוֹנדוֹן (בּירת אנגליה), י ִ מצא מ ִ הנ זרחי ִ קו גריניץ' מחלק את כּדור הארץ לשני חלקים: חלקו המ צידוֹ השני של כּדוּר הארץ הוּא ִ וחלקוֹ המערבי. הקו המצוּי מ קרא קו התאריך. חפּשׂוּ את ִ מעלוֹת, והוא נ 180 קו האוֹרך י הצדדים שלו יש ֵ שנ ִ הוּ קו אשר מ ֶ קו התאריך על הגלוֹבּוּס. ז ה את קו התאריך נעבוֹר לאזוֹר ֶ ם נחצ ִ ה. כּלוֹמר, א ֶ תאריך שוֹנ שבּוֹ קיים תאריך אחר (מאוּחר אוֹ מוּקדם בּיממה שלמה - ה ֶ הי ִ קו התאריך, השעה ת ִ ם נעבוֹר מערבה מ ִ שעוֹת). א 24 זרחה השעה ִ ם נעבוֹר מ ִ קו גריניץ'. א ִ שעוֹת מ 12- מוּקדמת ב שעוֹת בּיחס לקו גריניץ'. בסך הכול יש 12- ה מאוּחרת ב ֶ הי ִ ת יטב לאוֹרך ֵ תבּוֹננוּ ה ִ ם ת ִ י הקו. א ֵ שעוֹת הפּרש בּין שני ציד 24 ינוֹ מחלק איים. ֵ הקו תבחינוּ כּי הוּא עוֹבר בּאוֹקיינוֹס השקט וא וי האוֹרך האחרים. הסיבּה ֵ ינוֹ ישר כּמוֹ קו ֵ ראוּ גם כּי הקו א ִ ת ה ֶ יז ֵ בחוֹר בּא ִ היוּ צריכוֹת ל ֶ לכך היא שישנן קבוּצוֹת איים שׁ ה התאריך ֶ הי ִ זרח אוֹ ממערב, וּמה י ִ מ ִ היוֹת, מ ִ צד של הקו ל קבּע, ִ הוּא נ ֶ מערב לקו כּשׁ ִ י סמואה היוּ מ ֵ בּכל אי. למשל, אי זרחי של הקו. ִ , עברוּ לצידוֹ המ 1892 וּמאוּחר יוֹתר, בּשנת י סמואה לחווֹת יוֹמיים בּרציפוּת את ֵ תוֹשב ִ ה דרש מ ֶ המעבר הז החליטוּ בסמואה לחזוֹר 2011 בּיוּלי. אך בּסוף שנת 4 התאריך לצידוֹ המערבי של קו התאריך, על כּן הם נאלצוּ לבטל את בּדצמבּר 31- ל 29- היה יוֹם שישי), ועברוּ מ ֶ בּדצמבּר (שׁ 30 גיע יוֹם שבּת). ִ (כּלוֹמר, לאחר יוֹם חמישי ה איי סמואה PX צילום: Eduard צילום: FREEPIK צילום: קו גריניץ' קו גריניץ' 11 | ילדי טבע הדברים

