ש"ח 38.60 באילת | ש"ח 44 מחיר החוברת מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה זכרו אין חלום רחוק מדיי חי-דשות ספארי אסטרטגיות רבייה של בעלי חיים נור - פיית הצמחים על טיסות כיף לחלל על העופות - רחם, חוברה וחתולי חולות למה יש כל כך הרבה פרחים צהובים? 2022 מאי | 325 גיליון המרוץ לכיבוש החלל
ילדי טבע הדברים | 2 אשוֹן של החוֹדש חגגנוּ את יוֹם העצמאוּת, ִ בּשבוּע הר אבל בּכל שנה, בּפתחוֹ של יוֹם העצמאוּת עוֹמד לנוּ ה שמעוֹרר אוֹתנוּ לחשוב על התשלוּם ֶ מחסום ענק, כּז ששילמנוּ בּעבוּר אוֹתה עצמאוּת, ועל התשלוּם שאנחנוּ שמוֹר עליה. ִ י ל ֵ משלמים בּכל שנה כּד המדינה שלנוּ לֹא ניתנה לנוּ על מגש של כּסף. שילמנוּ ה ֶ ואנחנוּ משלמים בּעבוּרה בכל פעם מחדש. והתשלוּם הז כאב עוֹד הרבּה שנים. ִ הוּא י ֶ כוֹאב, וסביר להניח שׁ צבּיע בּעד ִ האו"ם ה ֶ שנה, כּשׁ 74 י ֵ פנ ִ קיבּלנוּ עצמאוּת ל ם קבּלת ִ ראל, אבל ממש ע ְ שׂ ִ הכּרה בעצמאותה של מדינת י 6,000 . דרשנוּ להתחיל לשלם את המחיר ִ העצמאוּת נ לחמת העצמאוּת, ִ הרגוּ בּמ ֶ ראלים, חיילים ואזרחים נ ְ שׂ ִ י ראלים. ְ שׂ ִ י 24,968 הרגוּ ֶ ומאז קבּלת העצמאוּת נ אשוֹנה ִ ראל הר ְ שׂ ִ אחת ההחלטוֹת שקיבּלה ממשלת י לחמוֹת ליוֹם ִ י המ ֵ הייתה להצמיד את יוֹם הזיכּרוֹן לחלל יהם, ֵ שפּחוֹת ִ י מ ֵ בנ ִ י לוֹמר לנוֹפלים ול ֵ העצמאוּת, כּד שכּח. ִ מחים, אבל לעוֹלם לֹא נ ְ שאנחנוּ שׂ ן מעצב על החיילים ִ ין דבר קשׁה יוֹתר מלעבוֹר בּהרף עי ֵ א לשׂמחה על העצמאוּת. שפּחוֹת ההרוּגים אף ממשיכוֹת בּכאבן גם בּיוֹם העצמאוּת, ִ מ מחה. ְ שׂ ִ העצב ל ֵ ה לעבוֹר מ ֶ תנוּ קשׁ ִ גם לכל אחד מא מחת יוֹם העצמאוּת שלנוּ, ִ בעה של שׂ ִ אבל זה ט הוּ אחד הדברים המיוּחדים שלנוּ. ֶ ואוּלי ז שלכם אוּ ד י
תוכן העניינים אייר: ינון קמר אודי רן עורך ראשי: פרופ' משה אגמי, ייעוץ אקדמי: ד"ר רחלי עינב, ד"ר רמי קליין, פרופ' נחום מגד, פרופ' אבישי שמידע, נדב לוי עדי לפיד עיצוב ועריכה גרפית: רונית רהב, אלה עומר עריכה לשונית: קלאודיו סמבל, שיר רן, מאיירים: מירב שדה-לביא הניקה רן יועצת חינוך: רונה רן מנהלת מח' מינויים: שפירא הרצות ולוחות: רבגון דפוס וכריכייה: בן-נון עיטוף ודיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - הוצאה לאור: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:00 , א-ה ימים: 4610301 ' הרצליהב 302 ת"דכתובתלמכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il אי-מייל: www.tevahadvarim.co.il אתר אינטרנט: אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © 2022 מאי | 325 גליון ניסן - סיון תשפ״ב תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד אהבה ראשונהבשער: kitty.green :צילם להרשמה לקבלת מנוי שנתי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 טלפון 16:00-8:00 ,' ימים א'-ה ש"ח 34 מחיר מנוי חודשי: ש"ח 380 מנוי שנתי: מנוי דיגיטלי חודשי ש"ח 25 כולל סרטי וידאו: 44 נור - פיית הצמחים ד"ר רחלי עינב כתבה: נור שחזרה ממעוף בשדות, שאלה את לוטם: ראית כמה פרחים צהובים יש בשדות? זה די מבלבל, נראה כאילו כולם אותו הדבר, אבל כשמסתכלים מקרוב רואים שאלו צמחים שונים לגמרי. 32 חי-דשות הספארי הורוביץ שגיתכתבה: לאחרונה הגיעו מאוניברסיטת תל אביב לספארי זוג עופות רחם– , וגם הוא לא צעיר. לבית החולים 47- גולדה ומאיר, היא בת ה הובאה חוברה מהנגב כשהיא סובלת משבר ברגלה; ולפני כחודש המליטה סבייה, חתולת החולות חמישה גורים. 38 למי יש כמה ילדים ולמה? רן אודיכתב: יש שאלה מאוד מעניינת: למה אימא של הבית ילדה רק תינוקת אחת, ואילו הכלבה המליטה חמישה גורים, החתולה שישה, ואילו הקרפדה השריצה מאות ביצים, שמהן יצאו המון ראשנים, שהפכוּ לקרפדות? (את זה שלחת לנו?) 14 אין חלום רחוק מדיי עינב ברזניכתב: באפריל שוגרו "תיירי חלל" לתחנת החלל הבין-לאומית 9 ביום שישי שנעה בחלל סביב כדור הארץ. אחד התיירים הוא הישראלי איתן מיליון דולר 50- , שהיה בעבר טייס קרב. הוא שילם כ 64- סטיבה בן ה כדי להיות תייר חלל ולהגיע לביקור בתחנת החלל הבין-לאומית. וטרינר טבע המילים פוסטר 24 26 27 31 50 54 אימוץ פסק זמן קומיקס מה עוד? המרוץ לכיבוש החלל עינב ברזני ואודי רן כתבו: כּמעט כּל אחד מאיתנו מסתכל לשמיים כמה פעמים בכל לילה, ולא פעם עולה השאלה: אם אצלנו בכדור הארץ יש חיים, למה שלא יהיו גם בכוכבים אחרים? 4
