ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו למה בני אדם ובעלי חיים מזדקנים? נור רוצה להיות פיית צמחים הווטסאפ של היער חי-דשות ספארי המבחן החמישי - פירות וזרעים על יחסים בין עצים לייזר לבעלי חיים על יחסים בטבע עזור לי ואעזור לך 2022 מרץ | 323 גיליון
שלכם אוּדי ילדי טבע הדברים | 2 היא דבר ֶ ה שׁ ֶ לחמה בּין רוּסיה ואוּקראינה, פּרט לז ִ המ ה לנוּ וּלעוֹלם כּמה הכּוֹל יחסי. בּמשך שנתיים ֶ נוֹרא, מרא ויזיה ולקרוא בעיתוֹנים על ִ שמוֹע בּטלו ִ פסקנוּ ל ִ לֹא ה ה ֶ הקורונה ששיבּשה לנוּ ולעוֹלם כּוּלוֹ את החיים. כּי ז פסקנוּ ִ לחמה – ה ִ פה. אבל בּרגע שפּרצה המ ֵ כּוֹחה של מג ה שמסבּירים ֶ שמוֹע על הקורונה. כּל הפּרשנים (אל ִ ל ה) מדברים ֶ ה קוֹר ֶ ה בּכל מקוֹם ולמה ז ֶ ויזיה מה קוֹר ִ בּטלו ה שם משפּיע ֶ לחמה בּאוּקראינה, כּי מה שקוֹר ִ רק על המ ה בּכל העוֹלם. ֶ על מה שקוֹר תקוֹף ִ תנהלת עכשיו החלה כּשרוּסיה החלה ל ִ לחמה שמ ִ המ בּרית ִ הייתה בּעבר חלק מ ֶ את אוּקראינה, כּי אוּקראינה, שׁ שנה בּרית בראשותה של 30 י ֵ פנ ִ הייתה עד ל ֶ המוֹעצוֹת – שׁ צטרף לאיחוּד של המדינוֹת המערביוֹת ִ רוּסיה, רצתה לה ירוֹפּה ֵ קרא בּרית נאט"ו – שכּוֹללת את כּל מדינוֹת א ִ שנ המערבית ואת קנדה וארצוֹת הבּרית. לחמה ִ את היא שמי שפּוֹתח בּמ ֹ משמעותה של הבּרית הז לחמה נגד כּל ִ ם אחת המדינוֹת – כּאילוּ פּתח בּמ ִ ע היוֹת בּשלוֹשים ִ הפכה ל ֶ המדינוֹת בּברית. אוּקראינה, שׁ השנים האחרוֹנוֹת למדינה מערבית, כּמוֹ גרמניה, צרפת, היא ֶ ברית נאט"ו, אבל בּגלל שׁ ִ צטרף ל ִ אנגליה - רצתה לה ה אוֹמר ֶ ה, כּי ז ֶ סכּים לז ִ יא רוּסיה לֹא ה ִ גוֹבלת בּרוּסיה – נשׂ תפּתח ִ ין אוּקראינה יכוֹלה לה ֵ לחמה בּין רוּסיה לב ִ שכּל מ לחמה, ִ לחמת עוֹלם. אבל אוּקראינה בּכלל לֹא רצתה מ ִ למ אלא רק להיות מדינה מערבית. יהם, ֵ בּת ִ ה מארבּעה מיליוֹן אוקראינים בּרחוּ מ ֶ למעל מדינוֹת אחרוֹת. ִ מיליוֹן בּרחוּ מאוּקראינה ל ִ וּלמעלה מ ת ִ ם ילדים נאלצוּ לעזוֹב את הבּי ִ שפּחוֹת שלמוֹת ע ִ מ זכּוּ לשוּב הבּיתה, ִ ם הם י ִ כּמעט בּלי כּלוּם, בּלי לדעת א הם יוּכלוּ לחזוֹר. ֶ ה שׁ ֶ קר ִ ת שלהם יישאר בּמ ִ ם הבּי ִ וא יגמר כּמה שיוֹתר מהר, ִ לחמה ת ִ המ ֶ וים שׁ ִ ואנחנוּ מקו יהם. ֵ י שכּל הפליטים יוּכלוּ לשוּב לבת ֵ כּד
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2022 מרץ | 323 גליון אדר - אדר ב׳ תשפ״ב תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד ה״ווטסאפ״ של העציםבשער: Joshua Rappeneker :צילם להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: מנוי דיגיטלי חודשי ש"ח 25 כולל סרטי וידאו: 44 נוּר רוצה להיות פיית הצמחים - המבחן החמישי - פירות וזרעים ינב ֵ ד"ר רחלי עכּתבה: "המטרה של הפרחים היא לגרום למאביקים להביא להם אבקה מהפרחים השכנים. האבקה נובטת על הצלקת של עמוד העלי וגולשת לה מטה אל הביציות. הביציות מבשילות והופכות לזרעים, עלי השחלה ממשיכים ושומרים עליהם, ויחד הם מפתחים את הפרי", הסבירה לוטם. 32 חי-דשות הספארי - לייזר לבעלי חיים שגית הורוביץ כתבה: לאחרוֹנה החלו להשתמש בבית החולים לחיות בר של הספארי במכשיר לייזר לטיפול בחיות פצועות. טוקיו, גורת האורנגאוטן, כבר בת חצי שנה, ולבית החולים הגיעה חסידה שחורה במצב קשה. 38 למה בני אדם ובעלי חיים מזדקנים? אודי רן כתב: אם כל הזמן נוצרים בגופם של בני האדם ובעלי החיים תאים חדשים ובריאים, הם בעצם לא היו אמורים להזדקן – אז למה התאים החדשים שמתחלקים בעור של האדם במקום אלה שמתו לא יוצרים עור חלק ומתוח כמו אותם תאים שהתחלקו לפניהם? 14 הווטסאפ של היער עינב ברזניכתב וצילם: האם מתקיימים יחסי רעות בין עצים? האם הם נוהגים להזהיר את ה"חברים" כשהם חשים באיום? האם עץ סובל כשאוכלים את עליו? וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס מה עוד? עזור לי ואעזור לך - על יחסים בטבע עינב ברזניכתב: האם קיימים יחסי הדדיות בטבע בין בעלי חיים ובין בעלי חיים ועצים? מתברר שיחסי חברות והדדיות מתקיימים בממלכות מסוגים שונים, בין ממלכת הצומח לממלכת החי, בין היצרנים לצרכנים. 4
ילדי טבע הדברים | 4 ִֵהאִם קיימים יחסֵי הדדיות ֵּּּבּטבע בּין בּעלֵי חיים לעצים? ִִֵּהאִם עצים מִשתמשים בּבעלֵי ִחיים לרווחתם, האִם יש מי ִּשמפסיד? מִתבּרר, שיחסי ִחברות והדדיות מִתקיימים ִּּּבּממלכוֹת מִסוּגים שוֹנים, בּין ממלכת הצוֹמח לממלכת ּהחי, בּין היצרנים לצרכנים. עינב ברזני כתב: עזור לי ינב ברזני: צלם, כּתב, טייל, מהנדס ֵ ע ה על סיפּוּרי ֶ אווירונאוטיקה וחלל, מרצ ה חוגי ילדים ֶ מסע סביב העולם, ומנח א קיימוּת, תוֹפעוֹת טבע, בּעלי חיים ֵ בּנוֹשׂ בּשבע היבּשוֹת ושמירה על כּדוּר הארץ. } Freepik :צילום ואעזור לך על יחסים בטבע
5 | ילדי טבע הדברים Ryan Somma :צילום Acambium64 :צילום Yogendra Joshi :צילום ויחים) בּין ִ י גומלין (שבה כּוּלם מרו ֵ ברית) היא מערכת יחס ִ סימבּיוֹזה (צוותאות בּע הוּא חי אוֹ צוֹמח, שמסוּגל ֶ אורגניזמים שוֹנים בּטבע. אורגניזם הוּא כּינוּי לכל יצוּר שׁ תרבּוֹת בּעצמוֹ ולבצע חילוּף חוֹמרים. הרבּה אורגניזמים חיים בּטבע - בּצמידוּת כּצוות. ִ לה י ֵ י חיים לבעל ֵ בּדרך כּלל, הסימבּיוֹזה קיימת בּין אורגניזמים החיים בּאוֹתה ממלכה (בּין בּעל צמחים אחרים), אבל גם בּין ממלכוֹת שוֹנוֹת בּטבע, כּמוֹ בּין פּטריוֹת ִ חיים אוֹ בּין צמחים ל צמחים. ִ י חיים ל ֵ צמחים אוֹ בּין בּעל ִ ל - הכנימותמפרישותעבורהנמלים שמור לי ואתן לך האדומותצוףמתוק, ובתמורההנמליםמגנותעלהכנימות ותעלה ובין נמליםשחורות. גםכאן, בין כנימ יחסי "קח ותן" כנימותבתמורהלצוףשהן מפרישות מגינותהנמליםעלה וף לנמלהשמגנהעליו מפני חרקים צמחמפרישצ וזחליםאוכלי עלים.
