מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו 2022 אוגוסט | 328 גיליון ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת המרכז להצלת צבי ים - טבע צעיר זיעה - איזו חוויה... חי-דשות יום מסביב לעולם 365 מלחמת ההישרדות בקן העורבים הצלה ושחרור איכות הסביבה - השינוי בידיים שלנוּ! על זרזירים, קרנפים ודובים
ילדי טבע הדברים | 2 זמנתי אתכם, ילדי טבע הדברים, לחקוֹר ִ בּחוֹדש שעבר ה י חובבי טבע בּעוֹלם, ֵ י היוטיוב שצוּלמוּ על יד ֵ רט ִ וּלפשפּש בּין ס קרוֹת. ִ יכוֹלים ל ֶ מצוֹא דברים שאפילו חוֹקרי טבע לֹא חשבו שׁ ִ ול ספּר הילדים ששלחוּ חוֹמרים. ִ מ ִ למען האמת – הוּפתעתי מ מרבּית הסרטונים היוּ יפים – אם כי קצת מוכּרים, יפה שלח לנוּ משהוּ שאני מעוֹלם לֹא ראיתי ֵ אבל ירוֹן גל מח ה, כּיוונה את ֹ תבּוֹננה בּגמל שלֹמ ִ כּמוֹתוֹ. זיקית עמדה על ענף, ה הלשוֹן הארוּכּה שלה, וירתה אוֹתה לעברו, ואז הגמל שלמה חרר את עצמוֹ. ִ יה של הזיקית ושׁ ִ תפס את פּ רסם ִּ פ ֶ פּרדס חנה כּרכּוּר, קרא תחקיר שׁ ִ רוֹעי כץ, בּן תשע, מ מכוֹן דוידסון - של מכוֹן ויצמן, שבו ציטטוּ פּרסוּם של החברה המלכוּתית שקבע: "צבות הים אומנם מצליחוֹת להגיע בּסוֹפוֹ של דבר תמיד לאוֹתוֹ חוֹף שבּוֹ הן בּקעוּ כאבקועים בּתחילת טילוּ בּשנה ִ יהן, אוֹ שבּו הן ה ֵ חי הן לֹא ממש ֶ הן עוֹשׂוֹת מראים שׁ ֶ שעברה - אבל המסלוּלים שׁ אלוּפוֹת בּניוּוּט". "אז נכוֹן שמכוֹן ויצמן למדע הוּא מכוֹן חשוּב מאוֹד", כתב לנו שאוֹל שאלוֹת על המחקר ִ את החלטתי ל ֹ רועי, (כן?) "אבל בּכל ז י צבות ים, כּוּלן – כּך ֵ הם פּרסמוּ: בּאוֹקיינוֹסים יש מאוֹת אלפ ֶ שׁ הבּיצה, ֵ לפחוֹת מניחים, עוֹלוֹת על החוֹף שבּוֹ הן עצמן בּקעוּ מ קבּוֹע שכּוּלן לֹא מנווטות ממש ִ ם נכוֹן ל ִ י להטיל בּיצים. הא ֵ כּד היוֹת שקיבּל מכּה ִ תנהגוּת של צב אחד, שיכוֹל ל ִ טוֹב על פּי ה צבּים שלכל אחד מהם יכוֹל 22 י ֵ אש, אוֹ על סמך מעקב אחר ֹ בּר ה מסלוּל אחר, קצר יוֹתר ָ עשׂ ֶ היוּ סיבּוֹת משלו לכך שׁ ֶ היוֹת שׁ ִ ל תכּוונה כּל צבה ִ ה יוֹדעים החוֹקרים לאן ה ֹ יפ ֵ אוֹ ארוֹך יוֹתר? מא י דגים ֵ ם הצבה המשוֹטטת הותקפה בּדרך על יד ִ לשחוֹת? וּמה א מסלוּל הנדידה שלה?". ִ בריחוּ אוֹתה והוֹציאוּ אוֹתה מ ִ ה ֶ טוֹרפים שׁ תכּוונוּ, כּאשר דיבּרנוּ על כך שבּהרבּה מחקרים ִ ה בּדיוּק ה ֶ לז קרים אחדים. ִ החוֹקרים מסיקים מסקנוֹת כּלליוֹת על סמך מ מחים שאתם מגיבים, ועוֹד בּראייה כּל כּך מדעית. ְ לכן אנחנוּ שׂ י להפוך לחוֹקרים של ממש, ואת ֵ ה כּד ֶ נצלוּ את החוֹדש הז שלחוּ נפרסם בּמדוֹר "החוֹקרים הצעירים" ִ החוֹמרים שת שיתחיל בּחוֹברת הבּאה. ין ֵ ה לכם המשך חוֹפש גדול מרתק וּמעני ֶ הי ִ ושי שלכם, אודי שלוֹם לכם ילדים,
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2022 אוגוסט | 328 גליון אב - אלול תשפ״ב תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד כולם מצטרפים לניקיון הים מפלסטיקים :צילום Pete Linforth :צילם להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: מנוי דיגיטלי חודשי ש"ח 25 כולל סרטי וידאו: חי-דשות הספארי שגית הורוביץכתבה: הסיסים עוזבים את הארץ; ריינה, הקרנפונית הצעירה, אימצה לה כחברה; תערוכת הדובים נפתחה; לצערנו, שגית 32- את מאיה בת ה השנים האחרונות, עוזבת אותנו. 18- הורוביץ, שכתבה לנו את המדור ב 32 40 יום מסביב לעולם 365 נופר ועינב ברזני צילמו: נופר ברזני כתבה: יצאה עם משפחתה לטיול של שנה בעולם בקרוואן. 11- נופר בת ה כן, שנה בלי בית ספר, בלי החברות והחברים ובלי הבית. ביקשנו ממנה לשתף אותנו במסע. 4 מלחמת ההישרדות בקן העורבים ירון עיני צילם: יהודית קאופמן כתבה: החלום של צלמי הטבע הוא לראות דברים שלא קורים בכל יום. יהודית וירון נסעו במכונית, ופתאום הם ראו קן של עורבים שלא מוקם – כדרכם של העורבים – גבוה בצמרת, אלא על שיח בגובה העיניים. העורבים למדו את הלקח, בדרך הקשה. 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס מה עוד? 38 זיעה - איזו חוויה... הניקה רןכתבה: כבר אמרנו שהעולם מתחמם? הקיץ הזה נראה שהעולם החליט להבהיר לנו שהוא לא מתלוצץ. חם לכם? אתם מזיעים? למה בכלל מזיעים כשחם?. איכות הסביבה - השינוי בידיים שלנוּ! טבע צעיר - תמר שרייבר כּתבה: כבר הרבה שנים אנחנו שומעים על התחממות כדור הארץ ועל כּמויות הפלסטיק שנזרקוֹת מדי יום, אך רוב האנשים לֹא עושים דבר בנושא ולֹא אכפת להם. אולי הגיע הזמן להתעורר? 12 המרכּז להצלת צבּי ים - ההצלה והשחרוּר נוֹעם ודניאל רן כתבו וצילמו: הכול התחיל במפגש של התאומות עם צבת ים שנלכדה ברשת דייגים שהושלכה לים, והסתיים בחברות בין שתי הבנות והצבה. זו זכתה בחייה, ואלה זכו בחוויה מרגשת. 18 וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27
ילדי טבע הדברים | 4 ת ּ מלחמת הישרדו בקן העורבים יהודית קאופמן כתבה: ירון עיני צילם: שלושה גוזלים פוערים פה בקן.