עינב ברזני ואודי רן כּתבו: המירוץ לכיבוש החלל ילדי טבע הדברים | 4
כּמעט כּל ילד מִסתכּל לשמיים כּמה פּעמים בּכל יוֹם, וּבעיקר בּכל לילה. השמיים כּל כּך גדוֹלים, ֶיש בהם טריליוני כּוֹכבים, וּבִמיוּחד אחרֵי ׁ בּמיוּחד כּש שיודעים שכּל אחד מֵהכּוֹכבים האלֶה הוּא בּעצם כּמוֹ כּדוּר הארץ שלנוּ, ושרבים מֵהם גדוֹלים מִמנוּ פּי כּמה. רק בגלקסיית שביל החלב (שלנו), ישנם יותר מיליארד כוכבים. ומעריכים כי קיימות מאות 200- מ מיליארדי גלקסיות ביקום הנראה. ֶהוּא אחד מִמיליארד מיליארדי ׁ בּכדוּר הארץ שלנוּ, ש ֶהם היקוּם כּוּלוֹ - אנחנוּ חיים, ׁ ש – כּוֹכבים שבּשמיים וסביבנו צמחים, עצים וּבעלֵי חיים. המחשבה שעוֹלה לכל אחד בּרֹאש היא כּמוּבן, שאִם אצלנו בּכדוּר למה שלֹא יִהיוּ גם בּכוֹכבים אחרים? –הארץ יש חיים ֶהבינוּ שבּעצם ׁ בּנֵי האדם חלמוּ להגיע לחלל מאז ש אנחנוּ חיים על כּוֹכב. 5 | ילדי טבע הדברים
. הטיל V-2 , שיגרו הגרמנים טיל בשם 1944 כבר בשנת שימש את גרמניה הנאצית, ונחשב לעצם הראשון ק"מ 100 שיצר האדם וחצה את גבול החלל (המוגדר י ֵ פנ ִ ק"מ. ל 189 מעל פני כדור הארץ). הטיל הגיע לגובה שנים שיגרוּ הרוּסים והאמריקאים טילים שיצאוּ 65- כ תרסקוּ בּכדוּר ִ מהאטמוספרה לחלל, "הציצוּ", חזרוּ וה שיגרה בּרית המוֹעצוֹת את הטיל 1957 הארץ. בּשנת אשוֹ היה לוויין. לוויינים הם גופים טבעיים ֹ אשוֹן שבּר ִ הר (למשל הירח) או מלאכותיים המקיפים את כדור הארץ. , והוּא היה ניצחוֹן של 1 ה נקראּ ספוטניק ֶ הלוויין הז הרוּסים על ארצוֹת הבּרית בּתחרוּת על "כּיבּוּש" החלל. הוא החזיק שלושה שבועות בחלל, עד שהסוללות שלו דעכו, ואז הוא איבד גובה ונשרף באטמוספרה. בּהמשך שיגרוּ גם האמריקאים טילים לחלל, שסבבו את י חיים קטנים, ֵ כּדוּר הארץ כּשבּתוֹכם קוֹפים, זבוּבים, ובּעל צליחוּ ִ הם לֹא יחזרוּ לכדוּר הארץ. בּשלב הבּא ה ֶ בּידיעה שׁ הוּשבוּ ֶ שלוֹח לחלל בּעלי חיים שׁ ִ האמריקאים והרוּסים ל חיים לכדוּר הארץ. הסיפּוּר המוכר והידוּע בּיוֹתר הוא שליחתה של הכּלבּה 3- לייקה - שלפי הסיפּוּרים הייתה כּלבת רחוֹב, בּ שנה), היא שוגרה לחלל 65- י כ ֵ פנ ִ (ל 1957 בּנוֹבמבּר י שתקיף את כּדוּר הארץ כמה פּעמים. לייקה חוּבּרה ֵ כּד תפּרה לה חליפת חלל, והיא הוכנסה לתוֹך ִ לחיישנים, נ למוֹד ִ . הרוּסים רצוּ ל 2 קראה ספוטניק ִ חללית קטנה שנ היה הלוויין הראשון 1 ספוטניק שהקיף את כדור הארץ. שיגרו הגרמנים לחלל 1944 בשנת V-2 טיל שנקרא ילדי טבע הדברים | 6
ם השיגוּר, בּטיסה לחלל, ואז ִ תמוֹדד בּעל חיים ע ִ כּיצד י בּחיים ללֹא כּוֹח הכּבידה. הרוּסים ידעוּ שלייקה יוֹצאת היא לֹא תשוּב לארץ. ואכן, היא מתה כּעבוֹר ֶ לחלל ושׁ שבע שעוֹת. אנשים בּכל העוֹלם הפגינו נגד השימוּש בּבעלי חיים, אבל הרוּסים השיבוּ למפגינים שבּכל העוֹלם י ֵ י חיים לֹא בּעבוּר המדע, ולא כּד ֵ הוֹרגים מיליארדי בּעל י לאכול ֵ יהם של אסטרונאוטים, אלא כּד ֵ להגן על חי הם משתמשים בּחיוֹת ניסוּי בּמעבּדוֹת, שם ֶ אוֹתם, אוֹ שׁ סתיימים לֹא ממש בּנעימים. ִ החיים של מרבּיתם מ לייקה הפכה לסמל לאוּמי בּרוּסיה וּלגיבּוֹרה בּכל העוֹלם. י ֵ פנ ִ ם פּרצוּף חמוּד. ל ִ היא הייתה כּלבּה מעוֹרבת קטנה ע י כּלבוֹת נוֹספוֹת אימוּנים ֵ ם שת ִ הטיסה עברה לייקה ע שכּללוּ סיבוּבי מהירים בצנטריפוגה (כּמוֹ מייבּש למעלה ִ אל ולֹא מ ֹ סתוֹבב מימין לשמ ִ כּביסה, אבל שמ ם ִ תמוֹדד ע ִ ם הגוּף שלהן יצליח לה ִ ראוֹת א ִ למטה) כּדי ל הלחצים שמוּפעלים על הגוּף בּזמן ההמראה של הרקטה. תפּרוּ בּמיוּחד ִ לבּישוּ אוֹתן בּחליפוֹת חלל שנ ִ בּאימוּנים ה עבוּרן, ואף האכילוּ אוֹתן בּמזון דמוי ג'לי, שאוֹתוֹ בחרה לייקה, ִ השלוֹש נ ֵ תכּוונוּ להאכיל אוֹתן בּחלל. מ ִ ה תנהגה בּצוּרה המתאימה בּיוֹתר. ִ ה ֶ שׁ בול שהוקדש ללייקה, בשל היותה הכלבה הרוסית הראשונה שיצאה לחלל. שוגרו בחללית הרוסית ספוטניק שתי כלבות - 1960 בשנת בלקה וסטרלקה - שחזרו לכדור הארץ בשלום. 7 | ילדי טבע הדברים