צמח מטפס על עץ כסולם, על מנת להגיע גבוה, לזכות בקרני שמש יקוי, שם עוסקים במלאכה לא רק צב ים "חונה" בתחנת נ ים המוכרים, אלא גם דגים אחרים הדגים הנקא ילדי טבע הדברים | 6 י המינים מפיקים תוֹעלת ֵ כּאשר שנ קרא ִ מערכת היחסים, הקשר נ ִ מ הדדיות. כּוּלנוּ מכּירים מערכוֹת י חיים שוֹנים. ֵ ה בּין בּעל ֶ יחסים שכּאל למשל, דג נקאי שניזוֹן מטפילים מצאים על דגים בּשוּנית אוֹ ציפּורים ִ הנ המלקטוֹת קרציוֹת וטפילים מפרוותם של יוֹנקים. יש ציפּורים שמגדילוֹת כנסוֹת לתוֹך לוֹע פּעוּר של ִ לעשׂוֹת, ונ תנין לנקוֹת את שיניו, ויש דגי נקאי כנסים לתוֹך לועו של דג גדוֹל כּדי ִ שנ י ֵ לאכול שאריוֹת שמציקוֹת לוֹ. שנ ויחים: התנין מקבּל ִ הצדדים מרו טיפּוּל שיניים והציפּוֹר מזוֹן. הדגים אוֹ היונקים נפטרים מהטפילים המציקים, והמלקטים זוֹכים בּארוּחה דשנה. כּאשר רק מין אחד מפיק תוֹעלת ינוֹ מזיק למין האחר ֵ השיתוּף, אבל א ֵ מ קרא סמוכנות. דוּגמה ִ ה נ ֶ - הקשר הז ראוֹת בּממלכת הצוֹמח, ִ טוֹבה לכך ניתן ל שם קיימים צמחים המטפּסים על עצים י ֵ זכּוֹת בּקרנ ִ כּסוּלם, כדי להגיע גבוֹה ול שמש. במקרים אלה הצמח המטפּס פגע ִ ינוֹ ניזוֹק אוֹ נ ֵ ויח, ואילוּ העץ א ִ מרו (בּהנחה שיש מספּיק אוֹר שמש ושפע ם בּמקוֹם). ִ מי Martin Lopatka :צילום National Marine Sanctuarie :צילום גים של יחסי גומלין: ּ תחלקת לכמה סו ִ זה מ ֹ יו ּ הסימב
קרצייה מוצצת דםמבטנו של כלב. הקרצייה הפכה לסמל של טפילות 7 | ילדי טבע הדברים כּאשר מין אחד מפיק תוֹעלת קרא טפּילוּת. ִ פגע, הקשר נ ִ והאחר נ הטפּיל מנצל את מי שמארח ויח ִ אוֹתוֹ (הפּוּנדקאי) - הוּא מרו הקשר, והפּוּנדקאי ניזוֹק אוֹ ֵ מ י האדם ֵ פגע. דוּגמה לטפּילוּת בּבנ ִ נ אש, ודוּגמה לטפּיל ֹ היא כינת הר בּיוֹנקים היא קרצייה המוֹצצת את דמו של הכּלב. כּוּלם ִ ה מ ֶ הקשר הטוֹב והיפ הוּא כּמוּבן ההדדיות. Christian Gloor :צילום Mislav Marohnić :צילום סרטן חסילון רוכבעל גבהשלחשופית. הואמתניידממקוםלמקוםעל גבה וצדתוך כדי תנועהבעלי חייםקטנים ששוחיםלידם, בלי שהםמביניםמי בכלל צדאותם. תוך כדי כךהוא גםמגן עלהחשופיתמתוקפיםקטנים
גם חיפושיותמשמשות כמאביקות ילדי טבע הדברים | 8 ת ּ לעדיו ִ ב ּ על האבקה, הפצה ו אחד התהליכים החשוּבים בּטבע הוּא האבקה. להאבקת עצים וּפרחים אחראים יהם דבוֹרים, חיפּוּשיוֹת, ֵ י חיים רבים, בּינ ֵ בּעל זבוּבים, צרעוֹת, פּרפּרים, עוֹפוֹת ועטלפים. הדבוֹרים נחשבוֹת למאביקות המתוּחכּמות גוון עצוּם של ִ בּעוֹלם הטבע - הן מאביקות מ ם ייעלמו הדבוֹרים בּטבע, ִ ה, א ֶ פּרחים. למעשׂ גידוּלים כּמוֹ שקדים, שזיפים, תפּוּחים, אגסים, דוּבדבנים, מלוֹנים, אבטיחים, תוּת ה ועוֹד המוֹן מינים אחרים - ייעלמו גם ֶ ד ָ שׂ ין לגלוֹת כּי היונקים המעוֹפפים ֵ הם. מעני י עצים. ֵ רע ִ (עטלפים) אחראים על הפצה של ז ה לֹא היוּ בּננוֹת, ֶ רא ִ ללֹא עטלפים כּכל הנ אבוֹקדוֹ, מנגוֹ, תאנים ואף קקאוֹ. עטלפי פירות מפיצים זרעים בּאמצעוּת צוֹאתם. ה נעשה בּאוֹפן מהיר. ֶ הם מעוֹפפים, ז ֶ כּיוון שׁ עטלפי פּירוֹת ניזוֹנים גם מצוף פּרחים וּמסייעים בּהאבקה. עץ הבּאוֹבּבּ שבּאפריקה תלוּי בּאוֹפן בּלעדי בּעטלף הפּירוֹת, עד כּמה ין שוּם גוֹרם אחר בּטבע ֵ שידוּע לחוֹקרים א המאביק את העץ. Santa Monica Mountains National Recreation Area :צילום
דבורה מאביקה 9 | ילדי טבע הדברים מה השיטה? ם בּעלי חיים שוֹנים. ִ י השיטה מקיימים סימבּיוֹזה ע ֵ עצ ממלכוֹת ִ הוּ שיתוּף פּעוּלה של שני אורגניזמים מ ֶ ז השוּתפים מפיק ממנו תוֹעלת. ֵ שוֹנוֹת, שכּל אחד מ ם ִ ה ע ֶ בּיבּשת אמריקה עץ השיטה מקיים קשר כּז בּלוּטוֹת העלים מזוֹן לנמלים, ִ נמלים. העץ מפריש מ והנמלים בּתמוּרה תוֹקפוֹת חרקים אוֹ יוֹנקים קטנים ינים ִ הבּאים לאכוֹל את עליו. כּך מצא לעצמוֹ העץ מג נאמנים השוֹמרים עליו מאוֹיבים קטנים אוֹ גדוֹלים. Freepik :צילום Hedera.baltica :צילום הדבורה משמשת להאב ה לעצי השיטה יש מערכת יחסים מאוד מורכבת עם הג'ירפות. כשהן אוכלות את העלים של השיטה - העץ מזרים טאנין (חומר המצוי בקליפות של פירות) מר, כדי להרחיק אותן לעץ אחר. גם את הקוצים הגדולים מגדלת השיטה כדי לנסות ולמנוע מהג'ירף לאכול אותה. אבל בתגובה לקוצים הגדלים והולכים, מפתחת הג'ירפה לשון ארוכה ומחוספסת.
