רוחות מנשבות - > ציפורים נודדות חקר גורילות ההרים > באפריקה מסע מרתק בפורטוגל > ברלין הירוקה > ריאיון אחד בחודש > הצלם האתנוגרף ש"ח 42 מחיר באילת | ש"ח 49 מחיר החוברת והסובב האדם לחקר החברה 2022 ספטמבר | 323 גיליון פארק צ'יטואן ושבט התארו בדרום נפאל
להבי ן את העולם ולטי י ל עם מי שמבי ן צילומים: משה אגמי סדרת טיולי עומק בדגש טבע הפלגת טבע באיי סיישל – גן העדן האבוד . בביצוע: "החברה הגאוגרפית". 26.11.2022- חזרה ב 19.11.2022- ימים. בהדרכת יערה ומשה אגמי. יציאה ב 8 הפלגת טבע באיי סיישל – גן העדן האבוד . בביצוע: "החברה 2512.2022- חזרה ב 17.12.2022- ימים. בהדרכת יערה ומשה אגמי. יציאה ב 8 הגאוגרפית". הפלגה מיוחדת לאנטארקטיקה עם טיסה הלוך וחזור מעל מייצרי דרייק . בביצוע: 29.1.2023- חזרה ב 22.1.2023- ימים. יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. יציאה ב 8 מקומות אחרונים! "פוטוטבע". מסעשייט מקבוצת איי אלדברה (הגלפאגוסשל האוקיינוס ההודי) לאיי סיישל . נצא מאיי סיישל 5.4.2023- . חזרה ב 26.3.2023 - יום. בהדרכת יערה ומשה אגמי. יציאה מסיישל ב 11 ק"מ מהאי מאהה, כולל ביקור בדרך חזרה 1150- בטיסה מקומית לקבוצת איי אלדברה המרוחקת כ ."Silhouette Cruises בקבוצות איי אלמוגים נידחים. בביצוע חברת: " יפן - ארץ השמשהעולה . בביצוע: "עולם אחר". 25.4.2023 חזרה 28.3.2023- ימים. בהדרכת אסנת אגמי. יציאה ב 15 מטיילים, לאיי סבלבארד (שפיצברגן) - 12 טיול שייט מיוחד בספינהשל מתאים גם לשומרי מסורת בהדרכת יערה ומשה אגמי. בביצוע: "פוטוטבע". 10.6.2023- חזרה ב 1.6.2023- ימים. יציאה בספינה ב 10 טיול שייט לאיי סבלבארד (שפיצברגן) יום. שני מועדים: 11 .20.7.2023- חזרה ב 10.7.2023- א. יציאה בספינה ב .30.7.2023- חזרה ב 20.7.2023- ב. יציאה בספינה ב בביצוע "החברה הגאוגרפית". אני אהיה הבוטנאי-אקולוג בצוות ההדרכה של הספינה. ההרשמה בעיצומה. הפלגה מיוחדת לאיי ג'ורג'יה הדרומית .28.10.2023- חזרה ב 14.10.2023- ימים. יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. יציאה ב 14 בביצוע: "פוטוטבע". מוזמנים ומוזמנות ליצור עימנו קשר agami@tauex.tau.ac.il דוא"ל 054-6397247 משה: טלפון ,)Moshe Agami (להיכנסלערוץ יוטיוב ולרשום: בערוץהיוטיובשלי תוכלו לצפות בהרצאות ובסרטונים שלי (מומלץ ישירות בטלוויזיה) שבהם אני מתעד לצפייה בסרטונים חלק משיאי טיוליי ברחבי העולם - אפשר גם לסרוק את הברקוד משמאל לצפייה בהרצאות אפשר גם לסרוק את הברקוד מימין :2023-2022- הטיולים המתוכננים ל בהדרכתם של משה ו יערה אגמי הנוסעים לסיישל בגפם המעוניינים בבניית מסלול טיול מותאם אישית באיי , כולל המלצה על איים מיוחדים ששווים ביקור ומסלולי הליכה בדרגות הגרניט קושי שונות וכן חיבור למדריכים מקומיים שילוו אתכם במהלך הטיול, 054-943-4674 או בטלפון yaaragami@gmail.com ניתן לפנות ליערה במייל להרצאה על סבלבארד חלק שני להרצאה על איי אלדברה להרצאה על סבלבארד חלק ראשון להרצאה על איי סיישל חלק ראשון להרצאה על איי סיישל חלק שני
14 26 38 50 60 72 מדורים 3................................................ צער בעלי חיים | תנו לחיות לחיות | אימוץ 4.....................................................................................................| טבע בשטח 10............................................................................................... | אמנים בצמרת 82................................................................................ יורם ירון | טבע דו - גלגלי 88................................................................. אלדד הלוי | איש עסקים מזדמן 90............................................. ד"ר רחלי עינב | יש מה לאכול בארץ הזאת 92.................................................................. ליאורה גיל-פלגי | טבע הדבורים 94......................................................................... ד"ר מוטי רוזן | טבע המילים 96........................................................................................................