היוֹת ִ גם בּרית המוֹעצוֹת וגם ארצוֹת הבּרית רצוּ ל אשוֹנות ששוֹלחות אדם לחלל. כּל המבדקים ִ המדינות הר יך מגיב גוּף חי בּמצב שבּוֹ ֵ למוֹד א ִ י ל ֵ ה נעשׂוּ כּד ֶ האל יך הגוּף ֵ ין כּוֹח משיכה בּמשך זמן רב. הם רצוּ לדעת א ֵ א ם השהייה בּחלל תשפּיע ִ שקל, א ִ שלהם יתפקד ללֹא מ על היכוֹלת שלהם לחשוב, על זרימת הדם, על פּעילות יך השהייה בּמצב הזה ֵ כלל א ִ הלב, על עבוֹדת השרירים, וּב צמידוּ לגוּפה של ִ תשפּיע על מצב הגוּף. בּזמן הטיסה ה כּל הסוּגים, שלכל אחד תפקיד ִ לייקה חיישנים רפוּאיים מ ה שידרוּ כּל הזמן את הנתוּנים ֶ משלו, וכל החיישנים האל למרכּז השילוּח בּברית המוֹעצוֹת. משיכה להקיף ִ , ה 2 החללית שבה הייתה לייקה, ספוטניק פּעמים בּמשך חמישה 2,500- את כּדוּר הארץ יוֹתר מ ם ִ רפה כּמתוּכנן ע ְ שׂ ִ נ 1958 בּאפּריל 14- חודשים, וּב כּניסתה חזרה לאטמוֹספרה. תקבּלוּ מלייקה ִ ה ֶ למרוֹת מוֹתה המהיר יחסית, המדדים שׁ שקל. ִ הוֹכיחוּ שגוּף חי יכוֹל לעמוד בּשיגוּר וּבחוֹסר מ לייקה הייתה זוֹ שפּתחה את הדלת לטיסוֹת מאוישות לחלל, והיא הפכה לגיבּוֹרה בּין-לאוּמית. הוּקדשוּ לה קראוּ על שמה ִ בּוּלים, פּסלים, שירים ואפילוּ פאבים נ (אחד מהם בּתל אביב, בּנחלת בּנימין), ונאס"א (סוכנות החלל של ארצות הברית) אף קראה לפיסת אדמה על המאדים על שמה. , שלחה בּרית 1961 כּארבע שנים מאוּחר יוֹתר, בּשנת לייקה בתוך תא החלל שלה. צילום: נאס"א האמריקאים שיגרו לחלל רקטות עם בעלי חיים שונים, בהם קופים. צילום: נאס"א שלחה ברית המועצות 1961 בשנת קוסמונאוט לחלל, יורי גגארין, שהיה האדם הראשון בחלל. צילום: נאס"א ילדי טבע הדברים | 8
המוֹעצוֹת לחלל קוֹסמוֹנאוּט (כך נקרא אסטרונאוט בברית המועצות) ששמו יורי גגארין. זה היה האדם אשוֹן שחג בּחללית סביב ִ היה בּחלל, והר ֶ אשוֹן שׁ ִ הר כּדוּר הארץ. עד כּאן הוֹבילה בּרית המוֹעצוֹת בּתחרוּת לכיבּוּש החלל. אבל אז השיבה לעצמה לקח ממנה, בּשנת ִ ארצוֹת הבּרית את הכּבוֹד שנ , נחת רכב החלל איגל (עיט) על פני הירח. 1969 , בה נחתו בני 11 כחלק מטיסת החלל אפולו אדם לראשונה על הירח שנמצא במרחק של קילומטרים מכדור הארץ, ועליה 384,400- כ שלוֹשה אסטרונאוטים: ניל ארמסטרונג, בּאז אולדרין ומייקל קולינס. הדבר המצחיק (אוֹ אוּלי אשוֹן ִ ה שיצא ר ֶ עצוּב) הוּא, שכּל העוֹלם זוֹכר רק את ז ואמר: "צעד קטן לאדם, צעד גדוֹל לאנוֹשוּת" – ניל כלל שכחוּ את שני האחרים, בּאז ִ ארמסטרונג, וּב שאר ִ אולדרין, שיצא אחריו, בעוד מייקל קולינס, שנ בּתא הפּיקוּד המשיך להקיף את הירח ברכב הפיקוד, בחלק מהזמן ללא תקשורת עם חדר הבקרה וכדור הארץ. באותם רגעים הוא כונה "האדם הבודד ביותר בהיסטוריה מאז האדם הראשון". בהמשך הוא צחק ואמר על כך "למעשה כה שמחתי להגיע מאחורי הירח, כדי שבבקרת הטיסה ישתקו. אז היה לי קצת שקט". דקוֹת יכוֹלוֹת לשנוֹת את הפּרסוּם העולמי... 19 יך ֵ א הוּא האיש ֶ תנחם בּכך שׁ ִ את, אולדרין יכוֹל לה ֹ וּבכל ז . משמאל - מייקל קולינס, באמצע 11 הצוות של אפולו ניל ארמסטרונג, ומימין מפקד המשימה באז אולדרין צילום: הארכיב של פרויקט אפולו. באז אולדרין יורד מסולם רכב הנחיתה אל פני הירח. צילום: הארכיון של פרויקט אפולו. 9 | ילדי טבע הדברים
י ֵ שמצוּלם בּכל התמוּנוֹת שעל הירח, כּי הן צוּלמוּ על יד ניל ארמסטרונג, ואז עדיין לֹא היה סלפי... מאז ועד היום דרכו עוד עשרה אסטרונאוטים על אדמת הירח, במסגרת פרויקטי אפולו. אשוֹנה, ִ מריאה תחנת החלל הרוּסית הר ִ , ה 1971 בּשנת ללא צוות. הקוסמונאוטים 11 קראה סאליוט ִ שנ הגיעו 11 הראשונים שהיו צריכים לאייש את סאליוט עד אליה, אבל לא הצליחו לחבור אליה, והם חזרו לארץ. ", התחבר אליה באופן 11 הצוות השני שוגר ב"סויוז יום. אבל בדרכו חזרה לארץ 23 מוצלח, ושהה בתחנה אירעה תקלה, והצוות ניספה. מריאה לחלל מעבּוֹרת החלל קוֹלוֹמבּיה, ִ , ה 1981 בּשנת שנוֹעדה להביא אסטרונאוטים לחלל וּלהחזיר העלוּ את ֶ שם. ההבדל בּין טילי השילוּח שׁ ִ אוֹתם מ האסטרונאוטים קוֹדם לחלל ובין מעבּוֹרת, הוא שמעבּוֹרת שבה לארץ ממש כּמוֹ מטוֹס –היא שוגרה לחלל כמו טיל, שלאחר השיגור ניתק ממנה מיכל הדלק, ואז, לאחר שהיא חגה סביב כדור הארץ היא חזרה לנחות כּן יכולה הייתה להמריא ִ על מסלול טיסה, וּלאחר מ שוּב לחלל. הבּנייה של המעבורות גרמה לירידה חדה מאוֹד בּעלוּיוֹת של שליחת אנשים לחלל, כּיוון שבּמקוֹם ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שדרך על אדמת הירח בתוך החללית. צילום: הארכיב של פרויקט אפולו. עליו החללית דרגון. 9 שיגור פלקון merciacoventry : מעבורת החלל אטלנטיס. צילום ילדי טבע הדברים | 10