5 | ילדי טבע הדברים פתיע אוֹתי. עוֹרבים ִ בּאביב האחרוֹן ראיתי דבר שדי ה בּדרך כּלל בּוֹנים את הקן שלהם על צמרוֹת העצים, בּמקוֹם יהם (חוּץ מעוֹפוֹת דוֹרסים) ֵ ששם קשה לטוֹרפים למינ יהם, ואילוּ הפּעם ראיתי זוּג עוֹרבים אפוֹרים ֵ להגיע אל יניים שלי. ֵ יח, ממש בּגוֹבה הע ִ שבּנה את הקן שלוֹ על שׂ ראוֹת ִ ולֹא רק, אלא בּמקוֹם שיכוֹלתי לשבת בּמכוֹנית ול מה בּדיוּק קורה בּקן. עוֹרבים הם עוֹפוֹת פיקחיים בּיוֹתר, לכן תהיתי על ההחלטה שלהם להקים את הקן בּמקוֹם כּל כּך גלוּי. הוּא צלם טבע מוכר מאוֹד, ֶ י, שׁ ֵ ינ ֵ סיפּרתי על הקן לירוֹן ע ה בּקן. וכך, אחת לשבוּע- ֶ י מה שקוֹר ֵ והחלטנוּ לעקוֹב אחר ינוּ ִ י שלֹא להפריע להם, עשׂ ֵ שבוּעיים בּאנוּ לבקר. כּד הקן, וכך ֵ מרחק בּטוּח מ ִ את המעקב בּישיבה בּרכב, מ שלב הדגירה ועד לשלב ִ תהליך הקינון, החל מ ִ תרשמנוּ מ ִ ה הסוֹפי של גידוּל הגוֹזלים. הקן היה גדוֹל, וּכמוֹ כּל קיני העוֹרבים, היה בּנוּי מענפים יטב ֵ י קשירה, ומרוּפּד ה ֵ יהם חבל ֵ ינ ֵ גדוֹלים וּקטנים וּב בּצמר גפן. מחתנוּ, בּאחד הבּיקוּרים ראינוּ בּתוֹכוֹ שלוֹשה גוֹזלים קטנטנים ִ לשׂ י כן. ירוֹן כּמוּבן צילם. ֵ פנ ִ וּצעירים מאוֹד שבּקעוּ כּיוֹמיים ל ראה ענקי יחסית ִ עוֹרם היה אפוֹר, ללֹא נוֹצוֹת, המקוֹר נ היה בּצבע ֶ ם שוּליים ורודים, והלוֹע, שׁ ִ אש, ע ֹ לגוֹדל הר בעם האפוֹר הכּללי. ִ תבּלט מאוֹד על רקע צ ִ אדוֹם עז, ה יניים) היוּ עדיין ֵ מצאוֹת הע ִ יהם (המקוֹם שם נ ֵ ינ ֵ ארוּבּוֹת ע מצאוֹת ִ ראוֹת שבּתוֹכן נ ִ סגוּרוֹת לחלוּטין, אבל ניתן ל סתוֹבבוּ בּאיטיוּת ִ יניים גדוֹלוֹת מאוֹד. הגוֹזלים ה ֵ ע היה עדיין גדוֹל מאוֹד בּיחס לגוּפם, וכוּלם ֶ כעיוורים בּקן, שׁ ראוּ פּוֹערים את לועם האדוֹם, מבקשים מהוריהם ִ יחדיו נ ה גם לצוֹרך ֶ רא ִ מזוֹן. אחד ההוֹרים היה עימם, כּכל הנ י השמש. ֵ פּנ ִ יהם מ ֵ י להצל על ֵ שמירה וגם כּד ראה שינוּי דרסטי ִ כשלוֹשה שבוּעוֹת מאוּחר יוֹתר, כּבר נ ירוֹמים ללֹא ֵ (קיצוֹני) בּמראה הגוֹזלים: הם לֹא היוּ עוד ע ה לבוֹגר. ֶ ם מראה דוֹמ ִ נוֹצוֹת, אלא גוֹזלים גדוֹלים מאוֹד ע היה צפוּף ִ הלך ונ ֶ כּל גוֹזל תפס כּבר את כּל רוֹחב הקן, שׁ להכיל אוֹתם. בּתוֹך הקן היה אחד ההוֹרים צמוּד ִ וצר מ ראוּ למרבּה הצער ִ ה נ ֶ לבד ההוֹר ִ יהם. אבל הפּעם - מ ֵ אל י גוֹזלים. חשבנוּ שאוּלי הגוֹזל השלישי שכב על ֵ רק שנ ה, ולכן לֹא ראינוּ אוֹתוֹ. ֶ קרקעית הקן אוֹ מתחת להוֹר ראה שוּב שינוּי בּקן לעוּמת ִ גענוּ לשם, נ ִ ה ֶ בּפעם הבאה שׁ י גוֹזלים ראינוּ כּבר רק גוֹזל ֵ הפּעם הקוֹדמת: בּמקוֹם שנ נראה כּמעט בּוֹגר לחלוּטין. ֶ אחד גדוֹל, שׁ העורב מאכיל את אחד הגוזלים ישר אל תוך המקור.
ילדי טבע הדברים | 6 י ֵ ינ ֵ תוֹך הרכב, כּשע ִ כּתמיד ישבנוּ וצפינוּ מ ם ֵ ם הגוֹזל הייתה בּקן הא ִ מצלם. יחד ע ידוֹ הימני של הקן. הגוֹזל עמד ִ שעמדה בּצ ראה שומר ִ בּצד השמאלי של הקן. האב נ כּדרכּוֹ, בּעמדה חיצוֹנית מרוּחקת יוֹתר אבל י כּמה דקוֹת נוֹספוֹת ֵ ה אל הקן. אחר ֶ צוֹפ המצב ֶ תכּוונוּ לעזוֹב את המקוֹם, כּיוון שׁ ִ ה בּקן היה בּרוּר וגלוּי. תנהגוּתה ִ ראה משהוּ שוֹנה בּה ִ לפתע נ ה בּחלק ֶ ם: היא חשה שמשהוּ קוֹר ֵ של הא התחתוֹן של הקן וירדה לברר את הסיבּה. סתכּלה, אך ִ ה, בּדקה וה ֹ ה כּה וכ ָ היא חיפּשׂ ה לֹא מצאה דבר וחזרה לעמדה ֶ רא ִ כּכל הנ י כן. ֵ פנ ִ שבה עמדה ל סתכּל דרך עדשת המצלמה ִ מאחר שירוֹן ה המקרבת הוּא ראה פּתאוֹם משהוּ שלֹא ראינוּ קוֹדם, וּלפתע הוּא אמר: "נחש!". סתכּלתי וראיתי נחש זעמן שחוֹר גדוֹל ִ ה מצא הגוֹזל – בּצד ִ בּדיוּק בּמקוֹם שבּוֹ נ לפתע ירון אמר: נחש! הסתכלתי וראיתי נחש זעמן שחור גדול בדיוק במקום שבו נמצא הגוזל - בצד השמאלי של הקן. האם עמדה בעמדה מוגבהת כשגוף הגוזל מסתיר מעט את הנחש שהגיח מתחתיו, מקצהו האחר של הקן. לפני שהספקנו להבין מה קורה החל הנחש לכרוך את עצמו סביב גופו של הגוזל.