| פוטופיניש 50 26 38 60 14 בשער: דיג דגיגונים בנהר בצ'יטואן צילמה: לימור שדה-חן צדוק רוחות מנשבות, נודדות ציפורים כתב וצילם: עוזי פז את השיר "רוחות מנשבות נודדות ציפורים" למדתי ביומי הראשון בכיתה ב'. וזה היה מזמן... מאז, מדי שנה, עם בוא הסתיו, הואשב ומתנגן באוזניי, כהד למתרחש בטבע. חקר גורילות ההרים באפריקה כתב: נדב לוי הראשון שדיווח על גורילות היה כנראה הספן והנווט חנון מקרתגו, שכתב במאה החמישית לפסה”נ: “מצאתי אי מלא אנשים פרועים, רובם נשים, וגופם מכוסה שיער”. הוא גם סיפר כי לכד שלושה מהם. מסע מרתק בפורטוגל כתבה וצילמה: אורטל צבר כשחשבתי על טיול לפורטוגל עלו בעיני רוחי מראות של גולשי גלים, נחשולי ענק, עיירות עתיקות מימי הביניים, ומבנים היסטוריים מרשימים. לא הייתי מוכנה למרחבים ירוקים ונפלאים, לעיירות חוף וכפרי דייגים וגם לא לצבעוניות הנפלאה. פארק צ’יטואן ושבט התארו בדרום נפאל כתבה וצילמה: לימור שדה-חן צדוק שנה הותקפתי על ידי קרנף. וזו לא התחלה של צ’יזבט... במסע רגלי 30 לפני בתוך הסוואנות של צ’יטואן, על גבול הודו–נפאל, הגיחה מתוך הסבך קרנפה עם צאצא קטן לצידה, ושעטה לעברנו בקרן שלופה ככידון. ברלין הירוקה כתב וצילם: יצחק בן עוזר אחת התופעות שהפתיעו אותי לטובה היא השטחים הירוקים הגדולים הייתה חנוקה מכל עבריה ותחומה 90- במערב ברלין, שעד תחילת שנות ה על ידי חומה שהקיפה את כולה. אלא שעל אף הצורך לבנות דירות למגורים, הרשויות לא פגעו באותם שטחים ירוקים. ריאיון אחד בחודש הצלם האתנוגרף מאת: עמרי גלפרין. צילומים: יהודה שמח ריאיון עם הצלם האתנוגרף הישראלי יהודה שמח, שתיעד במשך חודשים רביםשבטי בדואים בנגב, סיכן את חייו על מצוקים כדי להשיג צילום של נפאלים צדים חלות דבש, תיעד טקס בגרות קיצוני ומדמם בפפואה גינאה החדשה, וחווה חוויות ייחודיות שמעוררות עניין רב. 323 גיליון מספר | 2022 ספטמברתוכן העניינים 1 | טבע הדברים 72 92
זה בהחלט אתגר להיות ראש ממשלה במדינת ישראל, כמו גם להיות שר האוצר, החינוך, הבריאות, התחבורה ואולי גם הביטחון... במיוחד לאחר שאלה שנשאו בתפקידים האלה בעשרות השנים האחרונות (וסביר להניח שגם באלו הבאות), לא יכלו באמת לעשות במשרדים שלהם את מה שהם חשבו שצריך לעשות, בגלל ההסכמים הקואליציוניים. נראה שבתקופת הבחירות, לממשלה זמנית, עם ראש ממשלה חדש וזמני לגמרי - לא יהיה סיכוי לעשות שינוי כלשהו, אבל אולי בגלל העובדות האלה התרחשה שנים רעייתי הייתה מורה בישראל, רכזת שכבה, סגנית מנהלת, ובכל אותן 35 . כאן מיני מהפכה שנים היא השתכרה שכר מביש - ממש עד ליום הפרישה לפנסיה, ורק בגלל אהבתה את הילדים ואת השליחות - היא דבקה במקצוע. קשה לומר שההסכמים שאליהם הגיעו עם המורים הם רק קצה הקרחון, כי הם בהחלט בבסיס הקרחון. כי פרט לפתרון בעיית השכר, שהייתה בעוכרי המערכת, הצעירים, ובהם הטובים יותר, למדו מהר מאוד שהסיכוי שלהם להתקדם בחיים כמורים ולהגיע למעמד כלכלי מכובד שואף לאפס. היפה במשא ומתן של הפעם הוא, שבניגוד לפעמים הקודמות כללו ההסכמים דברים נוספים פרט לשכר המורות והמנהלות, שינויים מהותיים יותר בהתייחסות למערכת החינוך בארץ (בגרויות, חופשים וכו’), אם כי הם לא פתרו את בעיית מספר התלמידים בכיתות. הם ממש לא נגעו בכל המערכת הכבדה והמבוזבזת של הנהלת משרד החינוך (פקידים, מפקחים, אנשי מינהל וכל אלה שלא ממש תורמים לחינוך), שהמעורבות שלה בחינוך הילדים נמצאת ממש בניגוד לכוח שנמצא בידיה. תארו לכם אילו ניתנו למנהלות בתי הספר יותר סמכויות לפתח יוזמות, שינויים, לקדם מורים עם מוטיבציה ולהרחיק את הלא מתאימים... במקביל למלחמת המורים מתנהלת מלחמת המתמחים. המלחמה שלהם מעט שונה, כי תקופת ההתמחות העבדותית אומנם ארוכה יחסית, אבל מוגבלת, והיא מתקיימת בידיעה שמעבר לה יש שעות ברציפות, 26 עולם של שכר אחר. אבל שום דבר כמובן לא מצדיק שנים של משמרות של כשמדובר בבני אדם משני צידי המתרס - המתמחים והחולים. אבל, בסיומהשל ההתמחות פתאום העולם משתנה, והם עצמם קובעיםאתמערכת החיים המקצועית שלהם. מה היה למשל (ואני מודה שזוהי שליפה מהשרוול) אילו משרד הבריאות היה מחייב כל רופא מומחה בישראל לתת כמה שעות חודשיות לטובת העבודה בחדרי המיון, ולהקל בזה על המתמחים? או אילו חייב משרד הבריאות את הרופאים לתת כמה שעות חודשיות בבתי החולים ובמרפאות בפריפריה? וכך, אם נעבור במסגרת הסקירה המקצועית שלנו למשרד התחבורה, שבהיבט הציבורי - אחראי קודם כול על זיהום האוויר המיוצר על ידי מיליוני כלי הרכב, המטוסים, האוניות, ועל מיליוני השעות שמבזבזים האזרחים בפקקים (כן, זיהום...) - מה היה אם במקום להשקיע מיליארדי שקלים בהרחבת הכבישים (ראו כביש חיפה בין צומת ינאי לחדרה