חיפושית זרעוניתעל זרעיו של עץשיטה ילדי טבע הדברים | 10 ד שיטה ֹ עו ראל נוֹהג לנוּח בּשעוֹת הצוֹהריים ְ שׂ ִ צבי הנגב החי בּי ירוֹתיו ֵ החמוֹת בּצל עץ השיטה. הצבי ניזוֹן מעליו וּפ צבי את כּמוּת הנוֹזלים ִ של העץ. המזוֹן אף מספּק ל הזרעים, ֵ דבּר. הצבי לוֹעס רק חלק מ ִ דרשת לקיוּמוֹ בּמ ִ הנ ואלה שלֹא נלעסו עוֹברים דרך מערכת העיכּוּל שלוֹ הגללים (צואת הצבי). ֵ פלטים החוצה כּחלק מ ִ ונ י השיטה. הצבי לֹא רק ֵ רע ִ זוֹ בּעצם גם דרך להפיץ את ז מקוֹמוֹת שוֹנים בּאמצעוּת גלליו, ִ מפיץ את הזרעים ל חוֹקרים מצאוּ כּי קליפתם של הזרעים שעברוּ דרך ה מגדיל ֶ תרכּכת, ותהליך ז ִ מערכת העיכּוּל של הצבי מ את סיכּוּייו של הזרע לנבוט. זוֹ לֹא הדרך היחידה שבּה הצבי גוֹמל לעץ שמעניק לוֹ מזוֹן וצל. פעמים הזרע ִ ראל חלק מתרמילי עץ השיטה אוֹ ל ְ שׂ ִ בּי David Dennis :צילום כמו צבי הנגבהחי בישראל, גםהאימפלהבסוואנהשלאפריקה מסייעתלעצי השיטהלהפיץאתהזרעיםלמקומותרחוקים.
Kim Starr :צילום 11 | ילדי טבע הדברים עצמוֹ, נגועים בּזחלים של חיפּוּשית הזרעונית. החיפּוּשית מטילה את ביציה על העץ, ֶ לאחר שׁ הבּיצה חוֹדר אל הזרע, ניזוֹן ֵ הזחל הבּוֹקע מ לגוּל ִ תגלם בּחלל שנוֹצר בּוֹ. בּסיוּם הג ִ מנוּ וּמ ִ מ ה לֹא יוּכלוּ ֶ הזרע. זרעים אל ֵ יוֹצאת חיפּוּשית מ להצמיח עצים בּעתיד. לעזרת העץ מגיע צבי הנגב, האוכל את הזרעים, והזחלים מתים בקיבתו (חומרי העיכּוּל החומציים שבקיבת תרחק ִ הצבי הוֹרגים את הזחלים), וכאשר הוא מ הזרעים מוּכנים ֵ העץ להטיל את גלליו, חלק מ ֵ מ מיני עץ השיטה, חיפּוּשית ִ נביטה. בּחלק מ ִ ל הזרעים, ֵ אחוז מ 90- הזרעונית עלוּלה לפגוע ב לכן לצבי הנגב יש חשיבוּת מכרעת בהישרדוּת ראל. ְ שׂ ִ י השיטה בּי ֵ עצ ם אתם מטיילים בּנגב וּבערבה, נסוּ לחפּשׂ ִ א את זרעיו של עץ השיטה, תחת העץ. בּחלקם ה חוֹר קטן (בּקוֹטר של מילימטר אחד), ֶ הי ִ י שם יצאה הזרעונית. ִ מ ראל מושב לטבע החל בּשנת ְ שׂ ִ כחד מי ִ הראם שנ ראמים בּערבה וּבנגב. 200- . כּיוֹם ישנם כ 1978 י ֵ רע ִ ז ִ וים שגם הראמים האוֹכלים מ ִ קו ִ חוֹקרים מ רוֹד. ְ שׂ ִ השיטה, יעזרוּ לעצים ל Kim Starr :צילום תתוקפותאת זרעי עץ השיטהחיפושיות הזרעוני
Melissa McMasters :צילום ילדי טבע הדברים | 12 ל ּ ב ּ צטרו ִ רב והא ֹ העו בּיערוֹת שבּאמריקה הצפוֹנית חיה ציפּוֹר שפּחת העורביים, ששמה "קיק ִ מ ִ שיר מ אגוֹזים אמריקאי". גוּפה קטן וּבהיר, והמקוֹר שלה שחוֹר וגדוֹל וּמוּתאם לפיצוּח זרעים י ֵ רע ִ הם ז ֶ קשים. הקיק ניזונה מצנוברים, שׁ י אוֹרן. הציפּוֹר מסוּגלת ֵ אצטרוּבּלים של עצ היא ֶ זרעים בּיוֹם, אך כּיוון שׁ 15 לאכוֹל עד מספּיקה ללקט הרבּה יוֹתר זרעים, היא מסתירה אוֹתם בּאתרים שוֹנים. היא מסוּגלת זרעים בּגרוֹנה, אז היא עפה 80 לאגוֹר עד י היער וּמאתרת מקוֹמוֹת טוֹבים ֵ בּרחב תגלוּ וייאכלו על ִ להסתרת הזרעים (שלֹא י י סנאים אוֹ דובּים, ויישמרו עבוּרה). היא ֵ יד חוֹפרת בּאמצעוּת מקוֹרה גוּמה בּעוֹמק של כשני סנטימטרים וחצי, וטוֹמנת כשמונה זרעים בּכל גוּמה. חוֹקרים מצאוּ, כּי בּעוֹנת אלף 100- הסתיו היא מלקטת וּמסתירה כ זרעים! בּשל יכוֹלוֹת זיכּרוֹן גבוֹהוֹת, היא חסוּן, ִ מקוֹמוֹת הא ִ אחוז מ 75- זכּוֹר כ ִ מצליחה ל אבל היא כּמוּבן לֹא מגיעה למרביתם. וּמה ם שאר הזרעים? היא בּעצם מביאה ִ ה ע ֶ קוֹר העץ, וּממש זוֹרעת אוֹתם ֵ להפצתם הרחק מ בּגוּמוֹת בּאדמת היער, כּך יוּכלוּ לנבוט י אוֹרן חדשים. הסימבּיוֹזה הזאת ֵ בּהצלחה עצ י המינים, עד שאבולוציונית ֵ שנ ִ כּל כּך חשוּבה ל י להתאים זה לזה. המקוֹר של ֵ שתנוּ כּד ִ הם ה תארך, והפך להיות יעיל ִ תחזק וה ִ הקיק ה י האוֹרן ֵ י עצ ֵ יוֹתר בּהוֹצאת הזרעים. ענפ ה הענפים תלוּיים ֶ מתחים לצדדים, ורק בּקצ ִ נ האצטרוּבּלים, לאפשר גישה נוֹחה וּפשוּטה יוֹתר לציפּוֹר. " מוציאאתהצנוברים קיק האגוזים האמריקאי" -שהם זרעי עצי האורן -מהאיצטרובל - ואוכל אותם. כשהוא שבע, הוא ממשיך להוציא את הצנוברים, אוגר עשרות זרעים בגרונו, ואז הוא מחביאאותםלעתידבגומותשהואחופר במקומותשונים.