- עוֹנוֹת השנה - 1 בב סביבה ֹ סתו ִ א מ ּ השמש. הו ֵ ן ק"מ מ ֹ מיליו 150- חק כ ּ ר הארץ מרו ּ דו ּ כ נה. ֹ עו ּ תחלפת אצלנו ִ שה חודשים מ ֹ טי, ובכל שלו ּ ל אליפ ּ מסלו ּ ב ר המייצג את ּ דו ּ מד ליד הכ ֹ יובל עו ני. ֹ ר הצפו ּ דו ּ חצי הכ ּ רף ב ֹ תחילת החו ל מייצג את ֹ חו ּ ם הציר הכ ִ ס ע ּ ו ּ ב ֹ הגלו ר ּ כדו ּ חזת ב ֹ מר או ֹ תחילת האביב. עו ר ּ דו ּ ץ, והכ ִ המייצג את תחילת הקי ּ הרביעי מייצג את תחילת האביב (אלו חצי ּ ני, ב ֹ ר הצפו ּ דו ּ חצי הכ ּ ת ב ֹ נו ֹ הן העו ת). ֹ כו ּ ת הפו ֹ נו ֹ מי העו ֹ ר הדרו ּ דו ּ הכ 1 - מפנֶה חוֹרף וּמפנֶה קיִץ - 2 ר הארץ. ציר ּ דו ּ י כ ֵ נ ּ רה מייצגת את השמש המאירה על פ ּ הנו מר ֹ מר, עו ֹ לו ּ ני. כ ֹ ר הצפו ּ דו ּ חצי הכ ּ י, ב ּ ה חורפ ֶ פנ ִ מ ּ ר ב ּ דו ּ הכ י ּ אים כ ֹ ה, ורו ּ פ ֹ ירו ֵ שת א ּ ני של יב ֹ יעה על חלקה הצפו ּ מצב ני, אף ֹ טב הצפו ֹ ררת חשכה עד לקו ֹ ו ׂ ג הארקטי ש ּ נית לחו ֹ צפו יע ּ ר הארץ. יובל לעומת זאת מצב ּ דו ּ אר של כ ּ הצד המו ּ הו ֶ שז י ּ אים כ ֹ ץ, ורו ִ ה קי ֶ פנ ִ מ ּ הו ֶ ר הארץ, שם ז ּ דו ּ מי של כ ֹ הדרו ּ על חלקו מי. ֹ טב הדרו ֹ ם עד לקו ֹ דרו ּ ת ב ֹ י השמש מאירו ֵ קרנ ץ של חצי ִ ה קי ֶ פנ ִ מ ּ ר הארץ, יצרנו ּ דו ּ את ציר כ ּ אשר הפכנו ּ כ ל ּ י כ ּ ה כ ֶ מרא ּ ני ו ֹ טב הצפו ֹ יעה על הקו ּ מר מצב ֹ ני. עו ֹ ר הצפו ּ דו ּ הכ ץ. ִ ה קי ֶ פנ ִ מ ּ אר ב ּ ר הארץ מו ּ דו ּ ני של כ ֹ הצפו ֹ חלקו ילדי טבע הדברים | 12 ניסויים מדעיים השתתפו בניסויים, ילדי החוג לקצה העולם עם עינב ברזני. עומר ויובל רוטמן. 2

- פּגיעת קרנֵי השמש - 3 ה ֶ פנ ִ מ ּ ס ב ּ ו ּ ב ֹ את הגלו ּ י הארץ, העמדנו ֵ נ ּ י השמש על פ ֵ גיעת קרנ ּ יע על מקום פ ּ ר הארץ משפ ּ דו ּ י של כ ּ יצד צירו הנטו ּ ן כ ֹ בחו ִ י ל ֵ ד ּ כ אים שקרן ֹ ראל, ורו ְׂ ש ִ ייזר את י ֵ ת קרן ל ּ אמצעו ּ מר מסמנת ב ֹ ייזר. עו ֵ ם סמן ל ִ בה ע ּ חצו ּ צבנו ִ ה ֹ לו ּ ני), ומו ֹ ר הצפו ּ דו ּ י (של חצי הכ ּ חורפ את ּ מקום, אך שינינו ֹ תו ֹ או ּ ס ב ּ ו ּ ב ֹ בה והגלו ּ ייזר, החצו ֵ את סמן הל ּ שארנו ִ ראל. ה ְׂ ש ִ על י ּ קנו ּ דב ִ ה ֶׁ קה ש ּ ז המדב ּ מרכ ּ געת ב ֹ ו ּ ייזר פ ֵ הל ייזר ֵ ם קרן הל ִ יע ע ּ בל מצב ֹ עת יו ּ ל השמש). כ ּ ם (מו ֹ ר יו ֹ לת או ּ ב מקב ּ ראל שו ְׂ ש ִ אשר י ּ ני, כ ֹ ר הצפו ּ דו ּ חצי הכ ּ ץ ב ִ ה קי ֶ מפנ ִ ס ל ּ ו ּ ב ֹ הגלו ראל. ְׂ ש ִ תר מי ֹ ה יו ֹ מקום גבו ּ געת ב ֹ ו ּ ייזר פ ֵ י קרן הל ּ ר כ ּ ירו ֵ ב ּ ת ב ֹ ראו ִ ס, וניתן ל ּ ו ּ ב ֹ ן הגלו ּ לכיוו - נקוּדת השוויוֹן - 4 ֹ ני או ֹ הצפו ֹ חלקו ּ סתיו (ב ֹ ן אביב או ֹ וויו ִ ׁ ר הארץ המייצג ימי ש ּ דו ּ ס כך שציר כ ּ ו ּ ב ֹ את הגלו ּ נחנו ִ ן, ה ֹ דת השוויו ּ י להדגים את נקו ֵ ד ּ כ שנה ּ ן מייצגת את הזמן ב ֹ דת השוויו ּ ר הארץ. נקו ּ דו ּ י כ ֵ נ ּ י השמש על פ ֵ גיעת קרנ ּ מר מראים את פ ֹ ר הארץ). יובל ועו ּ דו ּ מי של כ ֹ הדרו א רק על קו המשווה. ֹ שתווה ל ִ בלילה מ ּ ם ו ֹ יו ּ ת ב ֹ ר השעו ּ מידה שווה, ואז מספ ּ ני מוארים ב ֹ מי והחצי הצפו ֹ ר הארץ הדרו ּ דו ּ חצי כ ֹ ו ּ שב 4 13 | ילדי טבע הדברים מפנה חורף מפנה קיץ 3 קרן הלייזר פוגעת במיקום של ישראל קרן הלייזר פוגעת במיקום גבוה מישראל