7 | ילדי טבע הדברים ם עמדה בּעמדה מוגבהת כּשגוּף ֵ השמאלי של הקן. הא הוּ ֵ קצ ִ תחתיו, מ ִ הגיח מ ֶ הגוֹזל מסתיר מעט את הנחש שׁ האחר של הקן. כּאן החל סיפּוּר מסמר שיער... ִ מ כרוֹך את ִ ה החל הנחש ל ֶ ספּקנוּ להבין מה קוֹר ִ ה ֶ י שׁ ֵ פנ ִ ל עצמוֹ סביב גוּפוֹ של הגוֹזל. ה מעמדת התצפּית הגבוֹהה מיהר להגיע לקן. ֶ האב הצוֹפ תרחש וּמנסים להבין ִ בּעוֹד ההוֹרים עוֹמדים וצוֹפים בּמ כנפיו של הגוֹזל ִ כרך הנחש בּמהירוּת מתחת ל ִ מה לעשׂוֹת, נ כרוֹך את עצמוֹ עוֹד ִ משיך ל ִ ה שלו. הנחש ה ֶ – על בּית החז הוּא לוֹחץ וּמהדק את גוּפוֹ אל גוּף הגוֹזל. ֶ ועוֹד כּשׁ שתחרר מאחיזת ִ ה לה ֶ ראה מפרפּר בּכנפיו, מנס ִ הגוֹזל נ י ֵ הנחש, אך הנחש לחץ עליו יוֹתר ויוֹתר, עד שתנוּעוֹת כּנפ ידי ִ שמטוּ בּאיטיוּת לצ ִ הגוֹזל נחלשוּ וּלבסוֹף פּסקוּ, והן נ י חוֹסר חיים. מאוֹתוֹ רגע ֵ גוּפוֹ. אצבּעוֹת רגליו גילוּ סימנ ויר. ִ וירה כּבדה מילאה את חלל האו ִ קווה, ואו ִ אפסה הת לפי הצילוּמים שראינוּ אחר כּך, הנחש כּרך את עצמוֹ בּתוֹך זמן קצר גם מתחת לצווארו של הגוֹזל. הנחש, ֵ המחשבה שלנוּ הייתה כּמוּבן להציל את הגוֹזל מ תערב בּטבע אלא ִ אבל כצלמי טבע אנחנוּ לֹא נוֹהגים לה י כּך פּוֹעל הטבע... ֵ הוּא, כּי הר ֶ מצלמים אוֹתוֹ כּפי שׁ ינוּ לאחר עשרוֹת שנוֹת ֵ אשוֹן בּחי ִ ה היה הר ֶ ירוּע כּז ֵ א האב רואה את הנחש נכרך סביב הגוזל וממהר להגיע לקן.
ילדי טבע הדברים | 8 יתנוּ. ִ תצפּיוֹת וצילוּם בּטבע של כּל אחד מא תמלא אדרנלין (הוֹרמוֹן שמוּפרש בּמערכת ִ הגוּף שלנוּ ה ה ֶ תרגשים מאוֹד) לנוֹכח מחז ִ י אדם מ ֵ העצבּים כּשבּנ ם תחוּשה של צער ִ ינוּ, ע ֵ אשוֹנה בּחי ִ ה לנוּ לר ֶ הטבע שנגל ֵ מ עמוֹק ותדהמה גם יחד... כּאן החלה שרשרת ִ ים הסיפּוּר, מ ֵ סתי ִ אבל כּאן לֹא ה התרחשויות מסמרת שיער לֹא פּחוֹת: ראה נוֹשך את הגוֹזל בצווארו, וההוֹרים, ִ הנחש נ ההלם, עברוּ להתקפה. ֵ תעוֹררוּ מ ִ ה ֶ שׁ הוּא ֶ האב החל לבצע פּעוּלוֹת התקפיות לכיוון הנחש, כּשׁ י הזוּג, תוֹקף אוֹתוֹ ֵ עוֹמד הכי קרוֹב אליו מבין שני בּנ ימתוֹ. תוֹקף ונסוֹג, תוֹקף ונסוֹג. גם ֵ בּנשיכוֹת, ונסוֹג מא ראה הנחש ִ תקרב אל הנחש. בּאוֹתוֹ רגע נ ִ האם החלה לה בלוֹע את הגוֹזל המגוּדל. ִ ה להתחיל ל ֶ מנס ים את מלאכת ההרג, החל הנחש לשחרר מעט ֵ כּיוון שסי את גוּפוֹ מפיתוליו החוֹנקים. סתער על הנחש בּנשיכוֹת. הנחש שחש ִ האב חזר וה תקפה החל שוּב לאסוֹף את גוּפוֹ. ִ בּמ פעול בדרך אחרת) ותקף ִ האב בּחר לשנוֹת טקטיקה (ל ה להפריד בּין פּיו ֶ הוּא מנס ֶ את הנחש פּנים אל פּנים, כּשׁ של הנחש לגוּפוֹ של הגוֹזל. גרוֹם להוֹרדת הגוֹזל ִ צליח האב ל ִ י הפעלת כּוֹח ה ֵ תוֹך כּד פלס נמוּך יוֹתר. הגוֹזל נפל על ענף קוֹצני, ִ הקן למ ֵ (המת) מ ראה ִ הנחש אוֹחז בּמקוֹרוֹ. כּעת נ ֶ ונוֹתר תלוּי כּמשוּפּד, כּשׁ האם הבינה את מלוא עוצמת הטרגדיה, והנחש – הוּא ֶ שׁ אשוֹ של הגוֹזל. ֹ ניסה לשפּר את אחיזתו בּר אשוֹ של הגוֹזל ֹ הנחש החדיר לר ֶ ה החוֹמרים שׁ ֶ רא ִ כּכל הנ אש ֹ היוֹת רך יוֹתר פּעלוּ, וחלק ניכּר מר ִ גרוֹם לוֹ ל ִ י ל ֵ כּד הגוֹזל המגוּדל היה כּבר בּתוֹך לועו של הנחש. ה מדהים נוֹסף: ֶ וכאן החל מחז היא עוֹמדת בּקן עצמוֹ, ֶ ם פּתחה בּקריאוֹת שבר כּשׁ ֵ הא תקרב אליה. ִ גיע וה ִ והזכר ה רגש בּיוֹתר, ותוֹך ִ הוּא נ ֶ הזכר החל בּקריאוֹת אף הוּא כּשׁ תקרב עוֹד יוֹתר, עד שנוֹצר ִ פנה פּתאוֹם אליה, וה ִ י כּך נ ֵ כּד ם ִ תרחש בּמהירוּת מסחררת, ע ִ יהם. הכּוֹל ה ֵ מגע בּינ האב מתחיל לתקוף את הנחש. נושך ונסוג, נושך ונסוג...
9 | ילדי טבע הדברים הנחש לא מוותר, ומנסה לבלוע את ראש הגוזל. הגוזל נופל מהקן כשהנחש אוחז בראשו.
ילדי טבע הדברים | 10 י הצדדים) ֵ אינטראקציה (תהליך שבּוֹ מעוֹרבים שנ ראה ִ ה, בּתמוּנה נ ֶ קר ִ לֹא בּרוּרה בּין הזכר לנקבה. בּכל מ מגע של מקוֹר אל מקוֹר בּין הנקבה לזכר. הייתכן הזכר מרגיע את הנקבה בּנשיקוֹת? ֶ שׁ נקוֹט פּעוּלה נוֹספת ִ מייד אחר כּך החליט העוֹרב הזכר ל נגד הנחש. הוּא ניצל את העוּבדה שכּעת הנחש זרוּק פלס תחתוֹן ִ הוּא עדיין אוֹחז בּגוֹזל, בּמ ֶ חוּץ לקן, כּשׁ ִ מ ה היה הנחש רפוּי יוֹתר בּגוּפוֹ, ֶ קרוֹב לקרקע. בּשלב ז וחלקוֹ התחתוֹן היה מעט משוּחרר. הזכר ירד לקרקע אל מתחת לגוּפוֹ של הנחש, וניסה ה הזנב שלוֹ. ֶ תפּוֹס את קצ ִ ל פלס שבּוֹ היוּ ִ ם שנוֹתרה בּקן למעלה ירדה כּעת למ ֵ הא כּאן החלוּ ניסיוֹנוֹת הרואיים (אמיצים) ִ הנחש והגוֹזל. מ אש הנחש, תוֹך פּשיטת אצבּעוֹת ֹ פגוע בּר ִ של הנקבה ל ראתה תוֹקפת ִ אשוֹ. היא נ ֹ הרגליים והטפרים לכיוון ר ין-ספור ֵ ימת הנחש, תוֹקפת ונסוֹגה - כּך א ֵ ונסוֹגה מא סתערת על הנחש בּתקיפות ִ פּעמים. בּעוֹד הנקבה מ מתין הזכר למטה על הקרקע. לאחר הפּעוּלה ִ ישירוֹת ה לנוּע, ִ ההרואית הזאת של הנקבה פּסק גוּפוֹ של הנחש מ ה על ֶ רא ִ והוּא נוֹתר תלוּי ללֹא תנוּעה, ורק פּיו תלוּי כּנ אשוֹ של הגוֹזל. ֹ י הנשיכה שאחזוּ בּר ֵ שינ גוּפוֹ הארוֹך של הנחש היה כּעת ישר וּללֹא כּל פּיתוּל, ראה ללֹא רוּח חיים. ִ גיע אל הקרקע. הנחש נ ִ הוּ ה ֵ וקצ משוֹך את ִ מתין למטה החל כּעת בּניסיוֹנוֹת ל ִ ה ֶ האב שׁ ראה הנחש צוֹנח ִ גוּף הנחש אל הקרקע, ואכן לפתע נ חסר חיים אל הקרקע, מוֹתיר את הגוֹזל משוּפּד על ה הנוֹרא. ֶ הענף הקוֹצני כּאנדרטה עצוּבה למחז סתיימה, והם שבוּ ִ תקפה של ההוֹרים על הנחש ה ִ המ י הקן, מבינים וּמפנימים שניצחוּ בּקרב ֵ שני ציד ִ לעמוֹד מ פסידוּ את גוזלם. ִ אך ה ראה הזכר מטפּל בּקן וּמסדר את ִ זמן קצר אחר כך נ חומרי הקינון... העורב הזכר יורד לקרקע ומנסה לתפוס את הנחש בזנבו.
11 | ילדי טבע הדברים האם יורדת מהקן ומנסה לפגוע בראשו של הנחש שמחזיר מלחמה. כעבור כמה דקות הנחש הוכרע, ושניהם, הוא והגוזל שכבו מתים.
תמר שרייבר כתבה: ! ּ ידיים שלנו ּ י ב ּ השינו ת הסביבה ּ יכו ֵ א environmental :צילום ילדי טבע הדברים | 12
hagenstaadt :צילום תחממוּת כּדוּר ִ כּבר הרבּה שנים אנחנוּ שוֹמעים על ה די יוֹם, אך רוֹב ִ זרקוֹת מ ִ הארץ ועל כּמוּיוֹת הפּלסטיק שנ א ולֹא אכפת להם, והם ֵ ים דבר בּנוֹשׂ ִ האנשים לֹא עוֹשׂ נסוֹע גם ִ שתמש בּכלים חד-פּעמיים, ל ִ ממשיכים לה קיוֹת ַ שתמש בּשׂ ִ כּשאפשר ללכת בּרגל כּי המרחק קצר, לה קנוֹת הרבּה דברים לֹא נחוּצים. כּמוֹ כן, עצים ִ פּלסטיק ול ראל ְ שׂ ִ י העוֹלם. רק בּערים בּי ֵ ראל וּברחב ְ שׂ ִ כרתים בּי ִ רבים נ , בּאישוּר פּקיד היערוֹת - האיש 7,500 כּוֹרתים בּכל שנה שבּידיו להתיר אוֹ לאסור כּריתת עצים. בּסך הכּוֹל כּוֹרתים עצים. אז נכוֹן שגם 300,000- ראל בּשנה קרוֹב ל ְ שׂ ִ בּי י עצים צעירים בּכל שנה, אבל ֵ שוֹתלים עשרוֹת אלפ ה את "עבוֹדתוֹ" ֶ הצעיר הוֹפך לבּוֹגר, ועוֹשׂ ֶ לוֹקח זמן עד שׁ פליטת החמצן. ִ בּקליטת הפּחמן וּב כּריתת העצים, ִ לֹא רק אנחנוּ, גם חיוֹת רבּוֹת סוֹבלוֹת מ יהם ֵ למשל: ציפּורים, חרקים וחיוֹת בּר מאבּדים את בּת ה ֶ הי ִ נשוֹם י ִ ויר שנ ִ יהם. ללֹא עצים האו ֵ וּלעיתים את חי קרא ִ מזוֹהם יוֹתר, שכן העצים עוֹברים תהליך שנ "הטמעה" (פוטוסינתזה); תהליך שבּוֹ העלים הירוּקים ויר בּאמצעוּת ִ מפרקים את הפּחמן הדו-חמצני המצוּי בּאו ויר ִ י האוֹר, מייצרים סוּכּרים וּפוֹלטים חמצן, וכך האו ֵ קרנ ה ֶ ויר. כּל על ִ יע בּניקיוֹן של האו ֵ שלנוּ טוֹב יוֹתר. הטבע מסי ה. ֶ ירוֹק עוֹבר את התהליך הז אבל הפּלסטיק הוּא הבּעיה הגדולה בּיוֹתר של כּדוּר הארץ. שתמשים יוֹתר ויוֹתר ִ י האדם מ ֵ בּשנים האחרוֹנוֹת בּנ הפּלסטיק ֵ בּפּלסטיק וּבכלים חד-פּעמיים. חלק גדוֹל מ י האשפּה מוּטמן בּאדמה, אבל חלק לֹא פּחות ֵ זרק לפח ִ שנ ם בּכוֹח ִ הפּלסטיק מגיע בּסוֹפוֹ של מסע לים, א ֵ גדוֹל מ י הים ֵ י האדם. אנשים שנוֹפשים על חוֹפ ֵ הרוּח ואם בּידי בּנ קיוֹת ניילוֹן, ַ יהם פּסוֹלת רבּה, הכּוֹללת שׂ ֵ משאירים אחר ם הרוּח והגלים היישר אל הים. ִ ה מגיעוֹת ע ֶ ואל פלסטיק לוֹקח ִ וּלאן הוֹלך כּל הפּלסטיק שמגיע לים? ל Freepik :צילום 13 | ילדי טבע הדברים