קיבל אתשמו בזכות הריחותשהוא פרח חבצלת הגופה מפיץ כדי למשוך אליו זבובים. חבצלת הגופה הוא אחד ממיני הפרחים הגדולים בעולם. shankar s :צילום MaewNam s :צילום 13 | ילדי טבע הדברים פה ּ רח הגו ּ פ הפּרח הגדוֹל בּעוֹלם פּוֹרח בּיערוֹת הגשם של דרוֹםבעוֹ ִ קרא רפלסיה. קוטרו כּמטר, צ ִ זרח אסיה, והוּא נ ִ מ אדוֹם-חום, וּמשקלו של פרח אחד עשׂוּי להגיע ליוֹתר רה קילוגרם! אתם ודאי חוֹשבים לעצמכם שפּרח ָ מעשׂ ה אומנם נכוֹן, ֶ יחניים בּמיוּחד. ז ֵ ה מפיץ ניחוחות ר ֶ כּז ר רקוּב, ָ אך הוּא מפיץ ניחוֹח מסריח בּמיוּחד, של בּשׂ ה השיטה ֶ רא ִ ויש המכנים אוֹתוֹ "חבצלת הגוּפה". זוֹ כּנ הוּ צמח ֶ משוֹך זבוּבים העוֹזרים לוֹ להאבקה. ז ִ שלוֹ ל קרא ִ גדוֹל בּאמצעוּת צמח אחר שנ ִ טפּיל, שמסוּגל ל מנוּ הוּא שוֹאב נוֹזלים. ִ טטרסטיגמה, אשר מ שתמש בּהדדיות ִ הוּא אומנם טפּיל, אך הוּא מ בּזבוּבים העוֹזרים לוֹ בּהאבקה.
עינב ברזניכתב וצילם: הווטסאפ של היער ילדי טבע הדברים | 14
מך?" ֹ רן, מה שלו ֹ "היי או ן, ואתה?" ֹ סדר, אלו ּ "אני ב ם מיקוריזה ִ דם ע ֹ רתי קו ּ סדר. דיב ּ "גם אני ב ֹ ם ארז או ִ ק א ֹ בדו ִ מנה ל ִ ביקשתי מ ּ (הפטרייה), ו דף, ֹ קים לפחמן ונתרן. יש לי קצת עו ּ ח זקו ּ אשו ֹ לי הם או ּ ויר – חשבתי שאו ִ ם לשחרר לאו ֹ מקו ִ ב ּ ו דה. ֹ ה, תו ֶ צ ֹ טח רו ּ צים". "ב ֹ אתה רו ם ִ בר אתה מדבר ע ּ ם כ ִ דע מה, א ֹ ואתה יו ר לה שיש לי ֹ מיקוריזה - אמו רה..." ּ רים עבו ּ כ ּ סו ם העצים בּיער מקוּשרים בּקבוּצוֹת ִ הא ווטסאפ של עצים להעברת מסרים, הם עוֹסקים בּתחרוּת בּלבד על ֶ אוֹ שׁ ם ִ מקוֹרוֹת הזנה ואוֹר השמש? הא ם ִ י רעוּת בּין עצים? הא ֵ תקיימים יחס ִ מ הם נוֹהגים להזהיר את ה"חברים" כּשהם ם עץ סוֹבל ִ כלל, הא ִ חשים בּאיום? וּב ה, ֶ כּשאוֹכלים את עליו? בּכתבה זוֹ ננס קנדה וחוֹקרים ִ בּעזרת חוֹקרת יערוֹת מ ראל, לחשׂוף את סוֹדוֹת ְ שׂ ִ מאפריקה וּמי קשוֹרת של העצים וּלהבּיט בּהם ִ הת כּאוֹרגניזם רב-חוּשי, ולֹא סתם כּגזע הנטוּע בּקרקע. את ֹ קרוֹא את השיחה הז ִ אתם בוודאי לֹא הייתם יכוֹלים ל תנהלה בווטסאפ בּרשת השוֹרשים של עץ האלוֹן, ִ ה ֶ שׁ ה בּיער. ֶ ידוֹ של ז ִ ה לצ ֶ האוֹרן, הארז והאשוּח שחיים ז "היער", כּך אוֹמרת פּרוֹפסוֹר סוזן סימרד, חוֹקרת יערוֹת קנדה, "הוּא לֹא סתם קבוּצה צפוּפה של עצים, אלא רשת ִ מ תחת לאדמה. ממש ִ מסועפת המסוּגלת להעביר מידע מ י האדם. העצים לֹא רק ֵ כּמוֹ הרשתוֹת החברתיוֹת שלנוּ, בּנ ם ואדמה עשירה, הם ִ יהם על אוֹר השמש, מי ֵ תחרים בּינ ִ מ גם משתפים פּעוּלה". מעבּדת העצים של ד"ר תמיר ִ דוֹקטוֹר סתו ליבנה-לוזון מ קליין בּמכוֹן ויצמן, שגם היא חוֹקרת את הקשרים שבּין העצים בּסיוּע של פּטריוֹת המיקוריזה, אוֹמרת שעל פּי ם, למשל, לֹא מסוּגלים ִ י אוֹרן ירוּשלי ֵ היא ערכה, עצ ֶ מחקר שׁ כמה סנטימטרים ללֹא שיתוּף ִ גדוֹל לגוֹבה של יוֹתר מ ִ ל ם המיקוריזה. ִ הפּעוּלה ע הבינה ֶ אשוֹנה שׁ ִ פּרוֹפסוֹר סוזן מספרת כּי הפּעם הר עד כּמה מוּרכּבוֹת השכבוֹת של הצוֹמח תחת האדמה ם סבּא שלה ִ ותחת העצים, הייתה בילדותה, כשטיילה ע בּיער. הוּא היה יערן והם יצאוּ לטיוּל על גדוֹת נחל. כּשטיפּסה על גדת הנחל, האדמה קרסה תחת רגליה, והיא ראתה שכבוֹת עמוּסוֹת בצמחים, שוֹרשים, פּטריוֹת וטחב. 15 | ילדי טבע הדברים Joegoauk Goa :םוליצ
כשסוזן בּגרה, היא החלה לעשׂוֹת מחקר בּיערוֹת קנדה, קשוֹרת ִ וגילתה שתחת שורשי העצים קיימת רשת ת הן בּעצם ֶ מוּרכּבת המבוּססת על פּטריוֹת מיקוריזה, שׁ ידע בּין העצים. מקוֹר השם הוּא ֵ אחראיוֹת על העברת המ מיוונית. "מיקו" פּירוּשוֹ פּטרייה, ו"ריזה" פּירוּשוֹ שוֹרש. היוֹת שם של הדדיות – שיתוּף פּעוּלה ִ מיקוריזה הפכה ל ין ֵ הוּא גוּף הפּטרייה, והשוֹרשים שלה, וּב ֶ בּין התפטיר, שׁ יהם היא צוֹמחת. ֵ השוֹרשים של עצים שעל ינן בּעלי חיים ֵ ינן צמחים וא ֵ בּעצם, הפּטריוֹת א אלא ממלכה בּטבע בּדיוּק כּמוֹ ממלכת הצוֹמח אלף 100 וּממלכּת החי. עד היוֹם מוכרים בּערך הפּטריוֹת לֹא ירוּקוֹת, והן ֶ מינים של פּטריוֹת. כיוון שׁ י הקרקע אוֹ צמוּדוֹת לקרקע בּשטחים ֵ פנ ִ תחת ל ִ בּדרך כּלל מ מוּצלים, הן לֹא מבצעוֹת פוטוסינתזה (הטמעה בעברית). ויר וּמייצר ִ האו ֵ זהו תהליך שבּו הצמח לוֹקח את הפּחמן מ י ֵ הם חוֹמר שכּוּלם צריכים כּד ֶ בּעזרת האוֹר סוּכּרים, שׁ לחיוֹת. חלק מהסוכרים הוא מעביר לפטריות, בּתמוּרה הפּטרייה חומרי מזוֹן וּמינרלים, כּמוֹ חנקן ֵ ויח מ ִ העץ מרו הקרקע והעץ לֹא ֵ הפּטרייה יוֹדעת לחצוב מ ֶ אוֹ זרחן, שׁ יוֹדע להפיק בּעצמוֹ. אז מה גילתה סוזן בּמחקר שלה? היא ראתה כּי עץ, העשיר בּחומרי הזנה כּמוֹ פּחמן ונתרן, נוֹהג להעביר אוֹתם לעצים אחרים. הוּא את בּאמצעוּת פּטריוֹת ֹ ה ז ֶ עוֹשׂ היוֹשבוֹת בּין שורשי העצים. התהליך הפּטריוֹת ֵ כּחלק מ זוֹכוֹת בּגלוּקוֹז (סוּכּר), ינן ֵ שכּמוֹ שאמרנוּ הן א מסוּגלוֹת לייצר בּעצמן. דוֹקטוֹר סתו ליבנה- ילדי טבע הדברים | 16 Joegoauk Goa :םוליצ Bernard Spragg. NZ :םוליצ
שפּחתם. הם מעדיפים (כּמוֹ בּעלי ִ י מ ֵ עצים יוֹדעים מי הם קרוֹב י ֵ יהם את הפּחמן והחנקן שיש להם על פּנ ֵ החיים) להעביר אל זן אחר. ִ עצים מ 80 טריוֹת עד ִ על פּי המדידוֹת של סוזן, העץ מעביר לשוֹרשים ולפ הוּא מייצר. ֶ הסוּכּר שׁ ֵ אחוז מ הם ֵ ם קוֹצצים אוֹ מנסרים מ ִ תקפה (א ִ הם תחת מ ֶ כּשעצים חשים שׁ ענפים), הם מתריעים על סכּנוֹת לעצים אחרים, וגוֹרמים להם לפתח י העץ. האנזימים מצוּיים ֵ התפקיד שלהם הוּא להגן על תא ֶ אנזימים שׁ בּכל תא חי, והתפקיד שלהם לבצע את כּל הפּעילוּיוֹת שנעשׂוֹת בּתא, כּמוֹ הספּקת אנרגיה, העברת חוֹמרים לתאים אחרים, פּינוּי פּסוֹלת התאים – כּל אנזים אחראי לביצוּע פּעוּלה אחרת. ֵ מ כּאשר עצים גוֹססים, וחשים כּי ימוּתוּ בּקרוב (כּן, עצים חשים, ואפילוּ זוֹכרים את התחוּשוֹת שגוֹרמוֹת להם נזק), הם משחררים הם שמרוּ ֶ השוֹרשים שלהם דרך הפּטריוֹת את חומרי התזוּנה שׁ ֵ מ בּמאגרים שלהם לעצים שלידם. מצאי המחקר של סוזן מראים כּי מערכת היחסים ִ מ מה שניתן לתאר. ִ בּיער מוּרכּבת הרבּה יוֹתר מ מצאים: ִ י המ ֵ ה עיקר ֶ אל 17 | ילדי טבע הדברים judy dea : צילום
קשוֹרת ִ לוזון גילתה בּמחקר חדש, שמערכת הת בּין שורשי העצים מקיימת מערך שלם של סגרתה עצים חזקים ִ עזרה בּין עצים, שבּמ מסייעים לעצים חלשים בּאמצעוּת רשת פּטריוֹת המיקוריזה. התגלית החדשה את משנה את הדרך שבּה ֹ והמרגשת הז י שיתוּף הפּעוּלה ֵ מדענים מבינים את יחס בּין עצים בּיערוֹת, בּעיקר בּגלל המשמעוּת שלה – שאוֹמרת שאפילוּ העצים יוֹדעים שחברה שלמה וּבריאה, שבּה החזקים זקקים. ִ ויחה מעזרה לנ ִ עוֹזרים לחלשים, מרו ניסוי בעצים ם תלמיד שלה, בּחלקת יער קטנה ִ את הניסויים ערכה סוזן ע י אשוּח ואורנים. ֵ מטרים רבועים, על עצ 900 בּשטח של קבוּצת ִ היא הדביקה קבוּצת עצים בּחרק שגוֹרם למחלוֹת, ול עצים אחרת היא תלשה את העלים (כּך גרמה להם להרגיש תקפה ואוּלי אף גוֹססים). תגוּבת העצים לֹא ִ הם תחת מ ֶ שׁ איחרה לבוֹא: י האשוּח העבירוּ בּתוֹך זמן קצר - והרבּה יוֹתר מהר מאשר בּדרך ֵ עצ הפּחמן שלהם לשורשיהם, כשבעה אחוזי פּחמן ֵ כּלל - כּמחצית מ עברו דרך רשת הפּטריוֹת לעץ אוֹרן. י האשוּח שכנות טוֹבה, ושידרוּ אוֹתוֹת מצוּקה, ֵ בּמקבּיל הפגינו עצ בּאמצעוּת "רשת הווטסאפ" התת־קרקעית, לעצים השכנים; כּך תקפה, ושגם עליו להפעיל ִ למשל הבין עץ אוֹרן כּי שכניו תחת מ אנזימי הגנה. ילדי טבע הדברים | 18
רוֹת עצים ְ שטח הניסוּי היה קטן, אבל היוּ בּוֹ עשׂ זנים שוֹנים. סוזן והתלמיד שלה מצאוּ, ִ טריוֹת מ ִ וּפ 50-40 לפי המגע בּין השוֹרשים, כּי כּל עץ מקוּשר לעוֹד שני סוּגים. בּנוֹסף ראוּ כּי ִ עצים, בּאמצעוּת פּטריוֹת מ עצים. 20- כּל פּטרייה מקוּשרת לכ קשוֹרת, וסוזן חוֹשבת ִ הם שרטטוּ מפּת רשת ת ה המוֹח שלנוּ ֶ בנ ִ את דוֹמה למ ֹ קשוֹרת הז ִ כּי רשת הת מדהים! פעוֹל בּאוֹפן תבוני. ִ וּמאפשרת ליער כּוּלוֹ ל 19 | ילדי טבע הדברים D. Richards abies :םוליצ JayMantri : צילום
