2023 מאי | 331 גיליון והסובב האדם לחקר החברה פרויקט לונקה פרחים במרומי החרמון > ריאיון אחד בחודש > האם שיער אדם יכול לצמצם אסונות טבע? אדינבורו - לא רק המייל > המלכותי שבת בעכו > לחישות פילים > מינים פולשים בעופות בעולם > ובישראל בולגריה - מודרנה מהולה > בטבע ובתום ש"ח 42 מחיר באילת | ש"ח 49 מחיר החוברת
להבין את העולם ולטייל עם מי שמבין צילומים: משה אגמי סדרת טיולי עומק בדגש טבע מסע שייט לשמורות הטבע של יפן באיים הונשו והוקאידו . אסנת ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. 2.6.2023- חזרה ב 18.5.2023- יום. יציאה ב 16 יציאה מובטחת!בביצוע: "החברה הגאוגרפית". מסע שייט בין פלאי יפן: מאוטארו שבאי הוקאידו ועד לקובה באי הונשו . אסנת ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. 15.6.2023- חזרה ב 1.6.2023- יום. יציאה ב 15 יציאה מובטחת!בביצוע: "החברה הגאוגרפית". מסע שייט מיפן ואייה הדרומיים לטאיוואן ולפיליפינים . משה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. בביצוע: "החברה 28.6.2023- חזרה ב 14.6.2023- יום. יציאה ב 15 יציאה מובטחת!הגאוגרפית". טיול שייט לאיי סבלבארד (שפיצברגן) . בביצוע "החברה הגאוגרפית". אני אהיה הבוטנאי- 30.7.2023- חזרה ב 20.7.2023- יום. יציאה בספינה ב 11 יציאה מובטחת!אקולוג בצוות ההדרכה של הספינה. טיול שייט לאיי סבאלברד (שפיצברגן) הטיול מלא!. בביצוע "החברה הגאוגרפית". 10.8.2023- חזרה ב 29.7.2023- יום. יציאה בספינה ב 14 יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. טיול שייט מאיי סבאלברד למזרח גרינלנד ועד איסלנד הטיול מלא!. בביצוע "החברה הגאוגרפית". 23.8.2023- חזרה ב 10.8.2023- יום. יציאה בספינה ב 14 יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. טיול שייט מאיסלנד למזרח גרינלנד וחזרה לאיסלנד יציאה מובטחת!. בביצוע "החברה הגאוגרפית". 5.9.2023- חזרה ב 23.82023- יום. יציאה בספינה ב 14 יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. טיול שייט מאיסלנד למזרח גרינלנד וחזרה לאיסלנד יציאה מובטחת!. בביצוע "החברה הגאוגרפית". 15.9.2023- חזרה ב 5.9.2023- יום. יציאה בספינה ב 11 יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. הפלגת טבע באיי סיישל – גן העדן האבוד . בביצוע "החברה הגאוגרפית". 7.10.2023- חזרה ב 30.9.2023- ימים. בהדרכת דוד ומשה אגמי. יציאה ב 8 הפלגה מיוחדת לאיי ג'ורג'יה הדרומית .28.10.2023- חזרה ב 14.10.2023- יום. יערה ומשה אגמי בצוות ההדרכה של הספינה. יציאה ב 14 יציאה מובטחת!בביצוע: "פוטוטבע". מסע שייט מאיי סיישל לקבוצת איי אלדברה (הגלפאגוס של האוקיינוס ההודי) .27.2.2024- חזרה ב 13.2.2024 - יום. בהדרכת יערה ומשה אגמי. יציאה ב 15 ."Silhouette Cruises בביצוע: " מוזמנים ומוזמנות ליצור עימנו קשר agami@tauex.tau.ac.il דוא"ל 054-6397247 משה: טלפון ,)Moshe Agami (להיכנס לערוץ יוטיוב ולרשום: בערוץ היוטיוב שלי תוכלו לצפות בהרצאות ובסרטונים שלי (מומלץ ישירות בטלוויזיה) שבהם אני מתעד לצפייה בסרטונים חלק משיאי טיוליי ברחבי העולם - אפשר גם לסרוק את הברקוד משמאל לצפייה בהרצאות אפשר גם לסרוק את הברקוד מימין :2023-24- הטיולים המתוכננים ל בהדרכתם של משה ויערה אגמי הנוסעים לסיישל בגפם המעוניינים בבניית מסלול טיול מותאם אישית באיי , כולל המלצה על איים מיוחדים ששווים ביקור ומסלולי הליכה בדרגות קושי הגרניט שונות וכן חיבור למדריכים מקומיים שילוו אתכם במהלך הטיול, 054-943-4674 או בטלפון yaaragami@gmail.com ניתן לפנות ליערה במייל להרצאה על סבלבארד חלק שני להרצאה על איי אלדברה להרצאה על סבלבארד חלק ראשון להרצאה על איי סיישל חלק ראשון להרצאה על איי סיישל חלק שני
10 20 30 40 50 58 68 78 86 מדורים 3................................ צער בעלי חיים | תנו לחיות לחיות | אימוץ 4................................................................................... | טבע בשטח 8.............................................................................. | אמנים בצמרת 88................................................................. יורם ירון | טבע דו-גלגלי 94............................. ד"ר רחלי עינב | יש מה לאכול בארץ הזאת 96......................................................... ד"ר מוטי רוזן | טבע המילים 97........................................................................................