בשנתיים האחרונות) היה משקיע את אותם הכספים ברשתות תחבורה ציבורית גדולה (לא באוטובוסים אלא ברכבות למיניהן), ומפתח במדינה מערכת כזאת שפשוט לא היה משתלם לאנשים לחשוב בכלל על נסיעה ברכבים פרטיים. ובינתיים שנה אני עדיין טוען 60 היה מפחית את המיסים על אופנועים למיניהם (וכאופנוען עם ותק של שהאופנועים אינם מסוכנים יותר מללכת ברגל או מלנהוג במכוניות, ושהכול תלוי ברוכבים עצמם), מפרסם עבורם היתרים חוקיים רשמיים לנסיעה בשוליים הימניים והשמאליים, ובמקביל מפתח מערכת נתיבים עירוניים ואפילו בין-עירוניים בגושי הערים כמו גוש דן - לאופניים/קורקינטים חשמליים - לא בצמוד לנתיבי הולכי הרגל, אלא על חשבון מסלולי המכוניות. וכדאי לשקול להטיל עונשים כבדים על באמת על כל מי שעובר על החוק, כולל רמזורים, מהירות רכיבה, התקרבות להולכי רגל עם סמכויות לשוטרים, פקחים. אז זהו, זאת התוכנית שעל פיה נבחר את הממשלה הבאה שלנו, שבלי ספק תשקיע את כל המאמצים לשפר את תפקודיה כדי לשפר לנו את החיים בארץ. ולא, אני לא מתכוון להיות פוליטיקאי... אלא סתם מעלה הגיגים... אודי רןעורך ראשי: ד"ר רחלי עינב ע' עורך: יצחק בן עוזר כתב בכיר: רוני סופרעורך צילום: פרופ' משה אגמי, פרופ' אבישי ייעוץ אקדמי: שמידע, ד"ר חיים מויאל, ד"ר רמי קליין, זהר לפיד, נדב לוי, שוקה רווק, דוד בן עוזיאל, לב בוגוסלבסקי הניקה רןהערכת מאמרים: סטודיו זאב אלדרעיצוב ועריכה גרפית: עדי לפיד עיבוד ועריכת תמונות: רונית רהב, אלה עומרעריכה לשונית והגהות: לב בוגוסלבסקי, ישראל פריידין, צלמי מערכת: משה אגמי, רוני סופר, רובי רייקמנס, רונה רן, יונתן רן, אן וסרמן, שיר רן, איציק מרום יונתן רן מחשוב: נועם דניאלי מנהלת פרסום: יונתן רן אינטרנט: רונה רן מנהלת שירות לקוחות: שפירא הרצות ולוחות: רבגוןדפוס וכריכייה: עיטוף בן נון דיוור ישיר: בר הפצה: טבע הדברים - החברה לחקר הוצאה לאור: האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:0 , א-ה ימים: החוברת יוצאת לאור בתחילת החודש, ומגיעה למנויים במחצית השנייה של החודש 4610301 ' הרצליה ב 302 ת"ד כתובת למכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il :דואר אלקטרוני www.tevahadvarim.co.il :אתר אינטרנט של כל אחד מהמאמרים pdf ניתן להזמין בתמורה לעלות סריקה של עשרה ש"ח למאמר ש"ח לחודש 39 : מחיר מנוי לחודש 29 : מנוי דיגיטלי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 : טלפון 16:00-8:00 , ימים: א-ה מוקד מנויי החברה להגנת הטבע: 3 שלוחה 03-6388688 : טלפון אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © אלול תשפ"ב 2022 ספטמבר תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד אודי רן | דבר העורך
3 | טבע הדברים פינת אימוץ בעלי חיים זכרו! מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה אגודת צער בעלי חיים בישראל - פתוחה לאימוצים, מרפאה וטרינרית, ימים בשבוע. 7 התנדבויות, חילוץ וקליטה של בעלי החיים כל בעלי החיים מחוסנים ומסורסים/מעוקרות ונושאי שבב אלקטרוני. *4553 :' תל אביב. טל 159 הרצל ,14:00-08:00 :' , ו 20:00-08:00 :' שעות פעילות: א'-ה www.spca.co.il אתר: 14:00-11:00 : שבת סטטיק זכר בן שנה ועשרה חודשים, מעורב. כלב אנרגטי מאוד, חזק, חברותי לכולם, זקוק לבעלים אסרטיביים שיעניקו לו הרבה חום ואהבה. דרוש אילוף וחינוך לצרכים. סנו חתולה מעורבת בת חודשיים וחצי, חברותית, אנרגטית, אוהבת לשחק. מחפשת בת חם שיעניק לה אהבה לכל החיים. סקאי כלבה כנענית מעורבת, בת שנה וחצי. רגועה, חברותית, אך חוששת מעט בעיקר מגברים שהיא לא מכירה. היא מחפשת בית שיעניק לה יציבות ויעזור לה לתת אמון בבני אדם. סקאי מחונכת לצרכים, אבל ייתכן שתצטרך הידוק וחיזוק של הנושא. עזרו לה למצוא בית חם לכל החיים. אוראו זכר בן שנה וארבעה חודשים, בלגי מעורב. אנרגטי, שובב, חברותי, אוהב לרוץ ולשחק, אוהב מגע וחברת בני אדם. דרוש חינוך לצרכים ואילוף. מחפש בעלים שיעניקו לו בית חם ואוהב. את המתוקים שבתמונות נטשו באגודת צער בעלי חיים בישראל. עצוב להם בכלוב. הם החברים הכי טובים שלנו ומגיע להם בית חם ואהבה גדולה לכל חיים. אנו קוראים לציבור אוהבי הכלבים והחתולים פתחו את ליבכם ובואו לאמץ חבר לחיים. לאגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב, ניסיון של עשרות שנים במסירת כלבים לאימוץ, ובעקבות הידע הרב שנצבר במקום נבנה תהליך מוסדר של אימוץ אחראי - אימוץ שמתחיל בהחלטה מודעת ולא נובע מהתלהבות רגעית או כדי לספק את רצון הילדים, התחייבות רצינית הכוללת ידע של המאמצים על בעל החיים וכוונה אמיתית לגדל אותו לאורך כל חייו. מחכים לכם. חיות Wsava וארגון הגג העולמי - הווטרינרי WHO אהבה בימי קורונה: על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מחמד אינן בקבוצת סיכון ואינן מהוות סיכון. בעלי חיים לא נדבקים ואינם מדבקים, ולכן אין מניעה להיות בית המחסה שלנו בכניסה לכפר רות והמרפאות ברמת גן ואשקלון פתוחים כרגיל. בהתאם בסביבתם גם בעת בידוד. אנשים, אנו מבקשים ממי שמגיע למרפאות לטיפול בכלב/החתל להגיע לבד 10- להנחיות החדשות, בהן חל איסור על התקהלות של עד ולא עם כל המשפחה, על מנת שלא לצור עומס במרפאה ואז אלו יאלצו להמתין בחוץ. בהתאם להנחיות החדשות, מתנדבים שמעוניינים להגיע להתנדב בכלבייה - יש לתאם זאת מראש על מנת שלא לצור עומס בכלבייה ואז תאלצו להמתין בחוץ. בבית המחסה שלנו בכניסה תנו לחיות לחיות כפר רות- ובואו לאמץ! לפרטים ושעות פעילות: :waze שנים. שימו ב- 8 לכפר רות ישנם כלבים שמחכים בבידוד כבר 3 * שלוחה 3703 : טלפון לאקי כלבה יפהפייה, מתפנקת ומתמסרת, מחכה לאומנה לחיים. לאקי זקוקה לבית שקט, ולמאמצים עם ניסיון שיהיו סבלנים ויעניקו לה אהבה - והמון. היא כלבה מסורה, שגם מסתדרת עם חלק מהכלבים, אבל בטיולים עם רצועה היא יכולה להיות תוקפנית כלפיהם. לאקי בת תשע. אימוץ הכלבים המבוגרים שלנו הוא ללא עלות, כולל טיפולים רפואיים במידת הצורך ושני שקי מזון מתנת ביופט. מיימון מיימון המושלם, גורון קטנצ'יק ומתוק, שברגע שתיכנסו לחתולייה ילך אחריכם ויתחנן למגע. כף רגלו העקומה גורמת לו להיות הרבה יותר מתוק, להגיע לכל פינה, ולפזר ים של אהבה. מיימון הגורון המצחיק והמקסים בן חמישה חודשים. ליאונה כלבה יפה אך פחדנית נורא, ולכן מחכה כבר שנים ארוכות בכלבייה. יופי כמו של ליאונה המהממת שלנו, באמת שלא רואים בכל יום. לצערנו, עדיין לא נמצאו המאמצים שיהיו מספיק סבלנים כדי לעבוד איתה ולאפשר לה להיפתח, ולתת לה ביטחון ובית שיפנק כל כך. ליאונה בת שש. כוכבה הכי יפה שיש, וגם עם עין אחת היא עדיין מושלמת ומהממת. כוכבה הכוכבת, גורונת ביישנית ועדינה, מחכה להראות לכם, במיוחד בתקופה כזאת, את הצד החיובי שבחיים. כוכבה בת תשעה חודשים. צילומים: ג'ניה פנדיור קש חתול, זכר מעורב, בן ארבע וחצי חודשים. חברותי, אנרגטי, אוהב לשחק. מחפש בית חם שיעניק לה אהבה לכל החיים. שמש זה נכון שחם עכשיו וכולם מנסים לברוח מהשמש, אבל אם תגיעו להכיר את שמש שלנו, הלב יימס ותרגישו נעים כל כך. הוא קסם של כלבלב, עדין ומתוק, שלוקח לו יותר מרגע אחד להיפתח. אבל כשהוא מכיר ונפתח, שמש זורח, מחייך וכובש, ולכן הוא הכי שווה את ההשקעה המינימלית שהוא מבקש. שמש בן שלוש.
טבע בשטח בלי קלוריות אבל לא בלי מחיר: איך משפיעים תחליפי הסוכר על גוף האדם לתחליפי סוכר אין ערך תזונתי, אך עלולה בהחלט להיות להם השפעה מזיקה על גוף האדם - כך עולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע. ממצאי המחקר מעלים Cell המתפרסמים בכתב העת המדעי כי תחליפי סוכר בולטים עלולים להשפיע על חיידקי המעי (מיקרוביום), וכתוצאה מכך על רמות הסוכר בדם בבני אדם. מידת השפעה זו משתנה מאדם לאדם ממש כשם שהרכב המיקרוביום ייחודי לכל אדם. הראו מדעני המכון כי ממתיקים 2014- ב מלאכותיים משנים את הרכב חיידקי המעי של עכברים, וכי במקום למנוע את עליית הסוכר בדם, כפי שניתן היה לצפות, הממתיקים גורמים לתוצאה ההפוכה. שמונה שנים מאוחר יותר, צוות המחקר בראשותו של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון, מציג תמונה דומה בבני אדם. לשם כך סקרו החוקרים מתנדבים 120 מועמדים ובחרו מתוכם 1,400 שהעידו כי אינם צורכים כלל תחליפי סוכר. המתנדבים חולקו לשש קבוצות - בארבע מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם. שינויים בהרכב ובפעילות חיידקי המעי נרשמו בכל ארבע קבוצות הניסוי. בכל אחת מהקבוצות צרכו המשתתפים תחליף סוכר אחד מבין ארבעה – סכרין, סוכרלוז, סטיביה או אספרטיים. בתרשים ניתן לראות עלייה ברמות הסוכר בדם בקבוצות שצרכו סכרין וסוכרלוז (שני הטורים השמאליים) בהשוואה לקבוצות שצרכו סטיביה ואספרטיים (שני הטורים האמצעיים) ולשתי קבוצות הביקורת (שני הטורים הימניים) מתוכן התבקשו המשתתפים לצרוך תחליף סוכר אחד מבין ארבעה - סכרין, סוכרלוז, אספרטיים וסטיביה - למשך שבועיים; שתי הקבוצות הנותרות שימשו קבוצות ביקורת. הניסוי יצא לפועל בהובלת ד"ר יותם סואץ, תלמיד מחקר לשעבר של פרופ' אלינב העומד כיום בראש מעבדה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ויותם כהן, Sketch: macrovector / freepik טבע הדברים | 4