יך הדג? טעים? ֵ א סוזן בּחנה אמצעי הזנה שוֹנים של עצים, ומצאה כּי מקוֹר י ֵ מצא בּטבּעוֹת העצים הוּא בּדג ִ י החנקן הנ ֵ בע ִ שלוֹשת ר הנהרוֹת המקיפים את היער. הייתכן? עצים ֵ הסלמוֹן מ י ֵ סתבּר כּי זאבים ודובּים הצדים דג ִ אוֹכלים דגים? כּיצד? מ ה היער, מפרקים ֶ ם הטרף למעב ִ תקדמים ע ִ סלמוֹן בּנהר, מ את הדגים ואוֹכלים אוֹתם בּסמוּך לעצים. שאריוֹת הדגים ספּגוֹת בּקרקע, בּאמצעוּת שורשי העצים וגם הפּטריוֹת, ִ נ ומועברות לעצים כּחומרי הזנה. כּך נוֹצר ם העצים גוֹמלים ִ יער בּריא יוֹתר. הא לדגים בּתמוּרה? סוזן מסבירה כּי צילם של י הדגים ֵ העצים על הנהרוֹת מבטיח כּי בּיצ יישמרו בּטמפּרטוּרה מתאימה. בּנוֹסף, הדגים עשׂוּיים לקבּל חרקים כּמזוֹן בּזכוּת העצים (החרקים נישאים לנהר בּאמצעוּת סתבּר כּי ללֹא ִ העצים). מ ֵ עלים הנוֹשרים מ היוּ רעבים. ִ דגים בּתפריט, העצים י ילדי טבע הדברים | 20 Freepik : צילום
קרב מוֹחוֹת בּין ג' ירפה לעץ קשוֹרת בּין עצים ִ לֹא רק בּקנדה כּמוּבן; דוּגמה טוֹבה לת מצאת בּחלקוֹ הדרוֹמי של כּדור הארץ, בּשמוּרוֹת ִ נ שמעוּ עצים מדברים ִ הספארי שבּאפריקה. אומנם לֹא ת ה בּזמן טיוּל בּשמוּרה, אך בּשמוּרוֹת שבּדרוֹם ֶ ם ז ִ ה ע ֶ ז אפריקה מדענים הראוּ שעצים מסוּגלים לשנוֹת את רמוֹת הטאנין בּעלים שלהם (טאנין ברית עפצן. הוּא אחראי ִ קרא בּע ִ נ קצוּץ שחשים ִ תחוּשת הע ִ לטעם המר ול כשאוכלים פּרי בּוֹסר אוֹ קליפּה של פּירוֹת רכּוֹבת אוֹרגנית ִ ויר ת ִ פלוֹט לאו ִ מסוימים), ואף ל ירוֹת ֵ ששמה אתילן (האתילן הוּא חוֹמר שגוֹרם לפ להבשיל). ם מוּשגים כּמוֹ אתילן ִ סתבּכים ע ִ י שאנחנוּ מ ֵ פנ ִ ל י הטבע ֵ וטאנין, בּוֹאוּ ניכנס לנעליהם של חוֹקר בּשמוּרה זוֹ בּאפריקה. החוֹקרים סיירוּ בּשמוּרה וצפוּ בּג'ירפה תמירה מלחכת וּמלקטת עלים מצמרתו של עץ שיטה. אך לאחר דקוֹת ספוּרוֹת, הם ראוּ כּי הג'ירפה עזבה את העץ ועברה לעץ מרוחק יוֹתר, שם היא המשיכה לאכול עלים. החוֹקרים הסיקו כּי היא עדיין ם היא רעבה - ִ רעבה ולכן היא ממשיכה לאכול. אבל א העץ ֵ הם שאלוּ את עצמם - מדוּע היא הפסיקה לאכול מ ההוּא שיש לוֹ עדיין הרבה עלים? ומדוּע הג'ירפה עברה לעץ שיטה מרוחק ולֹא לעץ סמוּך? ם עצים אוֹהבים שהג'ירפות אוֹ בּעלי חיים אחרים ִ הא ה לֹא; אוּלי ֶ רא ִ אוֹכלים את העלים שלהם? על פּי סוזן, כּנ הם ֶ הם מוּכנים שיאכלוּ עד גבוּל מסוּים, אבל בּשלב שׁ לחצים וּמפעילים מנגנוני ִ דיי, העצים נ ִ אוֹכלים יוֹתר מ הם הוא העלאת רמת הטאנין בּעלים. רמוֹת ֵ הגנה. אחד מ היוֹת לֹא ִ העלים יהפכוּ ל ֶ טאנין גבוֹהוֹת יוֹתר גוֹרמוֹת לכך שׁ הוּא ֶ י מה שׁ ֵ פּנ ִ טעימים לג'ירפות, וכך העץ מגן על עצמוֹ מ יום עבוּרוֹ. לכן, בּרגע שעץ השיטה חש ִ הוּא א ֶ "חוֹשב" שׁ דיי עלים, הוא ִ גזימה" והיא אוֹכלת יוֹתר מ ִ כּי הג'ירפה "ה העלה את רמוֹת הטאנין בּעלים. הג'ירפה חשה בּטעם 21 | ילדי טבע הדברים Einav Barazani :םוליצ
המר, והחליטה לעזוֹב את העץ ולרוּץ לאכוֹל מעץ אחר. ה הג'ירפה כּבר למדה כּי העצים הקרוֹבים ֶ רא ִ אך כּכל הנ מנוּ מסר להיזהר, וגם הם יעלוּ בּקרוֹב ִ ה קיבּלוּ מ ֶ לעץ הז את רמוֹת הטאנין. מדוּע? כּיוון שעץ השיטה לֹא רק מגן על עצמוֹ, הוּא מאוֹתת לעצים הסמוּכים לוֹ שיש כּאן יך מאוֹתת עץ השיטה לעצים ֵ יהם. וא ֵ ים על ֵ הוּ שמאי ֶ מישׁ ויר, והעצים האחרים ִ האחרים? הוּא משחרר אתילן לאו שקוֹלטים את האתילן מקבּלים את האזהרה וּמתחילים להגבּיר גם הם את רמת הטאנין בּעלים. הוֹדעת האזהרה מטרים, אבל 50- מצאים בּטווח של כ ִ מגיעה לעצים שנ העץ המשדר. ֵ בּכיוון הרוּח שמגיעה מ ה, והן ֶ החוֹקרים אף הסיקו שגם הג'ירפות יוֹדעוֹת את ז י ֵ מצאים נגד כּיוון הרוּח, כּד ִ מעדיפוֹת לאכוֹל מעצים הנ י ֵ טעמם המר של העלים הצוֹמחים על ענפ ִ להימנע מ עצים שכּבר קיבּלוּ את אוֹת המצוּקה והעלוּ את רמוֹת הטאנין שלהם. ילדי טבע הדברים | 22 Einav Barazani :םוליצ
ינב ברזני: צלם, כּתב, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, ֵ ע ה חוגי ילדים ֶ ה על סיפּוּרי מסע סביב העולם, ומנח ֶ מרצ א קיימוּת, תוֹפעוֹת טבע, בּעלי חיים בּשבע היבּשוֹת ֵ בּנוֹשׂ ושמירה על כּדוּר הארץ. היא ֶ ה בּעצים מפעילים תגוּבה שׁ ֶ החוֹמרים האוֹרגניים האל ה. רמה גבוֹהה של טאנין ֶ ם ז ִ ה ע ֶ ממש "דיבּוּר" של העצים ז היוֹת קטלנית לג'ירפות. ִ עלוּלה ל ה ֶ ראוֹת את ז ִ י ל ֵ היוֹת מדען כּד ִ האמת היא, שלֹא צריך ל צפוֹת בג'ירפות אוֹכלוֹת בּזמן ִ בּפעוּלה. צריך רק סבלנוּת, ל ה רק ֶ יתים קרוֹבוֹת הג'ירפה תבל ִ סיוּר בּשמוּרה כּזאת. לע מנוֹע את ִ י ל ֵ י שתמשיך לאחר, כּד ֵ פנ ִ כּמה דקות ליד כּל עץ ל העלייה בּרמוֹת הטאנין. 23 | ילדי טבע הדברים HowardWilks : צילום .Bernard DUPONT :םוליצ