| פוטופיניש 68 58 מייק נלסוןצילום: רנטה לאקסובה, פרויקט לונקה. בשער: פרחים במרומי החרמון כתב וצילם: עוזי פז החרמון קרץ לי ממרחקים במשך שנות נעוריי. בימי חורף, בין סופה לגשם, היה מופיע במלוא תפארת לובנו, נישא משכמו ומעלה מעל לעמק החולה ולפסגות הגליל. בקיץ נעלם מאחורי מסך של אד ואובך. מינים פולשים בעופות בעולם ובישראל כתב וצילם: ד"ר חיים מויאל מינים פולשים הם כאלה שהוצגו או הופצו או על ידי האדם מחוץ לאזור תפוצתם הטבעי, ואשר גורמים נזק מצטבר לאדם ולאקוסיסטמה שבה הוצגו. אדינבורו - לא רק המייל המלכותי כתב וצילם: יצחק בן עוזר אלה שיקצו לעיר אדינבורו כשבוע ימים יגלו עד מהרה שהיצע האתרים שבעיר ובסביבתה ייתן מענה מספק גם לחודש. גם במאמר הזה האתרים הנסקרים הם בטווח הליכה ממרכז העיר. פרויקט לונקה כתבה: רינה קסטלנובו-הולנדר הושק במטה האומות המאוחדות בניו-יורק פרויקט לונקה, מיזם 2020 בינואר חינוכי-אמנותי שנולד מתוך אמונה שעלינו הצלמים מוטלת החובה להאיר את צלמים מקצועיים 350 . שורדי השואה בזרקור אחרון, כי את הזמן לא ניתן להביס נרתמו למאמץ. שבת בעכו כתבה וצילמה: טל-זהרה לביא אנחנו יוצאים צפונה, לעכו. העיר הצפונית שבגליל המערבי היא תמיד יעד מסקרן. עשרות פעמים ביקרנו כאן, עם הילדים ובלעדיהם, עם חברים ולבד, ותמיד-תמיד נשארנו עם טעם של עוד. בולגריה - מודרנה מהולה בטבע ובתום כתבת המשך. כתבה: אתי ישיב צילם: אוריאל ישיב שלושה ימים בילינו בסופיה, וכבר הספקנו לבקר גם בעיירות פלבן ווליקו טרנובו, ואנחנו ממשיכים עתה דרומה לכיוון פלובדיב, מצפים להפתעות היומיות. לחישות פילים כתב: נדב לוי רבים בהודו מאמינים שהפילים האסייתיים מסוכנים ופושטים על יבולים, אבל אנשים שחיים בקרבתם מכירים אותם ומגלים כלפיהם יחס אוהד ואף אהבה. ריאיון אחד בחודש עם עמרי גלפרין האם שיער אדם יכול לצמצם אסונות טבע? matteroftrust.org כתב: עמרי גלפרין. הצילומים באדיבות: האמריקאי נלחם באסונות טבע, בייחוד בתחום איסוף Matter of Trust ארגון שמנים לאחר דליפות. הוא עושה זאת באמצעות יצירת מחצלות (שטיחונים) משיער אדם של תורמים, וכן מפרוות ושיער של בעלי חיים. ליסה גאוטיר, נשיאת הארגון, היא המרואיינת שלי לחודש זה. מחשבות על הפרת ללא החידקל כתב: ד"ר אביטל ליבנה. צילומים: רוני סופר עולם של שלווה, וכחול המים, פס של ביניים בין שתי גדות. זו שלנו. זו שלהם. חוצצת, או חגורה מחברת בין הכאן והשם? נחל פרת או וואדי קלט, כפי שנודע במשך שנים בפי הערבים. 40 50 30 20 331 גיליון מספר | 2023 מאיתוכן העניינים 1 | טבע הדברים 10
אודי רןעורך ראשי: ד"ר רחלי עינבע' עורך: יצחק בן עוזרכתב בכיר: רוני סופרעורך צילום: פרופ' משה אגמי, פרופ' אבישי ייעוץ אקדמי: שמידע, ד"ר חיים מויאל, ד"ר רמי קליין, זהר לפיד, נדב לוי, דוד בן עוזיאל, לב בוגוסלבסקי הניקה רןהערכת מאמרים: סטודיו זאב אלדרעיצוב ועריכה גרפית: עדי לפידעיבוד ועריכת תמונות: רונית רהב, אלה עומרעריכה לשונית והגהות: לב בוגוסלבסקי, ישראל פריידין,צלמי מערכת: משה אגמי, רוני סופר, רובי רייקמנס, רונה רן, יונתן רן, אן וסרמן, שיר רן, איציק מרום יונתן רןמחשוב: נועם דניאלימנהלת פרסום: יונתן רןאינטרנט: רונה רן מנהלת שירות לקוחות: שפירא הרצות ולוחות: רבגוןדפוס וכריכייה: עיטוף בן נוןדיוור ישיר: ברהפצה: טבע הדברים - החברה לחקר הוצאה לאור: האדם והסובב בע"מ 1 שלוחה 09-9567776 טלפון: 09-9567737 פקס: 16:00-8:0 , א-הימים: החוברת יוצאת לאור בתחילת החודש, ומגיעה למנויים במחצית השנייה של החודש 4610301 ' הרצליה ב 302 ת"דכתובת למכתבים: menuim@tevahadvarim.co.il :דואר אלקטרוני www.tevahadvarim.co.il :אתר אינטרנט של כל אחד מהמאמרים pdf ניתן להזמין בתמורה לעלות סריקה של עשרה ש"ח למאמר ש"ח לחודש 39 : מחיר מנוי לחודש 29 : מנוי דיגיטלי מחלקת שירות לקוחות 1 שלוחה 09-9567776 : טלפון 16:00-8:00 , ימים: א-ה מוקד מנויי החברה להגנת הטבע: 3 שלוחה 03-6388688 : טלפון אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ כתב עת זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני (לרבות צילום) ללא אישור המערכת. כל הזכויות שמורות © אייר תשפ"ג 2023 מאי תוכן המודעות באחריות המפרסם בלבד אומרים שאין רע בלי טוב. המדינה שלנו עוברת כעת את אחד המשברים הקשים ביותר מאז הקמתה. העם מפולג, וכבר ארבעה חודשים אנשים עוזבים את מקומות עבודתם ויוצאים להפגין. אנחנו רואים זקנים, צעירים וילדים ברחובות נושאים שלטים וקוראים קריאות, ובמקומות אחדים אנחנו רואים מפגינים מתעמתים עם שוטרים - או עם מפגינים מהצד השני. העולם, שעד