הטיל המטיס את החללית לחלל יתרסק, היא משמשת ֶ שׁ כמה פּעמים להעלאת האסטרונאוטים לחלל. מאז בּנתה סוֹכנוּת החלל האמריקאית עוד ארבע מעבורות טיסוֹת חלל. בּשני אסוֹנוֹת 135 חלל, שיחד הטיסוּ לחלל הרגוּ ֶ ם מעבורות החלל קולומביה וצ'לנג'ר נ ִ ירעוּ ע ֵ שא קרים ִ י המ ֵ אסטרונאוטים. הדבר הנוֹרא הוּא שבשנ 14 המהנדסים דיווחו לסוֹכנוּת החלל על בּעיוֹת, וסוֹכנוּת תעלם מהן. ִ החלל בּחרה לה ראלים חלמוּ להגיע לחלל. אחד מהם, אילן ְ שׂ ִ גם טייסים י היוֹת ִ צליח אפילוּ ל ִ ויר, ה ִ יל האו ֵ היה טייס בּח ֶ רמוֹן, שׁ אשוֹן שיצא לחלל, אבל בּדרך ִ האסטרוֹנאוּט הישראלי הר ירעה תקלה בּמעבּוֹרת קוֹלוֹמבּיה, והיא ֵ חזרה לארץ א ם הצוות שלה בּכניסה לאטמוספרה. ִ תרסקה ע ִ ה פתחה אפשרוּת לאנשים עשירים ִ בּשנים האחרוֹנוֹת נ מאוֹד – לשלם בין מאות אלפי דולרים, למיליוני דולרים Jim Annison : מעבורת החלל קולומביה. צילום תא הפיקוד קולומביה צף במימי האוקיינוס בעוד צוללני NASA חיל הים מסייעים בהשבת האסטרונאוטים צילום: 11 | ילדי טבע הדברים
אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון שניספה במעבורת החלל בדרך חזרה לכדור הארץ. צילום: שגרירות ארצות הברית. איתן סטיבה, הישראלי הראשון בתחנת החלל הבין-לאומית. ילדי טבע הדברים | 12
עינב ברזני - צלם, כתב, טייל, המרצה על סיפורי מסע סביב העולם. מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, המנחה חוגי ילדים בנושא קיימות, תופעות טבע, בעלי חיים בשבע היבשות ושמירה על כדור הארץ. הנחיתה בים של תא הפיקוד שבו נמצאו איתן סטיבה והאסטרונאוטים שאיתו. צילום: נאס"א כדי לצאת כתיירים לחלל, אם לטיסה קצרצרה - "לגעת" בחלל ולנחות חזרה, או למשימה ארוכה, הכוללת שהייה ממושכת בתחנת החלל הבין לאומית, כך יצא המיליוֹנר יתן סטיבה לתחנת החלל הבּין-לאוּמית. הוא ֵ ראלי א ְ שׂ ִ הי ,2 ימים, ונחת באמצעות החללית דרגון 17- שהה בחלל כ באוקיינוס האטלנטי. 13 | ילדי טבע הדברים
ה על סיפּוּרי מסע סביב העולם, ֶ ינב ברזני: צלם, כּתב, טייל, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל, מרצ ֵ ע א קיימוּת, תוֹפעוֹת טבע, בּעלי חיים בּשבע היבּשוֹת ושמירה על כּדוּר הארץ. ֵ ה חוגי ילדים בּנוֹשׂ ֶ ומנח כדור הארץ והאטמוספרה שסביבו, כפי שנראים NASA צילום: מתחנת החלל הבין-לאומית. בּאפּריל, שוגרו "תיירֵי חלל" לתחנת 9- בּיוֹם שישי, ה החלל הבּין-לאוּמית שנעה בּחלל סביב כּדוּר הארץ. ,64- אחד התיירים הוּא היִשְׂראלי אֵיתן סטיבה, בּן ה מיליוֹן דוֹלר 50- שֶׁהיה בעבר טייס קרב. הוא שילם כ דירוֹת...) כּדֵי לִהיוֹת 50 (סכוּם שניתן לִרכּוֹש בּוֹ בּערך תייר חלל, וּלהגיע לביקוּר בּתחנת החלל הבּין-לאוּמית. סטיבה הִתכּוֹנן כּשנה וחצי למשִׂימה, והחליט להקדיש את כל השעוֹת שלוֹ בתחנת החלל, לביצוּע ניסויים ניסויים מדעיים נִבחרוּ 35 . מדעיים רבים כּכל שיוּכל כּמתאימים מִבּחינת נפח, מִשקל וּבטיחוּת לביצוּע בּתחנת החלל. קרן רמוֹן וסוֹכנוּת החלל היִשְׂראלית בּמִשְׂרד החדשנוּת, המדע והטכנוֹלוֹגיה (כּן, יש מִשְׂרד כּזֶה בּממשלה) הִרכּיבוּ את תוכנית העבוֹדה שלוֹ בּחלל. עינב ברזני כתב וצילם: ילדי טבע הדברים | 14
י ֵ ראל על יד ְ שׂ ִ בחר בּהצבּעה בּי ִ ימה שנ ִ השם למשׂ שתמש ִ רדף למילה שמיים, ובּוֹ גם ה ִ הציבּוּר הוּא "רקיע", שם נ אשוֹן בּטיסתוֹ לחלל, ִ ראלי הר ְ שׂ ִ אילן רמוֹן האסטרוֹנאוּט הי ינוּ רק רקיע". ֵ שירו של ג'וֹן לנון: "מעל ִ כּשציטט שוּרה מ ואֵיך מגיעים לחלל? כּן השיגוּר בקייפ קנוורל שבפלורידה, ִ מריא מ ִ יתן סטיבה ה ֵ א שם גם שוגרו בּעבר האסטרונאוטים של ִ ארצוֹת הבּרית, מ יכן מתחיל החלל? ֵ תוכניוֹת אפולו לירח, וגם מעבורות החלל. ה ם המשגרים הקיימים היוֹם ִ י כּדוּר הארץ, וע ֵ ק"מ מעל פּנ 100- כ ה של השיגוּר האחרוֹן ֶ קר ִ ניתן להגיע לשם בּכמה דקוֹת. בּמ י חברה שנקראת ֵ לתחנת החלל, המשגר והחללית פּוּתחוּ על יד ) שהיא בּבעלוּת האיש העשיר בּעוֹלם, x – (חלל x ספייס אילוֹן מאסק. הוּ ֶ שעה מנוֹעים). ז ִ הוּא בּעל ת ֶ (מפני שׁ 9 קרא פלקון ִ המשגר נ נחוֹת חזרה ִ אשוֹן הניתן לשימוּש חוֹזר, והוּא מסוּגל ל ִ המשגר הר א חללית ששמה דרגון. ֵ י כּדוּר הארץ. המשגר נוֹשׂ ֵ על פּנ אשוֹן ִ גיעוּ המשגר והחללית לחלל, חלקוֹ הר ִ לאחר שלוֹש דקות ה י כּדוּר הארץ, והחללית דרגון ֵ נחיתה על פּנ ִ של המשגר חזר חזרה ל ם חלקוֹ השני. החללית התנתקה מחלקוֹ השני של ִ משיכה ע ִ ה גיעה לתחנת החלל הבּין-לאוּמית