תפּרק, וגם אז הוּא לֹא ממש נעלם אלא ִ מאוֹת שנים לה הוּא חתיכוֹת קטנטנוֹת, ֶ היוֹת מיקרו-פלסטיק, שׁ ִ הוֹפך ל שלוֹשה-ארבּעה מילימטרים, ִ בהן מגיעוֹת ל ֶ הגדוֹלוֹת שׁ ֶ שׁ ן. המיקרוֹ-פּלסטיק חוֹדר ִ ראוֹת בּעי ִ והקטנות לֹא נ למערכוֹת הנשימה והעיכּוּל של בּעלי החיים הימיים, ם עוֹברים ִ המי ֶ ואפילוּ מגיע למערכוֹת הגוּף שלנוּ לאחר שׁ י השתייה שלנוּ. הם ֵ היוֹת מ ִ תהליך של התפּלה והוֹפכים ל ינוּ כּשאנחנוּ אוֹכלים דגים. ֵ גם עוֹברים אל י האוֹקיינוֹסים שמרכּזים אוֹתוֹ ֵ רמ ִ סחף בּז ִ כּל הפּלסטיק נ ם ִ לאיים, בּאוֹתה הדרך שמערבּוֹלת מוֹשכת את המי י האוֹקיינוֹסים מרכּזים את הפּלסטיק ֵ רמ ִ למרכּזה. ז לחמישה איים ענקיים. אי הפּלסטיק הגדוֹל בּיוֹתר גדול פּי ראים ִ י הפּלסטיק נ ֵ ראל. כּוּלם חוֹשבים שאי ְ שׂ ִ מדינת י ִ מ 80 הם עשׂוּיים פּלסטיק, ֶ כּמוֹ איים של ממש, רק שׁ קרים ִ י פּלסטיק", בּהרבּה מ ֵ כתוֹב בגוגל "אי ִ ם נ ִ ולכן א מוֹת פּלסטיק ענקיוֹת, ֵ יציגוּ לנוּ תמוּנוֹת של ער י הפּלסטיק. האמת היא ֵ בּעצם לֹא צוּלמוּ על אי ֶ שׁ י הפּלסטיק הוּא דווקא ֵ החלק הכּבד בּיוֹתר בּאי ֶ שׁ המיקרו-פלסטיק שמרוּכּז שם כּמוֹ דייסה, ולכן ראים כּמוֹ ריכּוּז של פּלסטיק, אבל לֹא ִ האיים נ ממש כּמוֹ אי. אי הזבל הגדוֹל בּיוֹתר מאחסן כּל כּך הרבּה פּלסטיק שאפשר לטוּס מעליו בּמשך זמן שעוֹת. יש מיליארדי מיליארדים של חתיכוֹת פּלסטיק שמסכּנוֹת חיים י האדם. ֵ של בּעלי החיים הימיים, וגם את שלנוּ בּנ צבי ים חוֹשבים ששקיוֹת הפּלסטיק הן מדוּזוֹת, ואז Freepik :צילום ילדי טבע הדברים | 14
הם אוֹכלים אוֹתן ונחנקים; צבּי הים, כּלבי הים, דולפינים סתבּכים בּרשתוֹת דייגים ִ י חיים ימיים אחרים מ ֵ וּבעל הם לֹא ֶ קרוּעוֹת שדייגים משליכים לים, הגוֹרמוֹת לכך שׁ נשוֹם. ִ ם ול ִ אש מעל המי ֹ חוֹת, להרים את הר ְ שׂ ִ יוּכלוּ ל לווייתנים בּוֹלעים כּמוּיוֹת של גדוֹלוֹת של פּלסטיק כּאשר יסוּרים. ִ בלוֹע דגים – וּמתים בּי ִ הם פּוֹתחים את פּיהם ל ה נוֹרא", ֶ י האדם רוֹאים, אוֹמרים "כּמה ז ֵ מרבּית בּנ ה. ֶ וּממשיכים בּדרכּם, כּאילוּ אי אפשר לעשׂוֹת כּלוּם נגד ז י ֵ שעה מיליארדי בּנ ִ אבל האמת היא שאפשר. בּעוֹלם יש ת שתמש ִ קית ניילוֹן בּיוֹם, אוֹ י ַ ם כּל אחד יאסוֹף שׂ ִ אדם. א שעה מיליארדי ִ היוּ ת ִ קית ניילוֹן אחת פּחות בּיוֹם – י ַ בּשׂ קיוֹת פּחות בּיוֹם. אני מכּירה בּאוֹפן אישי אדם שמציב ַ שׂ ידע על שמירת ֵ ם מ ִ דוּכן על חוֹף הים וּמחלק דפּים ע קיוֹת אשפּה ַ יכוּת הסביבה וניקיוֹן הים, והוּא מחלק שׂ ֵ א Freepik :צילום Freepik :צילום 15 | ילדי טבע הדברים
שאנשים יוּכלוּ לאסוֹף איתם את האשפּה שלהם להשאיר את החוֹף נקי. גם אני אוֹספת הרבּה זבל על חוֹף הים וּבכל מקוֹם שאני רוֹאה. כּוּלכם יכוֹלים לאסוֹף זבל ולֹא שתמש בּכלים חד-פּעמיים ואני מקווה שכּדוּר הארץ ִ לה פעוֹל. ִ ה ירוֹק יוֹתר, אך לשם כּך יש ל ֶ הי ִ י ה בּעצם ֶ ויר. מה ז ִ טוֹב, עכשיו נספּר לכם על זיהוּם או ויר באטמוספרה שמקיפה את כּדוּר ִ ויר? האו ִ זיהוּם או י הרכב, ֵ כּל ִ פלטים מ ִ הארץ אוֹגר בּתוֹכוֹ גזים רעילים שנ פעלים, ִ תחנוֹת הכּוֹח והמ ִ הספינוֹת, מ ֵ המטוֹסים, מ ֵ מ המדוּרוֹת של ל"ג בּעוֹמר שלנוּ. ֵ משרפות יערוֹת, ואפילוּ מ ם כּל ִ שאר ע ִ ויר לֹא יכוֹל לצאת לחלל, והוּא נ ִ האו י ֵ תרבּה. למזלנוּ, יש על פּנ ִ הוֹלך וּמ ֶ הזיהוּם שבּוֹ שׁ ה ֶ ה גם אל ֶ כּדוּר הארץ יערוֹת, וּבים יש אצוֹת, ואל ויר וּפוֹלטים לתוֹכוֹ חמצן. ִ האו ֵ קוֹלטים את הפּחמן מ ויר על ִ ם שמעתם, אבל מזג האו ִ אני לֹא יוֹדעת א ה. בּאמצע חוֹדש יוּלי, ֶ שתנ ִ י כּדוּר הארץ הוֹלך וּמ ֵ פּנ ירוֹפּה ֵ י מערב א ֵ למשל, עבר במשך כּמה ימים על פּנ י ֵ בּנ 1,500 . מעלוֹת 40- גל חום נוֹראי של יותר מ אדם מתוּ בּספרד בּיוֹם אחד. הרבּה יצוּרים סוֹבלים Freepik :צילום ילדי טבע הדברים | 16
תחממוּת הגלוֹבּלית ִ ה ֵ ויר, וּבאוֹפן כּללי מ ִ זיהוּם או ִ מ ה לכתבה הבּאה. ֶ (העולמית). אבל נשאיר את ז ם ִ ה. כּל תרוּמה קטנה עוֹזרת. גם א ֶ שבוּ על ז ִ אז ח הרחוֹב, אוֹ פּשוּט להפסיק ֵ היא איסוּף של בּקבּוּק מ קיוֹת בּקנייה בּסופר. כּל מי שאכפת ַ שתמש בּשׂ ִ לה יטב יכולתוֹ גם אם ֵ ה כמ ֶ כּדוּר הארץ שיעשׂ ִ לוֹ מ ה משהוּ קטן, כּי הרבּה דברים קטנים הוֹפכים ֶ ז לדבר גדוֹל. Freepik :צילום Benita Welter :צילום 17 | ילדי טבע הדברים