לא מזמן הסתכל עלינו כעל מדינה מתקדמת, מדינת היי-טק, שכאשר בכל העולם היו משברים כלכליים הכלכלה שלה פרחה - “זוכה“ לראות את מדינת ישראל מתפרקת, מאבדת שפיות... אני לא מתכוון לדבר על המשבר והמהות שלו, אבל אמרתי - אין רע בלי טוב. ומה הטוב בכל הרע הזה? מיליון ילדים לומדים פרק באזרחות, כזה שיכוון אותם בהמשך חייהם. הם לומדים מהי דמוקרטיה, מהי הזכות להפגין, ופתאום קולטים מושגים שקודם בכלל לא שמעו עליהם, שהופכים להיות חלק משפת הדיבור. דמוקרטיה, אנרכיסטים, דיקטטורה, בוגדים - כל מיני מילים שמוטחות על ידי שני הצדדים. הם גם לומדים שבלהט ה“קרב“ אנשים מאבדים פרופורציות, מקללים, דורכים על תמונות של שופטי העליון, “שולחים“ אותם לעמוד מול כיתת יורים, ואפילו יורקים זה על זה, אבל גם רואים שהדברים הרציניים (ימי השואה והזיכרון) נמצאים עדיין מעל הוויכוחים, גם אם הקיצוניים כבר שברו מעט את הקונצנזוס. ופירושו של הטוב הזה הוא, שמה שלא קורה כאן - אנחנו עם אחד, כי כשאנחנו מסתובבים ברחוב, אנחנו מחייכים לכולם, גם לאלה שבהפגנות זורקים כיסאות - אם הם בלי תווית ולא זכרנו אותם מהחדשות... אני בטוח שנצליח להתגבר על התקופה הזאת, ואני בטוח שאחרי כל מה שקורה המצב בארץ יהיה טוב יותר, בעיקר אם כתוצאה מכך תהיה לישראל חוקה - זו שמקימי המדינה התחייבו שתאושר שנה, ועד היום 75 בתוך שנה מיום הקמת המדינה, אבל כיוון שכבר אז היו בינינו הרבה ויכוחים, חלפו לא אושרה חוקה ולכן גם לא נחקקה. כאשר עוצמות המאבקים עולות רמה, ושני הצדדים עושים שרירים, הם גם מבינים שבסוף נהיה חייבים לדבר, והסוף הזה כבר נראה באופק. סביר להניח שחלק גדול מהמחלוקות שמפריעות לסדר השנים האחרונות ייפתרו: חלוקת הנטל, חוקי יסוד - שיהיו חלק מהחוקה, ולא 75- החיים שלנו ב כאלה שניתן לשנות ברוב קטן, ביטול חוק הלאום שחסם את המדינה בפני הדרוזים, שיחסית למספרם תרמו הכי הרבה בנים למאגר הנופלים, ואולי גם יימצאו פתרונות לשאלת יהודה ושומרון, וליחסינו עם הפלסטינים. וכן, אין ספק שמערכת המשפט שלנו חייבת לעבור רפורמה חיובית, אבל לא הרס. וכן, גם הדרך שבה בוחרים שופטים חייבת להתייעל, כדי שעל כס המשפט לא ישבו כאלה שנכנסו לשם בגלל קשרים אישיים, אף שהם לא ראויים לעבור בפתחו של בית המשפט, ולבטח לא על פי שיוך פוליטי. וכן, יש תיקים בממוצע בשנה, 2,335 גם צורך להכפיל את מספר השופטים. כיום, כל שופט צריך להתמודד עם 1,000- תיקים ל 90 נפש מול 1,000 תיקים לכל 184 שהם בממוצע עשרה תיקים ביום. מתנהלים אצלנו , ולכן אנחנו שומעים לא פעם על פסקי דין מקוממים. OECD נפש בממוצע באז כן, אנחנו נמצאים במשבר, אבל אני מאמין שנצא ממנו מחוזקים. אודי רן | דבר העורך
3 | טבע הדברים פינת אימוץ בעלי חיים זכרו! מאחורי כל זוג עיניים יש נשמה אגודת צער בעלי חיים בישראל - פתוחה לאימוצים, מרפאה וטרינרית, ימים בשבוע. 7 התנדבויות, חילוץ וקליטה של בעלי החיים כל בעלי החיים מחוסנים ומסורסים/מעוקרות ונושאי שבב אלקטרוני. *4553 :' תל אביב. טל 159 הרצל ,14:00-08:00 :' , ו 20:00-08:00 :' שעות פעילות: א'-ה www.spca.co.il אתר: 14:00-11:00 : שבת מסי כלב מעורב בן שנתיים, חברותי, חכם, אוהב לשחק, אנרגטי. צריך חינוך לצרכים, משמעת בסיסית, וחיזוק מיומנויות תקשורת עם כלבים אחרים. מחפש בית חם ואוהב שמוכן לתת לו יציבות אחרי שגדל מגורות אצלנו. זאוס זאוס- כלב מעורב בן שנה וחצי, חברותי לכלבים ולאנשים, כלב מאוזן ורגוע. צריך חינוך לצרכים ומשמעת בסיסית. מחפש בית חם ואוהב שמוכן לתת לו יציבות אחרי שגדל מגורות אצלנו בבית המחסה. טייגר טייגר הגיע אלינו כגור ונמצא בבית המחסה הרבה יותר מדי זמן. בואו לאמץ אותו ולתת לו הזדמנות שנייה לבית חם ויציב. באופיו מאד אוהב ומתלטף, מעט חששן, חכם ופרטנר טוב צריך חינוך לצרכים ומשמעת בסיסית. את המתוקים שבתמונות נטשו באגודת צער בעלי חיים בישראל. עצוב להם בכלוב. הם החברים הכי טובים שלנו ומגיע להם בית חם ואהבה גדולה לכל חיים. אנו קוראים לציבור אוהבי הכלבים והחתולים פתחו את ליבכם ובואו לאמץ חבר לחיים. לאגודת צער בעלי חיים בישראל - תל אביב, ניסיון של עשרות שנים במסירת כלבים לאימוץ, ובעקבות הידע הרב שנצבר במקום נבנה תהליך מוסדר של אימוץ אחראי - אימוץ שמתחיל בהחלטה מודעת ולא נובע מהתלהבות רגעית או כדי לספק את רצון הילדים, התחייבות רצינית הכוללת ידע של המאמצים על בעל החיים וכוונה אמיתית לגדל אותו לאורך כל חייו. מחכים לכם. בית המחסה שלנו בכניסה לכפר רות והמרפאות ברמת גן ואשקלון פתוחים כרגיל. אנו מבקשים ממי שמגיע למרפאות