ילדי טבע הדברים | 14 ד"ר רחלי עינב כתבה: נור פיית הצמחים היוֹת פיית צמחים. היא ִ נוּר רצתה ל בחנים שלֹא היוּ ִ עברה את חמשת המ היא רוֹצה ׁ ֶ קלים, ועכשיו היא החליטה ש למוֹד, וכמוּבן לעזוֹר לכל מי ִ להמשיך ל שזקוּק לתמיכה. והיא לֹא הייתה לבדה, לוֹטם ורע וּשאר פיוֹת היער סייעוּ לה.

15 | ילדי טבע הדברים לצמחים יש קוצים טרף היה יוֹם חם מאוֹד. נוּר התעופפה בּין הצמחים, וראתה שחלק מהם צמאים מאוֹד - העלים שלהם תקפּלוּ ונבלוּ. היא מילאה כד קטן ִ ה שקתה אוֹתם. ִ ם, וה ִ במי צמחים אחרים, שנשארוּ זקוּפים סתכּלוּ על נוּר בּמבּט קצת ִ ויציבים, ה פנקת ְ כּועס. הם כּעסו על כּך שהיא מ של העלים הרכּים. ה בּאוֹתוֹ יוֹם, ֶ נוּר ולוֹטם, שעבדו קשׁ שמחוּ להיפּגש בּצל אחד העצים. בּצל קריר ונעים. "הקוֹצים האלוּ ממש מעצבנים" קיטרה נוּר, "מה הם חוֹשבים דקוֹר?". ִ לעצמם? ולמה ל 1 חרחבינה מכחילה - .1 בחורף היא מפנקת את כולם בעלים ירוקים וטעימים, גם אנשים אוכלים אותם. אבל בקיץ, לקראת הפרחים והזרעים משתנה לגמרי, עלים וגבעולים כחולים, נוקשים ודוקרים.

ברק הסוס אוכל גדילן - .3 ואם מגד לא קוטף גדילנים, ברק שמח לקראתם ובשקט מאחורי הגב של זכריה, אוכל גדילן להנאתו... גדילן – עלים - .1 הגדילן הוא מלך הקוצים, יש לו עלים קוצניים בחורף וקוצים מסביב לפרחים והזרעים בקיץ. אבל הקוצים של החורף הרבה יותר עדינים. קוטפים עלי גדילן - .2 זכריה, בזהירות ועם סכין גדול, קוטף עלים של גדילן לכבשים שלו. לפי הפרצוף של מגד והשקית הריקה, הוא לא הולך לעזור לזכריה. ילדי טבע הדברים | 16 1 3 2 יהן ניסוּ ֵ לוֹטם חייכה, הגישה לנוּר צוּף מתוֹק, וּשת לחשוֹב יחד למה לצמחים יש קוֹצים. בּסוף השיחה תייחסוּ לקוֹצים בּהבנה. ִ יהן היוּ רגוּעוֹת יוֹתר וה ֵ שת גיעוּ: ִ ואלוּ המסקנוֹת שאליהן הן ה ה קשה ֶ הצמחים הקוֹץ הוּא בעצם על ֵ אצל חלק מ ה חשוּב ֶ העלים. ז ֵ ם מ ִ שמוֹנע אוֹ מקטין את איבּוּד המי בּעיקר בּאזוֹרים מדבריים וּבעוֹנוֹת שבּהן לֹא יוֹרד גשם. לכן בקיץ יש במדבר יוֹתר צמחים קוֹצניים. אצל רוֹב הצמחים תפקיד הקוֹצים הוּא להגן על עצמם י חיים רעבים. להם יש קוֹצים גם בּחוֹרף ֵ י בּעל ֵ פּנ ִ מ י שאז יש פּחוֹת ֵ פּנ ִ ץ, מ ִ ץ, אבל יוֹתר בּקי ִ וגם בּקי י החיים יוֹתר רעבים. לאכוֹל עלים ֵ צמחים, וּבעל ה לֹא נעים. ֶ בעוֹלים קוֹצניים ז ִ וג דבּר יש יוֹתר בּעלי חיים שיכוֹלים ִ לעומת זאת, בּמ לאכוֹל צמחים קוֹצניים, כמו למשל הגמל. "לכל צמח קוֹצני יש שיטה אחרת לפתח קוֹצים" תחתיו הן ישבוּ. ִ אמר רע, שכּל הזמן היה על העץ שמ

עוּזרר סיני - .7 הפּירוֹת האדוּמים של עוּזרר ימוּ ִ סיני מפתים מאוֹד, אבל שׂ ה ֶ לב - יש קוֹץ מפחיד. הקוֹץ הז בעוֹל קצר, אבל חד מאוֹד. ִ הוּא ג הפרח של הגדילן - .4 הפּרח של הגדילן קוֹצני בּמיוּחד. הוּא שוֹמר על הפּרחים ואחר כּך גם על הזרעים. גמלים אוֹהבים צמחים ירוּקים .5 הגמלים מוֹצאים צמח ירוֹק ֶ כּשׁ מחים. ְ דבּר, הם תמיד שׂ ִ בּמ מנוּ ולֹא ִ כּוּלם בּאים לאכוֹל מ אכפת להם מהקוֹצים. אטד – מלך הצמחים - .6 זכּר בּתנ"ך בּמשל יוֹתם. העצים ִ האטד נ י הפּרי, ֵ מצוֹא להם מלך. הם פנו לעצ ִ רצוּ ל תפּנוּ, ורק ִ אך אלה היוּ עסוּקים ולֹא ה האטד... וּמאז ועד היוֹם הוּא סמל לקוֹצים וגם לחוֹסר כּישרוֹן, לֹא בּטוּח שבּצדק. 17 | ילדי טבע הדברים 6 4 5 7

ילדי טבע הדברים | 18 1 3 2 "רד למטה" אמרה לוֹטם, "תקבּל צוּף, ותסבּיר תכּוונת". ִ למה ה העץ, והוּא שתה ֵ כנע את רע לרדת מ ִ הצוּף המתוֹק שׁ תחיל להסבּיר: ִ וגם ה הם חלק ֶ הם עלים שלמים, יש כּאלוּ שׁ ֶ "יש קוֹצים שׁ בעוֹלים אוֹ בּליטוֹת על ִ הם ג ֶ ה, ויש קוֹצים שׁ ֶ העל ֵ מ י צוּרוֹת של ֵ בעוֹלים. יש גם צמחים שיש להם שת ִ הג ים פוטוסינתזה, ִ עלים, בּחוֹרף עלים רכּים שעוֹשׂ ץ עלים קוֹצניים, שתפקידם בּעיקר להגן על ִ וּבקי הפּרחים והזרעים". י החיים ֵ וכלים בעל ֹ וי", אמרה נּור, "אז מה א ֹ א ולים לאכול ֹ ץ?" "חחח" צחק רע, "יש כאלּו שיכ ִ בקי וצניים, כמו הגמלים, למשל". רע גמר ֹ גם צמחים ק שאר הרבה זמן ִ ות ונעלם. הוא אף פעם לא נ ֹ לשת ודה... ֹ ום. למלך היער יש הרּבה עב ֹ ו מק ֹ ות ֹ בא ורד - .1 הוורד, שבטעות קוֹראים לוֹ שוֹשנה, הוּא צמח בּר בּארץ וגם צמח נוֹי אהוּב. מחי ִ צ ִ תפּתחוּ מ ִ י הנוֹי ה ֵ מח ִ המינים של צ הבּר, ולרוֹב יש להם כּמה קוֹמוֹת של מחי ִ יחוֹת מתוּקים. גם לצ ֵ י כּוֹתרת ור ֵ על י התרבּוּת, קוֹצים שהם ֵ מח ִ הבּר, וגם לצ בעוֹל. ִ בּליטוֹת על הג פּטל - .2 שתוֹת מיץ ִ הפּטל, וּמי לֹא אוֹהב ל שפּחה של הוורדים ִ פּטל? הוּא בּן מ שפּחת הוורדיים), ויש לוֹ פּירוֹת ִ (מ אדוּמים ושחוֹרים, וכמוּבן הרבּה מאוֹד קוֹצים. סירה קוֹצנית - .3 הסירה הקוֹצנית נפוֹצה מאוֹד בּחוֹרש הים תיכוֹני ובשוליו. יש לה בעוֹלים קוֹצניים אבל ִ מערכת של ג מנה ִ גמישים. בּעבר היוּ מכינים מ זרנים, אבל בּתנאי אחד: היה צוֹרך ִ מ לשים עליה בּרזנט, ולא - זרן היה לֹא רק קופצני אלא ִ המ גם מאוֹד דוֹקר.