רק ִ הטיל לאחר עשר דקות, וה י ֵ מריאוּ עוֹד שני תייר ִ יתן סטיבה ה ֵ ם א ִ למוחרת אחר הצוֹהריים. ע חלל: לארי קונור (יזם אמריקאי), מארק פּאתי (משקיע קנדי), אש הצוות - אסטרוֹנאוּט ותיק ששמו מייקל לופז אלגריה. ֹ ור תיירוּת חלל ינוֹ נחלתן הבלעדית של ֵ בּשנים האחרוֹנוֹת, תחוּם החלל כּבר א מעצמוֹת (אירופה, ארצוֹת הבּרית, רוּסיה, סין) אוֹ סוכנויות כנסוּ ִ החלל שלהן. שלוֹשה מיליארדרים בּעלי חברות פּרטיות נ הקים ֶ רשם זינוּק משמעוּתי בּהישגים. ג'ף בזוס שׁ ִ לתמוּנה, ונ שלוֹח ספרים, והיוֹם היא ִ תחילה בּמ ִ ה ֶ את חברת אמאזון (שׁ שוֹלחת כּל דבר...), הוּא המייסד של חברה ששמה בלו אוריג'ין, המפתחת טילי שיגוֹר לחלל, ואף צפוּיה להטיס תיירים לחלל. חברת וירג'ין גלקטיק שייסד ריצ'רד ברנסון מפעילה מטוֹס המעלה חללית לגוֹבה רב, וגם היא מעוּניינת להפעיל שירותי תיירוּת לחלל. חברת ספייס-איקס שייסד אילוֹן מאסק, הבּעלים של חברת פייפל (חברה שמעבירה כּספים בּין רוֹכשים ם ִ לחברוֹת מוֹכרוֹת) וטסלה – החברה שמפתחת מכוֹניוֹת ע י החלל האחרוֹנים לתחנת ֵ מנוֹעים חשמליים, שיגרה את תייר החלל הבּין-לאוּמית בּטיל השיגור פלקון והחללית דרגון המיוצרים על ידה. י החלל הוטסו ֵ י היציאה של איתן סטיבה וחבריו, כּל תייר ֵ פנ ִ ל י החללית הרוּסית סויוז. ֵ אל תחנת החלל הבּין-לאוּמית על יד SPACEX עליו החללית דרגון. צילום 9 שיגור פלקון כדי לעגון בתחנת החלל, ראש החללית SPACEX נפתח לאחר החיבור. צילום אסטרונאוטים בתנאי מיקרו-כבידה NASA מרחפים בחלל התחנה. צילום: 15 | ילדי טבע הדברים
אשוֹן (המהנדס והיזם האמריקאי ִ תייר החלל הר גיע בּאמצעוּת החללית סויוז לתחנת ִ דניס טיטו) ה שנה, בּאפּריל 21 י ֵ פנ ִ החלל הבּין-לאוּמית כּבר ל תאפשרת רק לאנשים ִ . תיירוּת בּחלל עדיין מ 2001 עשירים מאוֹד, הנוֹסעים בּטיסוֹת פּרטיוֹת לחלל. טיסוֹת "זוֹלוֹת" לחלל הן טיסוֹת שלֹא ממש מגיעוֹת אוֹת את ְ ה שנוֹשׂ ֶ למסלוּל סביב כּדוּר הארץ, אלא כּאל ק"מ. התיירים 100- י החלל לגוֹבה של מעל ל ֵ תייר שקל ושבים לכדוּר ִ חוֹוים דקות אחדות של חוֹסר מ אלף דוֹלר. 200- הארץ. טיסה קצרה שכּזוֹ עוֹלה כ תחנת החלל הבּין-לאוּמית תחנת החלל הבּין-לאוּמית היא הדבר היקר בּיוֹתר י אדם. מעריכים כּי עד כּה סך העלוּיוֹת ֵ בנה על יד ִ שנ מיליארד דוֹלר. 150- פעוּל התחנה הם כ ִ של ייצוּר ות והיא מאוישת (כּלוֹמר – 1998 היא שוגרה בּשנת .2000 שנת ִ י אסטרונאוטים מ ֵ מצאים בּה) על יד ִ נ ין רגע אחד שבּוֹ לֹא ֵ שנה א 22 בּעצם ניתן לוֹמר כּי קראת בּין- ִ י אדם בּחלל. התחנה נ ֵ מצאים בּנ ִ נ י חמש סוכנויות ֵ לאוּמית כּי היא פּוּתחה על יד מדינוֹת. עד היוֹם, 16 חלל מוֹבילוֹת וּבסך הכול אסטרונאוטים נכחוּ בּתחנת 240- יוֹתר מ י זמן שוֹנים. זוֹהי בּעצם מעין מעבּדה מעוֹפפת, שבּה ֵ רק ִ החלל לפ ים ניסויים מדעיים בּגוּף האדם, בּתנאים של מיקרוֹ- ֵ ניתן לקי כּבידה (כבידה – כּוֹח המשיכה). גרש ִ טוֹנות, וּממדיה כּשל חצי מ 450- משקלה של התחנה כ מטרים, 35- מטרים, רוחבּה כ 100- כּדוּרגל (אוֹרך התחנה כ מטרים). היא בּעצם לוויין המקיף את כּדוּר הארץ, 20- גוֹבהה כ דקוֹת, וּבסך הכּול 91 ינוּ, בכל ֵ ק"מ מעל 400- מצא כ ִ בּמסלוּל שנ פּעמים בּיממה. וכתוצאה 16 היא מקיפה את כּדוּר הארץ כּמעט כּך, האסטרונאוטים שחיים בּתחנת החלל צוֹפים בּזריחה ִ מ פּעמים בּיממה. התחנה נעה 16 י כּדוּר הארץ ֵ וּבשקיעה על פּנ אלף קילומטרים לשעה (כּשמוֹנה 28- בּמהירוּת עצוּמה של כ קיפה את כּדוּר ִ קילומטרים לשנייה). מאז ששוגרה, התחנה כּבר ה אלף פּעמים. בּמשך השנים האסטרונאוטים 134- הארץ יוֹתר מ פעוֹל עוֹד ִ בנוֹת את התחנה בּחלל. היא מיוֹעדת ל ִ ממשיכים ל ה שנים בּלבד, ובסיוּם תפקידה היא תפוֹרק לחלקים ֶ כּשמוֹנ תרסקוּ כּפסוֹלת חלל בּאוֹקיינוֹס השקט. ִ שינותבו כּך שי מיקרוֹ-כּבידה בּתחנת החלל הבּין-לאוּמית, הסוֹבבת בּמסלוּל סביב כּדוּר י מיקרוֹ-כּבידה (כּבידה קטנטנה – מצב ֵ הארץ, שׂוֹררים תנא שבו אנחנו מרחפים באוויר, אבל נופלים לאט לאט לקרקע), מצאת כּל הזמן בּמצב של "נפילה חופשית" לעבר כּדוּר ִ והיא נ היא נוֹפלת וּמפספסת את כּדוּר הארץ ֶ הארץ. אפשר לוֹמר שׁ תחנת החלל הבין-לאומית היא המבנה היקר ביותר שנבנה על ידי האנושות, נשלחה לחלל NASA . צילום: 1998 בשנת אסטרונאוט בתחנת החלל, תנאי מיקרו כבידה, גורמים למזון NASA וחבילות לרחף באוויר. צילום: ילדי טבע הדברים | 16