לטיפול בכלב/החתול להגיע לבד ולא עם כל המשפחה, על מנת שלא לצור עומס במרפאה ואז אלו יאלצו להמתין בחוץ. מתנדבים שמעוניינים להגיע להתנדב בכלבייה - יש לתאם זאת מראש על מנת שלא לצור עומס בכלבייה ואז תאלצו שנים. 8 להמתין בחוץ. בבית המחסה שלנו בכניסה לכפר רות ישנם כלבים שמחכים בבידוד כבר תנו לחיות לחיות כפר רות - ובואו לאמץ! :waze-שימו ב 3 * שלוחה 3703 : טלפוןלפרטים ושעות פעילות: ג'מה אם שאלתם את עצמכם איך זה שיפה כזאת עדיין עולה לאימוץ, זה מפני שהמהממת הזאת ביישנית וחששנית גדולה, ועל כך היא משלמת בהמתנה ארוכה ארוכה. ג'מה הגיעה אלינו מבסיס צבאי, כשהייתה גורה. מעולם לא הייתה בבית, מעולם לא חוותה אהבה אמיתית. היא כובשת ומרגשת בעדינות שלה. חייב להיות שם בחוץ מישהו שרוצה לפתוח את הלב לכלבה שגדלה בכלוב והיא כבר בת שבע, ולהכיר לה את החיים הטובים באמת. רקסי פצצת אנרגיה מתוקה, עמוס אהבה, אוהב להשתובב, לשחק ולהתפנק, וגם על שלוש רגליים הוא הכי מאושר ושמח שיש. רקס המתוק, גורון בן חמישה חודשים, מחכה לגדול בבית מלא פינוקים. אליסיה אליסיה המהממת שלנו היא כלבלבונת שחושפת את הלב והלקים שלה רק אחרי שהיא מכירה, ולכן מתקשה למצוא בית. במפגש הראשון היא מתביישת וחושדת במי שמולה, אבל אנחנו מבטיחים שאם תיתנו לה הזדמנות להכיר אתכם, תתאהבו ותצחקו המון. אליסיה בת ארבע. רפול רפול החתלתול, ג'ינג'י מתוק בן חמישה חודשים, גורון עדין וכובש, מחכה לגדול בבית הכי מהמם שיש. צילומים: תנו לחיות לחית פרינס כלב מעורב בן שנתיים וחצי, חברותי, אוהב לשחק, חכם, רגוע, טוב עם כלבים אחרים. מחפש בית חם ואוהב שמוכן לתת לו יציבות אחרי שגדל מגורות אצלנו בבית המחסה ומחכה שנתיים וחצי לבית. צריך חינוך לצרכים , משמעת בסיסית, חיזוק ביטחון עצמי אוראו כלב מעורב בן שנתיים, חברותי לכלבים ולאנשים, חכם ורגוע. צריך חינוך לצרכים, משמעת בסיסית, וחיזוק ביטחון עצמי. מחפש בית חם ואוהב לכל החיים שיאפשר לו להפתח לקהילה ולסמוך. ג'ני אבא שלה לא היה גנן, אבל היא בהחלט הפרח הכי יפה בגן. ג'ני המהממת ננטשה עם לב שבור מבית, ועכשיו היא מחכה למאמצים עם ניסיון, שיתלהבו מיופייה אבל ידעו שהיא לא מוכנה לעבור שוב כאב כזה גדול. היא ננטשה מפני שהיא נלחצת מרעשים וחששנית במצבים חדשים. היא זקוקה לבית שקט, ליציבות וביטחון, ואז היא תעניק אהבה - והמון. ג'ני בת שלוש.
טבע בשטח טבע הדברים | 4 אחת התכונות המוזרות ביותר של העולם הקוונטי מתבטאת בכך שחלקיק הוא גם גל - כלומר הוא מתקיים בכמה מקומות בוזמנית. באופן פרדוקסלי, אם נצפה בחלקיק, נניח אלקטרון, נרתק אותו למקום אחד ונגרום לו לאבד את האופי הקוונטי שלו. מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו להתגבר על המוזרות הקוונטית הזאת, ותוך כדי כך פיתחו דרך חדשה לצפות בחומרים קוונטיים. במחקר המתפרסם היום בכתב העת המדעי הם מציגים לעולם את המיקרוסקופ Nature Twisting Quantum הקוונטי המסתובב - - העוקב QTM או בקיצור Microscope אחרי ההתנהגות הגלית של אלקטרונים מבלי לגרום להם לקרוס למצב של חלקיק. טכנולוגיה זו תאפשר ליצור חומרים קוונטיים חדשים בעלי תכונות ויישומים חסרי תקדים, ובו-בזמן לצפות בטבע הקוונטי הבסיסי של האלקטרונים שלהם. “אנחנו לא שואלים את האלקטרון שאלות אישיות, כמו ‘איפה אתה?’”, אומר ראש צוות המחקר פרופ’ שחל אילני מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון. “אנחנו פשוט מבצעים ניסוי שמאפשר לאלקטרון להיות בכמה מקומות בו-זמנית, וכך אנחנו מצליחים למדוד את ההתנהגות הקוונטית המאוד רגישה שלו מבלי להרוס אותה”. פרופ’ אילני מסביר שההתנהגות הגלית של אלקטרונים כבר משמשת בחומרים מתקדמים הקרויים חומרים קוונטיים, כלומר כאלה שתכונותיהם נקבעות על ידי תופעות קוונטיות. אך כדי לגרום לאלקטרונים לבצע פעלולים שונים – למשל, כדי לבנות התקנים אלקטרוניים מסוג חדש – המדענים צריכים להבין מה בדיוק האלקטרונים עושים בחומר. ולדבריו, אין דרך טובה יותר להבין זאת, מאשר מראה עיניים. “ביולוגים צופים בתאים בעזרת מיקרוסקופים אופטיים, ואסטרונומים חוקרים כוכבים בעזרת טלסקופים. כעת פיזיקאים יוכלו לבחון חומרים באמצעות המיקרוסקופ הקוונטי שלנו ולתצפת על אלקטרונים בדרך שאינה מתאפשרת עם הכלים הקיימים”, אומר פרופ’ אילני. לייצר תמונה קוונטית היכולת של מדענים לראות אלקטרונים שנה, 40- בחומר עברה קפיצת מדרגה לפני כ עם המצאתו של מיקרוסקופ מינהור סורק, שעליו זכו הממציאים בפרס נובל לפיזיקה . מיקרוסקופ זה סורק באמצעות 1986 לשנת מחט דקה ביותר את פני השטח של