קיסוֹסית קוֹצנית - .6 הקיסוֹסית הקוֹצנית היא סוּג של הפתעה. הגבעולים שלה קוֹצניים מאוֹד, אבל הפּירוֹת לֹא - הם מזמינים, אדוּמים ולֹא קוֹצניים. 19 | ילדי טבע הדברים 4 5 נוּר כתבה בּמחבּרת שלה את הדברים החשוּבים: בקיץ חם מאוד צריך להיזהר מצמחים עם קוצים לפעמים הקוצים הם עלים ולפעמים בליטות על הגבעול אני אוהבת לשתות צוף מתוק ☻ ☻ ☻ ☻ 6 - הכוריזיה .4 ,5 הכוריזיה היא עץ נוֹי בּארץ. יש לה ה ֶ גזע שמנמן וּמכוסה קוֹצים. עוֹשׂ היא ממש לֹא מעוּניינת ֶ רוֹשם שׁ שיטפּסוּ עליה, לֹא קוֹפים ולֹא ילדים... הקוֹצים הם בּליטוֹת של השכבה החיצוֹנית של הגזע.

ילדי טבע הדברים | 20 התחרוּת שבּין הג'ירפות י השיטה ֵ ועצ אודי רן כתב: FREEPIK צילום: 20 עוד סנטימטרים לא יזיקו לי נראה לי שאת זה כבר הפסדנו...

21 | ילדי טבע הדברים י השיטה ֵ בּהתחלה, לג'ירפות לֹא היה צוואר כּל כּך ארוֹך, ועצ לֹא היוּ כּל כּך גבוֹהים, וגם היוּ להם קוֹצים קטנים. אבל אז, ברוֹח מהג'ירפות, ומנגד ִ י ל ֵ גבּוֹה, כּד ִ י השיטה החלוּ ל ֵ עצ י להגיע לעלים ֵ הג'ירפות החלוּ לפתח צוואר ארוֹך יוֹתר כּד י השיטה ֵ פת האבוֹלוּציה – עצ ְ הרכּים יוֹתר שבּצמרוֹת (בּשׂ הגבוֹהים יוֹתר שרדוּ, וכך גם הג'ירפות בּעלות הצוואר הארוֹך י השיטה קוֹצים, ֵ י להגן על עצמם, פּיתחוּ עצ ֵ יוֹתר). בּמקבּיל, כּד פת ְ והג'ירפות פּיתחוּ לשוֹן ארוּכּה וגסה יוֹתר (ושוּב, בּשׂ ם הקוֹצים הארוּכּים יוֹתר שרדוּ, ִ י השיטה ע ֵ האבולציה – עצ וכך גם הג'ירפות בּעלות הלשוֹן הארוּכּה והמחוספסת יוֹתר). ם צמרוֹת ִ י שיטה ע ֵ וּמה שרוֹאים בּשטח היוֹם הוּא עצ גבוֹהוֹת מאוֹד וקוֹצים ארוּכּים, חזקים וחדים, וג'ירפות ם צוואר ארוֹך מאוֹד, לשוֹן ארוּכּה ומחוספסת. ִ ע יש לנו לשון ארוכה וגם מחוספסת Regina Hart :םוליצ טוב, נראה שכאן אכלנו אותה...צריכים לעבור לשטח אחר...

,צביקה שקדימאת: "המסע של רודי הסנאי" .32 הוצאה לאור עצמית, מספר עמודים: ניתן לרכוש את הספר מצביקה שקדי: www. rod y. o rg . i l 054-9832085 טל': טבע הספרים כולם אוהבים את רודי, סנאי צעיר ובהיר פרווה, הגר עם משפחתו ביער למרגלות ההר הגבוה. אבל... רודי מרגיש את עצמו שונה ולכן אינו אוהב את עצמו! רודי חושב מחשבות עצובות. יום אחד רודי הולך לאיבוד. את מי הוא יפגוש בדרך? האם יצליח לאהוב את עצמו? ובכלל איך נצליח לאהוב את עצמינו למרות שאנחנו מרגשים לא ממש טוב עם עצמנו? רודי לא טוב עם עצמו, ולא משנה עד כמה החברים מסביב אוהבים אותו ואומרים לו דברי טובים על עצמו, הוא ממש לא מרגיש ככה. הספר, אויר ביד בצבעי אקוורל על ידי המאיירת מיכל זינגר. אתם יכולים לקרוא אותו לבדכם, או עם ההורים, ואני מאמין שגם חלק מכם לא מרגיש ממש טוב עם עצמכם, וכשתקראו את הסיפור תבינו שגם אתם שווים יותר. ואתם ההורים, אם הילד או הילדה שלכם מרגישה לא טוב עם עצמה, הספר יוכל לעזור לכם להגיע אליהם, ולדבר איתם על ההרגשות הלא כל כך נעימותשלהם, הרגשותשברובן יחלפו אם תדברו איתם עליהם. הספר גם יצא בגרסת שמע ואמור להפוך להצגה לילדים עם שירים ומוזיקה. צביקה שקדי, הוא עובד סוציאלי שנה שגר בגליל, נשוי ואב לשניים, מזמין את כולם להכיר את רודי הסנאי ולצאת יחד איתו 20 ומטפל מעל למסע הפנימי, כי לדבריו, רודי נמצא בכולנו. המסע של רודי הסנאי " " ספר הילדים צביקה שקדי מאת:

ילדי טבע הדברים | 24 סיפורים וטרינריים שאלות לד"ר אפי וגשל www. vet4pet .org. i l איירה: מירב שדה-לביא שלום אפי וגשל, ם חצר, ויש לנוּ בּחצר בּרווזים וכמוּבן גם ִ ת ע ִ אני גר בּבי חתוּלים. רוֹב החתוּלים לֹא ממש מפריעים לברווזים, אבל תעסק אתם. יוֹם אחד אבּא ִ ה בּכל פּעם לה ֶ יש אחד שמנס האווז ראה את החתוּל ֶ שלי הביא הבּיתה אווז, וּברגע שׁ ספּיק ִ החתוּל ה ֶ י שׁ ֵ פנ ִ ם הבּרווזים, עוֹד ל ִ תעסק ע ִ ה לה ֶ מנס סתער עליו האווז, והחתוּל בּרח כּל ִ לעשׂוֹת בּכלל משהוּ, ה ה ֶ ה עוֹשׂ ֶ ה האווז ידע שדווקא החתוּל הז ֹ יפ ֵ עוֹד נפשו בּוֹ. מא בּעיוֹת? מי יוֹתר חזק, חתוּל אוֹ אווז? דביר גינסברג, צופית שלום ד״ר אפי, שליחוּת בּארצוֹת הבּרית, ִ ם הוֹריי מ ִ י חוֹדש ע ֵ פנ ִ חזרתי ל תנוּ את התוּכּי שלנוּ. בּארצוֹת הבּרית - הוּא דיבּר ִ והבאנוּ א הרגע שבּאנוּ לארץ הוּא ֵ שקש בּאנגלית. מ ִ אנגלית, כּלוֹמר ק ברית, וּמסרב להישמע להוֹראוֹת שלי ִ אוֹמר מילים רק בּע יך ֵ גענוּ הוּא ממש הגיב להן טוֹב. א ִ ה ֶ בּאנגלית, אפילוּ שעד שׁ ברית ולֹא אנגלית? ִ התוּכּי יוֹדע שבּארץ מדברים ע טליה אלוני, הוד השרון היי טליה, ה ֶ ין. התוּכּי מגיב למה שקוֹר ֵ אכן סיפּוּר משעשע וּמעני ם הוּא ִ בּסביבתוֹ, והוא ער לשינוּיים שמתרחשים בה. א ויזיה, הגיוֹני ִ ברית, גם ברדיוֹ ובטלו ִ שוֹמע סביבוֹ כּל הזמן ע ה עלייה, לֹא כּן? ָ ברית. הרי גם הוּא עשׂ ִ שאף הוא יקשקש בּע שלום דביר, האווזים משמשים בּמדינוֹת שוֹנוֹת כּכלבי שמירה ממש. ירוּף נפש על בּיתם. ֵ הם מאוֹד טריטוריאליים והם יגנוּ בּח נשוֹך בּעזרת מקוֹרוֹ העצמתי ִ האווז גם חזק מאוֹד. הוּא יכוֹל ל תקוֹף. ִ תגוֹנן וגם ל ִ ויכוֹל גם להכּוֹת בּכנף. יש לוֹ דרכים לה ה החתוּל שבּרח, כּי אווז השוֹמר על טריטוֹריה אכן ָ טוֹב עשׂ שפּחה שלוֹ, ִ ה בּברווזים את המ ֶ יכוֹל לסכן אותו. האווז רוֹא י טוֹרפים וּפוֹלשים. ֵ פּנ ִ שפּחתו מ ִ והוּא מגן על מ