: יניב לויצילום ןר לאינדו םעוֹנ :ּומליצו ּובּתכ ילדי טבע הדברים | 18
: יניב לויצילום י פּעם הזיז ֵ ד ִ תקרבנוּ אליו, הוּא שכב על שפת הים, מ ִ ה ֶ כּשׁ ראה כּאילוּ אלוּ הם רגעיו האחרוֹנים. ִ מעט רגל אוֹ זרוע, ונ תקשרנוּ מייד לרשוּת הטבע והגנים והוֹדענוּ להם על ִ ה הם שיבוֹאוּ מהר לקחת אוֹתוֹ, ֵ מקומו של הצב, וּביקשנוּ מ ה לנוּ שלֹא נוֹתר לוֹ הרבּה זמן. ֶ רא ִ כּי הוּא עדיין חי, אבל נ ם ושפכנוּ עליו, כּי ִ בּינתיים, רצנוּ לים, מילאנוּ בּקבּוּק מי אשוֹ ורגליו הייתה מלוּפּפת ֹ היה ממש חם בּחוּץ. סביב ר ניילוֹן. ִ רשת דייגים מ הפּקח שדיבּר ֶ זכּרנוּ שׁ ִ ספּריים, אבל נ ִ מייד רצנו לחפּשׂ מ הוּא ולֹא לנסוֹת ֶ יתנוּ אמר לנוּ להשאיר את הצב כּמוֹ שׁ ִ א יתכן ִ י שלֹא לפגוע בּוֹ יוֹתר, כיוון שי ֵ לשחרר אוֹתוֹ כּד הרשת פּצעה אוֹתוֹ, ואם נשחרר – אנחנוּ עלוּלוֹת ֶ שׁ קווה ִ י להעביר לוֹ את הזמן בּת ֵ גרוֹם יוֹתר נזק. אז כּד ִ ל תחלנוּ לשׂוֹחח איתוֹ. הוּא כּמוּבן לֹא ענה, ִ להצלה מהירה, ה י ֵ יניים, כּאילוּ כּד ֵ בּיט לנוּ בּע ִ אש וה ֹ אבל הוּא הזיז את הר היה אמור ֶ ה שׁ ֶ הצב-בולנס, ז ֶ לוֹמר תוֹדה, אבל גם לבקש שׁ להגיע ולקחת אוֹתו למרכּז להצלת צבּי הים – יגיע כּמה שיוֹתר מהר. תחשבים בּבעלי החיים. ִ י האדם לֹא מ ֵ סיפּרנוּ לוֹ שלֹא כּל בּנ ה שלֹא ממש אכפּת להם, כּמוֹ הדייגים שזרקוּ את ֶ יש כּאל 19 | ילדי טבע הדברים
תחשב בּבעלי החיים שחיים ִ הרשת הקרוּעה לים, בּלי לה י אדם רבים אוֹהבים אוֹתם, וּמנסים לעזוֹר ֵ בּים, אבל בּנ ראה כּאילוּ הוּא מבין את מה שאמרנוּ לוֹ, כּי הוּא ִ להם. נ החל להזיז את הזרוֹע שעליה הייתה מלוּפּפת הרשת, וּכאילוּ ה ֶ מצאת גם על הצוואר שלוֹ, ושז ִ היא נ ֶ ניסה להראוֹת לנוּ שׁ הרשת לֹא חוֹנקת אוֹתוֹ, וּליתר ֶ ממש כּוֹאב לוֹ. בדקנו שׁ בּיטחוֹן שחררנו אוֹתה מהלחיצה סביב הצוואר, ותאמינוּ אוֹ לֹא – הצב הגיב, וּכאילוּ אמר תוֹדה. הוּא החל להזיז את הוּא פּוֹתח וסוֹגר את ֶ י כּך שׁ ֵ אלה, תוֹך כּד ֹ מ ְ אש ימינה וּשׂ ֹ הר דקוֹת הוֹפיע על החוֹף הצב-בולנס, עם 45 הפּה. כּעבוֹר סבּוֹל הרבּה ִ י שלֹא י ֵ יהם בּדקוּ אוֹתוֹ, וּכד ֵ פּקחית וּפקח. שנ אשוֹני, והם גם שחררוּ את הלחץ של ִ זמן העניקוּ לוֹ טיפּוּל ר הרשת מהצוואר שלוֹ. ם הצב- ִ נסוֹע ע ִ ם אנחנוּ יכוֹלוֹת ל ִ שאלנוּ את הפּקחית א ראוֹת את תהליך הטיפּוּל ִ י ל ֵ בולנס למרכּז להצלת צבּי ים, כּד יך ֵ ראוֹת א ִ כלל ל ִ אשוֹני בּצב "שלנוּ" וּבצבּים אחרים, וּב ִ הר המרכּז ֶ ה בּית חוֹלים לצבּי ים. הפּקחית הסבירה לנוּ שׁ ֶ רא ִ נ ה לֹא ֶ נמצא עכשיו בּשיפּוּצים והוּא לֹא כּל כּך יפה, אבל ז ם ִ הל גדוֹל ע ֹ ממש משנה לצבּים, כּי הקימוּ עבוּרם מא אקווריומים ענקיים, והם מקבּלים שם טיפּוּל ממש מעוּלה. נסוֹע איתה, היא ִ ם אנחנוּ יכוֹלוֹת ל ִ תשוּבה לשאלה א ִ וּב נסוֹע איתה ִ י ל ֵ כּד ִ דיי מ ִ השיבה שאנחנוּ קצת צעירוֹת מ הוּא גם העוֹרך של "ילדי טבע ֶ לשם לבד. אבל סבּא שלנוּ, שׁ קשיב לכל השיחה, גם בּטלפוֹן וגם ִ הדברים", עמד בצד וה י הצב- ֵ הוּא ייסע איתנוּ אחר ֶ ם הפּקחית, והציע שׁ ִ אחר כּך ע היוֹת הרבּה יוֹתר זמן - כּי הפּקחים היוּ ִ בולנס. כך נוּכל ל ם, ִ המי ֵ חייבים לצאת לחילוּץ נוֹסף של צב שיצא גם הוּא מ הוֹדיע על הצב ֶ ה השני – מי שׁ ֶ קר ִ לכוד בּתוֹך רשת דייגים. בּמ אמר שלדעתוֹ הצב מת, והוּא לֹא יכוֹל לחכּוֹת לידוֹ, כּי הוּא נסוֹע הבּיתה. ִ צריך ל באדיבות המרכז להצלת צבי ים ילדי טבע הדברים | 20
גענוּ למרכּז, פּגשוּ אוֹתנוּ שני ִ ה ֶ כּשׁ תנדבים שלקחוּ את הצב "שלנוּ" ִ מ ניחוּ ִ רפּאה, ה ִ והכניסוּ אוֹתוֹ אל תוֹך המ אוֹתוֹ על שוּלחן הטיפּוּלים, וּמייד החלוּ לעבוֹד. "ראשית" אמר המטפּל, "אנחנוּ הייתה מלוּפּפת ֶ הרשת שׁ ֶ בדוֹק שׁ ִ חייבים ל סביבוֹ לֹא גרמה לוֹ לנמק, אוֹ פּצעה אותו. בדוֹק הצב יכוֹל ִ ם נשחרר אוֹתה בּלי ל ִ א לאבּד דם רב". למזלוֹ, הצב פּשוּט היה כּלוּא בּתוֹך הרשת, וּבתוֹך דקוֹת ספוּרוֹת תחיל ִ חרר אוֹתוֹ, והצב שלנו ה ִ הצוות שׁ אש ֹ להניע את הרגליים, הידיים והר ם הוּא ִ בּיט בּנו, וא ִ מחה רבה. הוּא ה ִ בּשׂ היה יכוֹל לדבּר הוּא לבטח היה פּוֹצח בּקריאוֹת שמחה ותוֹדה. הצוות הרפוּאי בי (כן, הוּא כּבר קיבּל את ָ הניח את צ יכה, וּמייד הוא קיבּל גם ֵ השם) בּתוֹך בּר ה ֶ ז ִ אשוֹנה שלוֹ מ ִ את ארוּחת הצוהריים הר הוּא היה ממש רעב, וּבכל ֶ ראה שׁ ִ זמן רב. נ אש ואנחנוּ ראינוּ ֹ כּמה דקוֹת הרים את הר חיוּך על הפּנים שלוֹ (ברוּר לנוּ שדמיינו : יניב לויצילום : אולגה ריבקצילום באדיבות המרכז להצלת צבי ים 21 | ילדי טבע הדברים