ד"ר יותם סואץ. צילום: דייוויד האס תלמיד מחקר בקבוצתו של פרופ' אלינב. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' ערן סגל מהמחלקות למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ולביולוגיה מולקולרית של התא. המדענים הראו כי כל ארבעת הממתיקים - כל אחד בדרכו - גרמו לשינוי בהרכב חיידקי המעי ובחומרים שהחיידקים מפרישים לזרם הדם. שניים מבין הממתיקים - סכרין וסוכרלוז - גרמו לשינוי משמעותי בסבילות של המתנדבים לגלוקוז, דהיינו ביכולת של הגוף להתמודד עם עומס סוכר. בקבוצות הביקורת לא נרשמו שינויים - לא בהרכב ובפעילות של חיידקי המעי ולא בסבילות לגלוקוז. המדענים הראו עוד כי קיים מתאם הדוק בין השינויים שחלו בהרכב חיידקי המעי לשיבוש בסבילות לגלוקוז. "הממצאים שלנו מחזקים את התפיסה לפיה המיקרוביום הוא מעין 'מרכז בקרה' המסנכרן בין אותות המגיעים מבפנים - ממערכות הגוף עצמו - ואותות המגיעים מבחוץ, מגורמים כגון מזון, תרופות, סגנון חיים והסביבה שבה אנחנו חיים", אומר פרופ' אלינב. כדי לבחון האם השינויים בחיידקי המעי אכן היו אחראים לשיבוש בחילוף החומרים, השתילו החוקרים בקבוצות של עכברים סטריליים, כלומר נטולי מיקרוביום, דגימות מבין המשתתפים 40- חיידקי מעי שנלקחו מכ בניסוי. הדגימות נלקחו ממשתתפים מקבוצות הניסוי השונות, שבהם נמצאו השינויים הגדולים ביותר בסבילות לגלוקוז - וכן ממשתתפים שבהם השינויים המטבוליים היו הקטנים ביותר. התוצאות היו מובהקות: בעכברים התפתח דפוס מטבולי דומה לזה שנצפה בתורם האנושי. במילים אחרות, העכברים שבהם הושתלו דגימות חיידקים ממשתתפים שהראו את השינוי הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, הציגו בעצמם את השיבוש הגדול ביותר בסבילות לגלוקוז, ואילו עכברים שבהם הושתלו דגימות ממשתתפים שהראו שינוי קטן בסבילות לגלוקוז או שהושתלו בהם דגימות מקבוצת הביקורת, הציגו את השינויים המטבוליים הקטנים ביותר. "תחליפי סוכר הם נטולי קלוריות, אבל הם אינם נטולי השפעה על גוף האדם. במחקר הראינו כי תחליפי סוכר משנים את הרכב חיידקי המעי ופעילותם, וכתוצאה מכך מימין: פרופ' ערן אלינב ויותם כהן. צילום: מכון ויצמן למדע וייחודי", אומר פרופ' אלינב. "כדי לאמוד מהי ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח של תחליפי סוכר, נדרשים ניסויים נוספים ארוכי טווח. יש להדגיש שאין להסיק מהממצאים שצריכת סוכר עדיפה על צריכה של תחליפי סוכר, וכי הנזקים לבריאות האדם מצריכת סוכר מגובים בעדויות ממחקרים רבים". במחקר השתתפו ד"ר רפאל ולדס מאס, אוריה מור, ד"ר מלי דורי-בכש, ד"ר שרה פדריצ'י, ד"ר ניב זמורה, ד"ר אבנר לשם, ד"ר מלינה היינמן, רקאל לינבסקי, מאיה צור, רותם בן-זאב בריק, אוראלי בוקימר, שימרית אליהו מילר, אלונה מץ, רותי פישביין, אולגה שארוב וד"ר חגית שפירא ממעבדתו של פרופ' אלינב; ד"ר סרגיי מליצקי וד"ר מקסים איטקין מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים של המכון; ד"ר נועה סטטנר ופרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים של מכון ויצמן למדע; וד"ר כריסטוף שטייןטורינגר מהמעבדה לחקר מיקרוביום וסרטן, .)DKFZ המכון הגרמני לחקר סרטן ( עלולים לפגוע גם בחילוף החומרים בגוף. שינויים אלה משתנים מאוד מאדם לאדם, שכן לכל אדם יש הרכב חיידקי מעי שונה 5 | טבע הדברים
טבע בשטח מיליוני החיידקים השוכנים במעי שלנו חיוניים לבריאותנו, אך לשורותיהם עלולים להסתנן חיידקים ידידותיים פחות התורמים להתפתחות מחלות מעי דלקתיות ומחלות רבות אחרות. כיום לא ניתן לחסל את החיידקים המזיקים מבלי לפגוע באוכלוסייה החיידקית כולה, המכונה מיקרוביום, שכן תרופות אנטיביוטיות אינן יודעות להבחין בין חיידקים טובים ורעים. יתרה מכך, השימוש בתרופות אלה כרוך בתופעות לוואי ותורם לעלייתם של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. במחקר המתפרסם בכתב , הדגימו מדעני מכון ויצמן Cell העת המדעי למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק - נגיפים התוקפים חיידקים. נגיפים תוקפי חיידקים, המכונים גם בקטריופאג'ים או בקיצור פאג'ים, נמצאים בכל מקום