שלום לד"ר אפי, ם דוֹב ִ שפּחה שלי (סתם כּי בּא לי): א ִ אני עוֹשה סקר בּמ ה יקרה ֶ ה בּוֹגר - מי ינצח? לֹא שז ֵ ילחם מוּל ארי ִ בּוֹגר י הדוֹב ינצח. אז בּגלל שאתה ֶ שפּחה שלי חשבוּ שׁ ִ פּעם. בּמ וטרינר אני שוֹאלת אוֹתך. נעה חדד, ראשון לציון היי נעה, ין אלוּ קיימוֹת רק בּסיפּוּרים וּבאגדוֹת. בּניגוּד ֵ לחמוֹת מע ִ מ י האדם, שכּמוֹ שאנחנוּ רוֹאים במקומותינו, מחרחרים ֵ בנ ִ ל ינם ֵ כּך וא ִ מנעים מ ִ י החיים לרוֹב נ ֵ לחמה, בּעל ִ ריב וּמ לחמים אלא על טריטוֹריה, מזוֹן אוֹ על חסדיה של נקבה. ִ נ ה לרוֹב לֹא עד מוות. הדובּים חיים בּיערוֹת, ואילו ֶ וגם ז ה ֵ הארי ֵ האריוֹת חיים בסוואנות פּתוּחות בּאפריקה (חוּץ מ כחד). ִ האסיאתי שכבר כּמעט נ תרחש שוֹאפים לאפס, ִ ה אמתי י ֶ הסיכּוּיים שקרב כּז ם זה היה ִ יפגשוּ בּכלל. וא ִ הם לא י ֶ הסיבּה הפּשוּטה שׁ ֵ מ ה ֶ י כּמה נהמות אזהרה כּל אחד היה בּוודאי פּוֹנ ֵ קורה, אחר י החיים הללוּ ֵ י בּעל ֵ מנע מקרב. אגב, שני מינ ִ לוֹ לדרכּוֹ ונ גדוֹלים מאוֹד וחזקים מאוֹד מאוֹד. 25 | ילדי טבע הדברים שלום הווטרינר אפי, ה ֶ אני יוֹדעת שבּסיפּוּרי ילדים מספּרים כּל הזמן על ז ה בּכלל ֶ שדובּים (בּמיוּחד הקטנים שבּהם) אוֹהבים דבש. ז ילו מקרים בּכלל דובּים בּטבע ֵ ה יוֹדעים? בּא ֹ יפ ֵ נכוֹן? מא ה לֹא רק בּסיפּוּרים? ֶ מוֹצאים דבש? ז אורטל ניב, באר יעקב היי אורטל, ה נכוֹן ואמתי. דובּים, וּבכּלל הרבּה מיני יוֹנקים, אוֹהבים ֶ ז הוּא חוֹמר האנרגיה ֶ ה הגלוּקוֹז, הסוּכּר, שׁ ֶ טעם מתוֹק. ז רדוֹף ִ הזמין והנחוּץ לגוּף, שאנחנוּ ממש מתוּכנתים ל הים אליו, ואפילוּ יש המתמכרים לטעם המתוֹק. ֵ אחריו, כּמ סוּס מוּכן לעשׂוֹת עבוּר קוביית סוּכּר קטנטוֹנת תעלוּלים אכלוּ ֹ י כּול, וככאלו הם גם י ֵ ותרגילים. הדובּים הם אוֹכל סתכּנים בּעקיצוֹת הדבוֹרים. ִ הם מ ֶ דבש מתוֹק, אפילוּ שׁ שפּחת ִ בּגן החיוֹת שבּוֹ אני עוֹבד, החי-כּיף, חיה בּעבר מ דובּים, ואכן היינוּ משלבים בּתזונה שלהם דבש. ה. ֶ ראוֹת עד כּמה הם אהבוּ את ז ִ ה היה מדהים ל ֶ ז