החומר, מזריק לתוכו זרם חשמלי, וכך מייצר בהדרגה תמונה של התפלגות האלקטרונים בחומר. “מאז ההמצאה הזאת פותחו שיטות רבות ושונות לסריקת החומר בסקאלה תת-אטומית, אך כולן מודדות את תכונות האלקטרונים במקום אחד בכל זמן נתון, כך שהן יכולות לתצפת על אלקטרונים בעיקר כחלקיקים; על האופי הגלי ניתן ללמוד רק בעקיפין”, מסביר פרופ’ עדי שטרן, עמיתו למחלקה של פרופ’ אילני. פרופ’ שטרן השתתף במחקר יחד עם עוד שלושה פיזיקאים תאורטיים מאותה מחלקה: פרופ’ בינגהיי יאן, פרופ’ יובל אורג ופרופ’ ארז ברג. “המיקרוסקופ שפיתחנו כאן מייצר תמונה קוונטית של התנהגות אלקטרונים בחומר, כלומר מאפשר לייצר באופן ישיר הדמיה של גלי האלקטרוניים הקוונטיים”, אומר פרופ’ שטרן. טוויסט חדש על חומרים מסובבים שאותו בנו אלון ענבר, ד”ר QTM הג’ון בירקבק וג’יוואן שאו במעבדתו של פרופ’ אילני, הוא כלי חדש לגמרי מבחינה קונספטואלית. אחד הדברים העיקריים המבדילים אותו מסורקים קיימים הוא המחט. במקום מחט עם אטום אחד או שניים כמו בסורקים הקיימים, יש כאן משטח ברוחב של אטומים; מספיק גדול כדי לאפשר 1,000- כ עיניים חדשות על העולם הקוונטי: מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב “ביולוגים צופים בתאים בעזרת מיקרוסקופים אופטיים, אסטרונומים חוקרים כוכבים בעזרת טלסקופים - ופיסיקאים יוכלו מעתה לבחון חומרים קוונטיים באמצעות המיקרוסקופ שלנו“, אומרים החוקרים על הטכנולוגיה פורצת הדרך שפיתחו. אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)
5 | טבע הדברים פרופ' יובל אורג. צילום: מכון וייצמן לאלקטרונים לזרום עם הטבע הקוונטי שלהם. תפקיד לא פחות QTM המשטח מקנה לחשוב מהאפשרות לתצפת על חומרים: היכולת לשמש כמכונה לייצור מהיר של חומרים קוונטיים חדשים. התפקיד הזה שייך ל”טוויסטרוניקה”, תחום חדש בחקר ננוחומרים שנולד לפני כארבע שנים עם גילוי מפתיע בנוגע לגרפן, יריעה גבישית של פחמן בעובי אטום אחד בלבד. התברר שאם מניחים שתי שכבות גרפן זו על זו בסיבוב קל, או “טוויסט” – ולא בהתאמה מדויקת ומיושרת של רשתות האטומים בשתי השכבות – ה”כריך” שנוצר מקבל תכונות בלתי צפויות. בעקבות תגלית זו החלו מדענים לפתח סוגים שונים של חומרים קוונטיים, כל אחד עם ה”סיבוב” שלו. זווית הסיבוב התגלתה כמשתנה הקריטי ביותר לשליטה בהתנהגות האלקטרונים בחומרים: שינוי של עשירית המעלה יכול להפוך אותם ממוליך-על אקזוטי לחומר מבודד בלתי שגרתי. אבל קריטי ככל שיהיה, משתנה זה הוא גם הקשה ביותר לשליטה, שכן כל יצירה של זווית חדשה דורשת בנייה של “כריך” חדש, תהליך שיכול לקחת חודשים פותר את הבעיה הזאת QTM ארוכים. הבכך שהוא מפריד בין שתי השכבות: שכבה אחת מחוברת למחט המיקרוסקופ הסורק, בעוד האחרת מונחת מתחתיה. ההפרדה מאפשרת למדענים לשלוט באופן מדויק לא רק ברמת הלחץ והמרחק בין שתי השכבות, אלא גם לסובב את המשטח העליון בדיוק רב ובכך לשנות את זווית הסיבוב בין השכבות במהירות ובקלות וליצור מספר כמעט אין סופי של חומרים שאינם קיימים בטבע. “המוטיבציה הראשונית שלנו הייתה לפתור את בעיית הזווית באמצעות בניית מכשיר חדש שיוכל לסובב כל שני חומרים זה ביחס לזה בצורה נשלטת ומדויקת, וכך לייצר מגוון רחב של חומרים חדשים במהירות”, מספר אלון ענבר, הדוקטורנט שהוביל את המחקר במעבדתו של פרופ’ אילני. “תוך כדי בניית מכשיר זה, גילינו שאפשר להפוך אותו למיקרוסקופ עוצמתי שמסוגל לדמות גלים אלקטרוניים קוונטיים באופן שאי אפשר היה כלל לדמיין לפני כן”. סיבוב ומינהור אבל כיצד באה לידי ביטוי יכולת הדימות ? כדי להשתמש בו QTM המרשימה של הכמיקרוסקופ מניחים המדענים שכבה מבודדת חשמלית בין המשטח העליון והחומר הנבחן שמתחתיו, ואז שולחים זרם אלקטרונים דרך שכבה זו. בעולם המוכר לנו, הנשלט על ידי חוקי הפיזיקה הקלאסית, האלקטרונים לא אמורים לעבור את המחסום שיוצרת השכבה המבודדת. אך בעולם הקוונטי, לפחות חלקם יכולים לעבור – תופעה המכונה “מינהור”. בניגוד למיקרוסקופ מינהור סטנדרטי, שבו אלקטרונים יכולים לחצות רק במקום אחד, בקצה המחט, הצומת שנוצר במיקרוסקופ הוא משטח דו-ממדי, ולכן QTM ההאלקטרון יכול לבחור לעבור במספר רב של מקומות. בעולם קלאסי, כל אלקטרון שעובר יחצה במקום אחד מסוים. אבל בעולם הקוונטי, אלקטרון יחיד יחצה דרך כל המקומות יחד בו-זמנית. בתהליך כזה האלקטרון יכול לשמור על הקיום שלו כגל קוונטי כל עוד לא ניתן לומר היכן הוא חצה. מאפשר לפיכך לבחון ישירות QTM האת האלקטרונים במצבם הטבעי בחומר - כגלים קוונטיים - ולא באמצעות הפיכתם לחלקיקים כפי שנעשה בכל המיקרוסקופים