שבו יש חיידקים, כולל המעי האנושי, ולמעשה הם מהיצורים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ. כבר בתחילת שנות של המאה הקודמת, כשנתגלו לראשונה, 20- ה נעשו ניסיונות לרתום את הפאג'ים למאבק בחיידקים מחוללי מחלות, אך מחקרים אלה נזנחו במהרה עם גילוי האנטיביוטיקה. "יש בטבע אלפי סוגים של פאג'ים, וכל אחד מהם מתמחה בתקיפת משפחה אחרת של חיידקים", מסביר פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית של המכון שעמד בראש צוות המחקר. "עובדה זו סוללת את הדרך לפיתוח טיפולים 'כירורגיים' הממוקדים אך ורק בחיידקים לא רצויים. למיטב ידיעתנו, הגישה הטיפולית שפיתחנו היא הראשונה המבטיחה לחסל חיידקי מעי מחוללי מחלות מבלי לפגוע באוכלוסיית החיידקים כולה, כלומר במיקרוביום". המחקר שנערך בשיתוף פעולה עם מעבדתו של פרופ' רותם שורק מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון, הובל על ידי ד"ר שרה פדריצ'י, ד"ר רפאל ולדס מאס וד"ר דניס קויאטקובסקי ממעבדת אלינב, וכן ד"ר שרון קרדו-רוסו וחוקרים נוספים מ"ביומיקס" - חברת סטארט-אפ המצויה בשלב הניסויים הקליניים לפיתוח טיפולים רפואיים ממוקדים בפאג'ים, על בסיס מחקריהם של מדעני מכון ויצמן למדע, וברישיון בלעדי מטעם חברת "ידע", זרוע מסחור הקניין הרוחני של המכון. כדי למצוא את הפאג'ים המתאימים היה על המדענים למפות תחילה את זני החיידקים המעורבים במחלות מעי דלקתיות. הצוות השווה בין הרכב חיידקי המעי של מתנדבים בריאים ובין הרכבם בחולים בשתי מחלות המעי הדלקתיות הנפוצות ביותר - קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן; כדי לנטרל השפעות של מקום מגורים ומוצא, נכללו במחקר משתתפים מצרפת, גרמניה, ישראל וארצות הברית. ניתוח דקדקני של הממצאים באמצעות מודל ממוחשב הוביל את המדענים לשורה של חשודים אפשריים - זני חיידקים שלא אפיינו משתתפים בריאים, אך הופיעו בכמויות גדולות בחולים, במיוחד בתקופות של החמרה במחלת המעי הדלקתית. כמה Klebsiella( זנים של קלבסיאלה פנאומוניה ) סומנו כחשודים המרכזיים. pneumoniae חשדות אלה התאמתו כאשר החיידקים הושתלו בעכברים עם דלקות מעי: הם גרמו להחרפת המצב הדלקתי ולהגדלת הנזק לרקמת המעי. כשהםמצוידיםבממצאיםאלה, יכלו המדענים לעבור לשלב הבא - סריקה של אלפי פאג'ים במטרה למצוא את המועמדים שייאבקו בחיידקים המזיקים בצורה הטובה ביותר. פאג'ים סומנו כפעילים במיוחד נגד זני 40- כ החיידקים המעורבים בדלקות מעי, אך בכך לא הסתיימה המלאכה: לחיידקים יש ניסיון של מיליוני שנים בהתמודדות עם פאג'ים וביכולתם לנטרל אותם ביעילות רבה. כדי נגיפים בשירות האדם: נשק חדש ומפתיע במלחמה נגד קרוהן וקוליטיס מדעני מכון ויצמן למדע מציגים גישה טיפולית חדשנית המיירטת חיידקי מעי מזיקים שעלולים להוביל למחלות מעי דלקתיות; גישה זו עשויה בעתיד לאפשר להילחם גם בהשמנת יתר, בסוכרת ובמחלות רבות נוספות המושפעות מהמיקרוביום שלנו. החמישייה המופלאה: החברים בקוקטייל הפאג'ים נגד חיידקים גורמי מחלת מעי דלקתית, כפי שנצפו תחת מיקרוסקופ אלקטרונים לרירית מעי עכבר נגרם נזק לאחר חשיפה לזני חיידקים שהתגלו כמחוללי דלקת (למעלה). הקוקטייל של חמשת הפאג'ים נלחם במחוללי הדלקת וצמצם משמעותית את הנזק (למטה) טבע הדברים | 6
לוודא שידם של הפאג'ים תהיה על העליונה, נעזרו המדענים בגילויים המדעיים האחרונים על אודות מערכות ההגנה של חיידקים, וניסו למצוא את השילוב המיטבי ביותר של פאג'ים - כזה שיוכל לחמוק מבעד לקווי ההגנה של החיידקים. בסופו של דבר הם גיבשו קוקטייל של חמישה פאג'ים שנבחרו על סמך הפרופיל הגנטי שלהם ותכונותיהם המבניות. כשפעלה יחדיו, הצליחה החמישייה המופלאה לגבור על זנים שונים של קלבסיאלה פנאומוניה, כולל זנים העמידים לאנטיביוטיקה. קוקטייל הפאג'ים נמצא יעיל נגד זני קלבסיאלה פנאומוניה שהוצאו מחולים, הן בתנאי מבחנה והן בעכברים עם דלקות מעי; בעכברים אלה הוביל הקוקטייל להפחתה בסימני הדלקת, בנזק לרקמות ובתמותה. כמו כן, מערכת מעבדה המדמה את התנאים השוררים במעי האנושי העלתה כי הפאג'ים יציבים ועשויים לשרוד בתוך הגוף כאשר הם ניתנים בשילוב עם נוגדי חומצה. ממצאים מעודדים אלה הובילו לשלב הראשון של ניסוי מתנדבים בריאים. 