ילדי טבע הדברים | 24 סיפורים וטרינריים סיפורים וטרינר י שאלות לד"ר אפי וגשל www. vet4pet .org. i l איירה: מירב שדה-לביא שלוֹם ד"ר, אני צריכה עצה דחוּפה. קיבּלתי מתנה ליוֹם הוּלדת גוּר הביאה לי אוֹתוֹ אמרה ֶ כּלבים, אבל לֹא כּל כּך צעיר. מי שׁ תבּגר... אימא שלי ִ לאימא שלי שהוּא קצת שוֹבב, אך הוּא י את, כּי הכּלבלב קוֹפץ ֹ לֹא חשבה שמדוּבּר בּצרה צרוּרה שכּז על המיטוֹת, הוֹפך את כּל מה שלידוֹ, קוֹרע ספרים, ופעם הוּא נפל יחד אתו. האהבה ֶ תלה על הווילון עד שׁ ִ הוא נ הגדולה בּיוֹתר שלוֹ היא אגרטלים ועציצים. בּתוֹך יוֹם לֹא שאר אף אחד מהם בּמקוֹמוֹ. כּמוֹ שאמרתי - הוּא כּבר ִ נ ם מוּתר ִ ם יש עוֹד סיכּוּי לחנך אוֹתוֹ? הא ִ לֹא כּלבלב - הא י הרגעה כּמוֹ ריטלין? (למען האמת ֵ כלבים כּדוּר ִ לתת ל הוּא ֶ ה שׁ ֶ ז ִ שתנה. חוּץ מ ִ ניסיתי, אבל הוּא בּכלל לֹא ה ים? ִ ת...). מה עוֹשׂ ִ ה פּיפּי בּכל הבּי ָ עשׂ ליאן גופר, כפר אדומים היי ליאן, הוּא גוּר, ֶ ם מאמצים כּלב שׁ ִ ה נכוֹן שא ֶ ז ה ֶ ה כּז ֶ קר ִ נזקים. בּמ ִ סביר שהוא יגרוֹם ל יע בּמאלף. המאלף יעזוֹר בּחינוּך ֵ סתי ִ אני ממליץ לה שלוֹ, וגם ייתן לכם עצוֹת כיצד ללמד אוֹתוֹ מה מוּתר מה אסוּר, וכיצד לטפל בּבעיית הצרכים. ירוּס יכוֹל קצת להרגיע. ֵ לעתים גם ס שלוֹם לד״ר אפי הווטרינר, ה לֹא ממש ֶ רא ִ יש לי סיפּוּר מצחיק. מצחיק עבוּרי, אבל כּנ כנסים למתח - הם זוקרים ִ עבוּר החתוּל שלי. כּשחתוּלים נ ראה ממש כּמוֹ טיגריס - ִ את הזנב. יש לי חתוּל ג'ינג'י, שנ י כּמה זמן טייגר ֵ פנ ִ ה קראתי לוֹ טייגר. ל ֶ אבל קטן. בּגלל ז תנהג כּמוֹ ִ תקל בּכלב גדוֹל. הכּלב תקף אוֹתוֹ, אבל טייגר ה ִ נ תרוֹמם למצב ִ מתי, כּל שערותיו סמרוֹ, הזנב שלוֹ ה ִ טייגר א ראה כּמוֹ עמוּד קקטוּס - ואז הוּא תקף את ִ ניצב, והוּא נ ה הרחוֹב. ֶ ה בּרח בּצווחוֹת עד קצ ֶ הכּלב בּחזרה, וז שאר כּל ִ תרגשוּת הזנב של טייגר נ ִ ה שמרוֹב ה ֶ רא ִ אבל, כּנ הוּא ישן. ֶ הזמן זקוּר כּלפּי מעלה - כּבר כּמה ימים, גם כּשׁ י להוֹריד לוֹ ֵ זו תקלה מוכרת? יש משהוּ שניתן לעשׂוֹת כּד את הזנב בּחזרה? עמית בן-יוסף, נתניה היי עמית, ה לֹא ֶ בדוֹק את החתוּל, ז ִ אני ממליץ שתיגש לווטרינר ל אמוּר להישאר כּכה כּל הזמן. ישנם חתוּלים שגם כּשהם הם ֶ לֹא מפחדים הם זוקרים את הזנב, אבל ודאי לֹא כּשׁ ראוֹת אם יש כּאן בּעיה בריאותית. ִ ישנים. צריך ל
שלוֹם לד״ר וגשל, יש לי כּלב גדוֹל. בּכל ערב, בּערך בּשמוֹנה, אני מאכילה אוֹתוֹ. הכּלב שלי מאוֹד טריטוריאלי בּזמן האוֹכל, כּלוֹמר תקרב לצלחת שלוֹ, ואפילוּ ִ ה לאף אחד לה ֶ הוּא לֹא מרשׁ הקיפּוֹדים, שמגיעים ֵ ה, חוּץ מ ֶ אליו. כּוּלם למדוּ את ז ים ֵ הוּא מאי ֶ תקרבים לצלחת האוֹכל שלוֹ על אף שׁ ִ וּמ גיעוּ, ִ יהם בּכל דרך אפשרית. כל החוֹרף הם לֹא ה ֵ על ה בּשנת החוֹרף שלהם. ֶ רא ִ כּי הם היוּ כּנ תחילוּ להוֹפיע. ִ י כּשבוּעיים הם שוּב ה ֵ פנ ִ ל רבּצתי לכּלב, ִ אשוֹן איבּד את חייו בּתוֹך דקוֹת. ה ִ הר הוּא ֶ יתי לוֹ את הקיפּוֹד, וצעקתי לוֹ פוי! אלא שׁ ֵ והרא הוֹפיע קיפּוֹד ֶ מני, וּלמחרת כּשׁ ִ תרשם מ ִ ה לֹא ממש ה ֶ רא ִ כּנ הפּעם הייתי ֶ תקוֹף אוֹתוֹ. אלא שׁ ִ תכּוון ל ִ אחר הוּא שוּב ה ם ִ רבּצתי לוֹ ע ִ תקרב אליו בּאיום ה ִ הכּלב ה ֶ מוּכנה, וּברגע שׁ מקל, ושוּב צעקתי לוֹ פוי. הקיפּוֹד ניצל וּברח. אבל הסיפּוּר מתי לקיפּוֹדים צלחת אוֹכל ַ חוֹזר על עצמו בּכל ערב. שׂ תעקשים לבוֹא דווקא לצלחת ִ הכּלב, אבל הם מ ֵ רחוֹק מ תקוֹף את הקיפּוֹדים ִ ם יש דרך לחנך אוֹתוֹ שלֹא י ִ שלוֹ. הא תקרב לצלחת שלוֹ? ִ - אוֹ ללמד אוֹתם לֹא לה אדווה לוטן, קרית ענבים היי אדווה, סכּנים ִ הקיפּוֹדים המ ֶ קרוֹא שׁ ִ אכן מצער מאוֹד ל ה ֶ יהם, וז ֵ והמוּרעבים באים וּמסכּנים את חי הכּלב יבוֹא ֶ ים כּך. בכלל לֹא מוּמלץ שׁ ֵ סתי ִ מ ם הקיפּוֹדים. ִ בּמגע ע כּמוֹ כּל חיות הבּר, הם עלולים בּמגע עמוֹ לסכּן את בּריאוּתוֹ. הקיפּוֹדים בּעיקר פעילי ערב-לילה. ם ניתן, כּי אלה