עד היום. היכולת הזאת מאפשרת לבחון את צורת הארגון של האלקטרונים בחומר, למפות את החומר מבחינה אנרגטית ולאבחן את דרכי ה”התאבכות” של הגלים, כלומר איך משפיעים הגלים זה על זה. “המיקרוסקופ שלנו ייתן למדענים ‘עדשה’ חדשה כדי לבחון ולמדוד תכונות של חומרים קוונטיים”, אומר ענבר. “למעשה, כבר בחנו כמה חומרים קוונטיים QTM באמצעות הבטמפרטורת החדר וגילינו תופעות חדשות, אבל כשנקרר מיקרוסקופ זה לטמפרטורות נמוכות יהיה באפשרותנו להגיע לתגליות פורצות דרך בנוגע לכמה מהאפקטים הקוונטיים המרגשים ביותר”. ככל שנתבונן עמוק יותר לתוך העולם הקוונטי, נגיע לא רק לתגליות חדשות על הטבע, אלא גם נייצר השפעות טכנולוגיות על חיי היומיום שלנו. העולם הקוונטי כבר דופק לנו בדלת עם טכנולוגיות בהתהוות, החל ממחשבים קוונטיים וכלה בשליטה קוונטית מבטיח לזרז QTM על תהליכים כימיים. ה- את הגעתם של אלה לכדי יישום. מסובבים (מימין לשמאל, נגד כיוון השעון): אלון ענבר, ד"ר ג'ון בירקבק, פרופ' בינגהיי יאן, פרופ' ארז ברג, פרופ' שחל אילני, פרופ' עדי שטרן וג'יוואן שאו. על הקיר: משוואת הגלים של שרדינגר. צילום: מכון וייצמן
טבע בשטח טבע הדברים | 6 פריצת דרך בטכניון: פיתוח התקני לייזר שטח לשעונים אטומיים זעירים. -פולטי לשעונים אלה תכונות ייחודיות, לרבות נפח ומשקל קטנים וצריכת אנרגיה דלה – מאפיינים חיוניים משום שמדובר ברכיבים ניידים המוזנים בסוללות. לשעון הזעיר שימושים דומים לאלה של שעונים אטומיים רגילים המשמשים למשל במערכות ניווט ), סנכרון בין מערכות תקשורת GPS( ומערכות מחשוב. אחד המרכיבים המרכזיים בשעונים האטומיים הקטנים הוא לייזר פולט-שטח ). זהו לייזר זעיר VCSEL הידוע בשם ויקסל ( ויקסלים נכנסים 1,000- מוליך למחצה (כ לגרגיר מלח) המשמש במגוון יישומים, ובהם טלפונים סלולריים, חיישני רכב ורשתות data( תקשורת אופטיות במרכזי מידע . כשמדובר בשעונים אטומיים, )centers הדרישות מהוויקסל מחמירות ביותר, למשל מעלות 100- עבודה בטמפרטורות קרובות ל ודיוק רב בצבע האור הנפלט. דרישות אלה הופכות את פיתוחם של ויקסלים כאלה לאתגר טכנולוגי מורכב במיוחד. הוויקסל שפותח בטכניון עונה על כל הדרישות הללו, ואף מציג ביצועים העולים על אלה של הלייזרים הטובים ביותר בעולם כיום. פריצת הדרך בטכניון נעשתה במסגרת מאגד "ויקסל" של רשות החדשנות - מאגד שבו ,SCD ,NVIDIA שותפים חברות תעשייתיות ( אקיוביט הולואור וסיון) וחוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית. המאגד קם מתוך ההבנה ברשות החדשנות שוויקסלים הם רכיב קריטי לתעשיות ישראליות רבות, ומתוך הכרה בכך שבטכניון נמצאות המומחיות והתשתית למימוש ופיתוח ברמה תעשייתית. הצלחת הפרויקט מבוססת גם על שיתוף הפעולה של הטכניון עם הסניף הישראלי של , מלאנוקס לשעבר - שיתוף פעולה NVIDIA רצוף המתבטא גם בפעילויות מחוץ למאגד. "הגורם העיקרי בהצלחה הוא כמובן הטכניון עצמו", אומר פרופ' איזנשטיין, ראש המכון ) והמנהל הזמני של RBNI לננו טכנולוגיה ) - המרכז לננואלקטרוניקה ע"ש שרה MNFU ומשה זיסאפל. לדבריו, "האחראי העיקרי להישג המרשים הוא פרופ' מאיר אורנשטיין, חוקרים בטכניון פיתחו עבור התעשייה התקני לייזר זעירים לשעונים אטומיים קטנים רכיבים בסמ"ר. 2000- , כ VCSEL תמונת מיקרוסקופ – מערך צפוף של מ"מ). 0.1 אחד (הגודל VCSEL תמונת מיקרוסקופ מוגדלת של
7 | טבע הדברים ראש המעבדה לננו ומיקרופוטוניקה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. מאיר , כששהה 80- עובד על ויקסלים מאז שנות ה בארצות הברית, ויש לו תרומות משמעותיות ומתמשכות לטכנולוגיה הזאת, ובהן ההמצאה שאפשרה את הייצור התעשייתי של ויקסלים". פרופ' אורנשטיין תכנן את השכבות שמומשו , גיבש את NVIDIA בעזרת השותפים מהתוכן של מבנה הוויקסל, ופיקח על מימוש פרופ' איזנשטיין .MNFU ההתקנים במוסיף: "צוות המהנדסים והטכנאים של , בראשות איה כהן, הדגים את MNFU היכולות המצוינות שלו והוכיח שניתן לפתח במעבדות הטכניון התקנים מורכבים ומסובכים לטובת צרכים קריטיים של התעשיה הישראלית". נציגי הטכניון במאגד הם שלושה חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי: פרופ' מאיר אורנשטיין, פרופ'- חוקרי מחקר מוטי שגב ופרופ' גדי איזנשטיין. הטכניון הדגימו כאמור פיתוח ויקסלים שמיועדים לשעונים אטומיים זעירים. ההתקנים הוכחו כטובים יותר מוויקסלים מסחריים שבהם משתמשת חברת השעונים האטומיים אקיוביט, שגם היא משתתפת במאגד, בכל פרמטר שחשוב לפעולת השעון הזעיר. המאגד מפתח גם ויקסלים לשימושים אחרים. מובילה במאגד את קבוצת NVIDIA