18 קליני שבו לקחו חלק בניסוי התגלה כי הפאג'ים אינם גורמים תופעות לוואי משמעותיות, וכי הם שורדים במעי לאורך זמן ואף מתרבים - וכל זאת מבלי להוביל לשינויים בלתי רצויים במיקרוביום. ככל שקוקטייל הפאג'ים יימצא בטוח ויעיל גם במחקרים קליניים רבי משתתפים, הוא עשוי להוות בסיס לפיתוח טיפולים לא רק למחלות מעי דלקתיות, אלא גם לתסמונות נוספות המושפעות מחיידקי המעי, ובהן השמנת יתר, סוכרת, מחלות מוח ניווניות ואולי אף סרטן. "החזון שלנו הוא לפתח טיפולים מותאמים אישית למגוון רחב של בעיות בריאותיות", אומר פרופ' אלינב. "לזהות זני חיידקים מזיקים בכל חולה ולהרכיב להם את קוקטייל הפאג'ים האישי שלהם". במחקר השתתפו גם ד"ר מלי דורי-בכש, ד"ר חגית שפירא, קלאודיה מורסי, אמנדה קיובס, ד"ר גאיאטרה מוהפטרה, ד"ר לארה קרן, ד"ר דאנפינג זנג, ד"ר סמואל פיליפ נובס וד"ר יותם סואץ ממעבדתו של פרופ' אלינב; ד"ר ניסה )DKFZ קולין מהמרכז הגרמני לחקר הסרטן ( בהיידלברג שבגרמניה; אייל וינשטוק, ד"ר יוליה מתיוחין, ד"ר יעל זילברברג, ד"ר עידו וינר, אפרת כברה, נועה בן-ישי, דנה ענבר, ד"ר חוה בן דוד, ד"ר חוליאן ניסנבוים, ד"ר נגה קובלסמן, ד"ר עידית קריו, טל כהן, יעל פרידמן גפן, ד"ר ליאור זלצבוך, ד"ר אריאל כהן, ד"ר אורניה ראפו, ד"ר ענבר גהלי שש, ד"ר מרים גולמבו, ד"ר ורד לב, ד"ר נעמי ז'ק, ד"ר סיילג'ה פוטגונטה וד"ר מרב בסן מחברת "ביומיקס"; ד"ר קוג'י אטראשי, ד"ר מונהירו פורואיצ'י ופרופ' קניה הונדה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קיו בטוקיו; ד"ר אקיהיקו אוקה, ד"ר בו ליו ופרופ' ר' בלפור סרטור מאוניברסיטת צפון קרולינה; ד"ר מורין פיבלמן ופרופ' ניצן מהרשק מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב; ד"ר נועה סטטנר ופרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים של מכון ויצמן למדע; פרופ' הארי סוקול מאוניברסיטת סורבון; פרופ' וולפגנג ליב, ד"ר קורינה בנג ופרופ' אנדרה פרנקה מאוניברסיטת כריסטיאן אלברכט בקיל, גרמניה, ופרופ' כריסטוף שראם מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי המבורג-אפנדורף. מימין: ד"ר דניס קויאטקובסקי, פרופ' ערן אלינב, ד"ר שרה פדריצ'י וד"ר רפאל ולדס מאס. צילום: מכון ויצמן למדע מיקרוביום אינביידרס. איור: דל-ארצ'יה ליבוביץ' אדריכלים 7 | טבע הדברים
טבע בשטח צוות חוקרים בראשות פרופ' ג'קי שילר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט מיפה לראשונה ברמת רזולוציה חסרת תקדים את הייצוג המוחי של הפקודות השולטות על תנועת הגפיים. את המחקר שהתפרסם הובילה פרופ' שילר עם שתי Science ב- - יארא עוטור ושי MD/PhD תלמידות ה אחוות, שתרמו באופן שווה, והשתתפו בו הפוסט-דוקטורנט נייט סרמק, פרופ' יצחק שילר ופרופ' עמרי ברק, חברי סגל בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, ואלון פולג-פולסקי מאוניברסיטת קולורדו. לדברי פרופ' ג'קי שילר, "המוטיבציה למחקר הייתה הרצון להבין את המנגנון המאפשר לקורטקס, קליפת המוח המוטורית, לקודד תנועה. זוהי אחת השאלות המסקרנות והחשובות בחקר המוח - כיצד מוחנו מסוגל ללמוד ולייצר מגוון כמעט אין סופי של תנועות חלקות ויעילות". את ההתמקדות בסוגיית התנועה מסבירה פרופ' שילר בכך ש"תנועה היא ממשק מרכזי בקשר בינינו לבין העולם הסובב אותנו. התנועה היא מרכיב חיוני ואחד המרכיבים היחידים המאפשרים לאדם, כמו לאורגניזמים אחרים, להגיב לסביבתם ולשנותה. התנועה דין התנועה פרופ' ג'קי שילר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט מציגה ממצאים חדשים על "מרכז הבקרה המוחי" האחראי על תנועות הגפיים תמונה מדעית: שלושה תאי עצב פירמידליים בקליפת המוח התנועתית, שתפקידם לשלוח את הפקודות התנועתיות ישירות לחוט השדרה. אלה התאים שנחקרו במחקר הנוכחי של פרופ’ שילר. תאים אלה מתאפיינים בגופי תאים פירמידליים, בעצים דנדריטליים ענפים, מפוצלים ומסועפים במיוחד, תכונה המאפשרת להם לבצע עיבוד מקבילי מורכב של רכיבי התנועה. טבע הדברים | 8