שקל ִ תמשך. הנפילה החופשית יוֹצרת תחוּשת חוֹסר מ ִ בּאוֹפן מ המאפשרת בּחינה של חוֹמרים ותהליכים במצב של כמעט י כּדוּר הארץ. ֵ חוסר משקל, לעוּמת הכּבידה הקיימת על פּנ עד שפּוּתחה היכוֹלת להמריא אל מסלוּל סביב כּדוּר הארץ, רגעים ִ תה ל ְ תנסוּת בּתנאי חוֹסר כּבידה נעשׂ ִ ה אחדים בּאמצעוּת מכשירים מיוּחדים. גם בּירידה בּמעלית במגדל גבוה מאוד, בּצניחה חופשית, או בּרכּבת הרים שקל. ִ אנחנוּ חוֹוים תחוּשה של חוֹסר מ ין בּמיקרוֹ-כּבידה? הלב ֵ מה מעני וּשאר השרירים בּגוּף עוֹבדים ללֹא כּוֹח הכּבידה פּחוֹת מאשר על כּדוּר הארץ. חיים בּמיקרוֹ-כּבידה גוֹרמים לשינוּיים בּגוּפם של האסטרונאוטים. דרשים לבצע כּשעתיים פּעילוּת ִ הם נ גוּפנית בּכל יוֹם, בּשל אובדן מסת שריר כּתוֹצאה מחוֹסר מאמץ וירידה בּצפיפוּת ה הם מסוּגלים להזיז מאוֹת ֶ העצם. בּתנאים אל קילוֹגרמים בּאצבּע אחת בּלבד! אֵיפֹה השירוּתים? תנהגים בּאוֹפן מוּזר בּחלל - בּמקוֹם להישפך הם ִ ם מ ִ מי חק איתם ַ מרחפים בטיפות, והאסטרונאוטים יכוֹלים לשׂ ם זוֹרמים, גם לֹא ִ ין בּרז מי ֵ כאילוּ היוּ בּוּעוֹת סבּוֹן. לכן א ם קשית. ִ קיוֹת נוֹזל ע ַ כּוֹסוֹת אוֹ בּקבּוּקים, רק שׂ כדי לצחצח שיניים, למשל, האסטרונאוטים לוֹגמים שחה. ִ חצוּח את המ ִ בלוֹע בּסוף הצ ִ יהם ל ֵ ם ועל ִ שלוּק מי מצאוּ מלח, וגם לֹא קוֹרנפלקס, כּיוון ִ בּארוּחוֹת בּחלל לֹא ת י לישוֹן ֵ תפּזרוּ לכל עבר. כּד ִ שגרגירים אוֹ פּירוּרים י י ֵ ק ַ האסטרונאוטים קוֹשרים את עצמם לשׂ ינה, בּתאים אישיים בּגוֹדל של מקרר, כּך ֵ שׁ ירדם. ֵ הם יכוֹלים לעצוֹר את הריחוּף וּלה כּל פּעוּלה של הנחת חפץ על שוּלחן מסוּבּכת בּתחנת החלל, כּי ִ הוֹפכת ל ויר, לכן סקוץ' ִ החפץ פּשוּט ירחף בּאו מאוֹד שימוּשי בּחלל. מצא תא שירוּתים ִ בּתחנת החלל נ יחיד, שבּוֹ האסטרונאוטים יכוֹלים יהם בּעזרת משאבה ֵ לעשׂוֹת את צרכ מיוּחדת, המוֹשכת את הנוֹזלים כּלפי מטה. מערכת מיוּחדת מטהרת את השתן תקלח ִ י שתיה. גם לה ֵ וּממחזרת אוֹתוֹ לטוֹבת מ ינם זוֹרמים כּלפי מטה. כדי ֵ ם א ִ ה מוּרכּב, כּיוון שמי ֶ בּחלל ז שתמשים בּסבּוֹן מיוּחד, ִ ינה האסטרונאוטים מ ֵ שמוֹר על היגי ִ ל ם מעיכה וּבמגבת. ִ קית מי ַ בּשׂ תגלה כּי אסטרונאוטים שנחתוּ ִ ימוֹת ארוּכּוֹת בּחלל נ ִ לאחר משׂ הייה ֶ בּכדוּר הארץ גבהוּ בּכמה סנטימטרים. רק לאחר שׁ ארוּכּה בּכדוּר הארץ, חזרוּ לגובהם המקוֹרי. פרצופם של סטיבה במיקרו-כבידה, מתרגל לאוריינטציה (התמצאות) בתחנת החלל לדבריו המוח SPACEX מסדר את זה בצורה נוחה. צילום שירותים כיוון השינה לא ממש משנה, גם אם הוא כאילו בעמידה. מה שחשוב הוא שהאסטרונאוט לא ירחף בשינה. 17 | ילדי טבע הדברים
ה עגוֹל יוֹתר בּחלל וחסר קמטים, כּיוון ֶ רא ִ האסטרונאוטים נ י ירח". ֵ קראת "פּנ ִ הפּנים. התוֹפעה נ ֵ תנקז מ ִ ינוֹ מ ֵ הדם א ֶ שׁ עדשוֹת נוֹזליוֹת בּסיס צבאי שנמצא ִ שוּגר משגר בשם שביט מ 1988 בּשנת במקום שנקרא פלמחים, שעל חוֹף הים התיכוֹן. על המשגר . אני צפיתי בשיגור 1 אשוֹן אוֹפק ִ ראלי הר ְ שׂ ִ הוצמד הלוויין הי שהסב גאווה רבה בישראל, ולימים החלטתי ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. שם למדתי עם מוֹרן בּרקוֹביץ' הוּא פּרוֹפסוֹר יפה. הוּא והצוות שלוֹ ֵ בּפקוּלטה להנדסת מכוֹנוֹת בּטכניוֹן בּח בּמעבּדה בּטכניוֹן שלחוּ את אחד הניסויים המעניינים לחלל. ההשראה הגיעה מטיפות מים הנוצרות על עלים מטל הבוקר. הוּ כּוֹח הגוֹרם לשטח ֶ מתח פּנים הוּא תכוּנה המאפיינת נוֹזלים, ז ם ִ ה לטיפּוֹת המי ֶ תנהג כּמוֹ קרוּם חזק, המקנ ִ תכּווץ וּלה ִ הפּנים לה ם בּזכוּת ִ ראוֹת חרקים עוֹמדים על המי ִ צוּרה עגוּלה. בּטבע ניתן ל תכוּנת מתח הפּנים של המים. כּאשר הטיפּה קטנה מספּיק, היא שוֹמרת על צוּרה של כּדוּר. הטיפה הכּדוּרית הזאת היא עדשה צד אחד של הכּדוּר לצד השני) ִ מצוּינת, אך מעל קוֹטר (המרחק מ שלוּלית, כּי כּוֹח ִ ה יהפוֹך ל ֶ של שני מילימטרים הכּדוּר המוּשלם הז המשיכה מנצח את החוֹזק של מתח הפּנים. את כּוֹח המשיכה לנצח אם הבּעיה היא כּוֹח המשיכה, כּל שנוֹתר לעשׂוֹת הוּא לבטל אוֹתוֹ, ם ִ כּך נקבּל כּדוּר נוֹזלי מוּשלם. הא אפשרי? אני בּטוּח שבּים אוֹ יכה חשתם שאתם קלים יוֹתר. ֵ בּבר קרא כּוֹח ִ ם פּוֹעל כּוֹח שנ ִ מדוּע? בּמי ה מתגבּר על כּוֹח ֶ הציפה. הכּוֹח הז שתמשים ִ ה מ ֶ יקרוֹן הז ִ המשיכה. בּע י לדמות הליכת ֵ אסטרונאוטים כּד חלל. הם לוֹבשים את כּל הציוּד יכוֹת ענק וּמרגישים ֵ שלהם בּתוֹך בּר יקרוֹן ִ כּאילוּ הם מהלכים בּחלל. בּע שתמשוּ גם מוֹרן והצוות שלוֹ ִ ה ה ֶ הז כל ְ מ ִ כניסוּ ל ִ בּמעבּדה בּטכניוֹן. הם ה כדי להקשות את הנוזל שאמור להפוך לעדשה, מקרינים עליו אור אולטרה סגול. TECHNION צילום: מזריקים את הפולימר שאמור להפוך לעדשה באמצעות מזרק. TECHNION צילום: TECHNION, NASA הדמיה של פריסת טלסקופ חלל שנוצר מנוזל. הדמיה העדשה שיוצרה בתחנת החלל על ידי סטיבה, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שיוצרה עדשה RAKIA NASA בחלל. צילום ילדי טבע הדברים | 18
כל מעטפת ְ נוֹזלי חוֹמר מוּמס כּמוֹ מלח, ואז הכניסו לתוֹך המ כל. כּך ְ ם שבּמ ִ ם המי ִ תערבּב ע ִ ינוֹ מ ֵ שאליה הזריקו נוֹזל אחר שא תקשוֹת, ִ גרוֹם לה לה ִ התקבלה עדשה נוֹזלית. אבל עכשיו, צריך ל את? ֹ ים ז ִ כּיצד עוֹשׂ הוּא ֶ קרא סליים. הסליים הוּא פּוֹלימר, שׁ ִ כּוּלנוּ מכּירים חוֹמר שנ נוֹזל שניתן להחדיר לתוֹכוֹ אנרגיה שתהפוֹך אוֹתוֹ מנוּזל למוּצק. קראים פוֹטוֹ-פולימרים, שכּאשר ִ שפּחה הזאת יש חוֹמרים שנ ִ בּמ תקשים. ִ יהם אוֹר אוּלטרה-סגוֹל (על-סגוֹל), הם מ ֵ מקרינים על י כּדוּר ֵ סוּגים שוֹנים, על פּנ ִ כּך ניתן ליצוֹר עדשוֹת מוּצקוֹת מ שקפיים. ִ יכוּת גימוּר מצוּינת טוֹבה יוֹתר מעדשוֹת מ ֵ ם א ִ הארץ, ע עדשוֹת בּחלל דרך נוֹספת "לבטל" את הכּבידה היא לטוּס לחלל. בּתחנת החלל קיים עדיין כּוֹח משיכה, אך שם, בּשל מהירוּת התנוּעה של תרחק ִ ה שדוֹחף אוֹתה לה ֶ תחנת החלל, הכּוֹח הצנטריפוגלי - ז כּדוּר הארץ (כּמוֹ כּשנסוֹבב כּדוּר טניס שקשוּר לחוּט – והוּא ִ מ תנוּ) - מאזן את כּוֹח הכּבידה. אז למה ִ תרחק מא ִ ה לה ֶ רצ ִ י י סיבּוֹת עיקריוֹת: האחת היא ֵ שת ִ צריך לייצר עדשוֹת בּחלל? מ צטרכוּ ִ ה ארוֹך וי ֶ הי ִ ימוֹת חלל עתידיות, משך הטיסה י ִ שבּמשׂ כשוּר האופטי ִ תקלקל (גם בּתחוּם המ ִ ם משהוּ י ִ פתוֹר בּעיוֹת א ִ ל וגם בּראיית האסטרונאוטים), והסיבּה השנייה היא כדי ליצור ה יוֹתר טוֹב. ֶ הטלסקוֹפּ יוֹתר גדוֹל ז ֶ טלסקופי חלל. כּמה שׁ קרא ִ שלח לחלל הוּא הטלסקוֹפּ שנ ִ הטלסקוֹפּ הגדוֹל בּיוֹתר שנ הוּא ֶ ג'יימס ווב. קוֹטר המראה שלוֹ שמרכּזת את התמוּנה שׁ ה לעברה - כּשישה מטרים וחצי, והבּעיה הגדולה הייתה ֶ צוֹפ י להכניסה לתוֹך משגר בּקוֹטר קטן ֵ יך לקפּל את המראה כּד ֵ א חוּץ ִ מצאים מ ִ י לכת רחוֹקים שנ ֵ ה לצלם כּוֹכב ֶ רצ ִ ם נ ִ יוֹתר. א צטרך מראוֹת גדוֹלוֹת הרבּה יוֹתר. כּיצד ִ למערכת השמש שלנוּ, נ שלוֹח משגר ִ את? בּאמצעוּת השיטה של מוֹרן, ניתן ל ֹ ה ז ֶ נעשׂ פרוֹס מעטפת לוּליינית (בּצוּרה של קפיץ ִ מלא בנוזל לחלל, שם ל רחב) שאליה יוזרק הנוֹזל שייפרס כּעדשה אוֹ מראה בּקוֹטר הטלסקוֹפּים ֵ של עשׂרוֹת מטרים, הרבּה יוֹתר גדוֹל מ דברי מוֹרן, אלוּ תהליכים ִ הקיימים היוֹם בּחלל. ל שנה. בּכל אוֹפן, הצלחה 20 שיימשכו הרבּה זמן, אפילו ימת רקיע. בּאחד ִ רשמה כּבר בּמהלך משׂ ִ אשוֹנה בּתחוּם נ ִ ר אשוֹנה ִ יתן סטיבה בּפּעם הר ֵ הניסויים בּתחנת החלל יצר א ֵ מ בּהיסטוֹריה עדשה בּחלל. נוֹחתים? אֵיך נחוֹת חזרה על כּדוּר הארץ, עברוּ האסטרונאוטים ִ י לחזוֹר ול ֵ כּד לתא הנחיתה, והם כּיוונוּ את תא הנחיתה לעבר כּדוּר הארץ, כנסוּ לאטמוספרה, בּדיוּק המקוֹם שאליו תכננוּ להגיע ִ ואז כּשנ פנוּ את צידו הרחב כלפי מטה, כּדי ִ – נתנוּ לו ליפּוֹל. הם ה הוא ֶ ליצוּר חיכּוּך שיאט בּצוּרה מרבית את המהירוּת שלו כּשׁ ם האטמוספרה ִ כנס לאטמוֹספרה. החיכּוּך של תא הנחיתה ע ִ נ בשן). ִ מעלוֹת (כּמוֹ בּכ 2,000 יוֹצר חום אדיר של כּמעט יטים ִ פתחים ארבּעה מצנחים וּמא ִ כּשמגיעים לגוֹבה נמוּך, נ מתינוּ ִ ה ֶ י האוֹקיינוֹס. סירוֹת שׁ ֵ את מהירות הפּגיעה בּמ ם את תא הנחיתה, המצנחים ִ המי ֵ אש משוּ מ ֹ בּמקוֹם מר והאסטרונאוטים, וחזרוּ איתם אל החוֹף. איתן סטיבה תייר החלל והאסטרונאוט הישראלי השני, מחזיק עדשה מפולימר. צילום: טכניון, רקיע. 19 | ילדי טבע הדברים ׳ מורן ברקוביץ ׳פרופ במעבדה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. TECHNION : צילום