חברת העבודה המתמקדת בפיתוח ויקסל בעל יכולת העברת מידע גבוהה בהרבה מהקיים כיום, וזאת לצרכים של רשתות תקשורת אופטית עתידיות. הטכניון תורם למאמץ זה בעיקר באפיונים של הוויקסלים המהירים. כיוון פיתוח נוסף במאגד הוא ויקסלים מרובים הפועלים כמקור מאוחד הפולט הספק גבוה בבהירות גבוהה. כיוון זה מרוכז על ידי חברת המ"מ ויש לו שני ערוצים. הראשון הוא מערך צפוף של ויקסלים הפולטים אור בצורה משותפת (קוהרנטית), שאותו המציא פרופ' אורנשטיין, והוא מתוכנן ומיושם בשיתוף פעולה הדוק עם חברת המ"מ. את השני מרכז פרופ'-מחקר מוטי שגב. פרופסור שגב המציא את הלייזר הטופולוגי ועכשיו הוא מפתח יחד עם חברת המ"מ מערך ויקסלים טופולוגיים שמהווים מקור אור רב עוצמה שחסין להפרעות חיצוניות. ההישג הנוכחי של המאגד בהובלת הטכניון כאמור ויקסלים לשעונים אטומיים הדגים זעירים, ופרופ' איזנשטיין טוען ש"ההצלחה הזאת מוכיחה את יכולתו של הטכניון לפתח כל סוג של ויקסל, ולא רק את אלה שהוגדרו במאגד, כמו גם רכיבים אופטו-אלקטרוניים אחרים החשובים לתעשייה הישראלית". מרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה ומרכז וולפסון למיקרואלקטרוניקה להבאתו של תחום המיקרואלקטרוניקה לישראל אחראי במידה רבה פרופ' יצחק את המרכז 1969 קדרון ז"ל, שהקים בשנת ללימודי מיקרואלקטרוניקה בטכניון. שנים ספורות לאחר מכן, על רקע מלחמת יום כיפור, קיבל המרכז הצעיר משימה לאומית הרת גורל: לפתח טכנולוגיות לראיית לילה. אנשי המרכז סיפקו במהירות את הטכנולוגיה, הישג שמיצב את המרכז כמשאב לאומי חיוני. הספיק פרופ' קדרון 1987- מעט לפני מותו ב לגייס את המשאבים הכספיים להקמתו של מבנה המרכז למיקרואלקטרוניקה על שם וולפסון בטכניון. , נחנך מרכז זיסאפל 2007- שנה אחר כך, ב 30 לננואלקטרוניקה בנוכחות התורמים בוגרי הטכניון האחים זהר ויהודה זיסאפל. השניים הקדישו את התרומה להוריהם, שרה ומשה זיסאפל. בהסתכלות היסטורית, אין ספק שפעילות המיקרואלקטרוניקה בטכניון אחראית כמעט בלעדית להצלחות הרבות של תעשיית האלקטרוניקה הישראלית. מומחים בין-לאומיים רבים שמכירים היטב את הטכניון מציינים לעיתים קרובות ש"פעילות המיקרואלקטרוניקה בטכניון היא ערש תעשיית האלקטרוניקה הישראלית המשגשגת". מ"ר של 700 כיום כולל המרכז המשולב חדרים נקיים, מה שהופך אותו למרכז התשתית הגדול בטכניון ולמרחב הגדול מסוגו באקדמיה בישראל בתחומי המיקרו עובדים, רובם 17 והננו. במרכז פעילים כיום מהנדסי תהליך עם ניסיון תעשייתי עשיר, מכשירים מתקדמים. 52 והם מפעילים המרכזים למחקר במיקרו וננואלקטרוניקה תומכים במחקרים בכלל הפקולטות בטכניון, וכן בשורה ארוכה של יחידות וגופים חוץטכניוניים. המרכז מספק שירותי פבריקציה לגורמים מסחריים, וכן תמיכה בפיתוח מדגימים טכנולוגיים, והוא גם "מארח" חברות הזנק במעבדות ובחדרים הנקיים. לסטודנטים בטכניון מנגיש המרכז חוויית מו"פ ריאלית מאוד, הכוללת מגע ישיר עם הטכנולוגיה. פרופ' ניר טסלר, ראש המרכז לננואלקטרוניקה , שהנחיל במרכז תרבות של 2010 בטכניון מאז תיעוד, בדומה למקובל בתעשייה, כך שהידע מצטבר ומאפשר להגביה את הרף ללא הרף, מספר: "ההישג הנוכחי מאשר את מעמדנו כמקום המוביל בישראל לפיתוחים מהסוג הזה וכפלטפורמה מצוינת לשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. לא פחות חשוב, התהליך עצמו העצים מאוד את עובדי המרכז שנרתמו לפתרון האתגר הזה בזמן קצר" קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון .MNFU פרופ' מאיר אורנשטיין בוחן את תהליך החמצון הייחודי בחדר הנקי ב-
טבע הדברים | 8 אמנים בצמרת לצאת לחופשי מושיק בן עוזי אוצרת: נעמי גורדון-חן התערוכה “לצאת לחופשי” מספרת את סיפורו של האמן מושיק בן עוזי, בעזרת סיטואציות מהחיים שאותן הוא מצייר, כפי שהוא רואה אותן וחווה אותן. בן עוזי מוכיח שבאמנות אין שום גבולות. העבודות שנבחרו לתערוכה משקפות את קו ידו ועולמו האמנותי של בן עוזי, והן מבטאות ערכים של חופש, יצריות, שבריריות, אהבה, טבע ויצירתיות. מושיק בן עוזי, אמן מחאתי עם אמירה בועטת, מתגורר בתל אביב, שם מתרכזת מרבית פעילותו. לצד הציור והפיסול הוא פעיל גם כמוזיקאי, מלחין ומבצע. אמן שעושה גם וגם, עם הרבה אינטראקציות בין המדיות המלוות ברגשות ובהשפעות. האמנות היא כל עולמו. עולם הקבלה שאליו נחשף הפך אותו לאקטיביסט ולימד אותו לקבל את השפע והאור על מנת לתת. “מאז שאני זוכר את עצמי האמנות תמיד הייתה כל עולמי. זו השפה שאני מכיר הכי טוב. זה המקום שאני מרגיש בבית והדבר שאני רוצה לעשות לשארית חיי”. טכניקת העבודה של