יול ביני :םוליצ את זה). בּמרכּז היוּ בּאוֹתוֹ זמן המוֹן צבּים בּגדלים שוֹנים, הם הייתה ֵ שניים מ ִ שמרביתם גדוֹלים ומעטים קטנים יוֹתר. ל י כּמה חודשים ֵ פנ ִ הם נתגלו ל ֶ רק זרוֹע אחת, והמטפּל סיפּר שׁ שארוּ לידם, ִ יהם לֹא נ ֵ בּחוֹף נחשולים. האנשים שדיווחו על ה לֹא היה מזל ֶ פת הים. לצבּים האל ְ שאירוּ אוֹתם על שׂ ִ אלא ה גיעוּ תנים, שחשבוּ גם הם ִ בי, כּי החוֹשך ירד, ולמקוֹם ה ָ כּמוֹ לצ הצבּים מתים (אוֹ שלֹא, אבל עבורם זו הייתה ארוּחה קלה...), ֶ שׁ קרוֹע את זרועותיהם וּלאכול ִ וּבתוֹך דקוֹת ספוּרוֹת הם החלוּ ל ם ִ גיע הצב-בולנס ע ִ אוֹתן. למזלם, כּמה דקוֹת מאוּחר יוֹתר ה י לעצור ֵ בריחוּ את התנים, חבשוּ את הצבּים כּד ִ הצוות, והם ה כניסוּ אוֹתם לרכב ונסעוּ בּמהירוּת למרכּז, שם ִ את הדימוּם, ה יהם ֵ י להציל את חי ֵ החליט - כּד ֶ חיכּה להם כּבר צוות ניתוּח, שׁ - לכרות להם את הזרוע הפּצוּעה. שמוֹע ִ י ל ֵ תקשרנוּ למרכּז כּד ִ י כּמה ימים ה ֵ נסענוּ הבּיתה, וּמד תקשרנוּ ענה לנוּ המטפּל ִ ה ֶ בי. בּפּעם האחרוֹנה שׁ ָ מה שלוֹם צ - "שלומוֹ מצוּין, ואתן מוּזמנוֹת להגיע לחוֹף בּית ינאי, בּיוֹם הוּא יוֹם השחרוּר הגדוֹל. אנחנוּ ֶ שישי בּאמצע חוֹדש יוּלי – שׁ בי, את הצבה קטועת הזרוע, את הצבה ָ משחררים אז את צ בי, ושגם ָ השנייה שהגיע למרכּז בּאוֹתוֹ יוֹם שאתן הבאתן את צ צבּים וצבות (שני צבי 15 כרוֹת זרוֹע אחת – ועוֹד ִ לה נאלצנוּ ל צבי ים חוּמים) שהבריאו 15- הם נדירים יוֹתר, ו ֶ ים ירוּקים, שׁ והן יכוֹלות לחזור לים". הצבּים הוצמדו משדרים לווייניים ֵ לשריונם של שלוֹשה מ ידע נוֹסף על אוֹדוֹת ֵ צבוֹר מ ִ ה ל ֶ הי ִ שבאמצעוּתם אפשר י פקוּד של צבי ִ תנוּעת אוּכלוּסיית צבּי הים בּים התיכוֹן, ועל הת בעית. ִ סביבתם הט ִ פּגיעוֹת כּאשר הם חוֹזרים ל ִ ים משוּקמים מ הדף של פּיצוּצים ֵ פגעו מ ִ פלטים אל החוֹף נ ִ מרבּית צבּי הים שנ שעדיין לֹא יוֹדעים את מקורם. זה פּגע להם בּרקמוֹת הרכּוֹת, : דניאל רןצילום ילדי טבע הדברים | 22
יאוֹת, והם שהוּ בּמרכּז בּין ֵ כּמוֹ בּאוזניים וּבר גענוּ כּמוּבן ִ ארבּעה לשישה חודשים. בּיוֹם השחרוּר ה י חיים שהתקבצו ֵ צטרפנוּ למאוֹת אוֹהבי בּעל ִ לחוֹף הים, וה חרוּר הצבּים. "בּכל שעה, החל ִ י לחזוֹת בּשׁ ֵ על החוֹף כּד ר תשוּחרר קבוּצה אחרת של צבּים" הסבירה לנוּ ֶ השעה עשׂ ֵ מ שלוֹמית, הדוֹברת של רשוּת הטבע והגנים, שניהלה את אוֹהל גענוּ ִ ה ֶ ה שׁ ֶ זכוּת ז ִ צטרפנוּ לקהל, וּב ִ ידע על הצבּים. ה ֵ המ כּכתבוֹת וצלמות של "ילדי טבע הדברים" הרשו צטרף לצלמים שעמדוּ בּחלק הפּנימי, ִ לנו לה קרוֹב יוֹתר לצבּים- כּמוּבן בּלי להפריע תרגש מאוֹד ִ ה ֶ וּלהסתיר לקהל הרב שׁ קראת השחרוּרים. צפינוּ בּשלוֹשת ִ ל בי, ָ השחרוּרים, וברור שזיהינוּ את צ שצעד בּין הצבּים המשוּחררים. בּטנוּ בּצבּים ראינוּ שלכל אחד ִ ה ֶ כּשׁ תנהג ִ מהם יש אוֹפי משלו, והוּא מ היה ֶ בי, למשל, שׁ ָ האחרים. צ ֵ ה מ ֶ בּשוֹנ לוֹ ניסיוֹן טוֹב איתנוּ ם הפּקחים שחילצוּ אוֹתוֹ, רץ ִ וע אלה, ֹ מ ְ י פּעם סטה קצת ימינה וּשׂ ֵ די מבּסוּט לכיווּן הים, ומד רגשנוּ שתינוּ ִ ינוּ, ה ֵ הוּא חלף ליד ֶ יראוֹת. כּשׁ ֵ ראוֹת וּלה ִ י ל ֵ כּד ינוּ – כּאילוּ ֵ תקרב אל ִ ה אוֹתנוּ, והוּא אפילוּ ה ֶ הוּא ממש מזה ֶ שׁ כּל המהוּמה, וּפעם ִ תבּלבּל מ ִ י לוֹמר שלוֹם. צב אחר קצת ה ֵ כּד גיעה ִ ה ֶ אחרי פּעם פּעם רץ אל תוֹך הקהל, עד שׁ הפּקחית שרצה לידוֹ, הרימה אוֹתוֹ, י ֵ כּיוונה אוֹתוֹ אל הים, ואחר שת גיע ִ הוּא ה ֶ דקוּת שוּב... אבל כּשׁ תאפּס על ִ ם, הוּא ה ִ לקו המי עצמוֹ, פּשט ידיים ורגליים ה כּיף, ֶ חוֹת בּכז ְ שׂ ִ והחל ל ששתינוּ שמחה. ִ קפצנוּ מ : נועם רןצילום 23 | ילדי טבע הדברים