ִ תני לוֹ לאכול בּבוֹקר, א ם את מעוּניינת ִ הם לֹא פּעילים. א ֶ השעוֹת שׁ חוּץ ִ לעזוֹר להם וּלהאכיל אוֹתם, תוּכלי לשים מ לחצר בּפינה מעט מזוֹן. הם כּבר יגיעוּ קבוֹת הריח. בּהצלחה! ִ בּע לד"ר אפי שלוֹם, אני כּוֹתבת בשמו של בּני בּן השש וחצי אשר מנוּי למגזין "ילדי טבע הדברים". שאלוֹת בּקשר לתוכונים שלי: תבּרר שאלה ִ . קיבּלתי שני תוכונים שאחר כך ה 1 י פּעם הן רבוֹת. השאלה שלי: ֵ י נקבוֹת, וּמיד ֵ שת ם להפריד ביניהן אוֹ לֹא? ִ הא כלוּב זכר? ִ ם כּדאי להוֹסיף ל ִ . הא 2 ם להוֹסיף שני ִ ם אשאיר את שתי הנקבוֹת הא ִ . א 3 סתדרוּ ? ִ ם הן י ִ מקוֹמוֹת להטלת בּיצים? הא אש, אוֹריאל מאוֹר ֹ תוֹדה מר היי אוריאל, י אדם שגם רבים וגם ֵ תוּכּים לעיתים רבים (כּמוֹ בּנ ויג. ִ י זוּג, גם בּני אוֹתוֹ הזו ֵ ה גם בּין בּנ ֶ ה קוֹר ֶ תפּייסים). ז ִ מ ם אחר כך הם מתפייסים, ורוֹאים אוֹתם יושבים יחד, ִ א תערב. ִ ין צורך להפריד ביניהם אוֹ לה ֵ א ה לאו דווקא יפסיק ריבים. ֶ ם תוֹסיפוּ זכר ז ִ א ה בּהחלט ֶ היוּ שתי קוּפסאוֹת להטלה, ז ִ כּן כּדאי שי ם תוֹסיפוּ זכר ייתכנו הטלות ִ מפחית את הריבים. א פוריות... בּהצלחה! 25 | ילדי טבע הדברים
י מקוֹרםשל כּל מילה וכל שם. בּין השאר בּוֹלשמוֹטי ֵ ד"ר מוֹטי רוֹזן הוּא בּלשן. בּלשן הוּא אדםשבּוֹלשאחר שמעים מוּזרים, ִ ה שנ ֶ י מקורם של שמוֹת וניבים. מוֹטי יציג בפנינו שמוֹת מן הטבע, בּמיוּחד כּאל ֵ אחר ויספּר את הסיפּוּר שמאחוֹרי השמוֹת והניבים. ילדי טבע הדברים | 26 מקורם של ביטויים מאת: ד"ר מוטי רוזן מה מקור שמות האתרים ה ָּ י ִּ ת ְ ר ַ יק ו-ח ֵ ר ְּ ב ַ ייח' א ֵ ש יק הוא אזור גבעות קרוב למפגש עמק זבולון ועמק ֵ ר ְּ שייח' אַב יזרעאל. את האתר רכש יהושע חנקין לפני כמאה שנים בשם הקרן הקיימת לישראל . בגבעות שייח' אבריק היה מקומו של היישוב העתיק בית שערים ; ואת שרידיו גילה במקרה השומר מטעם הקרן הקיימת-אלכסנדר זייד. הוא הקים שם חווה. הוצבה במקום האנדרטה לזכרו. 1940- נרצח זייד וב 1938- ב ן, וזהו כינוי לכוהן דת אצל ֵ ק ָ ח' משמעה בערבית ז ְ י ַ המילה ש מוסלמים, או לזקן עדה או לזקן כפר. מסורת מקומית מספרת, כי שייח' אבריק היה מוסלמי אדוק; הוא הקפיד הקפדה יתרה להתפלל חמש פעמים ביום ולשטוף את ידיו ורגליו במים מכד יק" מציינת כד ִ ר ְ שהיה צמוד אליו. בלשון הערבית המילה "אַבּ בעל זרבובית (פיית שפיכה עגולה). לפי אחד הסיפורים, שייח' אבריק היה עובד אדמה, וכשראה אותו בעל השדה, שבו עבד השייח', מפסיק את עבודתו ורץ להתפלל התמלא כעס והחליט שיש לשבור את הכד; וכך עשה כשהשייח' לא ראה. בעל חלקת השדה קיווה, כי ללא כד השייח לא יפסיק את מלאכתו ולא יבטל זמן יקר. האגדה מספרת, שבמקום שבו נשפכו מי הכד נוצר מעיין, והמעיין הנובע נודע בסגולותיו והרפואיות. יכּ גם כן בערבית - ומשמעו ֵ ר ְ לפי גרסה אחרת מקור השם אַבּ "כורע ברך" כדי להתפלל. השיר "על גבעות שייח' אבריק" נודע גם במילותיו הראשונות "אדמה אדמתי"; זהו שיר שכתב המשורר אלכסנדר פן והלחין בעקבות 1941- מרדכי זעירא. את השיר כתב אלכסנדר פן ב בקשתה של אלמנתו של אלכסנדר זייד. השיר נכתב לכבוד הסרת הלוט (בד שמסתיר אותו מפני האנשים עד לגילויו) מפסלו של אלכסנדר זייד; את הפסל עיצב האומן דוד פולוס. להלן הבית הראשון של השיר: יק ֵ ר ְּ ב ַ ייח' א ֵ ת ש ֹ עו ְ ב ִּ ל ג ַ ע י ִ ת ָ מ ְ ד ַ ה א ָ מ ָ ד ֲ א י ִ ת ֹ ד מו ַ ה ע ָ מ ּ חו ַ ר ַ יח ִּ ת ְ ר ִ ה ְ ך ִ י ַ נ ֹ בו ְ ר ַ ב ח ַ ר ַ ח ּ רו ם ָ ד ְ י ב ִ יך ל ִ ת ֹ ְ ש ַ ר ֵ א ם ַ ד ָ נ ְ ם ו ָ ד ָ א ֶ ש ה. ָּ י ִּ ת ְ ר ַ ח ְ יק ו ֵ ר ְּ ב ַ ייח' א ֵ ת ש ֹ עו ְ ב ִּ ל ג ַ ע ה המוזכרת בשיר היא קריית חרושת, והשם הערבי ח'ארת ָּ י ִּ ת ְ ר ַ ח ש", והוא מציין אריס - איכר המעבד את אדמה של ֵ משמעו "חוֹר בעל קרקעות וחולק עמו את היבול. היום קריית חרושת היא חלק מטבעון. את השיר ביצעו בין השאר: אריק איינשטין. אסתר עופרים, יהורם גאון, הגבעטרון. על שמו של שייח' אבריק קרוי פסטיבל המתקיים מדי שנה בקריית טבעון, והוא נועד לחגוג את תחילת האביב. פסל אלכסנדר זייד, צילם: ברק נגן בית שערים, צילם: ברק נגן
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=