בן עוזי היא לרוב אינטואיטיבית, ללא תכנון מוקדם, “זה פשוט יוצא” הוא אומר. מתוך הבד ומהשוטטות של היד, דרך הקווים הראשונים האקראיים שנוצרים, מופיעות להן מול עיניו דמויות שאותן הוא בוחר להבליט ולהדגיש. זה לא נוצר סתם. הדמויות שלו הן א-מיניות. לרוב הן יותר נשיות. הוא מוצא עניין בגוף ובתנועה, וההתמקדות שלו היא בדמויות ובאינטראקציה שביניהן. חשוב לו שהצופה יפרש בעצמו מה מרגישה וחווה הדמות. כך הוא צולל למשיכות מכחול משלו, והציור נוצר מעצמו. בתערוכה “לצאת לחופשי” בן עוזי רוצה לעורר בצופה תשוקה וקשת של אמוציות, החל מאהבה, שמחה, התלהבות, ועד כעס, עצב, גועל, דחייה... התערוכה מתקיימת בין התאריכים: 31.5.23 - 1.5.2023 בגלריית בית ציוני אמריקה בתל אביב , תל אביב 1 רח’ דניאל פריש שעות הביקור בתערוכה: 21:00 ועד 09:00- ימי ראשון עד חמישי מ 14:00 עד 09:00- ביום שישי מ 22:00 מוצ"ש עד ליצירת קשר עם האומן: https://www.moshikbenuzi.com “עדיף למות במאבק על החופש מאשר להיות אסיר כל ימי חייך” (בוב מארלי)
9 | טבע הדברים
טבע הדברים | 10 שקנאים החרמון קרץ לי ממרחקים במשך שנות נעוריי. הסכמים שנחתמו בין אנגליה לצרפת, בתום מלחמת העולם הראשונה, חרצו כי גבולו של "הבית הלאומי" יעבור למרגלות ההר. פסגותיו - מחוץ לתחום. בימי חורף, בין סופה לגשם, היה מופיע במלוא תפארת לובנו, נישא משכמו ומעלה מעל לעמק החולה ולפסגות הגליל. בקיץ נעלם מאחורי מסך של אד ואובך. מלחמת ששת הימים הפכה באחת את החלום למציאות. ההר בהישג רגלינו. התברר כי הוא אינו רק "העיניים של המדינה" והזדמנות להמונים להשתעשע בשלג, מצוי בו עולם חי וצומח שונה מכל המוכר לנו בארץ. צמחים ובעלי חיים שמוצאם מאירופה הדרימו עד כאן, ולא יספו. לידם צמחים שמוצאם מהרמות הגבוהות של מערב אסיה. כאן עצרו. ואלה מתערבבים באלה. לא בכדי בשמותיהם של רבים מהם מופיע התואר "חרמוני" או "הלבנון". בהר אמיתי, כחרמון, האקלים הולך ומשתנה עם העלייה לגובה. הטמפרטורות צונחות, עוצמת הרוחות גוברת והשלג שב ומכסה פרחים במרומי החרמון כתב וצילם: עוזי פז החרמון במבט מפסגת גבעת המורה, מתנשא משכמו ומעלה מעל להרי הגליל. (ההר הקרוב, עם המבנים בפסגתו, הוא התבור. למרגלותיו, הכפר המואר, אום אל ר'נם). החרמון המושלג מעל בקעת יעפורי ומול מג'דל שאמס. צולם מליד בריכת-רם. את פסגתו שנה אחרי שנה. בהתאם קיים בו חיגור של הצומח. צמחיית מרגלותיו שונה בקיצוניות מזו שבפסגתו. ניתן להבחין בו בשלוש חגורות ברורות, כיאה להרים גבוהים. עם כל הכבוד להר מירון, הגבוה בהרי ארץ ישראל המערבית, ויש כבוד, הוא אינו אלא גבעה גבוהה. אין בו חיגור, ואותו הרכב של חורש ילווה אותנו מבית ספר שדה, שבכניסה להר, ועד לשביל הפסגה.
11 | טבע הדברים הכריתות פסקו. העצים פרצו מגדמיהם, הרימו את גזעם, הרחיבו את צמרתם. יער הספר התאושש. יער ספר הררי על החרמון נאמר: למרגלותיו שוכן הקיץ החרב, על מורדותיו האביב הפורח, על כתפיו שורר הסתיו, ובפסגתו - החורף הנצחי. ואכן - המטייל בחרמון בימים אלה (מאייוני) כמו מחזיר את מחוגי השעון. פרחי האביב למיניהם ולסוגיהם, ככלניות, הרקפות, התורמוסים והאיריסים, סיימו את פריחתם ברחבי הארץ. שדות הירק של אתמול נצרבו בשמש ובחמסיני האביב. צבעם עתה חוםצהבהב. ואילו בחרמון? שיא הפריחה. חגורת יער הספר ההררי נחלוף במהירות על פני חגורת הבסיס של החרמון - החורש הים תיכוני. הוא משתרע מהבניאס ועד לאזור מג'דל שאמס. חורש דומה יש גם במקומות אחרים. ממג'דל מ' מעל לפני 1,200- שאמס לערך, מרום כ הים, מתחילים תחומיו של יער הספר הררי. יער זה סבל מכריתה רבה במהלך הדורות. , עם הגיענו לראשונה להר, גדמים 1967- ב נראו מכל עבר והנוף נראה קירח למדיי. לא יער ולא ספר. החרמון הוכרז עד מהרה כשמורת טבע. הכריתות פסקו. העצים פרצו מגדמיהם, הרימו את גזעם, הרחיבו את צמרתם. היער התאושש. כיום הוא זכאי בהחלט לשמו. עצים, שיחים ופרחים אחדים, שהחרמון הוא המקום היחיד שבו נוכל להכירם ללא פספורט, צומחים כאן. כזהו האדר קטןהעלים. קרובו הוא האדר, המשמש כסמל הקנדי ו"צובע" בסתיו, בצבעים מרהיבים - צהוב, כתום ואדום - את צפון-מערבה של ארצות הברית. גם האדר קטן-העלים עומד בשלכת. בסתיו הוא עוטה צבעים אדמדמים, אם כי אינם לוהטים כמו אחיהם שבקנדה, בצפון-מזרחה של ארצות הברית וביפן. הצבע החום-אדמדם שבצילום הוא של פירותיו. אלה מכונים דוכנפית, והם מאפיינים, בהבדלים קטנים, את כל מיני האדר שבעולם. (בעקבות פרופסור אבי שמידע).חגורות הצומח בחרמון.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=