שלוֹם לווטרינר, ת צרות. היא לֹא ממש גדולה, ֶ יש לי חתוּלה שמחפּשׂ טפּלת אליו. ִ ין חתוּל שעוֹבר לידה והיא לֹא נ ֵ אבל א ם היא הייתה מנצחת אוֹתם, ִ נוּ מילא, א קרים היא בּסוף בּוֹרחת, ִ אבל בּרוֹב המ אש, וּפעם אחת ֹ היא פּצוּעה, לרוֹב בּר ֶ כּשׁ חתוּל גדוֹל אחד כּמעט הוֹריד לה את הזנב. הוּ מהם פּשוּט יהרוֹג ֶ אני מפחד שבּסוף מישׁ י ֵ פנ ִ אוֹתה, כּי היא ממש לֹא עוֹשה חשבּוֹן ל היא תוֹקפת. ֶ שׁ היוֹת תוֹקפן? ִ יך מלמדים חתוּל להפסיק ל ֵ א תעסקת, ִ ם כּלבים היא בּכלל לֹא מ ִ אגב, ע את יש לה קצת שכל ֹ אז אוּלי בּכל ז אש... ֹ בּר דניאל הורוביץ, עפולה היי דניאל, כּן, לכל חתוּל יש אוֹפי משלו. יש כּאלה בני ִ שיוֹתר חברוּתיים גם לאדם וגם ל ינם, יש כּאלה שיוֹתר טריטוריאליים וּפחוֹת ִ מ תקלים ִ חברוּתיים. אחת הבּעיוֹת שווטרינרים נ בּהן אצל חתוּלים היא קרבוֹת וּפציעוֹת בּין חתוּלים - ה שלֹא מעוּקרים אוֹ מסוֹרסים, ֶ בּעיקר אצל כּאל אבל לֹא רק... ם היא לֹא מעוּקרת מוּמלץ מאוֹד לעקרה. תגרות ִ א ם חתוּלים מסכּנוֹת את בּריאוּתה, ויש גם מחלוֹת ִ ע תקוֹף ִ שעוֹברות בּנשיכוֹת. לֹא ניתן ללמד אוֹתה לֹא ל ה לחתוּל ֶ ת, דבר שקשׁ ִ הבּי ֵ אלא למנוֹע ממנה לצאת מ ם לאפשר ִ שרגיל לצאת. אכן ההתלבטות קשה – הא את ֵ הטבע יצר אוֹתה ולשׂ ֶ לה לחיוֹת כּפי רצונה וּכפי שׁ סבּוֹל. זוֹ ִ גרוֹם לה ל ִ בּתוֹצאוֹת, אוֹ למנוֹע ממנה וּבעצם ל שאלה מוּסרית ופילוסופית. שלוֹם ד״ר אפי, אני גרה בּקדימה, וּבשדוֹת שליד היישוּב יש צבּים. תחילוּ לגדל צבּים בּחצרוֹת ִ י ילדים ה ֵ בּהתחלה כּל מינ הבּתים שלהם, וגם אני. יוֹם אחד אמר מדריך השל"ח ה לֹא חוּקי לגדל צבּים בּבּתים, והוּא ארגן ֶ ית הספר שז ֵ בּב את התלמידים לעבוֹר בּכל הבּתים של התלמידים, לאסוֹף סביב ליישוּב. אני ִ דוֹת שמ ָ את הצבּים וּלשחרר אוֹתם בּשׂ תנגדתי, כּי הצב שלי ממש אוֹהב אוֹתי. הוּא הוֹלך אחריי ִ ה ם ִ חק ע ַ ת, והוּא אפילוּ משׂ ִ לכל מקוֹם שאני הוֹלכת בּבי החתוּל שלי. יתי כּאילוּ אני משחררת אוֹתוֹ ִ יתי ניסיוֹן, ועשׂ ִ יוֹם אחד עשׂ לטבע. הצב הלך כּמה צעדים לכיוון ה"חוֹפש", ואז הוּא סתוֹבב וחזר אליי. אני מבינה שצריך לשחרר צבּים, אבל ִ ה ילדי טבע הדברים | 24 סיפורים וטרינריים שאלות לד"ר אפי וגשל www. vet4pet .org. i l איירה: מירב שדה-לביא
ה ֶ ד ָ אני בּטוּחה שלצב שלי טוֹב יוֹתר אצלי מאשר בּשׂ תנהגוּת שלוֹ. ִ ה בּה ֶ לבדוֹ, והוּא גם "אמר" את ז יך אפשר לקבּל אישוּר לגדל את הצב? ֵ א אורית כפרי, צורן היי אורית, ינוֹ ֵ ת א ִ מדריך השל"ח צוֹדק. איסוּף וגידוּל צבּים בּבי ראל, ואפילוּ פּלילי! אוּכלוּסיית ְ שׂ ִ חוּקי בּמדינת י המין ֶ הצבּים מידלדלת, ואנחנוּ רוֹצים וּמעוּניינים שׁ יכּחד. לעתים רשוּת הטבע והגנים נוֹתנת היתר ִ לֹא י לגידוּל צבּים, אבל רק בּפינוֹת חי חינוּכיוֹת מסוּדרוֹת י חיות. אני מציע וּמבקש שלֹא תאספוּ צבּים ֵ אוֹ בגנ רוֹד בּטבע המוֹדרני, ְ שׂ ִ ה להם ל ֶ הטבע - גם כּכה קשׁ ֵ מ רוֹד ְ שׂ ִ ושלֹא תעברוּ על החוֹק שנוֹעד לעזוֹר לצבּים ל יהם. ֵ וּלהגן על שלוֹם ד״ר וגשל, י חוֹדש אימא שלי ואני הבאנוּ חתוּל מבוּגר מעמוּתת ֵ פנ ִ ל ת, יש לוֹ מקוֹם משלו ִ צער בּעלי חיים. החתוּל חי בּבי והצלחת שלוֹ מלאה תמיד בּאוֹכל של חתוּלים. וּבכל ה אוֹתוֹ קוֹפץ ֶ את, לֹא פּעם כּשאני בּא הבּיתה אני רוֹא ֹ ז הוּא מחזיק בּפּה שאריוֹת של אוֹכל, ֶ תוֹך פּח האשפּה כּשׁ ִ מ ה גוֹרם לי ֶ כּאילוּ הוּא חתוּל אשפּתוֹת. לוֹמר את האמת – ז להרגשה לֹא ממש טוֹבה, כּי לֹא נעים לחבּק וּללטף חתוּל י ללמד אוֹתוֹ שאני לֹא ממש מאוּשר ֵ שיצא מפּח אשפּה. כּד הוּא בּפח אני נוֹתן ֶ הבּיקוּרים שלוֹ בּאשפּה, בּכל פּעם שׁ ֵ מ י להבהיל אוֹתוֹ, ושידע שאסוּר לוֹ ֵ מכּה חזקה על הפּח כּד היוֹת שם, אבל הוּא מחכּה שאני אלך, ואז הוּא קוֹפץ שוּב ִ ל לפּח. כשאנחנוּ סוֹגרים את הפּח הוּא מוֹצא לעצמוֹ פּח ם בּכלל - את ִ יך אפשר לחנך - א ֵ אצל אחד השכנים. א החתוּל להפסיק להיכּנס לפחים? רון ברקו, רמת אביב היי רון, מנוֹע הרגלים, ובמיוחד כאלה שטבוּעים בּגנים. יש ִ ה ל ֶ קשׁ פּתגם שאוֹמר: "הסקרנוּת הרגה את החתוּל". החתוּל ין לוֹ לחטט בּפּח, ֵ יחוֹת, וּמעני ֵ סקרן לרעשים ולר ואוּלי גם ימצא שם משהוּ טעים... הפּתרוֹן כסה ִ ם מ ִ רכוש פּח גבוֹה ע ִ הוּא פּשוּט - ל פתיחה בּקלוּת. הפּח ִ שלֹא ניתן ל פתוֹח ִ סגוּר, החתוּל לֹא יכוֹל ל אוֹתוֹ, והכּול בּא על מקוֹמוֹ בּשלוֹם. 25 | ילדי טבע הדברים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=