ניסויים מדעיים ן ֹ מכו ּ ינב ברזני" ב ֵ ם ע ִ ג "אווירונאוטיקה וחלל ע ּ י החו ֵ תבה, ילד ּ כתיבת הכ ִ ב ּ ניסויים ו ּ ב ּ שתתפו ִ ה תל אביב: ליעם אדירי, שחר אדרעי, דניאל ּ ת ב ֹ ת וליצירתיו ּ ינו ּ ער למצו ֹ ם נו ּ אריקה לנדאו לקידו דר, גלעד להב ּ ארי זפט, אסף כ ּ עם ויצמן, שי לי זיו, ב ֹ ן, נ ֹ ר-או ּ ה ב ֶ ק, אל ּ רי אליאסף, גיא ב ֹ אינגל, או תם, אלישי ריגלר קליינמן, ֹ עי רו ֹ ז, שגב צביאל, רו ֹ פיר עו ֹ פ משה, מיכאל נוידרפר, או ּ קורציון, צו סהר ריקליס, אריאל שיטרית. 1 2 QR-Code מצורף לצפייה בניסוי - מתח פנים - 1 ם, ִ י המי ֵ נ ּ ת על פ ּ עדינו ּ רדי ב ְׂ ש ִ אטב מ ּ ם הצפנו ִ נים של מי ּ נת מתח הפ ּ להדגמת תכו א שקע. ֹ א ל ּ ם, הו ִ המי ֵ תר מ ֹ ף יו ּ האטב צפו ֶׁ ואף על פי ש - שקית הקסם- 2 ד ּ ו ּ ת שיפ ּ אמצעו ּ ם, ב ִ מי ּ ן מלאה ב ֹ קית ניילו ַׂ ם חוררנו ש ִ נים של מי ּ להדגמת מתח פ ם נצמדות זו לזו ִ ת המי ֹ לו ּ לקו ֹ רים. מו ֹ החו ֵ כים מ ּ שפ ִ ינם נ ֵ ם א ִ י המי ּ כ ּ ועפרון. וראינו ן. ֹ ין הניילו ֵ ד והעפרון לב ּ ו ּ ין השיפ ּ תחים ב ּ ת את הפ ֹ תמו ֹ ממש סו ּ ו QR-Code מצורף לצפייה בניסוי ילדי טבע הדברים | 20
3 QR-Code מצורף לצפייה בניסוי 4 - אטבי הפלא - 3 ת ֹ עשרו ּ ם, ב ִ בר מלאה מי ּ הייתה כ ֶׁ ס, ש ֹ ו ּ כ ּ ם מילאנו ִ נים של מי ּ להדגמת מתח פ ס. ֹ ו ּ ם מעל הכ ִ ת מי ּ יפ ּ ן כ ִ צרה מ ֹ אטבים משרדיים, עד שנו - המטבע הרטוב - 4 ת ֹ ו ּ טיפ ּ זל, טפטפנו ֹ ת אופטיות של הנו ֹ נו ּ תכו ּ ם ו ִ נים של מי ּ להדגמת מתח פ הה ֹ ם גבו ִ בעה של מי ִ צרה מעין ג ֹ ע של חצי שקל, ונו ּ ת על מטב ֹ ם רבו ִ מי ב שעל ּ יתו ּ ר את הכ ּ בירו ּ ת ב ֹ ראו ִ ל ּ צלחנו ִ , ה ּ כו ּ שפ ִ ם נ ִ המי ֶׁ י ש ֵ פנ ִ ע. ל ּ המטב ֵ מ . ּ זלית שיצרנו ֹ ע דרך עדשה אופטית נו ּ המטב 21 | ילדי טבע הדברים QR-Code מצורף לצפייה בניסוי
- כוח הציפה - 5 ם מלח ִ ם ע ִ ס מי ֹ ם. אחת לכו ִ ת מי ֹ ת מלאו ֹ סו ֹ יצים לכו ּ י ב ֵ שת ּ כנסנו ִ יטרלית, ה ֵ להדגמת ציפה נ כל ּ ה גדל כ ּ ח הציפ ֹ ו ּ ח הציפה. כ ֹ כו ּ הבדלים ב ּ ב ּ א מלח. צפינו ֹ ס לל ֹ זל, ואחת לכו ֹ ך הנו ֹ תו ּ מס ב ּ מו ים המלח, ּ ת יתרה ב ּ קלו ּ תר (לכן למשל צפים ב ֹ ף יו ּ זל צפו ֹ מס, והנו ּ תר מלח מו ֹ ם יו ִ מי ּ שיש ב יחס לכינרת). ּ ב - הכוח הצנטריפוגלי - 6 א ֹ ס ל ֹ ו ּ ם. הכ ִ ס מלאה מי ֹ ו ּ ת מגש שעליו הנחנו כ ּ מהירו ּ ב ּ בבנו ֹ ח הצנטריפוגלי סו ֹ ו ּ להדגמת הכ ח הצנטריפוגלי איזן את ֹ ו ּ שהחבלים יהיו מתוחים. הכ ּ דנו ּ קפ ִ אשר ה ּ כ ּ כו ּ שפ ִ א נ ֹ ם ל ִ נפלה והמי כה. ּ אשר הייתה הפו ּ א נפלה מטה גם כ ֹ ם ל ִ מי ּ ס המלאה ב ֹ ו ּ בידה, והכ ּ ח הכ ֹ ו ּ כ 5 6 ניסויים מדעיים QR-Code מצורף לצפייה בניסוי QR-Code מצורף לצפייה בניסוי ילדי טבע הדברים | 22
8 QR-Code מצורף לצפייה בניסוי QR-Code מצורף לצפייה בניסוי - עדשה נוזלית - 7 ן ֹ ת מזרק על עדשת מצלמה של טלפו ּ אמצעו ּ ם קטנה ב ִ ת מי ּ טיפ ּ פטפנו ִ ט ם תקריב. ּ עדשת מאקרו לצילו ּ ם משמשת כ ִ ת המי ּ יצד טיפ ּ כ ּ לרי, ראינו ֹ סלו - המצנח הנפתח - 8 ח ֹ ו ּ צר כ ֹ יצד המצנח יו ּ כ ּ טרייה), וראינו ִ ד של מ ּ ת ב ּ אמצעו ּ ב ּ הכנו ֶׁ ר למצנח (ש ּ ב ּ ם המחו ִ ק מי ּ ו ּ קב ּ ב ּ טלנו ִ ה יטה ִ החללית מא ֶׁ פי ש ּ בד בנפילתו מטה, כ ּ ק הכ ּ ו ּ קב ּ עת הב ּ מאט את תנו ּ ויר) ו ִ ם האו ִ ך ע ּ ו ּ ל (חיכ ֹ גרר גדו ס. ֹ קיינו ֹ י האו ֵ מ ּ חתת וצפה ב ֹ י שנו ֵ פנ ִ ספרה ל ֹ ניסה לאטמו ּ את תנועתה לאחר הכ ד ּ א ציו ֹ שמיים, לל ּ לפת ב ֹ ת חו ֹ ראו ִ מית ניתן ל ּ ין-לאו ּ עצמכם: את תחנת החלל הב ּ את תחנת החלל ב ּ ו ׂ ש ּ חפ י שקיעה, ֵ ה אחר ֶ ר ֹ ה קו ֶ ת בשמיים. ז ּ מהירו ּ לף ב ֹ היר החו ּ כב ב ֹ כו ּ ית כ ֵ רא ִ יניים. היא נ ֵ ת הע ּ אמצעו ּ חד, רק ב ּ מיו ּ ינו ֵ ק"מ מעל 400- מצאת כ ִ כים, אך תחנת החלל הנ ּ ים חשו ִ השמי ּ ט שלנו ּ דת המב ּ נקו ִ י זריחה, אז מ ֵ פנ ִ ל ֹ או ן. היא ֹ זמן הנכו ּ נן בשמיים ב ֹ ו ּ תב ִ לה ּ ת, הוא לצאת ו ֹ ו ׂ לעש ּ ל שעלינו ּ . כ ּ ינו ֵ ינ ֵ ת לע ֹ חזרו ּ י שמש המו ֵ לת קרנ ּ מקב כדי לאתר את המועד שבו התחנה תחלוף QR-Code זרח. מצורף ִ ן-מ ֹ ם-מערב לצפו ֹ ין דרו ּ לפת ב ֹ תמיד חו מעל הארץ. בקשו מההורים שיסרקו את הקוד באמצעות הסורק בנייד ויעזרו לכם להבין. 7 23 | ילדי טבע הדברים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=