חיונית לכל פעולה בחיינו - מאכילה, דרך בריחה מסכנה ועד דיבור, בכי וצחוק. את משמעותה בחיינו אנו מבינים טוב יותר כשמתבוננים בחולים שבהם מערכת התנועה נפגעה, כגון חולי פרקינסון, או באנשים שעברו אירועים מוחיים הפוגעים באזורי התנועה במוח". אף שכבר עשרות שנים נערכים מחקרים רבים בנושא, שאלת הייצוג והקידוד של תנועה במוחנו עדיין פתוחה. במחקר הנוכחי השתמש צוות החוקרים בטכניון בשיטות אופטיות, מולקולריות וחישוביות מתוחכמות ביותר, שאת חלקן פיתח בעצמו, וכך הצליח להוסיף תובנות חשובות בשאלת יסוד זו. , קליפת קורטקסבקרת התנועה מתרחשת ב המוח - האזור הגדול ביותר במוחנו. הקורטקסאחראי לתפקודיםהבסיסיים ביותר שלנו ובהם חישה ותנועה וכן לתפקודים קוגניטיביים גבוהים ובהם למידה, חשיבה ורגשות. שיבושים בקליפת המוח עלולים לחולל הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות חמורות. הקורטקס בנוי רשת של נוירונים (תאי עצב), ויחידת העיבוד הבסיסית (אבן הבנייה התא הבסיסית) של רשת עצבית זו היא . מה שמייחד את הרשת העצבית הפירמידלי של המוח זו העובדה שהיחידות החישוביות שלה מתוחכמות ביותר, וזאת בניגוד ליחידות הפשוטות שבונות את הרשתות העצביות המלאכותיות שמשמשות לבינה מלאכותית. כל אחד מהתאים הפירמידליים מקבל אלפי קלטים ומעבד אותם. את התוצר - הפלט - הוא מעביר לאלפי תאי עצב אחרים. לתאי העצב שבמוח אברונים מיוחדים הקרויים , שבהם מתמקדים מחקריה של פרופ' דנדריטים שילר. אברונים אלה מאופיינים במבנה מורכב ומסועף דמוי עץ, והם האמונים על קבלה ועיבוד של הקלטים העצביים המגיעים לתא. במחקרים קודמים הראתה פרופ’ שילר שהדנדריטים אינם סתם "ממסרי מידע" אלא מכונות חישוב מורכבות, וכי הם מאופיינים ביכולות הגבר לא לינאריות ובגמישות רבה החיונית לזיכרון, ללמידה ולעיבוד מידע. במחקר הנוכחי היא התמקדה בתפקידם בתנועתיות של הגפיים בעכברים. כיום ברור שתנועה היא תהליך נלמד, וכי אנו לומדים תנועות חדשות לא רק בינקות אלא במשך כל החיים. אנחנו יודעים גם שתרגול משפר את יכולת התנועה, ושהזנחה פוגעת בה. עם זאת, למרות מחקרים רבים שנערכו בנושא, עדיין אין קונצנזוס מדעי בנוגע למנגנון הבקרה המוחי של המוטוריקה. "אחת הסיבות לכך," אומרת פרופ' שילר, "היא מורכבותם של מנגנונים אלה. נתונים חושיים כגון ריח וראייה הם פשוטים יותר, משום שאת הריח אפשר לפרק למולקולות ואת הראייה אפשר לנתח בפשטות יחסית על סמך הפיזיקה והפיזיולוגיה של העין. תנועה, לעומת זאת, היא תהליך עם עושר כמעט אין סופי שקשה מאוד לפרק למרכיביו". במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר הפעילות של אותם עצים דנדריטליים, עצים המהווים חלק חיוני של פעילות התאים, בקורטקס, משימות של בשעה שהעכבר לומד לבצע מוטוריקה עדינה (תפיסת עצם ביד) ושל . על מוטוריקה גסה (תנועה על הליכון) ידי החדרה של חיישנים פלואורסצנטיים באמצעות נגיפיםמהונדסיםהצליחו החוקרים לרשום את הפעילות של דנדריטים רבים של תא בודד ברמת רזולוציה שלא הושגה עד כה, ולהצליב פעילות זו עם מדדי התנועה. התוצאה: תמונה מלאה של מבנה הדנדריטים וכן של פעילותו של כל דנדריט ודנדריט בשעת ביצוע המשימה המוטורית. כך מיפו החוקרים את ייצוג המידע המוטורי בכל רגע, ואת החישובים הנערכים בדנדריטים. הנוירון הבודד מתוצאות המחקר עולה כי אינו רק שותף ברשת נוירונים אלא מהווה – רשת הכוללת בין השאר רשת משל עצמו דנדריטים המדברים זה עם זה. פירוש הדבר הוא שהפעולות השונות בנוירון נעשות לא רק על ידי חיבור קלטים שונים באופן לינארי (בזו אחר זו) אלא בפעילות מקבילית, רב שכבתית – מה שמזכיר כמובן את הקונספט המלאכותי של רשתות נוירונים רבודות, שהפך לתחום מחקר תוסס בעשור האחרון, בשל יעילותו הרבה בביצוע פעולות שונות של סיווג וזיהוי. ממצאים אלה תומכים בקיומו של קוד קומבינטורי דינמי הקיים בדנדריטים של תא בודד – קוד המאפשר לייצג מספר רב של משתנים מוטוריים בהתאם למטלה המשתנה. ממצאים אלה מבהירים כיצד הרשת העצבית במוח מסוגלת לשמור פיסות כמעט אין סופיות של מידע וללמוד משימות חדשות, תוך אחסון זיכרון ממשימות קודמות. כעת ברור כי היכולת לשמר כמות עצומה של מידע מוטורי נובעת משילוב בין התכונות המורכבות של תאים בודדים מצד אחד ומהמורכבות של הרשת העצבית מצד שני. פרופ' שילר מציינת כי המחקר הבסיסי המוצג במאמר עשוי לחולל פריצת דרך בהבנה של מחלות מוטוריות כגון פרקינסון. זאת משום שבמחלות אלה קיימת פגיעה בתפקודם של דנדריטים, פגיעה המגבילה להערכת החוקרים את היכולת המוטורית של האדם. נושאים אלה נבדקים כרגע במעבדתה של פרופ' שילר. כך או כך, פריצת הדרך המוצגת במאמר צפויה לחולל שינוי משמעותי בחקר המוח ובהשלכותיו על בריאות האדם. המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, קרנות פרינס, קרן רפפורט ומלגת צוקרמן לפוסט-דוקטורנטים. .Science מימין לשמאל: יארא עוטור, שי אחוות ופרופ' ג'קי שילר עם מגזין צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון 9 | טבע הדברים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=