י מקוֹרם של כּל מילה ֵ ד"ר מוֹטי רוֹזן הוּא בּלשן. בּלשן הוּא אדם שבּוֹלש אחר י מקורם של שמוֹת וניבים. מוֹטי יציג ֵ וכל שם. בּין השאר בּוֹלש מוֹטי אחר שמעים מוּזרים, ויספּר את ִ ה שנ ֶ בפנינו שמוֹת מן הטבע, בּמיוּחד כּאל הסיפּוּר שמאחוֹרי השמוֹת והניבים. י ֵ שת ִ ה מ ֶ גיעה מהיוונית, מוּרכּבת למעשׂ ִ ה ֶ מילה שׁ – פוֹן ֶ ל ֶ ט י - קוֹל, צליל. המילה הוּרכּבה ִ מילים: טיל - רחוֹק, ו-פוֹנ ), אך לֹא נוֹעדה Sudre( על ידי המדען הצרפתי סוּדר 1834- ב ין את המכשיר המוכר לנוּ היוֹם, כּי הוּא עדיין לֹא הוּמצא. ֵ אז לצי 40 מוֹצא בּריטי, הדגים רק כּעבוֹר ִ קנדה מ ִ ל, ממציא מ ֶ ם בּ ָ ה ָ ר ְ גּ מציא, וגם פּרסם את המצאתוֹ ִ ה ֶ , את המכשיר שׁ 1874- שנה, ב פוֹן. המצאת הטלפוֹן ֶ ל ֶ קרוֹא למכשיר ט ִ ציע ל ִ ה 1876- בּרבּים. ב כלוּל מכשיר ִ ל עסק בּשׁ ֶ ם בּ ָ ה ָ ר ְ גּ ֶ שוּם ש ִ עלתה בּאקראי, מ שנה קוֹדם לכן. המצאת מכשיר 50 הוּמצא כּבר ֶ ף, שׁ ָ ר ְ ג ֶ ל ֶ הט הטלפוֹן התבססה על העברת קוֹלוֹ של האדם בּאמצעוּת זרם ל מקשר בּין המדבּר והשוֹמע. רוֹב הטלפוֹנים ִ חשמלי שזוֹרם בּתי ספּרים. ִ י חוּגה של מ ֵ אשוֹנים היוּ בּעל ִ הבּיתיים הר שתכלל בּמידה רבה, וכוּלנוּ ִ מאז המצאתוֹ של הטלפוֹן הוּא ה ה ולמיליארדי ֶ לווֹת למכשיר ז ִ עדים לטכנוֹלוֹגיוֹת החדישוֹת הנ שוּם ִ ים "חכמים" המציפים את המדינה, אוּלי מ ִ יּ ִ ר ָ לוּל ֶ טלפוֹנים ס ם כּוּלם, מעבר ִ תחבּר ע ִ י האדם: רצוֹן לה ֵ תכוּנה הטבוּעה בּבנ טוּס (מעמד; "יש לי ָ ט ְ לרצוֹן לחקוֹת טכנוֹלוֹגיוֹת וּלהפגין ס ..."), שבּינתיים התכרסם בּגלל ריבּוּי המכשירים. 12 אייפון דחו ִ ה נ ֶ ברי לטלפוֹן, אך אל ִ ו להציע שם ע ֹ ניסיוֹנוֹת שוֹנים נעש ה. כּך למשל, נדחתה ֶ שם עצם ז ִ גזוֹר פּוֹעל מ ִ שוּם שצריך היה ל ִ מ ה להעלוֹת ֶ חוֹק, כיוון שקשׁ ָ ח-ר ָ ההצעה שׂ על הדעת פּעלים מסוּרבּלים כּמוֹ: ָ ת ְ חוֹק ָ ר ְ ח ַ לפנתי...), שׂ ִ י (ט ִ ת ְ חוֹק ָ ר ְ ח ַ שׂ י... ִ תּ ְ ק ַ ח ָ ר ְ ח ַ לפּנת...), אוֹ אפילוּ שׂ ִ (ט ן השם הלועזי טלפון נסחט ִ וכך מ ט-ל-פ-ן,שוֹרש בּן ארבּע אוֹתיוֹת פה ֹ ה בּין הפּעלים בש ֶ שנתאזרח יפ ה קיבּל את כּללי הדגש ֶ ברית, ושוֹרש ז ִ הע י שווא נח, ֵ הקל ב-פ אחר ָ תּ ְ נ ַ פּ ְ ל ִ י, ט ִ תּ ְ נ ַ פּ ְ ל ִ כּמוֹ: ט ן. ֵ פּ ְ ל ַ ט ְ וכן ל ים ֵ סתי ִ עוֹד בּטרם ה קרוֹא ִ ויכּוּח כּיצד יש ל ִ הו ברית לטלפוֹן, פּרצה ִ בּע ה מהפּכת ָ מ ְ בּרוֹב עוצ הטלפוֹנים הסלולריים; ה מכונים טלפוֹנים ניידים, ֶ אל וּבקיצוּר - ניידים; ובינתיים השם טלפוֹן הפך למשהוּ ישן נוֹשן, אף על העוֹלם. ֵ פּי שעדיין לֹא עבר מ ן המילה טלפוֹן נוֹצר הניב "טלפוֹן שבוּר", ִ מ חק חברתי שמשתתפיו ְ שׂ ִ ין מ ֵ שבּא לצי ה ֶ ה לז ֶ יוֹשבים בּמעגל וּמוֹסרים ז הי; ואז נוֹצר מצב ֶ בּלחישה מילה כּלשׁ שתבּשת, ִ בּשלב מסוּים שבּוֹ המילה מ קבוֹת ִ אשוֹן שמשבּש אוֹתה מקבּל קנס. בּע ִ והר ין ֵ חק החברתי בּא הניב "טלפוֹן שבוּר", לצי ְ שׂ ִ המ יחה שלֹא קיימת בּה הבנה בּין המשׂוֹחחים, ִ שׂ ירשים". ֵ יח של ח ִ כּמוֹ "דו-שׂ ילדי טבע הדברים | 26 מקורם של ביטויים מאת: ד"ר מוטי רוזן

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=